בית פורומים עצור כאן חושבים

פנתאיזם קיצוני במשנת רצ"ה מלובלין

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-19/9/2010 17:06 לינק ישיר 
פנתאיזם קיצוני במשנת רצ"ה מלובלין

זה זמן רב, שאני מהרהר בגישתו הדטרמיניסטית של ר"צ הכהן מלובלין. גישה זו הטוענת כי גם החטא מוכרח, מופיעה בצורה ברורה בכל כתביו, ומושפעת מאד מדברי רבו ה"מי השילוח" מאיזיביצה כידוע.

[ידוע פירושו למדרש – "אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו – אם יהיו חטאיכם כשנים הללו שסדורות ובאות מששת ימי בראשית, כשלג ילבינו", ומפרש רצ"ה - שיתברר שהיה מסודר מאמיתות רצון ה' יתברך שיהיה כן ואם כן גם בזה עשו רצון ה' יתברך והכל היה כמו עבירה לשמה. (ראה לדוג' מחשבות חרוץ, ד, ובמקומות רבים נוספים על זה הדרך)].

ברם, בראש השנה האחרון, בזמן התקיעות שמתי לב, שבעצם גישתו איננה רק דטרמיניסטית, אלא פנתאיסטית באופן קיצוני.

דהיינו, לדעת רצ"ה, הסיבה שהחטא מתבטל היא משום שבעצם אנו והקב"ה אחד, ורצונינו הוא בעצם רצונו של הקב"ה. שהכל אחד ממש.

הבאתי להלן כמה קטעים מתוך ספריו, ואשמח לשמוע דעת החכמים בנידון. [אינני חושב שרצ"ה היה שבתאי במודע, אך אין להתעלם שבסאב-טקסט של ספריו, מתחבאים רעיונות קיצוניים מאד].    

א. רסיסי לילה אות לה

ובכל ראש השנה השופר הוא מצד השתדלות אדם שאנו תוקעים בשופר ולכן אין נקרא שופר גדול דגדול רצה לומר המתפשט עד אין קץ ותכלית. וזהו ביום ההוא שיתקע מעצמו ולא פירש מי התוקע כי אנו טוענים השיבנו וגו' והשם יתברך אומר שובו אלי וגו' (מדרש רבה סוף איכה ה, כא) וביום ההוא שיתברר האמת דקודשא בריך הוא וישראל כולו חד לא שייך כלל לקרוא האתערותא על שם אחד ביחוד כאילו יש מעורר ומתעורר כי באמת כולא חד ואין שם מבוא להשתדלות אדם ולא לבקשת השיבנו שזה מצד השתדלות אדם מבקש אתערותא דלעילא. אבל באמת קדושת ישראל מעצמו הוא דבוק בהשם יתברך ויתקע מעצמו ולכך הוא גדול בהתפשטות. מה שאין כן בכל ראש השנה דצריך למעשה ידי אדם לתקוע אינו בהתפשטות גמור לאובדים ונדחים גמורים לבוא לגמרי להשתחוות וגו' רק הוא כפום אתערותא דלתתא:

 

דברי חלומות

ד) פעם אחת ביום טוב ראשון של פסח חלם לי פירוש לשון ההגדה אני הוא ולא אחר. רצה לומר דרגא דאני שהוא מדריגה היותר תחתונה סוד השכינה [השוכן בתוך הלבבות דבני ישראל עד שיכול לומר בשם ה' לשון אני] כנודע. הוא עצמו דרגא דהוא, שהוא מדריגה היותר עליונה הנעלמת סוד כתר עליון [ובזוה"ק פרשת קרח (קע"ח ריש ע"ב) הוא דא עתיקא. שלמעלה מקומת אדם והשגתו בחכמה שבמוחו דעל זה אמרו (חגיגה י"ג.) במופלא ממך וכו' כידוע] ואינו דבר אחר רק הכל אחד [וכדרך שמובא בתיקונים (סוף תיקון ס"ט) דמאן דנטיל מלכות בלא תשע ספירות או תשע ספירות בלא מלכות הוא מקצץ בנטיעות או כופר בעיקר. והמכוון לענין דיציאת מצרים שהיה במורא גדול זה גילוי שכינה היה ההמשכה מריש כל דרגין שורש הנעלם ששם דבוקים הנפשות דישראל בשורשן בסוד תפילין שבראש דמארי עלמא דכתיב בהו (שמואל - ב ז', כ"ג) מי כעמך ישראל וגו' כמו שאמרו בברכות (ו'.) וסוד קשר של תפילין שהראהו הקב"ה למשה רבינו ע"ה כשאמר לו (שמות לג, כ"ג) וראית את אחורי ואין כאן מקומו להאריך]:

