| נשלח ב-18/9/2010 22:49 |
|
| |
רבי אליעזר נתפס למינות!!
בעיצומו של היום הקדוש, התבוננתי דבר מעניין בבריתא שמובאת בע"ז טז: ת"ר: כשנתפס ר"א למינות, העלהו לגרדום לידון. אמר לו אותו הגמון: זקן שכמותך יעסוק בדברים בטלים הללו? אמר לו: נאמן עלי הדיין. כסבור אותו הגמון: עליו הוא אומר, והוא לא אמר אלא כנגד אביו שבשמים. אמר לו: הואיל והאמנתי עליך, דימוס, פטור אתה. כשבא לביתו נכנסו תלמידיו אצלו לנחמו, ולא קיבל עליו תנחומין. אמר לו ר"ע: רבי, תרשיני לומר דבר אחד ממה שלימדתני? אמר לו: אמור. אמר לו: רבי, שמא מינות בא לידך והנאך, ועליו נתפסת? אמר לו: עקיבה, הזכרתני, פעם אחת הייתי מהלך בשוק העליון של ציפורי, ומצאתי אחד ויעקב איש כפר סכניא שמו, אמר לי.. והנאני הדבר, על ידי זה נתפסתי למינות, ועברתי על מה שכתוב בתורה: הרחק מעליה דרכך - זו מינות, ואל תקרב אל פתח ביתה - זו הרשות. ופירש המורה: "למינות, מינין תפסוהו לכופו לעבודת כוכבים". והיה כל המעשה תמוה בעיני. איך ולמה נתפס רבי אליעזר להכריחו לעבוד עבודת כוכבים? מתי בדיוק קרה כדבר הזה, האם בימי אנטיוכוס? ומדוע אמר ההגמון "זקן שכמותך יעסוק בדברים בטלים הללו"? הלא כל היהודים מקטן ועד גדול עוסקים באמונתם, ואיזה טעם יש לכנות את האמונה של כל העם 'דברים בטלים' כאילו אינו מתאים לזקנים? וגם לא מוזכר כלל באיזה דברים עסק ר"א שעל זה נתפס למינות. ועוד, הרי בד"כ מינות הכוונה לנוצרים או לכתות שונות, ולא לעבודה זרה. אמנם רש"י בדין פירש לעבודה זרה, שהרי בזמן ר"א (סוף ימי הבית השני ותחילת הדור שאחר החרבן) לא היה לנוצרים ולמינים שום כח, אלא הרומאים שלטו בארץ. וגם הביטוי שהשתמשו בו "כשנתפס ר"א למינות" הוא ביטוי יוצא דופן, ובהמשך מובאת דרשה על התרחקות מן המינות, הרי שהמעשה הזה עוסק במינות דייקא. והתבוננתי, שיש לפרש את הדברים כפשוטם, שנתפס למינות, דהיינו שהלשינו עליו למלכות הרומאית שהוא מין, הנוצרים או האיסיים או שאר כתות שהיו הרומיים רודפים אותם. ור"א באמת יש לו דעות מעניינות ומקוריות, ותמיד היו דעותיו שונות משל כל חבריו, ואפשר שנתגלגל הדבר שחשב ההגמון המקומי שהוא קשור למינות ורצה לענשו. ולזה שפיר מתאים שנענש על כך שנהנה פעם מדבר מינות, על כן חשדוהו בזו המינות. וכפירוש זה נראה שהבין רבינו חננאל, עי"ש בהגהת ר"ש הכהן שרצה להגיה דבריו שיתאימו לפרש"י. (והעירני ח"א שר"א היו לו גם הנהגות פרישות מאד גדולות, ואפשר שהיה דומה בעיני אנשים לכתות הסגפניות, כמו כת טובלי שחרית המוזכרת בתוספתא). וכנראה היה המעשה בסוף ימי הבית, קודם שבא ליבנה ונידוהו. וכזו כמה פעמים שרגילים לצטט ולהזכיר מעשה שסבורים שהוא מפורש בתלמוד, ואינו אלא על פי הפירוש המקובל, אבל יש מקום לפירוש אחר שמשתנה כל הענין. וכך הוא במעשה ש"בר בי רב דחד יומא" המוזכר בחגיגה ה: ("רב אידי אבוה דרבי יעקב בר אידי הוה רגיל דהוה אזיל תלתא ירחי באורחא וחד יומא בבי רב. והוו קרו ליה רבנן בר בי רב דחד יומא"), שרגילים לפרש שהיה הולך שלשה חדשים כדי להגיע לבית המדרש ולומד שם יום אחד וחוזר לביתו במשך שלשה חדשים. והדבר מפליא, לשם מה בזבז את כל חייו בדרכים ולא למד במקום קרוב במשך ששה חדשים ויום, או לא עבר לגור במקום קרוב לישיבה שחפצה בו נפשו. אבל לפי הפשט הכוונה שהיה הולך בדרך שלש חדשים לעבודתו ולמלאכתו, כגון שהיה רוכל וכדו', ומ"מ פעם בשלש חדשים היה מקדיש יום שלם ללימוד תורה.
