| נשלח ב-1/9/2010 23:17 |
 |
| |
"אחד לחודש השביעי" מאימתי הוא ראש-השנה ויום-דין.
בתורה מוזכר החג של היום הראשון בחודש השביעי בשם "שבתון זכרון תרועה" (ויקרא כג כד) ובשם "יום תרועה" (במדבר כט א). שתי שמות שאינם מוסרים דבר על מהות חג זה, מלבד העובדה שהוא יום שיש להריע בו, כשמטרת התרועה היא זכרון. אך לא נזכר מיהו הזוכר ומה הוא הזיכרון.
זיכרון נוסף מוזכר בתורה בהקשר לתרועה ב-במדבר (י ט) בשעת מלחמה. "והרעותם בחצוצרות ונזכרתם לפני ה' אלהיכם ונושעתם מאויביכם" (בהמשך מופיע שם גם תקיעה לזכרון לפני ה').
יתכן ויש קשר בין השנים ואף באחד לחודש השביעי הוא זכרון לישועה לפני ה'. אך איננו מפורש.
חג סוכות החל בחודש השביעי נקרא בתורה "בצאת השנה" (שמות כג טו), ומכאן שמלבד מנין יציאת מצרים, בה מתחילה שנה היא בניסן. מכירה התורה בשנה נוספת, היא השנה החקלאית שסיומה הוא בתשרי סוף האסיף. כמו"כ נקראת תקופת סוכות "תקופת השנה" (שמות לד כב). לשון המורה על סיום ההקף השנתי.
זאת בניגוד ל"לוח-גזר" המיוחס לתקופה הכנענית המתחיל את השנה ב"ירחו אספ". המנין הכנעני (כמנין המצרי הקדום) ראה באיסוף התבואה תחילת שנה ולא סיומה.
בראשית חודש ניסן (השם ניסן כידוע הוא בבלי) היו האלים הבבלים מתכנסים ב"פורו" (חדר-ההגרלה), כדי להפיל פור הוא הגורל על אשר יקרה בשנה הבאה את בני האדם ואת היקום כולו; והיה זה ראש-השנה הבבלי.
כמו"כ ראש השנה הפרסי נחוג בחודש האביב ביום השיוויון החל מהתקופה הזורואסטרית. (600-300 לפסה"נ)
מאידך הנביא יחזקאל (השני), זה שמתקופת פרס, מוסר לנו על נבואה שנחזתה לו "בראש-השנה בעשור לחודש" (יחזקאל מ' א) - איו ידוע האם כוונתו לניסן או לתשרי. אם נתייחס ל"עשור בחודש" כיום הכיפורים, אזי תהיה לנו עדות ראשונה על תשרי כתחילת וראש שנה במקרא.
בשפה האכדית (שפת האם של השפות האשוריות והבבליות) "תשריתו" משמעותו התחלה, כנראה שהיתה בבבל איזו-שהיא תחילת שנה בתשרי, אולי בהקשר איסוף התבואה כמו בלוח הכנעני. [גם באוגריתית (שפת הפיניקים-כנעניים באזור אוגרית על שפת הים-התיכון, בסוריה כיום) ישנו חודש "תשרת".]
האחד לחודש השביעי נזכר פעם שניה במקרא. בספר נחמיה (ח ב) הוא לא מוזכר שם בפירוש כחג (כמו שמוזכר בהמשך סוכות כחג), אלא כיום הבנה בספר תורת-משה. שלאחר טקס התאבלות ובכיה כתוצאה משמיעת הכתוב בתורה, אמרו להם עזרא ונחמיה ש"קדוש היום לאדונינו" ו"היום קדוש" ואזי הוא הפך ליום שמחה ומשלוח מנות. האם קדושת יום זה היתה קדומה או שהיא התחדשה באותו יום עקב הקריאה הממושכת בתורת ה', לא התבאר שם. (כמו"כ אין שם איזכור ליום כיפור).
לאור הנ"ל תמוה מתי ומדוע הפך אחד לחודש השביעי ל"ראש השנה" ומאימתי ומדוע הוא מוכר כ"יום דין" ?!
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-24/9/2022 22:28 |
|
| |
מבארים שעניין הדין הוא כסה
|
|
|
|
| נשלח ב-31/8/2012 08:11 |
|
| |
| איני_מכיר כתב: |  | בחז"ל לא מדובר על עריכת התורה...
