"אנחנו צריכים לאחד כוחות ולהציל את המדינה היום, אחרת יהיה מאוחר מדי" - כך אומר פרופ' דן בן דוד, מומחה למאקרו־כלכלה העוסק בשאלת עתיד החרדים והשתלבותם בשוק העבודה, בעקבות מסקנות ועדת גבאי הנוגעות לחוק האברכים. מלבד המשך התשלום של קצבת הכנסה לאברכים בחמש השנים הבאות, קבעה הממשלה גם יעדים חדשים לגיוס חרדים. בשנה הקרובה מתעתדת המדינה לגייס 2,400 חרדים - מחציתם לצה"ל ומחציתם לשירות האזרחי. מספר המגויסים יעלה ב־600 מדי שנה, וב־2015 יגיע ל־4,800. כמו כן החליטה הממשלה לפטור אברכים משירות צבאי כבר מגיל 22.
אלא בעוד שבאוצר ובממשלה מדברים על הכנסת עשרות אלפי חרדים למעגלי העבודה, בן דוד טוען כי זה לא מה
 |
| פרופ' דן בן דוד | צילום: עמית שעל |
שיקרה בפועל. "מלבד הבעיה המוסרית במתן פטור, המדינה מתעלמת מהעובדה הבסיסית ששחרורם של החרדים לעבודה לא יפתור את הבעיה, משום שהם לא מקבלים הכשרה לעבודה במשק המודרני של היום, ולכן רק ינציחו את חוסר השוויון".
עוד טוען בן דוד כי הצבא אינו הגורם לאי־יציאתם של גברים חרדים לעבודה, אלא דווקא הגידול בתמיכות שקיבלו במשך השנים והחינוך שאינו מתאים. לטענתו, לפני כ־30 שנה עבדו כ־80% מהחרדים, ותמריצי הקצבאות גרמו לכך שרק 21% מהגברים החרדים עובדים כיום.
"האם הצבא הוא הבעיה? ממש לא. גברים חרדים עבדו פעם אף על פי שלא היה להם פטור גורף מהצבא. כדי להשתחרר מהצבא, הם היו צריכים ללכת לישיבות. איך בכל זאת הם עבדו פעם? הדברים הללו לא השתנו. מה שכן השתנה הוא שאז התמיכות היו נמוכות הרבה יותר ולא היתה ברירה, והיום אפשר להסתדר רק עם הקצבאות".
אחד הדברים שמדאיגים את בן דוד הוא הנעשה במערכת החינוך החרדית כיום. "המשק הישראלי בנוי היום על אנשים
משכילים יותר מאשר בעבר - השכלה במובן של מתן כישורים לשוק העבודה המודרני. אם לפני 40 שנה 90% מהמועסקים היו בעלי עד שמונה שנות לימוד, היום זה שיעור של 50% בלבד. אצל החרדים נשאלת השאלה מהו הערך של שמונה שנות הלימוד שלהם".
הפוליטיקאים החרדים לא רואים שזה יפעל לרעתם?
"אני הראיתי להם באופן אישי ודיברתי בישיבות ממשלה. כתבנו את זה גם בדו"ח (דו"ח מרכז טאוב - ה"ש), והבאנו את זה בפני סגן שר החינוך מאיר פורוש. הם לא מתמודדים עם זה. זה שיח חירשים, אבל מילא שהם לא רואים את זה - מה עם כל השאר? האם יש ממשלה בישראל? הולכים לפטור קבוצה ענקית משירות חובה ולאפשר להם לא לקבל את הכלים, ולא נצליח להתגבר על זה. כרגע יש רוב בכנסת לעצור את זה, אבל לא מפעילים את הרוב הזה. משהו רע מאוד קורה פה".
מתי זה היה מתפוצץ אלמלא הבג"ץ שקבע כי הסטטוס־קוו אינו שוויוני?
