מהלכות יום הכיפורים תשע''א

                                                                                                                                                תשרי תשע''א                                                                                                                            

יום הכיפורים

1. מצווה לאכול בערב יוה"כ ולהרבות בסעודה, (סימן תר"ד סע' א').

2. כבר נהגו ישראל לטבול במקווה בערב יוה"כ, ובפרט יזהרו בזה                                                                  החזנים (סימן תר"ו סעיף ד' ובמשנה ברורה).

3. בסעודה מפסקת קודם ברכת המזון יש לומר "שיר המעלות" וכן בכל ערב שבת אחרי חצות, וכן בימים שאין אומרים בהם תחנון. (לוח א"י ומשנה ברורה סימן א' סק"יא).

ובימים שאומרים בהם תחנון יש לומר לפני ברכת המזון "על נהרות בבל".

4. מצווה להוסיף "מחול על הקדש" דהינו: להפסיק לאכול לפני השקיעה, והוא הדין לשאר העינויים, וצריך לקבל עליו באמירה בפה את מצוות תוספת יום כיפור (השנה השקיעה בערב יום כיפור ב- 17:44 לאופק תל אביב) .(סימן תר"ח סע' א').

5. יש לומר "כל נדרי" מבעוד יום(=לפני השקיעה), והמתעטף בטלית קודם השקיעה יברך עליה, (סימן תרי"ט סעיף א' ובמשנה ברורה סימן קטן ד').

6. נשים שבירכו "שהחיינו" בהדלקת נרות לא יברכו שוב לאחר "כל נדרי" אלא ישמעו מהש"ץ ויענו אמן, (סימן תרי"ט שער הציון אות ז').

    כאשר האישה מברכת "שהחיינו" היא מקבלת עליה את כל דיני יום כיפור, לכן עליה לסיים את כל ההכנות לפני הדלקת הנרות (כולל נעלי בד).

7.  לדעת הרבה מהראשונים עיקר מצוות וידוי בערב יוה"כ הוא בחשכה עם כניסת יוה"כ, לכן נהגו לומר "תפילה זכה", ומי שלא הספיק לאמרה, יאמר קודם כל נדרי "הריני מוכן ומזומן לקיים מצוות עשה של וידוי" ויאמר את נוסח אשמנו בגדנו וכו' (סימן תר"ז ומשנה ברורה סק"א).

 8. זכות גדולה למחול מחילה גמורה לכל אלה שציערוהו, שכל עוון מכביד  על כלל ישראל וכשאינו מוחל ונשאר מצערו בעוון הרי הוא הגורם להכביד על כלל ישראל.

      ואמרו חז"ל: "כל המעביר על מדותיו מעבירין לו על כל פשעיו, שנאמר נשא עון ועבר על פשע, למי נושא עון - למי שעובר על פשע" ,ופירש רש"י : "שאינו מדקדק למדוד מדה למצערים אותו, ומניח מדותיו והולך לו, אין מדת הדין מדקדקת אחריו, אלא מנחתו והולכת (מסכת ראש השנה דף י"ז.).

9. כהן העולה לדוכן ביוה"כ ייטול ידיו כרגיל עד הפרק(=כל כף היד) ! (סימן תרי"ג משנה ברורה סימן קטן ז' ושער הציון אות י', כיוון שזו רחיצה למצווה ולא לתענוג).

10. ש"ץ בימים נוראים צריך שיוציא מלבו כל טינה על כל אדם מישראל, (סימן תקפ"א סעיף א' ברמ"א).

11. באמירת "והיו כורעים" (בחזרת הש"ץ במוסף) יש לשים ממחטה מול הפנים ! (משום שאסור ליפול על פניו ארצה) ולא מתחת לברכיים. (סימן קל"א סע" ח' ומשנ"ב סק"מ-מ"א, וסימן תרכ"א משנה ברורה סימן קטן י"ג).

12. בתפילת מנחה איו כוהנים עולים לדוכן, והש"ץ אומר "או"א ברכנו..."

13. תפילת ערבית יש להתפלל בנחת ולא במרוצה ולא לקלקל את אווירת קדושת היום בדקות האחרונות. (מטה אפרים סימן תרכ"ד סעיף א').

 14 . מבדילים על יין ונר. ברכת הנר יש לברך על נר שדלק מערב החג או שהודלק מנר כזה, ואין מברכים על נר שזה עתה הודלק, (ס' תרכ"ד סע' ג-ד' ובמ"ב). השנה כיוון שיום כיפור חל בשבת, לכתחילה יש להדליק נר הבדלה גם כן מנר ששבת ודלק כל השבת אם אין לו אזי ידליק נר לצורך ההבדלה.

        בכל שנה אין ברכת בשמים במוצאי יוכ"פ. השנה שמוצאי יוכ"פ הוא גם מוצאי שבת, יש אומרים שיש לברך על בשמים, אולם יברך עליהם לאחר ההבדלה (לאחר שתיית היין של ברכת המבדיל), (שש''כ פרק ס''ב סע' כ''ח).