אלא על "צנזורה"
אנשי כנסת הגדולה גנזו רבים מספרי הנביאים והותירו לנו רק את המצויים בידינו...
על ספר יחזקאל התנהל פולמוס של 300 שנה אם לגונזו עד שחנניה בן חזקיה פירש את הספר ואכמ"ל
אך על ספר התורה אין חולק שהיחיד שערכו והוסיף על דבריו היה אך ורק משה רבינו ע"פ הסכמת הקב"ה.
כגון פרשת בלק.שמשה כתבו.
על הסתירות בין התיארוך של חז"ל שמקובלנו מדור דור
לבין תיארוך שנעשה ע"י ארכיאולוגים שמתבססים על היסטוריונים פקידי הרודנים הפרסיים לא הופך את דבריהם לאמת אבסולוטית....
במיוחד שאותם ארכיאולוגים משתייכים לכת הנוצרית כשהם בעלי אינטרס מיוחד להזים את התלמוד הבבלי.....ע
|
|
1, למה התורה מצווה לכתוב את התורה על אבנים מיד בכניסה לארץ. אם משה כתב ספרים ?
ואם כתבו על אבנים אז גם כתבו את הסיפור או רק את החוקים או רק את החוקים של ספר דברים כמו למלך,
כל לומד התורה רואה מיד כפשוטו שלא משה כתב אותו, לא רק זה הכותב\העורך לא מסתיר זאת כלל,
תתחיל מבראשית עד הסוף ותראה מאות פסוקים שמראה לנו שהעורך היה בארץ ישראל,
שאנו אומרים שמשה כתב את התורה הכוונה על התוכן של הדברים, וזה אמת, כי אחריו כבר אף מנהיג לא הלך בדרכו, המלוכה נגד רצונו ועוד הרבה דברים, כמו שמיטה ושמיטת כספים שהם סוג מצוות שרק שכל האומה מקיימים אותה הם רלוונטיים, אחרת אין שום טעם במצווה, למשל אין טעם לעשר ולהפריש תרומות סתם, יש טעם לעשר לעובדי המדינה, שיהיה עובדי מדינה,
ביום שיש מלך והוא לוקח מיסים בשביל העובדי המדינה, אז מה הטעם לתת מעשר מה הטעם לתת מעשר שהשוטר הוא שוטר של המלך ולאוו דווקא הכהן והלווי שהם למעשה היו צריכים להיות השוטרים,
המלך ביסוד יהיה נגד שמיטה ונגד שמיטת כספים,
עצם שדרשו מלך מוכיח שלא שמרו שמיטה ומעשרות ותרומות אחרת למה "איש כל הישר בעיניו עשה" הרי יש משטרה\כהנים ולווים שמקבלים את משכורתם מהמעשרות,
בקיצור: תורת משה היא תורת משה באמת, אבל היה עורך והעורך לא ניסה אפי' להסתיר זאת, כי לא היה לו עניין בכלל להסתיר. כולם בדורו כנראה ידעו והבינו שהוא ערך אותם לטובת דורו,
ביום ובזמן שאפשרי היה לכתוב ספרים שלמים ולכולם,(שבזמן משה עוד לא היית היכולת בכלל, עובדה המצווה לכתוב על אבנים) באותו זמן שמואל ואחריו עזרא הסופר ערכו את התורה, כלומר כתבו אותו על פי הבנת דורם,
לא לחינם חז"ל מרמזים שאילולי משה נתן את התורה אז עזרא הסופר היה נותן,
לא לחינם אומרים חז"ל שמואל בדורו כמשה ואהרן בדורם,
2, זה שקיבלנו את הסדר עולם, זה לא כי כולם הסכימו עם קביעתו, עובדה שיש הרבה חולקים בחז"ל על כל תאריך,
קיבלו אותו אך ורק כהכרעה, כלומר חייבים איזה תיאוריה אחידה, שההמון לא יהיה מבולבל,
כמו שרבי עשה עם המשנה, ואחריו היתווכחו ויצא הגמ'
אחריהם שוב בלבול עד הרמב"ם שכתב ספר אחיד,
אחריו שוב התווכחו ושוב בילבול, עד הבית יוסף, ושוב התווכחו ובילבול עד המשנה ברורה,
כלומר כל צדיק בדורו חייב היה לעשות סדר ולא משנה אם היה צודק בהכרעתו, ההמון קיבל את ההכרעתו כי ההמון צריך משהו אחדותי בלי בילבולים,
התלמידי החכמים אחריו הם שהתחילו להתווכח האם הכריעה נכון או לא,
לסיכום:
אין תאריך אחד שכל החכמים מסכימים עליו,
אתה יודע כמה דעות יש במסורת על התאריך מתי יצאנו ממצרים ?