 

ליקוטי אמרים

אות ח

ושלושה אלו הם תלת נקודין דאורייתא הנזכר בתיקונים ושמעתי פירושו כי כללות התורה הוא שלוש דברים לעשות כרצון ה' יתברך וכרצון איש ואיש שלא להרע לחבירו וכרצון עצמו גם כן שלא להרע לעצמו ולבקש טובת עצמו גם כן, ואלו השלוש הם הרמוזים במה שאמרו (זוהר ח"ג ע"ג.) אורייתא וקודשא בריך הוא וישראל חד והוא גם כן מה שאמרו (שבת ל"א.) ואהבת לרעך כמוך כלל גדול בתורה, פירוש ואהבת כמה דאת אמר ואהבת את ה' אלקיך שסתם אהבת בני ישראל לה' יתברך ולרעך שיהיה גם כן טובה לרעך וגם כמוך טובה לעצמך, וזהו מעשה בראשית טובת הנבראים עצמם, ומעשה מרכבה רצון ה' יתברך, וסתרי עריות הוא מצד השפעתם לזולתם:

אות טז

ואילו זכו ישראל היה חרות ממלאך המות (שמות רבה ל"ב, ז') כמו שנאמר אני אמרתי אלקים אתם פירוש שם אלקים הוא סוד הצמצום ומדת הדין שהוא סוד הכלי רצה לומר שאתם כלי קיבול להחזיק האור וההשגה מה' יתברך בכל עוז ולא היה מיתה כי אז היה שלימות התיקון, אך המיתה נולד משבירת הכלים שהוא שבירת הלוחות והיינו כי הלוחות שהוא כלי קיבול להתורה שהוא עצם נפשות ישראל כידוע דקודשא בריך הוא ואורייתא וישראל חד פירוש חד ממש.

 

צדקת הצדיק אות קעט

קעט) בכל דרכיך דעהו (משלי ג' ו') מפורש בשוחר טוב (מזמור קמ"ד) דהיינו שידע בכל דבר שלא הוא הפועל כלל רק השם יתברך. ובזוהר איתא דע ה"ו, גם כן לכך נתכוין כידוע דו"ה הוא קודשא בריך הוא ושכינתיה ויחודם, היינו שהקב"ה שוכן בתוך בני ישראל והוא חד עם כנסת ישראל ואין הם דבר נבדל ממנו כלל. וחז"ל אמרו בברכות (ס"ג.) אפילו לדבר עבירה היינו שבלכתו לעבירה אם ישים אל לבו דכוחו זה ללכת להמרות רצון השם יתברך גם הוא מהשם יתברך כי בלתו מאין לו שום כח כלל. על ידי זה יחלש כח היצר וזהו (שם ה'.) לעולם ירגיז וכו' יקרא קריאת שמע היינו דעהו. וגם בעבר על ידי זה יישר אורחותיך דרך נקרא דרך המלך ואורח הוא מן הצד וכשמקיים דעהו אז נקרא הכל דרך שהוא דרך המלך. אבל גם אורחותיך שכבר עברת והטית מן הצד וחוץ מדרך הראוי אם עכשיו מקיים דעהו ידע שגם זה היה מהשם יתברך ואם כן הוא מיושר:

 

דברי סופרים אות לו

ובבראשית רבה (ס' ח') דיפה שיחתן של עבדי אבות מתורתן של בנים עיין שם, וכל ישראל הם שורש התורה דאורייתא וישראל חד כי ששים ריבוא אותיות התורה הם הנפשות דבני ישראל ששורשם בדברי תורה:

ובזוהר (תולדות קמ"ה.) ישראל אינון לישנא דאורייתא דמשתעי בה וכו' עיין שם, והיינו בהיותם שורש התורה מה שהם מדברים דברי תורה זהו לשון המדברת של התורה עצמה כי הם חד:

זהו רק ליקוט קטנטן, המעיין בכתביו ימצא עוד דוגמאות רבות לרעיון זה.

_________________

איש הישראלי צריך תמיד להסתכל בשכל שבכל דבר!




דווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מחובר
נשלח ב-29/9/2010 01:54 לינק ישיר 



תוקן על ידי מנהלי_משנה ב- 29/09/2010 05:02:38




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-29/9/2010 01:48 לינק ישיר 



תוקן על ידי מנהלי_משנה ב- 29/09/2010 05:02:01




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-29/9/2010 01:44 לינק ישיר 



תוקן על ידי מנהלי_משנה ב- 29/09/2010 05:01:27




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-29/9/2010 01:42 לינק ישיר 

אין עליך, שמע הפעם הצחקת אותי- יאללה שתהיה לך שנה טובה אין לי זמן אליך אני חייב להתחיל את ספר תהילים.גוואלד!!! 



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-29/9/2010 01:38 לינק ישיר 

ועוד איך? אולי הגמלים המיניקות שבעולם התוהו יעזרו לי להשיג מעט מזעיר מחכמתו של המנונא. הרב פורמן טוען שאת ההסברים הכי טובים בעולם התוהו הוא מצא אצל איזה שייך שיעי שקרא לפניו תרגום ערבי של קונטרס ההתפעלות.



דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מנותק
נשלח ב-29/9/2010 01:28 לינק ישיר 

שוב נפגעת...



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-29/9/2010 01:17 לינק ישיר 

במאמר שבתורה אור גם מוסבר מה זה עולם התוהו? נראה לי משהו מהמדע הבדיוני.



דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מנותק
נשלח ב-29/9/2010 00:48 לינק ישיר 

בסך הכל אתה מתנגש בשאלת ההשגחה והבחירה שכן הרצ"ה לא קורא לקיום עברות עלמנת להמשיך המשכות מעולם התהו (ראה מאמר וישלח יעקב מלאכים בתורה אור לבעל התניא) וכו' אלא בסכ"ה מדבר בסגנון במקום שבעלי תשובה עומדין כו' כי בתשובה זו מעלים ניצוצות גם מג' קליפות הטמאות וכו'.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-29/9/2010 00:05 לינק ישיר 

http://ravsharki.org/content/view/992/629/ קישור שנראה רלוונטי לדיון.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-27/9/2010 17:04 לינק ישיר 


במכתב הפותח: "אפילו ר' גדליה אמר שדברי ברוך הם דברי שפינוזה, הובא באחד ממאמרי יהודה זייבלד בדאצ'ה"
 
במקום "ברוך" צ"ל "המו"נ".



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-27/9/2010 16:08 לינק ישיר 

תוקן כבקשתך


תוקן על ידי מנהלי_משנה ב- 27/09/2010 16:36:14




דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מחובר
נשלח ב-27/9/2010 15:49 לינק ישיר 

אני מצרף כאן התכתבות שהייתה לי באישי . (בהסכמתו):

(תאריך: 21/09/2010 13:53:00)

א. שלום וברוך שובך.

ב. לגופם של הציטטות מדברי רצ"ה, בחלק מן הציטטים אכן ישנה נטייה לכיוון פנתאיסטי, (בשונה מהמובאה מליקוטי אמרים ח שלא הוזכר בה יותר מאשר דברי הזהר, ובדברי סופרים לו שלא הוזכר אלא שהתורה וישראל חד הם) אך עדיין אין מקור ברור לגישה פנתאיסטית במודע. כנראה שהדברים היו מעורפלים אף לר' צדוק עצמו, וזה שורש אי הבהירות וההכרעה המוחלטת בדבריו. (כנראה דווקא משום סיבה זאת לא נתקבלו דבריו ככפירה, מכיוון שהם אינם מייצגים תזה בהירה ומשנה סדורה, אלא הערות מקומיות). אנו מוצאים אי בהירות זו גם במשנת חב"ד, המסקנות אינם מנוסחות בהחלטיות כדבעי, ונותנים מקום לשני פנים, (קראתי מאמר של משפיע מכובד ביותר בו הוא מעלה את השאלות הבסיסיות, ומציע מדברי הריי"צ לחוד כמה תשובות, אשר משמעותם שונה אחת מחברתה באופן קריטי) כנראה גם הפנתאיזם במשנת החסידות בכלל, ורצ"ה וחב"ד (וברסלב מעט) לא היה מספיק "רציני", משום שהרבה מן ההוגים הנ"ל לא היו מודעים למשמעות של מסקנותיהם.   

