האם לא הגיע הזמן להחליף את תואר המלך כלפי אלוקים ??
נשלח ב-22/9/2010 05:41
אני חושב שישנה טעות בסיסית בהבנה של מלך שמוזכר בתפילות הימים הנוראים אכן אין משמעותו המשפט, הפחד, העונשים, כל מה שנתפס כדיקטטורה לא נראה לי בתמציתיות כשלשה עקרונות; א. אוניברסליות (בשונה מאב) ב. זאת רק תקווה ג. המושלמות
א. המעיין בכל תפילות הימים הנוראים רואה שהעניין המרכזי הוא בכך, שהאלוקים ייראה בכל המובנים ולכל היצורים ולאו דווקא ליהודים ואפילו לא בני אדם, אלא על כולם. וזוהי מהגדרתה של מלכות, שהיא מתבטאת בכל המובנים, ושהוא מלך על כולם. א"כ זה לא המלכות של השלטון והדיקטטורה, אלא גינוני הכבוד והביטוי שלו בכל פרט, אין אחד שיכול להתנער מהמלכות הזאת. והמובן הזה קיים גם כיום, במילותינו, במובן החיובי; גינוני מלכות, מלכותי, אצילי.
ב.וכן, המעיין בתפילות רואה שאין זאת מלכות שקיימת, וגם אין זה משפט. אלא זו תקווה שאנו מביעים, שתתבטא המלכות וזה ברור שגם אם היום אנו חושבים שהדמוקרטיה והביקורת הם צורת השלטון הנכונה, אך זה ברור ואלן לנו לשכוח שזוהי ברירת מחדל, ובעצם האידיאל השלם זהו שלטון שיקבע את הכל עד הפרט האחרון, ולא יהיה מישהו באופוזיציה (מרצונו) כי כולם ירצו, ויהיו כפופים ומרוצים באתה המידה.
אל מאי? שזה לא ראלי? אין מצב ששולט אחד ועוד שולט בכל ירצה את כולם? כאן אנו מגיעם לשלב ג'
ג.מושלמות - שלטון ה' המושלם שיבוא ויעשה עולם מושלם ובעולם מושלם באמת כבר לא יהיה צורך בחופש אישי, אופוזיציה וביקורת אלא זה יהיה הדבר הרצוי. השלטון יתוכנן עד הפרטי פרטים של פרטיות כל אחד, ויסדר אותו על הצד היותר טוב בלא למנוע מהשני זאת. בעולם מושלם הנשלט ע"י מלך מושלם זה אפשרי. כן. וזה התפילה שלנו, המגמה שלנו, התקווה שלנו, שנגיע לעולם כזה; ובעולם כזה ברור שהמילה 'מלכות' אינ מילה גסה,
וכן, גם אם תחשוב שהרי מעולם זה לא היה כך ומדוע שיהיה אומר לך; נכון, זה גם לא יקרה אך אנו יודעים את התכלית מתפללים ומקווים למגמה! גם אם זה לא יקרה אנו מכירים את האידיאל ויודעים שכל השאר פשרה! זוהי מהות התפילה... תקווה.
סוג של תפילה
נשלח ב-17/9/2010 10:26
יוחנן,
נווו זה הרי טענתי בפתח האשכול
נשלח ב-17/9/2010 02:35
מקסמן
אל תשכח שתפילות ומושגי המלכת האל, ניתקנה בגבור ידי הרומאים על ישראל.
ברומי-הקיסרית המלך (קיסר) היה אליל, וכניגוד למלכות זו, חודדה בישראל התפיסה שהבורא הוא המלך ואותו בלבד יש לקבל כמולך.
כיום אין משמעות חזקה למושג "מלכות ה' " , אדרבה באלף שנה האחרונה המושג "אלוהים" צבר הפנמת "טראנסצנדנטיות". כך שהדגש כיום הוא על "הקדוש" (מובדל לגמרי מהשגתינו והכרתינו) יותר מאשר "המלך".
נשלח ב-12/9/2010 01:03
לגבי תארים כלפי ה' כבר ראיתי שציין בעל בעמיו לדברי המורה ח"א פנ"ט (ובפרקים בהמשך).
