מתי התחלתם להרגיש שאתם ממש גדולים
וצועדים בצעדי ענק לקראת הרווקות המתבגרת???
זהוא שבמהלך השבוע אני הולכת לחגוג את יומולדתי ה22.....
וכולי מלאה חיל ורעזה...22 בעניי זה כבר ממש נכנס לגדר הרווקות הזקנה...
אם כי חברותיי מעודדות אותי ש22 זה כמו בת20 עם שנתיים נסיון
מה דעתכם? מתי אתם החילותם להרגיש כך אם בכלל?
או שמה.....החיים עוד לפניכם???
_________________
תוקן על ידי מנגינהבלבן ב- 20/08/2010 15:06:57
בסוף הדרך עוד תהיה מאושר!
נשלח ב-1/9/2010 09:29
Keren_Ohr כתב:
בנות, דווקא כשמלאו לי 22 נכנסתי לשאנטי, פתאום הבנתי איזו פריווילגיה נפלה לידי-קחנה את הזמן תהנינה עד כמה שאתן יכולות!!!! כדי שתוכלנה להסתכל אחורנית ולא להרגיש פספוס או החמצה, אחרי הכל יהיה לכן מספיק זמן להיות נשואות, לגדל ילדים....אל תכחנה, אתן לא בתחרות עם אף אחד, לכל אחד ואחת יש קצב חיים משלה!!!! אז עלו על הגל, זרמו עם החיים ואל תשכחו למצות כל רגע!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
מה שנקרא- הוצאת לי את המילים מהפה! בדיוק הגישה שלי לחיים!!!
נשלח ב-1/9/2010 01:46
וואי,קרן..יש לך כמעט חמישה חודשים בין האירוסין לחתונה,לא?? זה פוללללל זמן!
נשלח ב-1/9/2010 01:07
גילו_לי כתב:
אני אחרי כזאת פגישה משאירה את הפלדה על הראש שלהם!!!
תשאיר להם להתמודד עם הבית והפרנסה, לגדל את הילדים ולחנך אותם
ותמשיך להנות מהחיים בלי עול.
נכון שזה לא מבחירה, אבל למה לא להנות מזה בינתיים?
ומנגינה, להרגיע!!!!
22!! כולה, שנתיים אחרי 20 !
באמת להרגע, לטובת זקני הפורום.....
אהבתי את הגישה!
****
בנות, דווקא כשמלאו לי 22 נכנסתי לשאנטי, פתאום הבנתי איזו פריווילגיה נפלה לידי-קחנה את הזמן תהנינה עד כמה שאתן יכולות!!!! כדי שתוכלנה להסתכל אחורנית ולא להרגיש פספוס או החמצה, אחרי הכל יהיה לכן מספיק זמן להיות נשואות, לגדל ילדים....אל תכחנה, אתן לא בתחרות עם אף אחד, לכל אחד ואחת יש קצב חיים משלה!!!! אז עלו על הגל, זרמו עם החיים ואל תשכחו למצות כל רגע!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
מאחת שהיתה שם ומתחתנת עוד 10 שבועות!!!
נשלח ב-24/8/2010 15:26
בחור_חסידי כתב:
אני התחלתי להרגיש מבוגר רק אחרי שכל החברים התחתנו. כשאתה נשאר לבד וכבר אין לך עם מי לדבר. אז אתה פתאום חוטף שוק. וכשאתה פוגש חברים עם 2 או 3 ילדים אחרי כזאת פגישה אתה בד"כ יוצא עם טון פלדה על הראש???.
אני אחרי כזאת פגישה משאירה את הפלדה על הראש שלהם!!!
תשאיר להם להתמודד עם הבית והפרנסה, לגדל את הילדים ולחנך אותם
ותמשיך להנות מהחיים בלי עול.
נכון שזה לא מבחירה, אבל למה לא להנות מזה בינתיים?
ומנגינה, להרגיע!!!!
22!! כולה, שנתיים אחרי 20 !
באמת להרגע, לטובת זקני הפורום.....
נשלח ב-24/8/2010 14:17
אני התחלתי להרגיש מבוגר רק אחרי שכל החברים התחתנו. כשאתה נשאר לבד וכבר אין לך עם מי לדבר. אז אתה פתאום חוטף שוק. וכשאתה פוגש חברים עם 2 או 3 ילדים אחרי כזאת פגישה אתה בד"כ יוצא עם טון פלדה על הראש.
נשלח ב-22/8/2010 02:57
נשלח ב-22/8/2010 02:55
מנגינהבלבן כתב:
מתי התחלתם להרגיש שאתם ממש גדולים
וצועדים בצעדי ענק לקראת הרווקות המתבגרת???
זהוא שבמהלך השבוע אני הולכת לחגוג את יומולדתי ה22.....
וכולי מלאה חיל ורעזה...22 בעניי זה כבר ממש נכנס לגדר הרווקות הזקנה...
אם כי חברותיי מעודדות אותי ש22 זה כמו בת20 עם שנתיים נסיון
מה דעתכם? מתי אתם החילותם להרגיש כך אם בכלל?
או שמה.....החיים עוד לפניכם???
אצלי זה לא קשור למסביב כמו שכתבו פה...אלא דוווקא ברמה האישית ביני לבין עצמי....אני מרגישה יותר מידי עם עצמי ולעצמי שזה כבר מדכא....
_________________
בסוף הדרך עוד תהיה מאושר!
נשלח ב-22/8/2010 01:09
מזדהה איתך לצערי........ לפעמים החברה מסביב יוצרת את ההרגשה יותר ממה שאני עצמי מרגישה...... מה? 22 אז קדימה....... הלוואי שזה היה תלוי רק בי.....
נשלח ב-22/8/2010 00:42
זה קורה בעיקר כשאת רואה חברות בגילך שכבר נשואות ויש שגם אמהות.. וכשאת חושבת בסיטואציות שונות שהיית צריכה לחוות אותם עם החצי השני שלך.. זה לא קורה כשאת עם רווקים יותר גדולים ממך.. כשנותנים לך תחושה שאת קטנה.. וכשטוב לך דווקא כי את רווקה! בכל מקרה.. כולנו שואפים למצוא את החצי השני כבר.. אז שיהיה בקלות ובמהרה!
נשלח ב-22/8/2010 00:31
מפקד אוכלוסין?
נשלח ב-22/8/2010 00:31
האמת שאני חושבת שההכרה הזו באה בשלבים. זה מתחיל כשאת מרגישה שהבחורים ברחוב, שפעם היו ניראים לך ממש גדולים,הם בעצם קטנים. אח"כ זה ממשיך בזה שאת אוטוטו נשארת האחרונה בכיתה שלא התארסה. ואח"כ כשאת רואה את חברותיך עם שלל ילדיהם המתבגרים ותוהה לעצמך איך זה היה לו לך היה ילד/ה בכזה גיל. אין ספק שרגעי ההתפכחות לעיתים נחמדים ופעמים הרבה פחות. בחור אחד אמר לי פעם "אני לא אקח מישהיא מבוגרת מגיל 25 כי אז הבחורות דכאוניות מזה שהן לא התחתנו". אני מאד מקווה לא להגיע לגיל הזה רווקה, אבל אם כן אני ממש אשתדל להוכיח לו שאפשר גם אחרת!
מה שנקרא- הוצאת לי את המילים מהפה! בדיוק הגישה שלי לחיים!!!
אצלי זה לא קשור למסביב כמו שכתבו פה...אלא דוווקא ברמה האישית ביני לבין עצמי....אני מרגישה יותר מידי עם עצמי ולעצמי שזה כבר מדכא....