ג. עד כמה שידוע לי שפינוזה לא הוחרם על פנתאיסטיותו, אלא על הספר "מאמר תיאולוגי מדיני" בו הוא כופר בתורה מן השמים. (אפילו ר' גדליה אמר שדברי ברוך הם דברי שפינוזה, הובא באחד ממאמרי יהודה זייבלד בדאצ'ה)

אשמח מאוד לקבל את תשובתך

 

נתןהעזתי (תאריך: 24/09/2010 00:38:00)

 א גוטן מועד.

א. תודה על התייחסותך.

ב. אינני חושב שהדברים היו מעורפלים לר' צדוק עצמו, הכיוון הזה שלו עובר כחוט השני כמעט בכל תורותיו. בודאי בפן הדטרמיניסטי, אך גם בפן הפנתאיסטי.

ג. הציטוט "קודשא בריך הוא וישראל חד הוא", אינו מהזוהר כידוע. למרות שבמקומות רבים הובא בשם הזוהר. בזוהר רק כתוב ש"תלת דרגין קשורים זה בזה", [אינו לפני כעת, אך עיין שם], וההבדל גדול. אמנם, ציטוט זה איננו המצאה של ר' צדוק, אלא כבר קדמוהו. [נדמה לי שהמקור הראשון לציטטה הזו נמצא בספר אדיר במרום לרמח"ל].

ד. אני מסכים אתך, שיש הבדל גדול בין שפינוזה לר' צדוק, ביישום המעשי של הפילוסופיות שלהם. אך עדיין הזהות הרעיונית מטרידה. אין הבדל גדול בין פילוסופיה פנתאיסתטית, לבין המסקנה שהתורה אינה מן השמים, אלא מעשה ידי בני ישראל, שהם וקודשא בריך הוא חד ממש. 

 

(תאריך: 24/09/2010 13:32:00)

    תודה על תשובתך.

א. גם אם רצ"ה חוזר על דבריו פעמים רבות נראה לי עדיין שהוא אינו מודע למשמעות התאולוגית העצומה שהדברים מחוללים. קל לומר הנחה ולהסביר לפיה דברים מוקשים בלא להבחין במשמעותה (כמדומה שכל בחור ישיבה חווה פעם חוויה מעין זו) ולכך אינני מבין מדוע תקפו את חסידות חב"ד על דברי רבם שהעמיד הבורא עצמו בגוף וכדומה משפטים שכמעט כל אדמו"ר אמר אי פעם במהלך חייו וכנראה לא הבין את משמעות הדברים (אגב קראתי בעבר ספר של חסידי חב"ד המביא עשרות ציטוטים של כל גדולי החסידות בסגנון דומה).

אם נפשך לראות זאת בבירור ראה שרצ"ה לא הוכיח את שיטתו הדטרמיניסטית מהחוקיות בטבע ולא מהבעיה הפסיכו-פיזית אלא מתשובה וכדומה מה שמראה שהוא לא בדיוק התכווין לכך שהאדם מוכרח אלא שאלוהים גם מתערב בבחירתו ואם היית שואלו כיצד ניתן להעניש אדם על מעשיו היה משיבך בערך כך "ס"ס הרי זה מעשיו שלו אלא שאין מציאות זולת הקב"ה ולכן הכל ממנו אך כיון דשפיר הוי מעשיו עדיין אפשר להענישו ובבחינת מקיף כ"ע הרי הצמצום רב ובעולם התוהו שפיר שייך בחירה אף שהכל ממנו וכנ"ל" מין תשובה שאינה מכריחה בבהירות צד מסויים ואפשר 'למרוח' כל דבר.

לגבי הדטרמיניזם האם ישנה התייחסות בכתבי ר"צ לשכר ועונש ולהתייחסות שלילית לפושע ?

 

נתןהעזתי (תאריך: 26/09/2010 22:23:00)

 א גוטן מועד, רק כעת ראיתי את מכתבך.

א. לומר שר' צדוק "לא בדיוק הבין את המשמעות התיאולוגית של הדברים", זה בערך כמו סוחר סמים הטוען שחשב שמה שהוא מוכר זה רק עתיקות...

לא מדובר באיזה נושא צדדי שמופיע פה ושם בדבריו, אלא במשנה סדורה, שמקורה בתורת איזביצא, שבה כידוע יש מקום גדול ל"עבירה לשמה", כידוע מדברי ה"מי השילוח" בפרשת פנחס, [שם הוא מוציא את פנחס קטן קטן... מן טמבל כזה שלא הבין את גודל התיקון שעושה זימרי... עיין שם ותרווה מלא חופניים נחת וזעזוע].

