הערצת רוב ככול הגדולים למרן הגאון הראי"ה קוק זצוק"ל גם אחרי פרסום "אורות"
בס"ד
אמנם, במקומות שונים ב"בחדרי חרדים" דנו בעניין יחס גדולי ישראל לרב קוק, אך כאן אביא ריכוז רחב יותר השם דגש על יחסם של גדולי הדור בזמנו לרב קוק אחרי פרסום הספר "אורות" שרבים החרדים הטוענים שאחרי פרסום הספר רובם ככולם של הגדולים התייחסו אליו בשלילה לאחר פרסום הספר. ולשם כך משתמשים גם בשקרים וגם בזיופים כמו בספר "דת הציונות" שגם הרב עובדיה יוסף תקף אותו ואת מחברו בחריפות רבה ביותר (על זה יובא בהמשך). אך ההפך הוא הנכון, רובם ככולם של הגדולים בזמנו התייחסו לרב קוק כאל אחד הגדולים ביותר, אף אם חלקו על השקפתו בחריפות. אלו שפסלו את דעותיו ואת אישיותו כאחד היו המיעוט.
אביא הדברים בחלקים לפי מה שנכנס בכל הודעה.
מרן קדוש ישראל הגאון הרב שלמה אליעזר אלפנדרי זצוק"ל, על אף התנגדותו החריפה לציונות, במכתב מז' בשבט תרפ"ד אל מרן הגאון הרב יעקב משה חרל"פ זצוק"ל (צילום של המכתב הופיע בעתון "יום השישי" כ"ו בתשרי תשנ"ב) כתב: 'הכהן הגדול מוהרא"י קוק', ובהמשך הביע הרב אלפנדרי את מחאתו החריפה נגד מי שפגע בכבודו של הרב קוק: "הגיע לאזני מפי עדים נאמנים ש... פער פיו מבלי חוק ושחץ עם הרב והתבטא בביטולים כלפי הרבי קוק וגדף מערכות ישראל אלופי ישורון. תאלמנה שפתי שקר הדוברות על צדיק עתק!"
וכן הרב אלפנדרי ביקש את הערותיו של הרב קוק על גליון של דברי קבלה שכתב וקיבל את השגותיו ולא פרסם את הדברים שבגיליון. יש לציין שהקשר בין הרב אלפנדרי לרב חרל"פ נוצר דרך הגאון הרב בן ציון שפירא זצוק"ל, בן הגאון הרב יהושע צבי מיכל שפירא זצוק"ל, מגדולי המקובלים ורבו הראשון של הרב חרל"פ. עצם הקשרים הטובים עם הרב חרל"פ שהיה תלמיד מובהק לרב קוק והשקפתו הייתה כהשקפת הרב קוק, מראה כאלף עדים שעל אף התנגדותו להשקפה זו, הרב אלפנדרי לא פסל מי שהולך בהשקפה זו, ואף רואים במכתב הנ"ל הערכה רבה ביותר לרב קוק, וכל פרסום בשם הרב אלפנדרי שאומר שהוא פסל את הרב קוק עצמו הוא שקר וזיוף גמור.
מרן קדוש ישראל הגאון הרב ישראל מאיר הכהן קגן זצוק"ל (קיץ תרפ"ג): "אל כבוד הגאון הגדול י"א (ירא אלוקים) וכו' וכו' כקש"ת מו"ה אברהם יצחק הכהן נ"י'.
וכן במכתב למשלחת הרבנים שיצאה לארה"ב בתרפ"ד מטעם מוסדות התורה בירושלים כתב בראשו: 'לכבוד הרבנים הגאונים הגדולים מהר"ר אברהם יצחק הכהן קוק נ"י אב"ד דעיה"ק ירושלים, מו"ה אברהם דוב שפירא נ"י אב"ד דקאוונא, ומו"ה משה מרדכי אפשטיין אב"ד דסלאבאדקה.' בנוסף ליחס המרשים לרב קוק רואים כאן שהח"ח מתייחס לרבנות הרב קוק בירושלים כמו רבנותם של הרב שפירא בקובנה והרב אפשטיין בסלבודקה.
