היום עקפתי חמישה אחים.

סליחה על ההפרעה בדו שיח של נאות ומשתוקקת החמודות, אבל לגופו של ענין:

לכל אחד מאיתנו יש את התקופות הקשות האלו של החסר, העצבות הכאב,
הנה לך קישור לאשכול שפתחתי השבוע (יום ראשון) בנושא הזה:
(ולא הצלחתי להביא תקישור, אז אם אתה רוצה, תפתח את האשכול: "איך שורדים?" ברשימת האשכולות למטה.)
יש שם דברי הרגעה של חברי הפורום שעודדו מאד והשתתפו והבינו , שזאת הבמה גם להודות להם.
ב"ה אחרי יום (מכתיבת האשכול) כל הכאב שלי עבר, וזרמנו בחיים כרגיל, וגם לך זה יקרה!!
אבל צריך גם לדעת לנצל לטובה את הימים הקשים האלו.
אני יספר לך ולכל חברי הפורום שביום ראשון  השבוע בכיתי כ"כ, והחלטתי לנצלו לתפילות.
אתה יודע כמה התפללתי על החתן שלי? כמה דמעות ותחינות?
ובמסקנה, לאחר שנרגעתי , אמרתי לעצמי שהיום הזה היה משתלם., ולו רק בשביל התפילות....
ואני אומרת את זה בלב שלם.
כי היום כשאני לא עצובה וכואבת כמו אז, אני לא יצליח להתפלל כך. ו"לב נשבר ...אלוקים לא תבזה".
וחייבים תפילות טובות. חייבים דמעות בשביל לזכות למישהו מיוחד ,
לפעמים הקב"ה מכין לנו משהו טוב, אבל הוא מחכה שנתפלל אליו, שנצעק, כדי שהוא ישלח לנו אותו .
(כאדם הראשון שכל העולם חיכה לתפילתו ורק אז צמחו כל האילנות וכו')
אז הנה כשליבך עצוב, כשקשה לך תזעק, תתחנן, תבקש, תבכה (אם גברים בוכים גם)
ותזכה לאישה קצת יותר. קצת יותר מבינה, רגישה לשני, מכבדת, מכובדת...
דברים יקרים לא מקבלים בחינם!!!
אני בטוחה שאתה מתפלל עליה, אבל תנצל את הלב הכואב לתפילה איכותית יותר...
בהצלחה!
סליחה שלא מספיק עודדתי, פשוט ההרגשה מהכיף של הניצול של יום ראשון והתפילות, כ"כ חזקה, שאני רוצה שגם אתה תהנה ממנה.....
ויהיה ד' בעזרך וישמע תפילתך, ותבשר בקרוב בשורות טובות!!!