אגרת הגר"א

התכוונתי לאחוזים, על השאלה השניה לא ראוי שאני אענה כי זו ליבה של הטענה. מ"מ אני התכונתי לטעון על השילוב וסליחה על העדר הפיסוק אני אשתדל בהמשך

ספרן היקר

הניסוח באמת קצת קשה
איני מתימר להיות ראוי לתקנך רק להאיר שתי נקודות שנתקלתי בקושי להבינך

כתבת "חמישים אם לא שמונים מחיי והויי הדת כיום"

חמישים אם לא שמונים מה ? אחוז ? שנים ?

"סיבות של אור גנוז ועולם הבא למצוות שלא בשמיים ולא רחוקה היא"

סיבות אתה מתכוון סיבת חובת הקיום של המצווה?
או טעם לכדאיות מבחינת שכר לעומת עונש ?

וסתם כך כדאי יותר לפסק, זה מקל על הקריאה !

לגופו של ענין :

מאוד מציקה לי ההשתמשות שלנו באגרת אישית שהגר"א שלח לבני ביתו, בתור ספר מוסר לדורינו.
בספר "עלי שור" מצאתי אמירה שלדעתי השכל מחייבה
  שכל עוד שלא ידע האדם את כוחות נפשו,הרי הוא כאיש מלחמה שאינו יודע להשתמש בכלי הנשק שברשותו
כלומר, כל אחד מאיתנו בנוי בכחות נפש ומדות פרטיות ועבודת השם שלו היא אישית.
רק אדם חכם המכיר היטב את זולתו יכול ליעץ לו ולהדריכו בעבודת השם, וגם זה עד גבול מסוים.
ולכן כיוון שאינו לנו ידיעה אפי' במקצת על אפים של בני ביתו של הגר"א, איך נוכל ללמוד משם משקלים בעבודת השם שיהיו נכונים לנו באופן פרטי ?
הרי כל נוסח האגרת נסוב סביב המשקלים בחינוך, וע"ז כבר נאמר חנוך לנער ע"פ דרכו, ( למרות שיש פירוש נוסף לפסוק זה - ע"פ דרכו = בתחילת דרכו, והוא נכון, בכ"ז דבר פשוט הוא שכל נער צריך הדרכה בהתאמה תכונותיו)
ומה לנו ולבני ביתו של הגר"א ?
האם האווירה שבה חונכנו דומה ?
האם המשקלים בין חובותינו השונות בעולמינו אותם ינקנו בבית זהים ?

איני חושב שדעתו של הגר"א ז"ל היתה ללמד מוסר לדורות ואף לא לדורו, זוהי איגרת אישית לחלוטין בתוך קונטקסט מאוד ידוע לגר"א ולב"ב בלבד.

כל מה שלנו נותר זה להתפעל ולחוש קצת מהרוממות שבדבריו שם, ובכלל מה שחייב אדם לומר מתי יגיעו מעשיי וכו'

תוקן על ידי חי_רגעים ב- 17/08/2010 22:45:50

אגרת הגר"א - עיונים והערות
http://bhol-forums.co.il/topic.asp?cat_id=38&topic_id=2817228&forum_id=19616