דינו
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-20/10/2010 10:39 |
|
| |
אמשלום, ברור שר' אליעזר היא דמות מורכבת שחלקו עליו בדברים רבים והנידוי שלו הוא העדות החזקה ביותר לכך אך לגמרי לא היחידה, אלא שבכל מקרה הוא נחשב כאבן דרך משמעותית ביותר באתוס החז"לי (אם נבחר להתנסח בסגנון כזה...) שמכוחו מגיע ר' עקיבא לעולם (מרתק במיוחד בעיני הדיון בינהם בפרק ו' בפסחים שבו משמע שר"ע מנצח את רבו בהלכה !!!) ובאופן ששונה קוטבית מישו הנוצרי שנחשב כחוטא גדול וכתלמיד די קטן במעו המקומות בהם הוא נזכר, שרחוק מאוד מהפנתיאון החז"לי ולא מגיע אפילו למדריגה של דמות כמו אלישע בן אבויה למשל, שאמנם נחשב כ"אחר" אבל גם מקבל הערכה כת"ח משמעותי ביותר ש"תורתו מגינה עליו" אחרי הכל, גם כשהוא חוטא וכפי שמשתמע מפורשות במסכת חגיגה.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/10/2010 06:16 |
|
| |
מואדיב,
ישו אכן מוזכר בגמרא, אבל האם אתה מכיר מקור תנאי שמספר על ישו? (זו אינה שאלה רטורית - באמת איני מכירה מקור כזה ואשמח ללמוד).
אי"צ,
אתה טוען שישו נתפס "בצד הרע של הסיפור" לעומת ר' אליעזר. אני חושבת שר' אליעזר הוא דמות מאוד שנויה במחלוקת במקורות שיש לנו, וכבר בקדומים שבהם. כמייצג עולם הלכתי ורעיוני "ישן" הוא נתפס מחד גיסא כעוגן במסורת וכמעורר כבוד, אך מאידך גיסא גם כאיום על "מהפכת הנוער" החז"לית. יש כמה וכמה סיפורים בהם לגמרי לא ברור באיזה "צד" הוא.
[הבהרה - אין בדברי לעיל אפילו שמץ של הסכמה עם הטענות שבמאמר, שלמיטב הבנתי הן שטות גמורה.]
|
|
|
|
| נשלח ב-20/10/2010 00:59 |
|
| |
לא בן דוד שלו אלא אח של השכן שלו.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/10/2010 00:58 |
|
| |
מואדיב האיש שעליו מסופר בגמרא אינו ישו הנוצרי כי אם בן דוד שלו שבמקרה נקרא גם הוא ישו הנוצרי
|
|
|
|
| נשלח ב-19/10/2010 12:01 |
|
| |
.
כבר בגמרא מוזכר ישו הנוצרי, ומוזכרים כמה ממעשיו. מי שטוען כי ישו לא היה ולא נברא, צריך להסביר איך משתפים בדיון ההלכתי את הכרזת בית הדין לפני הוצאתו להורג, את תיאור מועד צליבתו וכו'.
לפחות בתקופת התנאים - כך ניתן להסיק - התייחסו אליו כאל דמות אמיתית לגמרי. קשה להניח כי דמות ספרותית תזכה לייחס כזה, זמן כה קצר אחרי שנב'דתה.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-19/10/2010 08:47 |
|
| |
הנביאה: האם ישו הוא בעצם רבי אליעזר בן הורקנוס?
(העתק הכתבה ב"הארץ") _______
פוגמישו:
הרמב"ם מתייחס במפורש ליש"ו: "ישוע הנוצרי שדימה שיהיה משיח ונהרג בבית דין, כבר נתנבא בו דניאל, שנאמר: "ובני פריצי עמך ינשאו להעמיד חזון ונכשלו" [הערת הכותב: ה"רמב"ם לעם" מפרש את הפסוק הזה כך: "להופיע לפני העם כנביא, ולחדש דת הנוגדת לתורת ה'"]. וכי יש מכשול גדול מזה, שכל הנביאים דברו שמשיח גואל ישראל ומושיעם, ומקבץ נדחיהם ומחזק מצוותן, וזה גרם לאבד ישראל בחרב, ולפזר שאריתם ולהשפילם, ולהחליף התורה ולהטעות רוב העולם לעבוד אלוה מבלעדי ה'". (השמטות הצנזורה לספר יד החזקה, הלכות מלכים, פרק יא', הלכה ד').