"לפי מה שהוצע, הולכים להכשיר את כל מה שהיה פה במהלך השנים האחרונות. אבל אסור לטעות - זה לא סטטוס־קוו. זה בלוף אחד גדול. אנחנו לא נוכל לממן את זה בעתיד. יש פה עיוורון מוחלט. מוציאים אנשים לא משכילים שאין להם כישורים במתמטיקה, פיזיקה, אנגלית או מחשבים. מי יספק את הרופאים והמהנדסים של מחר? אף אחד לא עוסק בזה בכלל היום. רק מכבים שריפות, וגם את זה לא עושים כל כך טוב".
לטענת בן דוד, הממשלה וראש הממשלה מסרבים לדון בכלל בנושא. "ראש הממשלה בכלל לא מוכן לראות את הדו"ח שלנו. הממשלה מסרבת להתעסק עם הדברים האלה, שיקבעו את גורל המדינה. ראש הממשלה רוצה לשרוד אבל מה איתנו? אנחנו צריכים לשרוד כמדינה. מי הולך לדאוג לנו?".
להבדיל מטענתו של שר האוצר יובל שטייניץ, כי החוק יוציא לעבודה גברים חרדים, בן דוד טוען שצריך לפעול אחרת. "לממשלה יש היום הזדמנות להציע עסקת חבילה לחרדים: לבוגרים של היום ניתן פטור מהצבא והכשרה מקצועית, ובתמורה הם צריכים לוותר על מערכת החינוך שלהם, ללמוד את לימודי הליבה ובעתיד לשרת את המדינה. אין פה ברירה אחרת, ואמרתי את זה לשטייניץ. אנחנו צריכים לאחד כוחות. כרגע אנחנו מוותרים על מה שנקבל בתמורה, ורק ממשיכים לתת לתהליכים האלה להתרחש. זה לא סביר".
הדס שפר
יורם גבאי: "רפורמה לעוד חמש שנים אינה מעשית"
 |
| יורם גבאי | צילום: עמית שעל |
"ההצעה לקצץ חלק מהקצבאות לחרדים בעוד חמש שנים אינה מעשית, כי במציאות הפוליטית שלנו מדובר בערך בעוד שתי קדנציות של הממשלה" - כך אמר אתמול יורם גבאי, יו"ר חברת פעילים ולשעבר הממונה על הכנסות המדינה, בעקבות חוק האברכים. "לכן החלק הזה בהחלטת הממשלה הוא לא יותר מהצהרת כוונות, והוא אינו בגדר מדיניות".
גבאי, שבתפקידו באוצר היה שותף לגיבוש מספר רב של רפורמות, מסביר כי מדיניות אמיתית צריכה להיות מעשית, כמו הפחתה בשלבים של הקצבאות לחרדים על פני כמה שנים.
"השאלה החשובה ביותר, לדעתי, היא אם יש כאן שינוי אסטרטגי בשאלה מה מדינת ישראל רוצה מהחרדים - שיעבדו או שילכו לצבא", אומר גבאי, "אולם מכיוון שהממשלה אינה מקבלת החלטה בנושא הזה, התוצאה היא ברורה: החרדים לא עובדים ולא הולכים לצבא. ההחלטה בנושא זה היא החשובה ביותר, והיא למעשה ההכרעה ההיסטורית של ישראל בנושא החרדים".
אמנון אטד
ירום אריאב: "עלינו לנקוט מדיניות של מקל וגזר"
"התוכנית של ראש הממשלה לתעסוקת חרדים אינה עונה על חומרת הבעיה. יכול להיות שזה כתוצאה משיקולים פוליטיים, אבל חייבים לגבש תוכנית הרבה יותר נחושה", אומר ירום אריאב, לשעבר מנכ"ל משרד האוצר, בנוגע לחוק האברכים שאישרה הממשלה אתמול.
בתקופת כהונתו כמנכ"ל האוצר עסק אריאב בנושא תעסוקת חרדים, ולטענתו, יש לגבש במהרה תוכנית להעסקת חרדים: "ברור לגמרי שנושא תעסוקת חרדים הוא המפתח לשילובם בחברה ולצמצום העוני בישראל, ולכן התוכנית חייבת להיות בעדיפות עליונה".