ידועה שיטתו של הרמב"ם שם שאין לכנות את ה' בתארים, אלא לשלול ממנו תארים. אך גם הרמב"ם מסכים לתארים במקרים מסויימים. ניתן לתאר את הקב"ה על שם פעולה שהוא עשה שאין זה תואר לעצמות רק תיאור של פעולה, כ"כ מצינו בנוסח התפילה של "הא-ל הגדול הגיבור וכו'". מסביר זאת הרמב"ם במורה שבאמת אין להשתמש בתארים אלו כי גם הם תארים חיוביים שאינם ראויים לקב"ה, אך תארים אלו - ואלו בלבד - הותרו בשביל ההמון שאינו יכול להבין אחרת.
דומני שאף לגבי המלכת הקב"ה שזה עיקר היום בר"ה זה די דומה.
אולי כדאי להקדים שמציאות הקב"ה שהוא מלך, אנו אומרים "אדון עולם אשר מלך בטרם כל יציר נברא", הוא כבר היה מלך גם בלעדינו, רק אחרי שברא אותנו "אזי מלך שמו נקרא". כלומר אנו ממליכים את המלך עלינו בכך שאנו קוראים לו מלך.
הכינוי מלך אינו תואר חיובי למהותו מצידנו מכיוון שאנו ממליכים אותו למלך עלינו ואין אנו מכנים בדווקא את מהותו "מלך" כהגדרה כלפיו, אלא זה כינוי לפעולה שהוא יתברך עשה, עושה ויעשה, הוא מולך עלינו ולזה גם הרמב"ם יסכים שניתן לכנות בכך את הקב"ה.
יתכן ואלו שחושבים שצריך לכנות את הקב"ה "מלך" - כתואר חיובי, אולי זה דומה לתארים שהותרו בצמצום להמון ויל"ע.
_________________
מ. זוהר
נשלח ב-12/9/2010 00:35
מקס ראיתי אתמול בראש השנה- התפללתי בכותל- איך קבוצת חסידי ברסליב ממליכים- במלכויות- את רבם -למלך לא את ר' נחמן כי אם את זה שמצא את הפתק הקדוש- ובו לפי דבריו היה כתוב כי הוא הוא המלך.
אם לא הייתי רואה את המעשה בעייני- לא היתי מאמין, התקבצו קבוצת חסידים ונעמדו ממש צמוד לכותל- אחר מהם הרים פוסטר ענק ועליו תמונתו של אותו רבי- תמונה גדולה ממש- וכולם החלו לרקוד באקסטזה עצומה- המלך המלך מלוה בשירה ובקטעי התפילה הרלוונטיים, רק יהודי אחד התקרב אליהם להזהירם מהמעשה, אבל המסכן נדחף בקלות רבה על ידי החסידים המשולהבים, כל יתר הציבור עמד ובהה חלק בחיוך של בוז וחלקם נבוכים, אבל כאמור אף אחד לא הרים את ידו או את קולו נגד המלך. לאחר מכן הושיבו את הפוסטר על כסא, ושוב החלו בריקודי אקסטזה הדבר נמשך כשעתיים- יותר לא ראיתי כי עזבתי את המקום, כי להתפלל שם לא יכולתי יותר,
נשלח ב-8/9/2010 17:12
מקס
הוא לא "רוצה" במובן אנושי, כלומר שמגיע אליו עונג או סיפוק מזה שיצורים שהוא תיכנת והיווה אותם ואת רעיוניהם, ימליכו אותו. זה כמו שתקליט את עצמך אומר לעצמך שאתה מלך...
"רצונו" הוא מונח אנושי בערך מושגינו. בו אנחנו מנסים לתקשר בינינו לבינו. עפ"י ההבנה הנכרת הגלויה.
אם הוא ברא אז הוא מלך. וכפי הבנת אנוש, תוצאה של מישהו פועל היא מימוש רצונו, וממילא רצונו להיות "מלך".
האם יש לו רצון, ואיך הוא רוצה וכל השאלות ממין זה, הם מיותרות. לא כי אין עליהם תשובה אלא כי אינם שאלה ביחס לנעלומותו המוחלטת. המושגים האנושיים הם הממליכים אותו ובהם אנו עושים כביכול את רצונו.