|
|
|
|
| נשלח ב-31/8/2012 06:13 |
|
| |
בחז"ל לא מדובר על עריכת התורה...
אלא על "צנזורה"
אנשי כנסת הגדולה גנזו רבים מספרי הנביאים והותירו לנו רק את המצויים בידינו...
על ספר יחזקאל התנהל פולמוס של 300 שנה אם לגונזו עד שחנניה בן חזקיה פירש את הספר ואכמ"ל
אך על ספר התורה אין חולק שהיחיד שערכו והוסיף על דבריו היה אך ורק משה רבינו ע"פ הסכמת הקב"ה.
כגון פרשת בלק.שמשה כתבו.
על הסתירות בין התיארוך של חז"ל שמקובלנו מדור דור
לבין תיארוך שנעשה ע"י ארכיאולוגים שמתבססים על היסטוריונים פקידי הרודנים הפרסיים לא הופך את דבריהם לאמת אבסולוטית....
במיוחד שאותם ארכיאולוגים משתייכים לכת הנוצרית כשהם בעלי אינטרס מיוחד להזים את התלמוד הבבלי.....ע
|
|
|
|
| נשלח ב-26/8/2012 09:59 |
|
| |
איני-מכיר
הצהרת כורש היתה בשנת 538 לפנה"ס
ארתחששתא הראשון עלה למלוכה בשנת 465 לפנה"ס
עזרא עלה מבבל 7 שנים מאוחר יותר - 458 לפנה"ס
= 80 שנה (ולא 90 כפי שכתבתי לעיל) עד עליית עזרא
עכ"פ הנתונים הללו בסופו של דבר אינם רלוונטיים לנושא, שכן מה הבעיה לו נניח שהכנסת הגדולה היתה מוסד אמיתי והם אלו שערכו את התורה (על עריכות מסויימות בידיהם כבר דברו חז"ל).
תוקן על ידי מקרא ב- 26/08/2012 10:00:09
|
|
|
|
| נשלח ב-26/8/2012 09:34 |
|
| |
עליית עזרא היתה מקסימום 57 שנה לאחר עולי בבל .. לפי כל התיאורכים...
חגי ומלאכי הנביאים ישבו בצוותא עם דניאל באותה כנסיה
|
|
|
|
| נשלח ב-26/8/2012 09:03 |
|
| |
איני-מכיר
איני רואה טעם להתווכח עמך בנושא התיארוך, כי אנחנו מחוייבים לשתי צורות חשיבה שונות. אתה מחויב לחז"ל, ואילו אני מחויב להוכחות.
ישנן הוכחות ברורות מהמקרא ומהארכאולוגיה ומההיסטוריונים היוונים, שהתקופה הפרסית ארוכה מזו שהיתה ידועה לחז"ל בלמעלה מ-200 שנה, וללא שום קשר לישו. אם אתה רוצה אפשר להכנס לנושא אורך התקופה הפרסית, אך אם לא אזי הויכוח בינינו מיותר לחלוטין.
תוקן על ידי מקרא ב- 26/08/2012 09:16:39
|
|
|
|
| נשלח ב-26/8/2012 08:56 |
|
| |
| בעלבעמיו כתב: | | איני
הם לא שמעו על אלווווול? |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-26/8/2012 08:52 |
|
| |
איני
הם לא שמעו על אלווווול?
|
|
|
|
| נשלח ב-26/8/2012 07:07 |
|
| |
בין עליית זרובבל לעליית עזרא עברו 57 שנה לכל היותר..
בכנסת הגדולה ישבו בין היתר דניאל, והנביאים חנניה , מישאל,עזריה,חגי,זכריה,מלאכי.
