| נשלח ב-12/9/2010 06:56 |
 |
| |
הרגש בפיוט 'עוקד והנעקד' הנאמר בראש השנה
לפני תקיעת שופר מנהג הספרדים לאמר פיוט עוקד והנעקד, ושם כתוב בסופו "יום זה זכות לבני ירושלים" האם אפשר ללמד מכאן שיש ענין להיות בראש השנה דוקא בירושלים יותר מארץ ישראל?
|
|
|
|
| נשלח ב-6/11/2021 19:20 |
|
| |
[quote]דברי הכותבים כאן בפרט התעוררי ערבו לחכי. |
|
|
|
| נשלח ב-25/4/2012 06:51 |
|
| |
דברי הכותבים כאן בפרט התעוררי ערבו לחכי. ואם ברבני פאלאג'י עסקינן מן הראוי להעתיק כאן דברי רבי אברהם פאלאג'י זצ"ל בספרו שמו אברהם בעניני העקידה: ונגלה אלי נים ולא נים דלפי חומר העון של הוצאת זרע לבטלה הוא רובו בעולם, איך יש קיום בעולם דבני אדם חיים ומרויחים ואוכלים ושותים ושמחים בכמה מיני שמחות? והן אמת דמאריך אפיה. אך יש הפרש דאין זה ככל עון ברבוי בני אדם, ואין עבירה דוגמתה דמורגלת בבני אדם להאריך אפו כל כך, ומצאתי תרופה דאברהם אבינו עליו השלום בעקידת יצחק אין הכי נמי דעל פי הדיבור היה הנסיון, האמנם איך בידו משחית זרעו? דלזה יגרום 'לבי לבי על חלליהם ומעי מעי על הרוגיהם', והוא יותר קשה אם היה בן ל"ז שנה (ילקוט בראשית כב רמז צח) דאינו טיפה, והיה אפשר שיצוה לאברהם שיקח שוחט אחר ויעלהו לעולה דגם באופן זה היה הנסיון לגבי אברהם, וגם דלא היה צריך כהן, והיה שמעותד לשוחטו לפניו של אביו היה די, כמו שעשה נבוכדנצר לצדקיהו, אלא לומר דזה בא לתקן כל מה שחוטאים ישראל בהשחית זרעם, כענין שאמרו (מגלה עמוקות אופן קמו) האבות תיקנו על ג׳ עבירות דיהרג ואל יעבור, אברהם על עבודה זרה באור כשדים, ויצחק על שפיכות דמים בעקידה, ויעקב בגילוי עריות דלא ראה קרי פ"ד שנה עד שנשא. ויש סמוכות לזה ממה שאמרו במדרש בראשית רבה פרשה נ"ה (סימן ח), תבא חרב יד שעשה אברהם שנאמר, [וישלח אברהם את ידו] ויקח (אברהם) את המאכלת (בראשית כב י), ותעמוד על חרב יד שאמר פרעה, אריק חרבי (שמות טו ט), עד כאן. והרי שם דרשו (ילקוט שמות פרק ט"ו רמז רמ"ט) אריק חרבי לבעול בחוריהם, ונמצא דבא מגן אברהם לדבר שבערוה. ובזוהר הקדוש (חלק ב דף כו א) על פסוק חרב נוקמת נקם ברית (ויקרא כו כה), דרשו על עון זה. ואם כן אתי שפיר תבא חרב של אברהם דבא להשחית זרעו. ובזה נתיישב לי למה אנו קורים פרשת העקידה בכל יום? כי היה די ביום שהיה העקידה כמו שאר זכרונות דבאים בזמנן? אכן בעבור שיהיה תיקון לעון זה אנו אומרים בכל יום, ושפתינו תפתח בתחילת הזמירות, ונסלח לכל עדת בני ישראל על עון זה. וא"ש את"ם ההי"ב [=ואם שגיתי, אתי תלין משוגתי, השם הטוב יכפר בעדי]. (פדה את אברהם פאלאג'י, מערכת הה' אות ו, דף עד, עמוד ד)
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-12/9/2011 06:44 |
|
| |
מוזר מאוד שהרוו"ה במבוא למחזורו ברשימת הפייטנים ופיוטיהם, מביא לא אחר מרבינו הרמב"ם, ואומר עליו שחיבר פיוט "עת שערי רצון להפתח" הנאמר ביום הכיפורים. [יש לי את רשימת הפייטנים של הרוו"ה בPDF אלא שאינני מצליח לקלוט איך מכניסים קובץ להודעה כאן באתר].