לאחר עבודה די ארוכה שזכיתי לכתוב על הנצרות (מנקודת מבט היסטורית), אני כן חושב שהיה אדם כזה יש"ו, תלמידו וממשיך דרכו פאולוס שלכל הדעות היה דמות היסטורית, חי בתקופת חיים שחפפה ליש"ו,והוא מתייחס אליו כאל מורו ורבו, וגם כתב שהוא (פאולוס) היה תלמידו של רבן גמליאל שחי באותה תקופה, ובוודאי נחשב לדמות היסטורית עובדתית על-ידי כל החוקרים, וקשה לתאר שרב אחד הוא עובדה ורב אחר הוא המצאה, ויש עוד סברות בדבר... אמנם בספר "על פתחה של רומי", הוא מביא גישה רצינית של החוקרים ששוללים את קיומו של יש"ו בגלל שיש"ו לא הוזכר על-ידי כותבי דברי הימים של זמנו, וכן החוקרים מעלים עוד כמה קושיות... ועם זאת, לא נראה לי שאדם צעיר לימים כמו יש"ו (מת בגיל 37), שסך-הכל היו לו 12 תלמידים עיקריים, ועוד כמה שומעי לקחו. וחי בתקופה שמשיחי שקר קמו חדשים לבקרים, וזרמים של דתות היו בכל פינה "כמספר עריך היו אלוהיך", לא פלא בכלל שכותבי הימים בזמנו לא התייחסו אליו, ואל תשכחו שזה התקופה של טרום האינטרנט ומהפכת התקשורת... וצ"ע טובא... ______________
מיימוני:
הנביאה
ברוכה הבאה לפורום!
ככותבת חדשה (יחסית) עליך לשלוח אשכול לאישור אל כותב שורות אלו או אחד המנהלים האחרים.
אילו היית עושה כן, הייתי מפנה אותך שהכתבה כבר הופיעה אצלנו באשכול הלינקים (נדמה לי).
בכל אופן, אם יש מקום לדון בשאלה, והרי את שואלת ואולי עוד חושבים כך, אז זה יכול להיות חשוב.
אני מרשה לעצמי לא לקרוא את הכתבה וכל שכן את הספר.
הסיבה היא מתודולוגית. הטענה שמעלה המחבר היא כל כך מרחיקת לכת, כל כך נועזת ולא מתאימה למחקר היסטורי, עד שמתעוררת השאלה למה בכלל לטרוח עליה.
נכון הוא שאין לנו מקורות רבים על התקופה. היו כאלו שהכחישו בכלל את קיומו של יש"ו. אבל לבוא ולטעון שמי שהנוצרים נתלים בו כמייסד דתם אינו אחר מאשר אחד מהידועים שבתנאים, זה נראה מוגזם, לא?
כמה נקודות.
א. לפי התיעוד על יש"ו, הוא הוצא להורג בידי הרומאים. לפי הסיפורים עליו, הוא בוודאי לא היה תלמיד חכם, ונחלקו החוקרים עד כמה התייחס להלכה. יש מקורות סותרים לכאורה בספר הב"ח.
ב. ר' אליעזר היה תלמיד חכם, קרוב משפחתו על ידי נישואין של רבן גמליאל, בן למשפחה עשירה.
האם יש כאן איזושהי קרבה בין הנתונים אודות שניהם?
ג. ראב"ה התעמת עם חכמים והוחרם על ידיהם, ולמעשה מת בנידויו. הרקע לנידוי היה שאלה בהלכה, או, אם ננסה לרדת לשורש המחלוקת, שאלת היחס למסורת מול שיקולים למדניים. עקשנותו של ראב"ה עלתה לו בנידוי על ידי רוב החכמים.
כפי שאנו רואים, אין שום דמיון, לא בפרטים הביוגרפיים, לא בהשכלה והעיסוק התלמודיים, ולא באמונות ודעות, בין ראב"ה לבין להבדיל יש"ו.
מה שכן, יש מקורות היסטוריים דלים שניתן להשתעשע בהם, לייחס להם מניעים נסתרים, ובכך להשוותם.