יש הפרש של כ- 200 שנה בין התיארוך של חז"ל לבין התיארוך הארכיאולוגי שמבוסס רבות על התיארוך הנוצרי שמנסה להקדים את היוולדו של יש"ו ..
הרמב"ם מביא סדר מדויק על המשכיות התורה איש מפי איש ממשה רבינו עד ימיו, כך שהחרש והמסגר ידעו היטיב את ספר התורה כולו ..
התיאוריה שלי היא שפשוט העם לא ידע כמעט על חשיבות היום...ולכן התעלמו מכך הנביאים ...
אנשי כנסת הגדולה חתמו את ספרי הנביאים (רובם הגדול נגנז)אך לבוא ולומר שסידרו מחדש את ספר התורה זו תאוריה שמנסה להרחיק מן השכל את האמונה של "תורה מן השמים"
|
|
|
|
| נשלח ב-24/8/2012 12:49 |
|
| |
איני-מכיר
גם אילו הדברים בישע' נח מכוונים ליוה"כ, מה שאין הכרח כלל וכלל. עדיין יש לזכור שאנו מדברים על הקטעים בישע' שנכתבו בימי בית-שני כדעת ראב"ע (ישע' מ,א) וכדעת החוקרים.
התימנים אם אכן גלו כבר בימי בי"ר, כנראה לא היה להם כלל ספר-תורה כמו שלשאר העם לא היה, אלא קיבלו אותו בימי בית-שני.
צריך לזכור שמאוחר יותר קיבלו עליהם התימנים חגים חדשים - חנוכה ופורים.
יחזקאל כבר היה לעת זקנותו בשנת 27 לגלות יהויכין, היא שנת 570 לפנה"ס (יחז' כט,יז), בעוד עזרא עלה רק בשנת 7 לארתחששתא, היא שנת 458 לפנה"ס, מעל 100 שנה לאחר ימי יחזקאל.
אם "מרדכי בלשן" שעלה בימי זרובבל (עז' ב,ב) הוא מרדכי היהודי, אזי הוא עלה לארץ בשנת 535 לפנה"ס לערך, כ-90 שנה לפני עליית עזרא.
הדיבורים אודות אנשי כנסת הגדולה וכדו' לקוחים כמובן מדברי חז"ל, שלא ידעו הרבה על מה שאירע בתקופה הפרסית כידוע.
בכל מקרה לא מדובר שעזרא שינה את ספר-התורה, התיאוריה המקובלת סבורה שבימיו איחדו את מקורות ביחד ויצרו לראשונה את ספר-התורה בדומה למה שהוא בימינו.
דברי אליאור אינם רלוונטים לנושא, שכן כתות הפרושים והצדוקים והאיסיים נוצרו כנראה רק במאה ה-2 לפנה"ס, כ-250 שנה לאחר שעלה עזרא מבבל.
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-24/8/2012 12:32 |
|
| |
רציתי רק להוסיף על רעיונה (האווילי) של הפרופסורית אלאור ירום הודה..
חז"ל מתלוננים על כך שמלכי בית חשמונאי נהפכו לצדוקים..
מלכי בית חשמונאי היו גם הכהנים הגדולים
מוזר שהצטרפו דווקא לכת שמערערת כליל את זכותם לשמש ככהנים גדולים..(לשיטת הפרופסורית).
תוקן על ידי איני_מכיר ב- 24/08/2012 12:33:16
|
|
|
|
| נשלח ב-24/8/2012 12:13 |
|
| |
מורי ורבותי
וכי עזרא הסופר יחיד בדורו היה כמשה?
וכי עלה למרום 40 יום ו 40 לילה וירד עם הוראות חדשות..
עזרא עלה מבבל וכינס את כנסת הגדולה שם היו עשרות נביאים מלאכי יחזקאל חנניה מישאל ועזריה, ומרדכי היהודי ושאר חברי הסנהדרין.