ושלשה תמיהות בדבר: א - שטרם מצאנו מקור אמין שהרמב"ם חיבר פיוטים. ב - שאין הפיוט מיוחד ליום הכיפורים אלא לראש השנה. ג - שהאקרוסטיכון הוא 'עבאש יהודה שמואל' ומה ראה לייחסו להרמב"ם.
כמובן לא באתי להוכיח שלהרוו"ה לא היו כל המידע הרחב שיש לנו היום על הפייטנים אחרי הגלות הגניזה, אלא באתי להבין מעיקרא מאי קסבר.
תוקן על ידי ישבב_סופר ב- 12/09/2011 06:53:29
|
|
|
|
| נשלח ב-1/9/2011 03:00 |
|
| |
אין ספק שזכות לבני ירושלים טפי משאר מקום שהרי בירושלים נעשתה העקדה של אברהם ליצחק ומשם נתעוררה הזכות הזו והמקום גורם.. אגב מעתה שלושים יום קודם ראש השנה אני מעיין בפיוט נפלא זה המעוררני לתקוה טובה ואחרית שלום אורך ימים ושנות חיים
|
|
|
|
| נשלח ב-16/9/2010 20:42 |
|
| |
אני לא האשמתי ואין לי שום ביקורת על מה שכתב שנות_חיים ושפיר כיוון בפירוש מלת 'אדון' ו'ירח' ועוד, חן חן לו.
נזכרתי בסיפור על מחבר סידור 'שער הרחמים' שכתב שתיקנו 'אדון עולם' בשחרית מפני שאברהם תיקנה ולא היה אחד שקרא להקב"ה אדון עד שבא אברהם. ואמרה קמיה דהגר"א זיע"א ושיבחה. ושאלוהו תלמידיו 'וכי כ"כ קשה לחדש ווארט כזו?' וענה הגר"א "לא מחכמתו התרגשתי, רק מאמיתותו."
|
|
|
|
| נשלח ב-16/9/2010 20:15 |
|
| |
תיקון קל לפותח האשכול ולכותרת האשכול, שם הפיוט הנדון כאן הוא "עת שערי רצון", וכפי שכתב הרב אבות הראש דלעיל. והפזמון שחוזרים עליו בקהלות הספרדים בסוף כל בית הוא "עוקד והנעקד".
אגב אעיר כי בספר 'קורא הדורות', מהדורת אהבת שלום, מודיעין עילית תשס"ח, המקדים האשכנזי נר"ו בעמ' 20 הערה 16, כתב על הפיוט "עת שערי רצון", כי הוא נאמר "ברגש רב בכל תפוצות המזרח עם פתיחת היום הקדוש".
אמת הדבר כי פיוט זה נאמר "ברגש רב", וכבר רמזתי באשכול סמוך על בעלי הרגשה אשר נתהלכו בבית אלקים (של מהריט"ץ) ברגש ובגחון, כיעויין שם.
ובעיקר הדברים אחר המחילה רבה נראה כי אשכנזיותו של החכם הנ"ל היתה לו לרועץ זאת הפעם, יען כי בכותבו "יום הקדוש" נראה כונתו ליום כיפור, ובמחזורים שבידי (ושבאוצר החכמה) לא נזכר פיוט זה בין הפיוטים הנאמרים בכניסת יום הכיפורים. ואם כונתו לראש השנה, גם במחזורי ראש השנה שבידי (ושבאוצר החכמה) לא מופיע פיוט זה כפיוט שנאמר בכניסת ראש השנה. ועל כרחין צריך לומר כי לא דק בזה, ונראה כי שגה בתרתי, וצ"ל כי כונתו לראש השנה, ולבוקרם של שני ימיו קודם מתקע שופר. וא"ש ההי"ב.