"שיעור ההשתתפות של החרדים (גברים ונשים) הוא פחות מ־40% בממוצע, וזה שיעור נמוך מאוד", אומר אריאב. "כדי לשלבם במעגל התעסוקה עלינו לנקוט מדיניות של מקל וגזר, אבל רצוי לעשות זאת בהידברות עם ראשי הקהילה החרדית ובהסכמה. צריך לצמצם ולא להגדיל את הקצבאות. הענקת קצבאות נותנת לקהילה תמרוץ שלילי להיכנס למעגל התעסוקה. נוסף על כך, צריך להכניס לימודי ליבה לתוכנית הלימוד שלהם, ומוסד שלא ישלב לימודי ליבה לא יקבל קצבאות".
אריאב חושב כי אם לא יעשו זאת כעת, המצב ילך ויחריף: "בסופו של דבר, האוכלוסייה החרדית צריכה להבין שכעת אין שיווי משקל. אם חרדים לא ייכנסו למעגל העבודה, זה יוביל את המערכת כולה לפיצוץ. עכשיו אפשר לעשות זאת בצורה פחות כואבת מאשר לאחר הפיצוץ. צריכים לקחת דוגמה מהחרדים בניו יורק ובלונדון, שם הם משלבים עבודה עם לימודים בהצלחה".
הדר קנה
פרופ' אפרים צדקה: "מהלכי הממשלה לא יעזרו"
 |
| פרופ' אפרים צדקה | צילום: בועז אופנהיים |
"מספיק עם המשחקים. צריך שכבר יגיע היום שבו החרדים יהיו כמו כולם, בלי יחס מיוחד", כך אמר אתמול פרופ' אפרים צדקה מאוניברסיטת תל־אביב, בתגובה להחלטת הממשלה בנושא הקצבאות לחרדים. "כל דבר שאינו מוביל למטרה זו לא משרת אותנו בטווח הארוך, אלא רק מנציח את הבעיה.
"בסוף הרי לא תהיה ברירה. מספר האנשים החיוניים בתוך מעגל העבודה ילך ויקטן באופן יחסי, והם לא יוכלו יותר לשאת על גבם את כל האחרים. מוטב שנתכונן לזה מראש כמה שיותר מוקדם ונכין את עצמנו לכך".
הצעדים שעליהם החליטה הממשלה הם בכיוון הנכון?
"אולי, אבל גם הקצב חשוב. בחמש השנים הבאות אין שינוי, ולכן זה כבר לא בכיוון הנכון. מה שיקרה אחרי חמש שנים כבר לא רלבנטי, ולכן צריך לנקוט צעדים אפקטיביים כבר היום או מחר. לא נראה לי שמהלכים אלה של הממשלה יגדילו את השתתפות החרדים במעגל העבודה. בסופו של דבר, החרדים יצטרכו לקבל הכשרה מקצועית שתאפשר להם לעבוד. הם יכולים ללמוד תורה כמה שהם רוצים. יכולים להיות כאלה שיעסקו רק בתורה, אבל מעט מאוד. כל האחרים צריכים ללמוד מקצוע שיש לו דרישה בשוק העבודה".
אז למרות צעדי הממשלה, מה שהיה בתחום זה הוא גם מה שיהיה?
"נראה שכן, אף שיכול להיות שזה יתפוצץ למישהו בפרצוף עוד קודם לכן. ברור שהמצב הנוכחי לא יכול להימשך, אבל כולם מעדיפים לטמון את הראש בחול. אי אפשר שציבור קטן והולך של אנשים עובדים יפרנס ציבור גדל והולך של אנשים שעושים דברים שאין בהם חומר. לדעתי, זה אפילו לא משרת את האוכלוסייה הזאת, כי באיזשהו מקום בסוף לא יהיה מי שיממן אותם, ומה הם יעשו אז?
כי הוא לא יהא ב - 20% המתמידים(?). .