וכן מזה שהרב קוק עמד בראש המשלחת הרבנית הזאת שיצאה מטעם מוסדות התורה בירושלים, מוכח שרוב ככל רבני ירושלים וראשי הישיבות בה תומכים ברב קוק ורואים בו את רבם ומנהיגם, וה"אמרי אמת" כתב בפירוש במכתבו המפורסם מהאונייה שרוב רבני ירושלים עומדים לצד הרב קוק.
החפץ חיים עזב את הכינוס הראשון של אגודת ישראל ("הכנסייה הגדולה הראשונה") בתרפ"ג בווינה בטריקת דלת, לאחר שבישיבת הפתיחה השמיע הרב שור מבוקרשט דברי פגיעה ברב קוק, ואז זעק החפץ חיים: "פגעו במרא דארעא דישראל! מען דורף קורע זיין (תרגום מיידיש: יש לקרוע קריעה)!" הוא חזר בכעס לאכסנייתו וסירב לחזור להמשך הכינוס, וכן סירב ללחוץ את ידיהם של בני המשלחת הירושלמית ואמר להם: "לאלה שעושים מחלוקת נגד רבה של ירושלים איני נותן שלום!" והוסיף: "דעו לכם כי הוא קדוש וטהור, וכל הנוגע בו לא יינקה!".
מרן גאון הקבלה הרב שלמה אליישיב זצוק"ל, שהרב קוק היה תלמיד-חבר שלו בקבלה, אמר לגאון הרב אריה לוין זצ"ל (שבתו נישאה לנכדו של הגר"ש אליישיב, מרן פוסק הדור הגאון הרב יוסף שלום אליישיב שליט"א, בן הגאון הרב אברהם אליישיב זצ"ל, חתן הגר"ש): "רבי אברהם יצחק הוא כליל השלמות: שלמות בגאונות, שלמות בצדקות, שלמות במחשבה ושלמות בהנהגה!" ועל גדולותו של הרב קוק בתורת הנסתר אמר הגר"ש שהרב קוק בקי בכל שיטות הקבלה "ועליו ניתן לאמר כל רז לא אניס ליה!"
פעם הרשה לעצמו אחד מגדולי הקנאים בירושלים להשמיע בפני ה'לשם' דברי קטרוג על הראי"ה, הפסיקו ה'לשם' ואמר: "לי לא תספרו מי זה הראי"ה ומה טיבו. מה אתם יודעים מי הוא? הלא לילות ישבנו יחד!"
הגאון המקובל הרב חיים יהודה לייב אוירבך זצוק"ל, ראש ישבת המקובלים האשכנזית, "שער השמים", היה מגדולי מעריציו של הרב קוק, והיה לוקח את בנו הגרש"ז זצ"ל להשתתף בסעודה השלישית של הרב קוק. בתחילה הביאו לרב קוק באופן גלוי יותר, אך בגלל תרעומת של חלק מבני משפחתו שהיו מהקנאים, לקחו רק לסעודה השלישית.
הגאון הרב יוסף חיים זוננפלד זצוק"ל, התייחס בהערכה אישית רבה ביותר לרב קוק גם אחרי פרסום אורות, וב"האיש על החומה" בכרך השלישי בפרק "האמת והשלום אהבו" המתחיל בעמוד 399, מובא שבמחלוקות הקשות ביותר, וגם בעניין הספר "אורות", שרר בין שניהם יחס של הערצה הדדית, כלומר גם מצד הרב זוננפלד לרב קוק.
וב"יחידי סגולה" של הרב איסר פרנקל מובא בפרק על הרב זוננפלד שבתשובה לשאלת אנשיו מדוע הוא מדבר עם הרב קוק בדברי תורה בפגישותיהם ברחוב, ענה: "הרב קוק הוא צדיק גמור, אך דרכינו נפרדות!"
נכד של מקורב לרב זוננפלד ונכדה של מקורב לרב קוק, הרב אברהם יצחק לבקוביץ זצ"ל, באו בברית הנישואין ובתר"ץ נולד להם בן. המקורב לרב זוננפלד הזמינו להיות הסנדק, וכך הרב לבקוביץ מרחובות, שאצלו נפש הרב קוק בימי הקיץ, הזמין את הרב קוק להתכבד בסנדקאות. הכפילות הזו נודעה לרב לבקוביץ ברגע האחרון, ובדרך לברית המילה שהתקיימה בבית החולים "ביקור חולים" אמר זאת הרב לבקוביץ לרב קוק, והרב קוק אמר שהוא יסדר את העניין. כשהגיעו למקום הברית כבר היה שם הרב זוננפלד וכשראה את הרב קוק נכנס, קם מיד לכבודו. הרב קוק אמר לרב זוננפלד: "כיבדו אותי בסנדקאות ואני מכבד את מר". הרב זוננפלד סירב ולא הסכים בשום אופן לקבל את הכבוד להיות סנדק במקום הרב קוק.