אם כבר באנו לספר 'קורא הדורות' הנ"ל, אעיר כי לא ראיתי בו ברכה רבה בעיקר הספר ובתוכנו, יותר על דפוס ויניציאה. עיקר טובו הוא מבואותיו החשובים והנאים, וכמובן מפתחותיו המשובחים ביותר, והם מעשי ידי ר' שמשון צבי לוינגר נר"ו, כרשום שם עמ' 39.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-16/9/2010 19:10 |
|
| |
אשר 177, עתה כשפירטת הבנתיך טפי. ובאמת דבריך נראים מכוונים גבי שהיית ירושלם בראש השנה ואוריים.
אמנם גבי ראית אדם ששמו יצחק - לא הבנת הדברים דלעיל. הכותב דלעיל פירש דבריו באופן ברור ביותר בכותבו: "עולם בלי ירח - הכוונה דיצחק נמשל ללבנה". וזהו מאמר חז"ל מפורש שיצחק נמשל ללבנה (אחר שאברהם נמשל לחמה ויעקב לכוכבים)! כמו שכתבתי לעיל. מה פסידא מצאת בזה? אדרבה חכמה רבה יש בזה. ואדרבה אם פיוט "עת שערי רצון" קדמון (אינני יודע אימתי מחברו חי וכו'), יש להקביל הפיוט עם המדרשים הנזכרים.
אגב זה הביא הנ"ל כי באמת בספר שמו אברהם שם (ובעוד כחמשה ששה מקומות בספרי משפחת פאלאג'י) נכתב כי מטעם זה המנהג לראות בעת קידוש לבנה אדם ששמו יצחק וביצחק יקרא. ולמנהג זה אין שום קשר כלל למאמר הפייט.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/9/2010 18:47 |
|
| |
אוריים זה מלשון אור = אש "ואור לו בירושלים", אוריין זה מלשון אורייתא = תורה = הוראה.
להמציא מנהגים מהפיוט כמו שצריך להביט על מישהו ששמו יצחק בעת שאומרים קידוש לבנה??????? או שיש מצוה להיות בראש השנה בירושלים??????
ששונה של שרה זה יצחק ולא ה"מילה"
להיבן מאיפה הפייטן לקח את דבריו זו חכמה גדולה, אבל להוציא דברים חדשים מהפיוט זה ההיפך מחכמה.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/9/2010 18:00 |
|
| |
ישנן שיטות שונות מהו הנסיון האחרון שנתנסה בו אברהם אבינו. ראיה לשיטה כי נסיון זה היה עקדת יצחק, כתב ר' רחמים נסים יצחק פאלאג'י ז"ל בספרו אבות הראש ח"ג פרק לג דף כג ע"א: " וכ"מ מדברי הפייטן בפיוט 'עת שערי רצון', דקאמר: באחרית נוסה בסוף העשרה. שמבואר מזה שנסיון העשירי אחרון שבכולם היה עקידת יצחק". ובמ"א הארכתי בזה בס"ד.
אשר 177 וישבב_סופר, איני יודע מה לכם כי תלינו על הרמזים הנזכרים, ואדרבה לי היתה קורת רוח מרובה בקוראי אותם (רק תיקון קל בהנ"ל: "ששון זו מילה כמובא בגמרא הק' בסוף פ"ק דמגילה". כצ"ל). מה עון יש למצוא אסמכתות לדברי הפייט מחז"ל? אדרבה גאונות וחכמה אני רואה בזה, יען כי הפייט הרי לא בדה מלבו, אלא נסתמך על מקראות וספרות חז"ל וכו', ותבונה רבה יש לגלותם כדרך שנזכר לעיל. ואולי באמת זה ענין של טעם, ומעיקרא כיצד מסתכלים על הפיוט. ודוק.