וכי ישבו הם שם ושינו את ספר התורה וכו'
שוו נא בנפשכם אם ההגיון הבריא הוביל אתכם אל הספיקות הנ"ל .
|
|
|
|
| נשלח ב-24/8/2012 12:08 |
|
| |
מהפסוק בישעיה נ"ח פסוק ג' "למה צמנו ולא ראית עינינו נפשינו ולא תדע,הן ביון צמכם תמצאו חפץ וגו' "
ניתן להבין שהיה יום צום מקובע שגם שבתו ממלאכה והיו מתכוננים לקראתו והיו מנהלים ביום הזה את המריבות וכו'
ועל זה מתריע הנביא...
הוכחות מהעדה השומרונית באמת א"א להביא ...
העדה התימנית השתקעה בתימן מקסימום אחרי חורבן בית ראשון (יש דיעות שאחרי מות שלמה)
עזרא הסופר ביקש מהם שייעלו ארצה והם סירבו,
עזרא קילל אותם שיהיו תמיד עניים והם השיבו לו שלא יזכה להיקבר בארץ אבותיו..
ממש לא מתקבל על הדעת שהתימנים העקשנים הסכימו לקבל שינויים ותוספות בספר התורה מפי עזרא..
אלא אם תאמר שלא היה להם מידע מדויק על הספר וקיבלו עותק כביכול מעזרא, אך לומר שהנהיגו עליהם חגים חדשים מפי עזרא. אין זה מתקבל על הדעת..
תתאר לך עם חילוני גמור שמכיר רק את חג הסוכות ללא ת"ח שלא עלו כמעט עם עולי בבל אלא רק עם עזרא הסופר. הספר מתאר את הקורות באותם ימים ואין זה ספר חוקים. עזרא מכנס את העם בראש השנה וקורא להם לקיים דברים מסוימים..העם לצערינו לא היה מודע כלל לקדושת והלכות היום..ולכן לא דיברו איתם כלל על שביתה ממלאכה וכו'..
רוב המצוות מוזכרות בנ"ך רק ברמז..מסיבה פשוטה מאוד..
את המצוות נתן הקב"ה אך ורק דרך משה רבינו וכל הנביאים אינם בדרגתו של משה...צריך ככל הנראה דרגה מסויימת כדי להעביר ציוויים אלוקיים לעם ישראל.ואף שעזרא הסופר ועתניאל בן קנז ושמואל הנביא ורבי עקיבא היו ראויין להינתן התורה על ידן , אך משה הוא זה שנבחר וכך יישאר לעולם...
|
|
|
|
|
| נשלח ב-24/8/2012 10:11 |
|
| |
אפילו האתיופים שלמסורתם גלו לפני גלות בבל בסוף בית ראשון
יש מלבד ראש השנה ויו"כ גם צום תענית אסתר. קשה להתחקות אחר התקבלות המסורות בעדות אלו. אם אצלינו אנחנו כ"כ מסופקים אצליהם עאכו"כ.
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=7247
|
|
|
|
| נשלח ב-24/8/2012 10:00 |
|
| |
1. כוונתך כנראה לישיעיהו נח. אין חולק שהמושג קריאת צום וקדוש עצרה היה רווח בתקופה ההיא, אפילו בספור ספר נחמיה העם הכריז בתום שמחת הסוכות על יום ווידוי וצום, השאלה היא האם יש לכל אלו עם יום הכפורים הקבוע של ספר הקדושה.
(יש לזכור שיום כיפור בתקופת המשנה היה יום שמחה ומחולות בהיותו יום סליחה ופיוס כנראה רק בתקופה מאוחרת יותר הפך ליום דין).
2. הראיה לא הייתה מהעם הבור אלא מחיפוש ודקדוק ראשי העם הסופרים בספר תורה, הנזכר גם בס' עזרא וגם בס' נחמיה (וכן מהפסוק בדה"י ב ח) ללא מציאה כל שהיא על קדושת וייחוד הימים האלו. ומחוסר עדות כל שהיא תוך התעלמות (כסיפור חנוכת בית ראשון) בכל ספרי הנביאים והכתובים. מלבד ספר הקדושה אין בתורה עצמה כל זכר לימים אלו. יחזקאל עצמו שמביא רעיונות כפרה מפתי ושוגה בחודש הראשון לא הזכיר על החודש השביעי כלום מלבד חג בחמשה עשר בו.
3. עיין תשובת מקרא.
4. לאיזו עדה תימנית אתה מתכוון זו שקבלה את הרמב"ם או זו שקבלה את הקבלה?
|
|
|
|
|
