| נשלח ב-11/9/2010 22:54 |
 |
| |
ענייני פרקי דרבי אליעזר (פדר"א)
ברצוני לשתף את באי הפורום בחידושים שנתחדשו לי בשנים האחרונות על החיבור פרקי דר' אליעזר (פדר"א)
מדרש אגדה זה נתחבר לאחר עליית האסלאם בארץ ישראל או באזורים סמוכים לה בערך במאה השמינית. חיבור זה נפוץ מאוד בכל תפוצות ישראל והיה חביב על חכמי ישראל הראשונים והאחרונים שמרבים לצטט ממנו ולדון בדבריו. וידועים הם דברי רבנו תם (ספר הישר, סימן מה ג, עמ' 81) שמונה את פדר"א בין החיבורים המוסמכים ש'הרבה מנהגים בידנו על פיהם'.
לפתיחת הדיון אסתפק בנושא אחד, וככל שהדברים יתקדמו, ארחיב ואפתח את הדיון גם בנושאים אחרים. (הציטוטים וההפניות הם על פי מהדורת זכרון אהרון, אלא אם כן מצוין אחרת)
בארבעה מקומות שונים מתייחס פדר"א ל'קרבן עולה' , בעוד שלאמתו של דבר, על פי מקראות מפורשים ועל פי ההלכה הידועה לכל בר בי רב , אין המדובר בעולה כלל ועיקר.
א. שעיר יום הכיפורים שעלה עליו הגורל לה' שמקרא מפורש (ויקרא טז 10) אומר: ועשהו חטאת, מתואר בחיבורנו
כקרבן עולה בדווקא! (פרק מו, עמ' תכט)
ב. הקרבן שהקריבו ישראל על שגגת יונתן מתואר אף הוא כקרבן עולה (פרק לח, עמ' שמה-שמו). ותימה וכי היכן שמענו
קרבן עולה על שגגה.
ג. בעניין קרבן העוף אומר החיבור (פרק ט, עמ' עב- עג, כאן הציטוט על פי כתבי יד): 'ושני מיני עופות נבחרו לקרבן עולה' (גרסת הדפוס: קרבן ועולה' אינו אלא נסיון הגהה לא מוצלח)
ד. החיבור חוזר ושונה כך גם בעניין קרבן הבהמה (פרק יא, עמ' צ): 'ושלשה מיני בהמה נבחרו לקרבן עולה'.
והדברים מתמיהים ביותר מה טעם ראה מחבר פדר"א להתעלם מקרבן חטאת באופן כה עיקש ונחרץ?
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-17/10/2012 15:17 |
|
| |
שתי דרכים עומדות לפניך כדי להתוודע למה שהתחדש באשכול זה. אחת ארוכה וקצרה ואחת קצרה וארוכה:
א. עלעול ועיון בדפי אשכול זה גופא. ב. עלעול ועיון בגוף הספר.
ואם אתה מחפש דרך קצרה קצרה תוכל לעיין בערך פדר"א בויקיפדיה העברית.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/10/2012 19:19 |
|
| |
הבנתי אבל מה הוא עשה בעבודת דוקוטור הזאת? הוא חידש משהו? הסביר משהו? מה הוא עשה?
|
|
|
|
| נשלח ב-16/10/2012 19:07 |
|
| |
לא מדובר בהוצאה חדשה של גוף המדרש עצמו, אלא בחיבור שיצא לאור במסגרת 'סדרת עבודות דוקטור נבחרות' על ידי יד בן צבי בשיתוף עם החוג לתלמוד של האוניברסיטה העברית בירושלים. מדובר בעבודת הדוקטור של פותח האשכול.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-16/10/2012 18:58 |
|
| |
מה מיוחד בהוצאה הזאת?
|
|
|
|
| נשלח ב-28/9/2012 05:53 |
|
| |
תוקן על ידי DITMAS ב- 28/09/2012 05:55:35
|
|
|
|
| נשלח ב-27/9/2012 17:20 |
|
| |
| DITMAS כתב: |  | | מבדיקה שערכתי אצל אנשי ״יד יצחק בן צבי״ שליט״א נמסר לי שחיבורו-עבודת דוקטור של אליעזר טרייטל נמצא כעת בדפוס וייצא לאור לקראת תחילת חשוון. |
|
מזל טוב,
תמסור לו שאני מתגעגע אליו
|
|
|
|
| נשלח ב-27/9/2012 17:09 |
|
| |
פרקי דרבי אליעזר- עבודת דוקטור על המדף בקרוב!