נשלח ב-8/9/2010 16:35
יוחנן
אם הוא המלך ? שישלוט !!
אם הוא רוצה שאנו נשליט אותו עלינו ?
על זה בא שאלתי
נשלח ב-8/9/2010 16:22
שתי ההגדרות שציינת נכונות באותה מידה [עפ"י המקובל כיום להבין את מניעיו ורעיונותיו של הבורא...].
מחד הוא ברא את הבריאה כדי להיטיב עמה כאב לבנו.
ומאידך הוא הבורא והאדון הבעלותי.
אב לא בורא את בנו במובן אבסלוטי, וגם אינו יכול לבטל את בנו לאחר שהוא התפתח ביולוגית. אלוהים ברא יש מאין את הבריאה והוא יכול לבטלה כרצונו. ובזה הוא מלך.
זה מה יש.
נשלח ב-8/9/2010 15:52
יוחנן:
יש שני דרכים להגדיר את האלוקים ונתיניו\בניו
1, אדון ועבד, ואז אתה צודק, כן מבין לא מבין רוצה לא רוצה וכדומה
2, אבא ובניו, שבניו הם חלק מהמשפחה, בלי בניו אין אבא, ובלי אבא אין בניו,
כל הדורות היו שני הדרכים האלו דרכי עבודת השם,
והיות שהיום הדרך של אדון ועבד לא מקובל, אז אייך ממשיכים לתפלל על זה,
לגבי שהוא מלך והכל שלו: עיין בתגובות הקודמות שלי
נשלח ב-8/9/2010 15:38
מקס,
המושג "מלך" לא מכובד היום,
כי "מנהיג" כיום דורש הכרה דמוקראטית בכישוריו. ללא זה הוא שרלטן ותו לא.
בנוסף "מלך" הוא בעליו של העם ונחלתו בצורה אבסלוטית, הדורש גם הכרה בעליונותו המוחלטת.
מושגים שאינם תקפים בעולם שיוויוני כשלנו.
"מלכותו" של אלוהים (למאמיניו) היא דה-פאקטו.
תרצה או לא, תבין אותו או לא, תאהב את זה או לא, הוא האדון והבעלים של הכל ועליונותו היא מוחלטת, כי הוא ברא והמציא את הכל.
אם זה לא מוצא חן בעיני מישהו זכותו להתפלל "אבינו מלכינו בטל מלכותך ותברא עולם בלא שתמלוך עלינו..." או לחילופין "אבינו מלכינו הבינינו בשביל מה אתה צריך למלוך עלינו..."
כל עוד שאחת משתי הבקשות הללו לא מולאה, אין למאמין אלא לקבל את "מלכות האל" בדומיה ובחוסר הבנה.
נשלח ב-8/9/2010 15:19
חי
לכן זה בעצם שאלתי בפתח האשכול, האם אנו רוצים היום שהוא יהיה מלך,
אבא הוא כבר ממילא, מלך ??? למה ? שוב יהיה שנאה בין האומות, עם נבחר וכדומה, היינו כבר בסרט הזה ודיי הספיק לנו,
אנו רוצים שהוא יהיה אבא של כל האנושות כולה, ואז יתקיים "וימלא הארץ דעה את השם"
ולכן שאלתי האם לא הגיע הזמן להחליף את התואר מלך ??
נשלח ב-8/9/2010 14:22
מקס
גם לפי הגישה שלך אפשר לישב הרי לפי איך שאתה מציג את זה ד' אינו מלך שלנו כעת ואולי זוהי בדיוק התפילה של ראש השנה שהשם יתגלה שוב כמלך ויכרות לנו ברית חדשה הרי זה בעצם מפורש בחז"ל " כדי שתמליכוני עליכם " אם הוא כבר מלך הרי אי"צ להמליכו ע"כ צ"ל שהוא מלך בכח ובהעלם "אין הכסא שלם "
הנה אנו עומדים בראש השנה ומבקשים " מלוך על כל העולם כולו בכבודך וכו'" "ויאמר כל אשר נשמה באפו ד' אלקי ישראל מלך וכו'" כאמור עד השתא ד' מוכר רק כאלוקי ישראל ואנו מתפללים שיתגלה כמלך
והרי כל ילד ישמח שאבא שלו הוא המלך ממילא גם אנחנו כבנים מעונינים עד מאוד לראות את אבינו גם כמלכינו
נשלח ב-8/9/2010 00:22
צענערענע:
אני מצטער לא ראיתי את התגובה שלך,
זה מה שאני אמרתי לחי היקר, רק בגלל שהוציא אותנו ממצרים בעל טבעי יכול אלוקים לדרוש, פלוס להכניס אותנו לארץ בעל טבעי,
האם גם היום אנו עבדים לו ? ברור שלא !! אנחנו לא עמדנו בתנאים של הברית וגם אלוקים, ואין ברית,
ראיה לדברי, זה עצם הברית, בשביל מה ברית בינינו לבנו ? פשוט שידרוש כמו אדון לעבדו ??
