סיפור - עברה שנה, המורה התקשרה "הוא התארס"

מ...
לפני שנה נפגשתי עם בחור נחמד
שהיה בו כל מה שרציתי...
חכם כמו שאני אוהבת
ניראה טוה כמו שרציתי
התאים לי בדעות בהשקפות בהרגשה...
היתה ביננו הסכמה
מלאה על הכל
ואפילו היה לו דבר שאפעם לא מזיק....כסף....
המשכנו 4 פגישות
ושום דבר לא קרא....
תמיד דברנו על אותם דברים משעממים
סמינר (בזמנו) ישיבה טיולים חברה
על הכל...חוץ מאשר על עצמינו
כך שיוצא שרגש לא התפתח!
באיזשהו שלב אחרי הפגישה הרבעית הוא החליט (לאחר התיעצות) שהוא מוריד
מהסיבה הזאת....שאין רגש...
אני תולה את העיניין בכך שזה היה בדיוק אחרי הסיפור ההוא...שאני כותבת עליו כל הזמן
בכולופן....התאכזבתי שכך זה נגמר ושהוא לא רצה להמשיך ולתת צ'אנס...
אבל בסדר לא לקחתי את זה קשה מידי..
ולמה אני נזכרת בזה עכשיו אחרי שנה???
לפנ חודש חשבנו איכשהו להחזיר את השידוך הזה..כי באמת ראיתי שחבל על הזמן
שוק השידוכים לא משו...והוא בנתיים היה הכי נורמלי מכל הח"י בחורים שנפגשתי איתם.
קיצער המורה שלי התקשרה אליו בתור שדכנית ושאלה אם הוא פנוי כרגע להצעה...
הוא אמר שלא שתנסה עוד שבוע...
היא נסתה אחרי שבועיים...
זה קרה בדיוק אחרי שחזרתי מאחת הפגישות היותר מאכזבות בחיי...
התקווה היחידה שעוד נשארה לי שמה אתחתן אי פעם...
היתה הוא...
בקיצור אמרתי לה עכשיו הרגע תתקשרי אליו היא התקשרה....והרי לפניכם השיחה:
-שלום אני מדברת עם X
-כן
-שלום לך מדברת כן Y שדברתי איתך לפני שבועיים זה רלוונטי כרגע?
(לא שאל יותר מידי מי את מה את מה את רוצה....אלא ישר לעיניין)
-אני שמח לבשר לך....
שבשעה טובה לפני שבוע ה ת א ר ס ת י .....
אתם חברי הפורום היקרים....
יכולים להגיד לי למה?
למה כששמעתי את השיחה הזאת בכיתי?
למה כששמעתי את השיחה הזאת ניצוץ תקווה אחרון כבה בי?
למה? אני כבר לא מאמינה שאי פעם יהיה מצב לחתונה?
למה? למה? למה?
דווקא לי הכל הולךךךךךךךךךךך מ.....רע...
לוידעת....זה גמר עלי.....
לא שאהבתי אותו או מה...
פשוט היה בו כל מה שיכולתי לחלום שיהיה בבעלי וככה זה חמק לי בין העצבאות!
זה ניקרא שאבדתי את הזיוווג שלי?
אולי אני לא מספיק שווה כדי לקבל בחור טוב?
הרגשתי כמו ילד קטן שמנפנפים לו ממתק מול העניים ולא הוא לא יקבל?!
אני ממש מיואשת בחיי לא הרגשתי כך...
אתם מאמינים שאתחתן אייי פעם???!!!

_________________

בסוף הדרך עוד תהיה מאושר!

אינסופית ומיכלי