אם את מחפשת מחקר דומה, אני ממליץ על ספרו של קנוהל, ספר קטן וכתוב מרתק, על יש"ו, שבו הוא טוען שיש"ו היה תלמיד או ממשיך דרכו של מנחם, בן הזוג הראשון של הלל, שאת מקומו ירש שמאי. גם קנוהל לוקח מקורות היסטוריים דלים ביותר ורוקם מהם עלילה. אבל שם יש לפחות איזה הגיון פנימי, ואין סתירה מן המקורות שיש לנו. זו רק טענה שיש לה מעט מאד בסיס עובדתי.
אם יש לקח שניתן ללמוד מתופעות כמו הספר הזה, הרי זה שניתן לרקוח "מחקרים" עם מידה רבה של דמיון. והרבה חכמים יצטרכו לעבוד קשה כדי "להוכיח שזה לא נכון".
ואם תרצו, תראו בזה משל לעוד הרבה תיאוריות מוזרות ביותר...
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו ________
אישציפור:
מעניין, גם אם די הזוי, ישו חשב באופן שדי אופייני לכתות משיחיות בזמנו ודי משתמע שבחלק מהדברים גם ר' אליעזר חשב כמותם (אלא שהוא גם היה תלמיד חכם ענק...) בפרט על רקע הקישור (הישיר או עקיף) לבית שמאי ו/או לתפיסה הצדוקית , בכל מקרה היות ובניגוד אלינו ולמר יונה הספרים הנ"ל הופצו בתקופה בה זכרון המעשים היה טרי לחלוטין לא נשמע סביר שסיפור כזה לא היה דולף אל תוך דפי ההסטוריה אם היה בו שמץ של אמת , כך שדי ברור שצריך דמיון מפותח כדי לחשוב שהוא אמת, מה שכן כרעיון להשתעשע בו זה בהחלט מעניין, כי כן אפשר למצוא קווי דמיון מסוימים, גם אם יש לא הבדלים חריפים שלא לדבר על כך שבתפיסה היהודית נתפס בצד ה"רע" של הסיפור , וכנראה שלא בכדי, לעומת ר' אליעזר . _________
בעלבעמיו:
במחקר מתיחסים לר' אליעזר כשומר הנאמן של ההלכה הקדומה המחמירה, ואיך זה מסתדר עם גישתו הרוחנית של אותו איש?
בברכה
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-10/10/2010 16:32 |
|
| |
דינו "כל מי שיש לו פת בסלו ואומר מה אוכל למחר, אינו אלא מקטני אמונה", מצוטט רבי אליעזר
כוונתו של ר' אלעזר שונה מהפשט שלך. מי שיש לו פת בסלו- הוא בטוח כי הפת תשאר בסלו?!- אדם זה מקטני אמנה.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/10/2010 16:18 |
|
| |
לכאורה אפשר להעמיס בכוונת לינקז' שהקטע במאמר ב'הארץ' המקשר בין משפטים בברית החדשה ובין דברי ר"א, מתאים לפי' ר"ח וחכלילי על הא שנתפס ר"א למינות:
"שורה של רעיונות משותפים לישו ולרבי אליעזר. קצתם מהותיים יותר, קצתם מהותיים פחות, חלקם זהים יותר, חלקם זהים פחות, אבל הדמיון היה ניכר. והם בולטים במיוחד על רקע העובדה שרבי אליעזר היה ייחודי בעמדות האלה מבין חבריו התנאים.
כך לדוגמה אומר רבי אליעזר במסכת סנהדרין: "אם ישראל עושים תשובה, הם נגאלים, ולא, הם לא נגאלים". בעניין זה בדיוק היתה לו מחלוקת עם רבי יהושע, שטען שלא חייב להיות קשר בין התשובה לגאולה. אצל ישו, עניין התשובה עומד בבסיס האמונה. "כי אני אומר לכם", נאמר בבשורה על פי לוקס, "אם לא תשובו גם אתם, כולכם תיאבדו". אצל רבי אליעזר, כמו אצל ישו, יש הפרדה מוחלטת בין הרוח לחומר. "תולדות שמים - משמים נבראו, תולדות הארץ, מארץ נבראו", מצוטט רבי אליעזר במסכת יומא. ואילו בבשורה על פי יוחנן נאמר: "הנולד מן הבשר, בשר הוא, והנולד מהרוח, רוח הוא". אפילו בענייני גירושים יש דמיון בין עמדותיהם. שניהם שללו אותם כמעט לחלוטין. "לא יגרש אדם את אשתו אלא אם כן מצא בה ערוות דבר", אומר רבי אליעזר, ואילו ישו אומר בבשורה על פי מתי: "המשלח את אשתו בלתי על דבר זנות מביאה לידי נאפים".