אם משיח יבוא ויעשה לנו ניסים על טבעים ויהיה ברית חדשה בינינו לבין האלוקים, ונסכים להיות עבדים אוקיי,
כהיום אנו דבוקים באלוקים כי הוא האבא שלנו ולא כאדון\מלך,
לא רק היום ? רק מאז שעזב אותנו לפני 2500 שנה, נשארנו נאמנים לו אך ורק בגלל שאנו בניו ולא כעבדים, כל עבד שהאדון היה עוזב אותו לבד היה כבר מזמן מתאבד,
ראי מה שכתבתי באשכול "המקור לאלול"
נשלח ב-7/9/2010 23:22
חי_רגעים כתב:
זה שאנחנו לא רואים את ההשגחה בעיניים לא פוטר אותנו מלהבין ולדעת שזה כך
חי
"ואין לדיין אלא מה שעיניו ראות"
שוב, אמרתי מבחינת דיני ממון וצדק ומשפט, אם תיאורתית ח"ו אלוקים יזמין אותי בבית משפט לקחת ממני את הבית,
איזה בית דין יצדיק אותו ? זה שלי !! אני עבדתי כחמור וקניתי מכספי את הבית,
אין מה להתרגש כאן זה פשוט, אלוקים כתב לנו את התורה, והוא אמר שאסור לך לקחת ממני את הדברים שלי בלא צדק,
כך ק"ו שהוא לא יכול לקחת ממני,
בוודאי שהכל שלו מבחינת הוא ברא וכו' וכו' אבל מצד הדין תורה וצדק, כל רכושי שלי ולא שלו,
למה הדבר דומה ? האם זה שאבא ואימא שלי יצרו אותי, האם רכושי שייך להם ?
קניתי אוטו, האם כל העשיה שלי באוטו שייך ליצרן של האוטו ? להפך יש עוד אחריות למוצר,
למה אלוקים דרש לקיים את התורה בגלל שהוציא אותנו ממצרים ולא בגלל שברא אותנו, כי אם כן ? למה לא דרש מכל העמים ?
כלומר, ההיגיון של התורה גם אומרת שאלוקים יכול לדרוש אך ורק בגלל הנסים העל טבעים שעשה במיוחד בשבילינו,
ואז אנו חייבים לו, אבל לא מצד שברא אותנו ועוד על כרחך, כמו שאומרים חז"ל על כרחך אתה נולד,
נשלח ב-7/9/2010 23:20
למקסמן
"רק בגלל שאנו לא רוצים להיות עבדים לאף אחד, ועבד זה דבר הכי גרוע שיכול לקרות להאדם אפי מצד התורה וחז"ל, "
אז איך אתה מסביר את העובדה שמשה אמר לפרעה:"שלח את עמי ויעבדוני"-עבדי הם ולא עבדים לעבדים.?
כלומר מצד התורה וחז"ל זה דבר גרוע להיות עבד לבשר ודם אבל להיות עבד לקב"ה לא כתוב שזה גרוע אלא להפך כל המטרה של יציאת מצרים היתה בשביל זה.
ואם לא שמת לב אז עצם העובדה שאתה שומר שבת וכשרות ואוכל מצות בפסח זה בגלל שאתה עבד ה'.
במעמד הר סיני נכפתה העבדות כגיגית אבל בפורים -הדר קיבלוה כלומר הפכנו לעבדים ברצון.
