שלום.
אני בחור רווק שחצה את אמצע שנות העשרים לחייו. בשנים האחרונות אני חי בצורה שממש לא מתאימה לחיי נישואים. זה מתבטא בשעות רבות של ישיבה מול הרשת המקוונת, זמני שינה שלא מתאימים לחיי נישואים, ועוד. לאורך כל התקופה שאני חי בצורה כזאת אף פעם לא חששתי שההתנהגות שלי תקשה עלי בבניית בית ובמערכת זוגית ותמיד חשבתי שביום שאתחתן הכל ישתנה. אבל לאחרונה בעקבות משברון שעברתי אני מתחיל לחשוש, ואני לא רואה איך אני מצליח לבנות מערכת זוגית תקינה אחרי כ3 שנים שבהם אני חי כמו פרפר ועושה מה שבראש שלי.
 מעבר לזה, אני לא מתחבר לבנות הסקטור שלי. ואני מחפש מישהי ששיכת לסקטור הרבה יותר פתוח.


דבר נוסף שמפחיד אותי זה שיש לי אח שממש אחרי שהתחתן נפל למשבר נפשי ונאלץ לקחת כדורים נוגדי דיכאון למשך כחודש ישר אחרי החתונה, למזלו הוא נפל על אישה טובה שהבינה את המצב שלו ותמכה בו עד שעבר זעם. ואני חושש שיקרה לי מקרה דומה.  (למרות שהכדור הכי חזק שלקחתי עד היום היה אופטלגין. אבל אני נתון למצבי רוח משתנים)
מה עלי לעשות? האם מספיק לשנות את הרגלי החיים שלי או שכדאי ללכת לטיפול כלשהו?

שלום אני רוצה לקבל טיפים בנוגע של חולצות מודפסות לחתונה!כבר קיבלתי המלצה אחד.מה אתם חושבים על האתר של http://printshirt.co.il/%D7%97%D7%95%D7%9C%D7%A6%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%A4%D7%A1%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%97%D7%AA%D7%95%D7%A0%D7%94

פגשתי פעם אשת מקצוע שמי ממשפחתה הקרובה חווה התמודדות מסויימת, והגברת לא ידעה להפריד בין נגיעות אישיות וסובייקטיביות להפליא (שגם בריאות נפש לא נדפה מהן) ובין יעוץ מקצועי לזרים באותו התחום. היא הביאה לייעוץ את עצמה, ממש כך.

שלום לכולם,

אני יכולה להבין את הצורך שהמטפל יבין ויחווה את מה שאני המטופל חווה ומרגיש . אנחנו לא רוצים להיות לבד בחוויה הכואבת וכל שכן כשאנו נמצאים מול אדם שאמור לעזור לנו. אנחנו חוששים שאם הוא לא עבר על בשרו הוא לא מסוגל להבין בדיוק מה שאנו חווים.
לפעמים מטפל שעבר אירוע דומה יכול להרגיש שהוא מבין יותר מקרוב את החוויה של המטופל, כמו שסיפרת אהרון. עם זאת, פעמים מטפל שעבר אירוע דומה ולא עיבד אותו כראוי עשוי להבין את המטופל מתוך "נקודות העיוורון " שלו את המצב, וזה לא תמיד לטובת המטופל כפי שרימזה ציפי. 

התפיסה שלי היא זו המניחה כי מצד אחד מטפל לא חייב לעבור את אותו אירוע שהמטופל עבר, אך מצד שני הוא כן צריך להכיר את החוויה של המטופל מקרוב ככל שניתן. והתנסות זו לדעתי, מתרחשת אלף בהיותינו בני אדם, על אף האירועים השונים, אנו חווים במהלך החיים תחושות דומות (אכזבה, בדידות, נטישה, אובדן, חרדה וכד) .ובית, וזה לדעתי החלק החשוב ביותר ואמרתי אותו פה לא פעם, שמומלץ או אף חיוני, שמטפל יתנסה בטיפול פסיכודנמי כיוון שבמסגרת כזו ניתן להגיע לחוויות עמוקות ורגישות שמטופלינו עוברים בחייהם ודרך הטיפול אנו מצליחים להתקרב לא רק אל עצמינו אלא גם אל החוויה של המטופל. בנוסף לכך, הטיפול כמובן מאפשר לנו לראות את הדרך החוצה מהבעיה.  

בברכה

_________________

זהו דיון באמת מעניין.
אני כרגע סטודנט לעו"ס ואני בהחלט חש שבמידה מסוימת אני מבין את המטופלים שלי יותר בקלות כאשר אני בעצמי חשתי תחושה כזו אי פעם בעבר.  

אני מסכים שלא יפה לדון על אדם שלישי ואם  הבןוש הסליחה. את תשובתי על הפסיכואנליטי העביר ברשותך לאשכול חדש.