גם בעניינים פחות עקרוניים, האמירות דומות להפליא בניסוחן. "כל מי שיש לו פת בסלו ואומר מה אוכל למחר, אינו אלא מקטני אמונה", מצוטט רבי אליעזר. ואילו ישו אומר: "אל תדאגו ליום מחר, כי יום מחר ידאג לעצמו ודיה לצרה בשעתה". ואפילו היחס למוות דומה. "שוב יום אחד לפני מיתתך", אומר רבי אליעזר. איך נדע מתי נמות, שואלים אותו תלמידיו, והוא עונה להם: "וכל שכן שישוב היום, שמא ימות למחר, ונמצא כל ימיו בתשובה". ואילו ישו אומר: "לכן שקדו כי אינכם יודעים את היום ואת השעה אשר יבוא בה בן האדם".
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-10/10/2010 01:33 |
|
| |
תוקן על ידי - riv - 10/10/2010 01:37:53
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-10/10/2010 01:26 |
|
| |
מתוך הכתבה :
"רבי אליעזר היה ציר מרכזי בדור ההוא, שפעל במחצית השנייה של המאה הראשונה לספירה. מסופר עליו שהיה בן למשפחה עשירה שבגיל מבוגר יחסית עזב את ביתו כדי ללמוד תורה מפיו של יוחנן בן זכאי, ועד מהרה היה לתלמידו המועדף. "אם יהיו כל חכמי ישראל בכף אחת של המאזניים ורבי אליעזר בכף השנייה, הוא מכריע את כולם", מצוטט בן זכאי"
האומנם היה תלמידו המועדף ? שהרי בהמשך המשנה אבות פ"ב, י"א : "אם יהיו כל חכמי ישראל בכף המאזנים ואליעזר בן הורקנוס אף עמהם, ואלעזר בן ערך בכף השניה- מכריע הוא את כולם"
תוקן על ידי - riv - 10/10/2010 01:36:45
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-10/10/2010 00:58 |
|
| |
נדמה לי שהכתבה הזו פוגעת בעיתון יותר מפרשת ענת קם..
|
|
|
|
| נשלח ב-10/10/2010 00:53 |
|
| |
לינקזעצער, קראתי את המאמר הנזכר בשבת וכמדומני שמעולם לא קראתי בעיתון הארץ דברי הבל שכאלה. חבל גם שרבנים וחוקרים הנזכרים בכתבה זו נתנו את דעתם להבלים המוזכרים בו ולא סירבו להגיב.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/9/2010 20:44 |
|
| |
פוגמישו
חן חן לך- אתה היחידי כאן שנזכר שצריכים לפנות אלי בבכבוד הראוי.
אבל בבקשה נא להקפיד לכתוב- עוקר הרים- ולא פטיש הגדול.
כך אני רגיל, ויש לזה סוד גדול. מועדים לשמחה
|
|
|
|
| נשלח ב-23/9/2010 18:47 |
|
| |
Tmoardaa, [כתבת: לאור ההצעה של ירוחםשמ...] אני מבקש, אם כבר את מזכיר את הצעותיו של אחד מראשי הדור הידוע ג"כ בספרי ההלכה והמחשבה הרבים שלו, ועוד מקבל אותם הלכה למעשה, יש, לכל הפחות, לכתוב: מורנו ורבנו הגה"צ הפטיש החזק נר ישראל והעמוד ימיני ירוחמשמ שליט"א... [כתבת: בסוכה שלי הייתי תולה את התגובה שלך...]. אתה מחמיא לי, אבל באמת אין צורך... [כתבת: זיווגת בין הרב קנייבסקי, בני לאו והערות שוליים מייגעות באופן ראוי לציון...] זיווג זה דבר הנערך בין בעל ואשתו, והינו דבר קדוש... אני הצעיר לא ממש לא תכננתי "לזווג" בין דבריו הקדושים של הרב חיים קנייבסקי, לדבריו של ד"ר בני לאו. אני הבאתי את דבריו של הרב חיים קנייבסקי, והם להוכיח שהנוצרים בהחלט נופלים תחת קטגוריה של "מינים"... אבל אתה כתבת שיש מחלוקת בין החוקרים בדבר זיהוי המינים, ומכיוון שד"ר נחשב "לחוקר" ראית להפנות אותך לדבריו... וקל להבין... חג שמח...
|
|
|
|
|