בברית מילה אחרת שהתקיימה באותו בית חולים וגם בה נפגש הרב קוק עם הרב זוננפלד, עם סיום הברית רצו להזמין עגלה בעבור הרב קוק, אך הוא סירב והתעקש ללכת ברגל. הרב זוננפלד הלך עימו וליווהו עד ביתו של הרב קוק. הרב קוק ביקש מהרב זוננפלד להתפלל לרפואת אמו שהיית חולה אז. הרב זוננפלד הגיב מיד: "להתפלל על אותה צדקת, מרת פערלה זאלטא, די גאלדענע בויך ("בטן הזהב")? הרב קוק הוסיף שגם הוא אינו חש בטוב וביקש מר' יוסף חיים להתפלל לשלומו. מיד בירכו ר' יוסף חיים ואמר: "אורך ימים ושנות חיים ושלום יוסיפו לך".
הרב הוטנר סיפר שבערב פסח אחד הוא ליווה את הרב קוק בדרכו לכותל המערבי וראו את הרב זוננפלד צועד לקראתם. הרב קוק הזדרז להקדים בברכת "חג כשר ושמח", והרב זוננפלד השיבו בברכת החג והוסיף: "אני מברך אותו שלשנה הבאה אראהו שוב כאן כשהוא טובל רגלו בדם, וכוונתו שיזכה להקריב קורבן פסח, לפי הגמרא בפסחים ס"ה, ע"ב: "שבח הוא לבני אהרן שילכו עד ארכובותיהם בדם", והכוונה שם לדם קורבן פסח.
הגאון הרב מנחם יהודה אושפיזאי זצ"ל ליווה בבוקר אחד מחגי השבועות את הרב קוק בדרכו לכותל לאחר תפילת ותיקין בבית מדרשו, בית המדרש של ישיבת "מרכז הרב" בזמנו. בסמטה שליד הכותל נפגשו ברב זוננפלד שחזר מתפילת ותיקין בכותל, ובירך הרב זוננפלד את הרב קוק שיזכה להיות כהן גדול בבית המקדש.
לא פעם הרב זוננפלד והרב קוק נפגשו בשמחות, וכשהרב קוק נכנס כשהרב זוננפלד כבר נכח במקום, הרב זוננפלד היה קם לכבוד הרב קוק ומציע לו את כסאו, אך הרב קוק בענוותו היה מסרב ופעם אחת לפחות הגיב: "אינני רוצה לתפוס את כסאו של מר!"
כשהזדמנו שניהם לסעודות מצווה כגון בייסוד ישיבת "חיי עולם" היה הרב זוננפלד לוקח "שיריים" מסעודת הרב.
נשלח ב-15/9/2010 15:20
בס"ד
תודה לך "איש המרב" (="איש המקס[ימום]").
נשלח ב-15/9/2010 13:09
mdabraham= הרב מיכי
שנרב_נ = הרב נדב
נשלח ב-15/9/2010 12:48
בס"ד
לירוחםשמ:הבעיה היא שלא מעט חרדים מסלפים את מה שהיה וטוענים שרוב הגדולים לא ראו אותו כאחד הגדולים בגלל השקפתו, וראה לדוגמה את הספר "דת הציונות" שהבאתי את דברי הרב עובדיה יוסף עליו ועל מחברו. לכן בגלל זה נדרש אשכול כזה המראה שרוב הגדולים בזמנו וגם מזקני גדולי הדור התייחסו לרב קוק כאחד מהגדולים גם אם חלקו בחריפות על השקפתו. וראה גם הפתיח לאשכול
לשנרב_נ:1. לא רק שלא פסלו אותו אישית אלא ראו בו אחד הגדולים ביותר, ולמשל, כדברי הרבי מגור שהרב קוק הוא כ"אותו אחד שלא היה כמותו בדורו" (מתייחס לנאמר בגמרא) אך לא פסקו כמותו כיוון שהיה אומר על טמא טהור ועל טהור טמא, וכדברי הגר"ש אלישיב שהרב קוק הוא "כליל השלמות". 2. המוטיבציה לויכוח הוא בגלל הסילוף של לא מעט חרדים בקשר לרב קוק כפי שהבאתי בפתיח וכפי שהביא בתגובה לירוחםשמ.