כמובן שלא תמיד מעבר בין טיפול מועיל וברור שיש מקרים שזה מזיק. מי כמוני יודע.. מעבר בין סוגי טיפול יכול להעשות רק ע"י מטפל מקצועי באמת. ובעת הצורך הטיפולי. מה שכן מתחילת הטיפול אפשר לשלב כמה מדרכי הטיפול השונים, כמובן לאחר איבחון הבעיה.
חשבתי שלבן האובד יש עוד קשיים. ולא ידעתי כמה הוא מודע לכך. כי מי שלא מודע לשאר הקשיים שיש לו טיפול עמוק מפחיד. לכן אני אישית מציע ללכת לטיפול קצר. בדרך כלל כשמגלים את עומק הקושי. רוצים יותר.
ולבן, לך על זה לעצמך בכיף. זה יכול להיות קשה אבל זה בונה וכשמשתחררים מהקושי פשוט עפים והעננים כל כך וורודים (לפעמים הם קצת שחורים אבל עוברים את זה9 אז אחי יעלה!!! פנק את עצמך בטיפול!

צודק לגמרי. התכוונתי, שמי שיש לו חסר יכול לנסות למלא ברור שהאינטרנט לא באמת ממלא.

אינטרנט לא ממלא צורך חברתי, להיפך, הוא רק מדגיש את הצורך בחברה אמיתית, קשה מאד לקבל שייכות כלשהי לזהות וירטואלית, ודוקא הנסיון הזה מראה שיש צורך בזהות חברתית אמיתית, בהשתייכות למסגרת וכדומה.

הבן האובד! אתה בחור נורמלי עם חשיבה עמוקה. זה יוצר לפעמים בלגן לא פשוט. בייחוד שהחברה מסביב לא כל כך מאפשרת או מעוניינת שתהייה חשיבה מעמיקה. אני מכיר זאת מעצמי. מה שכתבת די מאתר גם אותי בתקופות הבחרות שלי רק שאז לא הייתי עם האינטרנט.
לגבי הספקות באמונה, אני חש שזה לא ספקות על עצם האמונה אלא שאלות כבדות משקל על האמונה וככזה היהדות אדרבא מעודדת (אמנם החברה שנלו פחות כי זה מאיים על המבנה החברתי. וזה צודק אך הממסד חייב לאפשר ליגיטמיות לשאלות כי במצב הנוכחי כשיש שאלות בורחים או עוזבים כי אין מענה. למרות שיש מענה כמעט לכל שאלה, וחבל). שים לב שכל התלמוד בנוי בצורת שאלות זה על זה ובירור מעמיק אפילו בנושאים שכיום הממסד ברובו עדיין משתיק. בקיצר לשאול זה בריא לבדוק זה מצויין רק צריך לגשת למקומות הנכונים. אשמח לענות לך על שאלות לפי מיטב ידיעותי בתורה ובמדע.
אתה אמנם חי כיום בצורה לא מבוקרת זה לא אמור להפריע לחיי נישואין. כי אז תהיה לך מסגרת הנישואים עצמם או כולל או עבודה. כמובן שעדיף כבר היום להתרגל למסגרת (בייחוד כלכלית).
לדעתי השוטטות באינטרנט אינה בעייה (מלבד הבעייה הדתית). זה ממלא לך צורך חברתי. אצלי זה כך. ואיני חושב שאתה צריך גמילה או משהו דומה מלבד אם זה מגיע למצבים שאתה נפגע משזה כמו הימורים או שאתה גולש בשבת בניגוד לאמונה שלך.
הנישואין אינם מקום למילוי חסרונות ומי שמתחתן על מנת למלאות חסרון. זה יכול ליצור בעיות. הנישואין הם שלב בריא בחיים שמעביר את הרווק לחלק שני החייו החלק האמיתי יותר היצרני והפעיל והאחראי.
טיפול פסיכולוגי תמיד טוב אני אישית  בטיפול כבר 3 שנים והייתי אצל כ3 מטפלים. ישנם מטפלים חרדים מקצועיים (וישנם הרבה לא מקצועיים ויש להזהר מהם!!!!!!!!!!!!!!) אני בשמחה אתן לך שמות שאני מכיר אישית. חלקם חסידים ממש חלקם ליטאים או מזרחיסטים. אני מעריך שרונית תוכל לעזור לך בזה יותר ממני.

ולרונית היקרה,
למה רק טיפול פרוידאני או דינמי יכול לעזור? כמיטב ידיעתי, ישנם עוד דרכי טיפול. ומטפל מקצועי לא נוקט השיטה אחת אלא פלי צורך הטיפול. ז.א. גם בתוך הטיפול עצמו מטפל מקצועי יחליף שיטה לפי הצורך.  לדעתי הקטנה, הטיפול שיעזור לבן האובד החמוד, זה טיפול קוגנטיבי אפילו קצר מועד, שיתן לו את החשיבה הנכונה על עצמו. זה בשילוב מעט פסיכואנליזה או דינמי יכול להקפיץ את החבר שלנו למקומות הראויים לו באמת.
ועוד שאלה קטנה, עו"ס בדרך כלל מסתכלים בראייה חברתית יותר, וזה לא כל כך מסתדר לי עם הצעותייך לטיפול פרוידאני או דינמי? זו שאלה להבנה ולא ח"ו לתקיפה אישית.
לסיום ההרצאה: תחיו באהבה תתנו זה לזה ותחייכו הרבה!!