דואט החזנים הלפגוט ורנד "עד הנה עזרונו רחמיך"

 נכחתי בקונצרט שהיה בירושלים ומלאתי את פי מים משום שאמרתי בטח מקרה הוא שקונצרט יוצא לא טוב כל כך...
עכשיו כשאני רואה קטעים מקונצרט אחר מאותה תכנית אני מבין שיש אפשרות כזו להוציא שם רע לחלטורה...
פעם ראשונה, וראיתי אותו פעמים רבות, שאני רואה את הלפגוט עומד נבוך ומתוסכל על במה. הוא לא מבין מאיפה זה בא לו ומה רוצים ממנו, וכשמדובר על פנומן בתחום (הבחור שומע יצירה בחצי אוזן ויכול לשיר אותה מיידית כאילו זה נחרט במוחו ) מתבהרים לי כמה דברים שהיו די ברורים לי עד כה...

עיבוד לא עיבוד, לא לתזמורת לא למקהלה ולא לפסנתר. זמרי מקהלה שלא קוראים תווים, ועוד ועוד....
מי שישים לב גם חברי התזמורת לא ממש מרוצים מהמצב וד"ל...
שלא לדבר על ניצוח שמזכיר  יותר פקח תנועה במדינת עולם שלישי...מי מנצח היום על שמיניות למקהלה? מי?! שלא לדבר על ששעשריות..
.
בדרך כלל יש בליבי על החזן הלפגוט כשהוא מסיים יצירה בטון גבוה באופן סתמי, אך הפעם אני איתו... אילו הייתי במקומו הייתי צועק עד שהיו מגרשים אותי מהבמה!!!

אכן הכלמאהבה כנראה שלא הכל אצלך מאהבה !!!. לגבי הביצוע אכן מושלםםםם, זה דואט שהביא כבוד לשני הצדדים !!!. העיבוד נהדר ! פרי ידו של המוזיקאי יעקוב רוטנר , לגבי המקהלה היו כמה מקומות חסרי תרבות שירה כמו ה"מי" ועוד ,אבל אין ספק שזו אחת המקהלות !. לסיום תודה רבה לידידנו יעקוב שתמיד חושב איך להיטיב לכולם