למיימוני: 1. אני מתנצל לגבי האישור. לא שמתי לב לכך! למעשה אני צריך לבקש ארבע התנצלויות גדולות כנגד ארבעת האשכולות שפתחתי (בדף הראשון של האשכול ישנם הפניות אליהם). 2. דברי הם גם מענה לב' וג'. כי הדברים שהבאתי מראים שרוב ככול הגדולים בזמנו כולל רוב זקני גדולי הדור חשבו על הרב קוק מבחינה אישית דברים חיוביים מאוד וראו בו אחד מגדולי דורו ואף את גדול הדור, ולכן לדעת רובם ככולם של הגדולים בזמנו זה מה שיש לחשוב על הרב קוק גם אם מתנגדים לדרכו. סעיף ד' לא שייך למטרת האשכול. משלושת האשכולות האחרים שלי (בפורום הכללי והחרדי) שיש אליהם הפניות בדף הראשון של פורום זה ישנו אשכול על היחס לספר "אורות" ולכמה דברים בהשקפת מרן הגראי"ה קוק זצוק"ל (וכן התייחסתי לעניין הנאום בפתיחת האוניברסיטה העברית) ובו מובא שהיו לא מעט גדולים שתמכו בהשקפתו של הרב קוק ושיבחו את דבריו בספר "אורות". בכל מקרה כפי שהבאתי כאן גם רובם ככולם של הגדולים שהתנגדו לדרכו של הרב קוק, ראו בו אחד הגדולים.
מי הם הרב מיכי והרב נדב? לא רואה את השמות מיכי ונדב (חוץ מהפניה אליהם)!
נראה לי שכדי להמשיך בדיון בכיוון שהתווה מיימוני רצוי להמשיך שם.
נשלח ב-15/9/2010 10:18
שנרב
אני לא יכול לענות במקום בעל האשכול, כמובן, אבל אציג את התחושות שלי בנוגע לראי"ה.
אני לא משתייך למגזר שבו מקובל להשוויץ כמה אתה בור כדי להיראות יותר אדוק, אבל בכ"ז אציין כגילוי נאות שמעולם לא קראתי ולא החזקתי בביתי אף ספר של הראי"ה, מלבד "עולת ראיה" על הגדה של פסח שקניתי ערב החג אשתקד בלי לחשוב ושמכרתי לחנות ספרים משומשים כעבור שבועיים. אני לא מתגאה בבורותי, אבל זה המצב.
ההשקפה החרדית רודפת המון רבנים מבלי לעורר התגוננות קולנית ונמרצת. למשל, הרב גורן, אחד האישים הנערצים עלי מכמה סיבות, מוחזק אצלם למשהו כמו הזנב של השטן, אבל ההשמצות הפרועות נגדו לא מפריעות לי, כי הרב גורן ידע לטפל בעצמו יפה מאוד ולהשיב מלחמה לשונאיו. כמו שגם הלייבוביציסט האדוק ביותר לא יתרגש שמשמיצים את י"ל כי היה בעל מחלוקת גדול בחייו, אני לא מתרגש כשמשמיצים את הרצי"ה, הרב דב ליאור, וכיוצא בהם. מצד אחד אני לא חסיד שלהם (כמו שאיני חסיד של הראי"ה), מצד שני עיוות ההיסטוריה והמציאות בשם ההשקופה זה דבר פסול, מצד שלישי מדובר באנשים שקפצו מרצון לתוך מי המריבה בחייהם. והצד השלישי קובע את עוצמת מנגנון ההגנה עליהם.