מבדיקה שערכתי אצל אנשי ״יד יצחק בן צבי״ שליט״א נמסר לי
שחיבורו-עבודת דוקטור של אליעזר טרייטל נמצא כעת בדפוס וייצא לאור לקראת תחילת חשוון.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/9/2012 10:02 |
|
| |
לידע- פותח האשכול- חברנו לשעבר ולעתיד. הוא גיבור הפרשה!
|
|
|
|
| נשלח ב-24/9/2012 06:12 |
|
| |
פרקי דרבי אליעזר- עבודת דוקטור - יד יצחק בן צבי
הכינו את הסימניות / יהדות ואמונה הארץ 04.09.2012
לתועלת חברי הפורום אצטט ממה שקראתי לא מכבר בנוגע לעבודתו של טרייטל באתר הארץ לא ברור לי אם החיבור הודפס או שהוא עומד לראות אור? הכינו את הסימניות | יהדות ואמונה הארץ 04.09.2012 פרקי דרבי אליעזר: נוסח עריכה ודוגמת סינופסיס של כתבי היד אליעזר טרייטל יד יצחק בן-צבי עבודת דוקטור שדנה באחד ממדרשי האגדה המאוחרים המעניינים ביותר, פרקי דר' אליעזר, מדרש ארוך שנוצר במאה השמינית.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/12/2010 21:07 |
|
| |
בתמימותי הרבה סברתי שהזוהר הולך בשיטת חז"ל בתלמוד ובהרבה מדרשים שאשת נח היא נעמה, וכך ראיתי שמבין הרב הרקאנטי זלה"ה, אבל אמת אומר שלא כתוב הדבר בזהר במפורש.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/12/2010 18:58 |
|
| |
ברשותך ארתח, כדאי להפריד בין המקורות. הזוהר (המאוחר ביותר) שהבאת אינו מזכיר כלל את אשת נח. האם אתה מבקש להפוך את כל המקורות החיצוניים לכדור אחד כשם שעשו בעלי התוספות לתלמוד כהגדרת רש"ל, ולומר שהיא נעמה היא אמזרע?
ייתכן שלא הבנתי את דבריך. אם כן, אחלה פניך שתסביר לי אותם שוב והפעם באר היטב.
תוקן על ידי אליעזרט ב- 26/12/2010 19:06:32
|
|
|
|
| נשלח ב-26/12/2010 15:49 |
|
| |
ולחיבת הקודש אביא לשון הזהר
"אדם מאה ותלתין שנין שמש ברוחין נוקבין עד דאתת נעמה ומגו שפירו דילה טעו בני האלהים בתרה עז"א ועז"אל ואולידת מנייהו ומנה אתפשטו רוחין בישין ושדין בעלמא דאיהי אזלת ומשוטטת דליליא (נ"א בלילית) ואזלת בעלמא וחייכת (נ"א וחייכן) בבני נשא ועבדי לון דאושדון קרי ובכל אתר דאשכחן בני נשא ניימין יחידאין בביתא שרן עלייהו ואחידן לון ומתדבקן בהו ונטלי מנייהו תאובתא ואולידן מנייהו, ותו (י"א ע"א) פגעין ביה במרעין ולא ידע וכל דא בגריעו דסיהרא", (בראשית יט:). היש לך שם נאה יותר לזו, מאשר אם זרע?
הריקנטי מביא כיוצא בו בשם מדרש רות, אמנם לא מצאתיהו על כן אתן קנצי.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/12/2010 15:40 |
|
| |
אליעזר, מודה אני לפניך על הטפות המוסר הרבות, לעונג הן לי, יהי רצון מלפניך שאתקן את דרכי מהרה ואשוב בתשובה שלמה לפניך, אמן.
איני רואה אירוטיות מיוחדת בספר היובלים דווקא, אבל בכל הספרות החיצונית ישנה אירוטיקה, ועל כך כבר נשפכו דיותות. ועל הקשר לגנוסיס וכיוצא בזה, כל מה שאמרתי שסה"י הוא חלק מתוך ספרות שלמה ומושפע ממנה כמבואר בסה"ק. בכל אופן את האירוטיקה באשתו של נח זיהה בעל ספר הזהר שמתאר אותה כשוכבת עם השדים ומולידה מיני בריות מפחידות. ולא עלי תלונתך.
וכן הקשר בין ספרים החיצונים למיתולוגיה היוונית, נודע בשערים. ולדוגמא בספר ברוך בן נריה מדבר ברוך עם ה.. סירנות אשר בים, אוי לאזניים שכך שומעות, ולו היה רבו של ברוך, ירמיה הנביא יודע מכך, היה מבטל את פגישתו המפורסמת עם אריסטו, כי לא לכך נתכוין.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/12/2010 15:31 |
|
| |
מיימוני,
לפי השערתך הדברים קשורים יותר לנוח ולא לאשתו.
|
|
|
|
|