לעיל נכתב בשם ספרי האחרונים כי יצחק נמשל ללבנה, ובכן זהו באמת מאמרם ז"ל בבמדבר רבה פרשה ב פיסקא יג (דף ה ע"ב אוסטרהא תקס"ה), ובפסיקתא רבתי מהדורת איש שלום פיסקא יא דף מה ע"א (ומשם בילקוט שמעוני מלכים א' רמז קעו דף נ ע"ד ליוורנו תט"ו). ועיין בספר אבות הראש חלק ב' בסופו בקונטריס אבות תקנום אות טוב, ובספר נפש היפה מערכת יו'ד אות כא קונטריס ביצחק יקרא סעיף סה דף עט ע"ב.
אליהוא, אגבך נתחלף לך שם מחבר ספר 'ערוגת הבשם'. שם המחבר הוא: "ר' אברהם ב"ר עזריאל".
|
|
|
|
|
| נשלח ב-16/9/2010 15:29 |
|
| |
ישבב נחמתני כדרך שבני אדם מנחמין, עיין סנהדרין גבי ר"ע.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/9/2010 15:27 |
|
| |
אשר, אני יודע למה אתה מתכוון, ודווקא שנות_חיים כשלעצמו לא פשע בזה. הוא לא תלה על דברי הפיוט קישורים אליגוריים, כי אם הסביר איזה ביטויים חריגים ומדוע העדיף המחבר מילים מסויימים, ויפה כיוון. רק מה שקרא להמון העם שיבואו לתרום מפרי רעיונם בפירוש הפיוט וכל המרבה ה"ז משובח, עדיף איך שהפיוט במקומו עומד, ואל יבואו השועלים לחבל הכרם ולבלע את הקודש.
תוקן על ידי ישבב_סופר ב- 16/09/2010 15:28:41
|
|
|
|
|
| נשלח ב-16/9/2010 14:23 |
|
| |
שנות חיים
אנא, הפיוט הזה הוא כ"כ יפה למה להרוס אותו ולהעמיס עליו כ"כ הרבה שטויות. חוסה נא על כבוד הפייטנ(ים) ועזוב נא את הפיוט לנפשו.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/9/2010 13:30 |
|
| |
אליהוא,
אתה צודק בהחלט. וכבר השיב אשר לנכון.
והרי בגלל מה שציינת, לכן סיימתי את הודעתי הנ"ל במשפט :
" שאם לא שנודע בבירור שדבריהם מכוונים על פי הלכה בדווקא, ואז ניתן למצוא בדבריהם איזה סמך או תנא דמסייע"...
כלומר, פיוט הוא פיוט, בין אם יצא מחכם הלכתי או משורר, עד שיוכח שכיוון דבריו להלכה, ועל אלו דייקו הראשונים.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/9/2010 12:19 |
|
| |
ד.אל תשלחה יד אל שליש אוריים - מה זה שליש אוריים, נראה לי מלשון הגמרא בשבת דף פא, אוריין תליתאי, ר"ל שלישי מן האבות כמו בר אוריין
|
|
|
|
| נשלח ב-16/9/2010 12:14 |
|
| |
קוראים יקרים ואהובים, עוד הרגשים וחידושים בפיוט קדוש זה מה שחנני השי"ת ברחמיו ובחסדיו, א. שיחו לאמי כי ששונה פנה הבן אשר ילדה לתשעים שנה - ששונה, ששון זו מילה כמובא בגמרא הק' ברפ"ק דמגילה, ויצחק נימול.
ב. אמר לאברהם אדון שמים - למה דווקא קראו הפייט אדון כי הראשון שקראו לה' אדון זה אברהם כמובאר גמרא ברכות. ג.ויהמו כל מלאכי מרכבה וכו' אל נא יהי עולם בלי ירח - הכוונה דיצחק נמשל ללבנה כמובא בספרי האחרונים (ראה שמו אברהם דף צא, עמוד ב), ומטעם זה בברכת הלבנה יש להסתכל על אדם בשם יצחק. כל מי שיש בידו לחדש בפיוט קדוש זה אדרבא ואדרבא אל ימנע טוב ממני.
|
|
|
|
|