מאידך, יש כמה דמויות שסדר יומם לא היה קריאות קודש, הטפות נגד ופסילות של אחרים, דמויות ענוותניות ורודפות שלום שברחו מן המחלוקת ומחלו על כבודם. כאלה היו (לפחות בעיני) הראי"ה, הר"י קאפח, הרי"ד סולובייצ'יק. (אפשר להוסיף עוד; אני מביא רק את המושמצים.) כמו שכתבתי, לראשון אין לי שום שייכות אידיאולוגית או תורנית. ובכל זאת אני משתגע מסילוף ההיסטוריה ורצח האופי שעושים לראי"ה מעל כל במה חרדית. בעיני זה דומה לקמפיין אובססיבי מתמשך שעובר בירושה מדור לדור להפוך את רבי אריה לוין לשוטה רשע וגס רוח, ממניעים נחותים ומסריחים כמו של בעלי ההשקופה. (אולי המשל לר' אריה לוין יבהיר לחרדי המצוי את הרגישות של הסרוגים להשמצת הראי"ה, כמדומני שהוא די מדוייק)
אז לדעתי המטרה היא באמת להעמיד על כנה את דמותו ההיסטורית של הראי"ה, ולהתווכח על ציונות ושאר ירקות ביום אחר. שמו שאמרת, אין לזה נ"מ. זה פשוט סלידה אנושית מהתנהגות בזויה ביותר. (בערך כמו לשלוח טוקבק למאמר מערכת ב'הארץ'.)
תוקן על ידי מקסוול ב- 15/09/2010 10:28:39
נשלח ב-15/9/2010 07:23
רואה אורות
ברוך הבא אל הפורום!
העלית נושא שהיה יכול להיות מעניין, אך הסתפקת בשאלה שנראית לי צדדית מאד.
אבהיר.
דבריך מהוים תשובה לשאלה:
א. באלו תארים כיבדו המקובלים כגדולי ישראל בימי הרב קוק את הרב קוק?
כאשר התשובות והציטוטים אמורים לשקף את התשובה לשאלה הבאה, שהינה נסתרת יותר:
ב. מה חשבו גדולי ישראל על הרב קוק.
בעוד שהשאלה המעניינת יותר, כפי שציין נדב, היתה יכולה להיות:
ג. מה ראוי לחשוב על הרב קוק (כלומר בשל השקפותיו)
ואילו לי עצמי, ואולי לעוד רבים, חסרה ההבהרה שהכל עומד עליה:
ד. מה חשב הרב קוק ומה היה הייחודי בהשקפותיו.
אולי תרצה להתחיל בסיכום סעיף ד', כדי שהאשכול יהיה משמעותי?
תוספת שלי: מימי לא הצלחתי לקרוא את דברי הרב קוק בשל שפתו הכבדה מאד. אבל אולי זו חולשה מיוחדת שלי. מצאתי סיכום בהיר מאד של משנתו אצל פרופסור אליעזר גולדמן במאמר אחד או שנים בספר ליקוט המאמרים שלו, "מחקרים ועיונים" (הוצאת מאגנס) שלדעתי מומלץ ביותר. המאמר שאני מתכוון אליו הוא "התגבשות השקפותיו המרכזיות של הרב קוק, הכתבים מהשנים תרסו תרסט". הסיכום בהיר מאד אם כי מחייב קצת רקע בפילוסופיה, לא יותר מדי. בשעה שקראתי בו חשבתי שאפשר לפתוח עליו אשכול, כי השקפותיו של הרב קוק והמימד ההיסטורי שבהן היו מעניינות ביותר. ואיני אלא מראה מקום.
והרוצה להביא סיכום של גישת הרב קוק לאשכול זה או לפורום ראוי לברכה.
*** לתשומת לב, משתמשים חדשים אמורים לקרוא את חוקת הפורום ולגלות כי כדי להגיב אין צורך באישור, אבל כדי לפתוח אשכול חדש צריך לקבל אישור. כלומר לפנות אלי או לאחד המנהלים הכתובים שם ולשלוח את הניסוח לאישור. בדיעבד, כיון שהדברים כאן, יישארו ונדון בהם.
[quote]אז הרב שך גם הוא מהעסקנים המטומטמים? אם כך, לא הבנתי מי הם ה'גדולים', שאינם עסקנים? כבר עמד על כך טוען רבני בשם צבי משהו ??? שכתב ספר מקטוביץ לירושלים, ובו הוא מסביר שהיהדות החרדית מאז ומעולם נוהלה על ידי עסקנים ועמארצים, ולא על ידי מי שמכונים 'גדולים'. אבל, כאמור, כל זה עניין היסטורי גרידא, שכן מבחינתי (וכנראה גם מבחינת נדב) גם אם הגדולים היו מנהלים את העניין זה לא היה משנה מאומה. את עצמי רק אני מנהל, לא גדולים ולא עסקנים, לא עמארצים ולא ת"ח. ולכן מבחינתי כל מי שחשוב לו מה אחרים אומרים על מישהו, אינו אלא 'היסטוריון'.[/quote]
הרב מיכי:
לא, הרב שך הגדיל לעשות שהחניף להם, (מה שאין כן שאר הגדוילים שרק מפחדים מהם,) עם ההספד הידוע להרב מסאטמר,ואם גדלותם כביכול של הירושלמים,
מה שצבי ויינמן כתב לא מעניין אותי מאומה, הוא לא חוקר ולא כלום, (ואמרתי כבר את ההבדל בין הגלות לבין כלפי הארץ, בעניין קהילות נפרדות)
ושוב: אם הרב היה גר באי כל שהיא, נו מילא, אבל בתוך ההמון אתם יושבים וגם עמלכם שהם צאצאיכם בתוך ההמון יושבים, אז כל הבעיות של הדור שלנו יחול ח"ו גם עלי ועל צאצאי (כל מה שקורה בארץ משפיע גם בחול,) אין כאן אפשרות לומר שלא מעניין מי מנווט את הדור שלנו,
הרי הרב לא יכחיש לי שהשמאל הצליחה לנווט את ההמון בארץ,
לכן אם הינו אנחנו כוח אחיד ולא קהילות נפרדות, הינו אנחנו מנווטים את ההמון, הרי רוב עולי הגלות הגיעו בלי שנאה לדת,
הניצול של השמאל את המלחמות הדת שלנו בכדי להכניס שנאה לדת ולדתיים ולחרדים ולאלוקים ותורתו,
הגיעו אך ורק בגלל שאנו סיפקנו להם את כל זה,
אם הרב קוק הצליח להכניס קצת שפיות בהנהגה של קום המדינה בענינים קריטיים כמו כשרות נישואין וכדומה,
ק"ו שהגדוילים הבאים היו מצליחים בעוד דברים,
בכל אופן לא היו בשנאה שיש היום בארץ ובכל העולם כלפי התורה ואלוקים ודתיים וחרדים,
נשלח ב-14/9/2010 23:12
צבי וינמאן, ואף הוא מונה בין העסקנים 'הבעלי-בתים' את בעל דורות הראשונים...
תוקן על ידי שבח_גרונם ב- 14/09/2010 23:13:46
נשלח ב-14/9/2010 23:06
אז הרב שך גם הוא מהעסקנים המטומטמים? אם כך, לא הבנתי מי הם ה'גדולים', שאינם עסקנים? כבר עמד על כך טוען רבני בשם צבי משהו ??? שכתב ספר מקטוביץ לירושלים, ובו הוא מסביר שהיהדות החרדית מאז ומעולם נוהלה על ידי עסקנים ועמארצים, ולא על ידי מי שמכונים 'גדולים'. אבל, כאמור, כל זה עניין היסטורי גרידא, שכן מבחינתי (וכנראה גם מבחינת נדב) גם אם הגדולים היו מנהלים את העניין זה לא היה משנה מאומה. את עצמי רק אני מנהל, לא גדולים ולא עסקנים, לא עמארצים ולא ת"ח. ולכן מבחינתי כל מי שחשוב לו מה אחרים אומרים על מישהו, אינו אלא 'היסטוריון'.
נשלח ב-14/9/2010 23:01
להרב מיכי ולהרב נדב,
אני לא יודע בדיוק מה המטרה של הפותח האשכול הזה, אם כי אומר מה מטרתו,
אבל לדעתי אתם לא מרגישים באבסורד שבדבר,
כל מי שרק תלמיד חכם באמת העריך מאוד את הרב קוק, וכן כל גדולי התורה,
אז אייך קרה שמחקו אותו ? (כן אני מדבר במגזר החרדי הקלסי,) וזה לא שאלה היסטורית,
ולמה,
כי חייבים להבין כמה הכוח של העםארצים=בעלי השקפה=עסקנים פלוס העיתוניים,
אחרי המקרה של הרב קוק כאן בארץ לפני קום המדינה, כל הגדולים שעלו לארץ פיחדו מהם,
וכולם בלי יוצא מהכלל, החזו"א הבריסקר וכו 'וכו' ישרו קו אם בעלי השקפה=עסקנים הירושלמים, כל הפחות מבחינת ציבורית פומביות,
אם זה בעניין צבא אם זה בעניין של כוללים שזה המצאה ירושלמית, אם זה בלתת דירות לבנים, (זה לא שייך לכאן אבל לדוגמא זה טוב,) אם זה בעניין לא לעבוד, אם זה המלחמות שבת וקברים, בקיצור כל ההשקפה החרדית בא מי עםארצים האלה, ולא מהגדולים,
ומה שמעורר בעל האשכול, זה האבסורד הזה,
מי מנווט את התורה והיהדות ? הגדוליים או העסקנים עםארצים האלה ??
אם היה ברור לכל תלמיד חכם שכל השקפת הקהילות הנפרדות היו אולי שייכים רק בגלות, אבל לא בארץ ישראל,
הגיעו הליצנים האלה והצליחו למחוק את הרב קוק, ומאז כל הגדולים מפחדים מהם,
והדבר המטומטם ביותר היו דבריו של הרב שך שכאילו בזכות הישוב הישן נצלו התורה והיהדות,
מי שקצת מבין אילו מיד אחרי השואה היו נותנים לגדולים לנווט את העם, לא היה היום כל האסון החברתית שיש היום בארץ, הרי אם לא היה מצב של קהילות נפרדות, היו ההמון בטיבעות ממשיך במסורת, ותוך עשר או עשרים שנים היו בארץ רוב יהודי מאמין באלוקים ובתורתו,
במקום זה מה קיבלנו ? רוב ההמון שונא דת ודתיים וחרדים, ובתוך הדתיים והחרדים אלפי קהילות נפרדות,
ושנאה וחרבן הבית השלישי הקרב ובא,
נשלח ב-14/9/2010 23:00
באשכול זה יש טעם לפגם ופגיעה בכבודו של הרב קוק, שהיום צריכים להביא ראיה לגדולתו. על ידי כך שגדולים אחרים העריכו אותו. במחילה - אבל כל זה לא מעלה ולא מוריד כהוא זה. כבודו של -הראה- שרירה וקימת עם ובלי אישורם או אי אישורם של הגדיוילים.
נשלח ב-14/9/2010 22:19
מיכי
בדרך כלל חובבי הסגנון הלז מנסים להציג את הח"ח ושאר גדולים כציונים סמויים. פותח האשכול הוא מספיק ישר להודות שמדובר בגדול במתנגדים לדרכו של הרב קוק אלא שבכל זאת לא פסלו אותו אישית, ועל כך הבן שואל מה בעצם המוטיבציה לויכוח?
אבל אה"נ בתור דרוש בהיסטוריה וקבל שכר זה בהחלט סביר.
נשלח ב-14/9/2010 22:01
בס"ד
ל"מן הארץ": אברך חסידי יכול להיות הרבה יותר גרוע בזה מליטאי אם הוא חסיד סטמר, מונקץ', "תולדות אהרן" ושאר החצרות שבשיטה הקיצונית ביותר הזו שהם מיעוט בציבור החסידי.
נשלח ב-14/9/2010 21:54
זה לא משנה את הדברים שהבאתי שרובם ככולם של הגדולים, ובהם זקני גדולי הדור המיוחדים כגרש"א אלפנדרי, "החפץ חיים" והגר"ש אלישיב, ראו בו את אחד מגדולי הדור, גם אם התנגדו בחריפות להשקפתו בגלל מה שהבינו מדבריו.
דבריך דווקא מחזקים את דעתי שאם אותם מתנגדים תקיפים להשקפתו שהתייחסו אליו בהערצה מבחינה אישית, היו מכירים לעומק את דברי הרב, אז לא היו מתנגדים אליו כך. והבאתי אשכול נוסף שלי המביא גדולים שתמכו בהשקפתו של הרב (עדיין ייכן שחלקו עליו בדברים מסוימים וראה שם לדוגמה את דברי הגאון הרב הנקין זצ"ל שרבו הגרא"ז מלצר זצ"ל תמך בדר"כ בדעותיו של הרב קוק.