יסוד זה מופיע בפנים רבות [אם כי בצורה פחות מוקצנת] גם בכתבי ר' צדוק. ר' צדוק אינו נותן מקום גדול מידי לעונשי הגיהנום. ובאופן סיסטמאטי התיקון לפי ר' צדוק עובר דרך ההכרה שהעבירה איננה עבירה.

ב. למרות הדמיון הרב לתורות שבתאיות, כבר כתבתי לך שאינני חושב שר' צדוק או האיזביצער היו שבתאיים, אלא שהן השבתאים והן ר' צדוק ינקו מאותה הבאר. ... ואידך זיל גמור.

ג. דרך אגב, האם אכפת לך שאפרסם את ההתכתבות בינינו בפורום עצמו, יתכן שתהיה מכך תועלת לפיתוח הנושא?

כל טוב.

 

(תאריך: 27/09/2010 00:43:00)

 א. הדברים יגעים אלא שלדעתי זהו נושא עקרוני, מאחר ולענ"ד כל הוגי החסידות כשהגיעו לנושאים תאולוגים עמוקים, לא הבינו את דבריהם עצמם, וכמעט תמיד כל וורט אפשר ל'מרוח' וכל תשובה או רעיון משתמע לשני פנים ויותר.

ב. עניין עבירה לשמה, באמת טעון ביאור שהרי מצינו בגמרא שבח לעושה כן, אני מודע לאפולוגטיקה הרחבה שנערכה ברעיון זה במשך הדורות, ולענ"ד אינם מביאים פתרון ברור. (דרך משל בכתר ראש כתוב שזה קודם מ"ת ונסתר מיעל). האם לדעתך זה קשור לדטרמיניזם ופנתאיזם (כלומר השבתאים אחזו בדעות אלו במקביל אך האם ישנה איזה שהוא שייכות בין שניהם) ?

ג. לא אכפת לי בפרסום הדברים אלא שאינני רואה טעם גדול, וסבורני שלא תצמח תועלת מזה

יש עוד להאריך אלא שאשים קנצי למילי מפני הצורך בשינה, ואי"ה לכשאפנה אשנה.

נתן העזתי

שלו' וישע רב.
א. לא כל אחד יכול לפטור את עצמו בטענה שאינו מבין את עצמו. ולכן ברור שיש חילוק בין כל מיני רעבעלאך שאמרו כל מיני שטויות שלא הבינו את עצמם עד הסוף [לדוגמא, ראיתי לאחרונה חוברת של המנדליסטים מויז'ניץ, שכתובים בה דברים שלא נכתבו אפילו בימי החב"ד החשוכים ביותר, ובכל זאת אף אחד לא חושב לצאת נגדם מהסיבה הפשוטה - שכולם מבינים את מגבלות שכלם המצומצם, ואיש איננו חושב שהם עצמם מתכוונים למה שהם כותבים], לבין אנשים אינטיליגנטיים, כמו ר' צדוק, שהיה אדם רחב אופקים באופן מיוחד כידוע, וגם תלמיד חכם בקנה מידה עצום בכל מקצועות התורה, כפי שניכר לכל מי שמעיין בספריו.
אנשים כמוהו, אי אפשר לפטור את עצמנו בתרוץ הקלוש, שלא התכוונו למה שאמרו. ולכן הקושיא עליו נשארת במלא חריפותה.
ב. בעניין עבירה לשמה, ברור לגמרי שיש כאן ראיה דיכוטומית של המציאות. ואין זה קשור כלל לעניין יעל וסיסרא וכיו"ב. דוגמא לסוג זה של ראיה אפשר למצוא גם אצל הרמח"ל והגר"א ובית מדרשם, בעניין שני מיני הנהגת ה' בעולם, הנהגת השכר והעונש, והנהגת הממשלה היחידית, כאשר לפי הנהגת הממשלה היחידית לא שייך כלל לדבר על בחירה. והדברים עתיקים ואכמ"ל. ולדעתי על זה הדרך הולכים גם כל שאר ההוגים הדטרמיניסטיים דוגמתם.
ג, הנקודה שהפריעה לי אצל רצ"ה איננה הראיה הדטרמיניסטית שאפשר בקלות לחיות עמה, כנ"ל, אלא הראיה הפנתאיסטית, שלוקחת את הפתגם "קודשא בריך הוא וישראל חד הם" לקצוות מאד מסוכנים.



הושמט שם המתכתב לפי בקשתו. תוקן על ידי עצכח.

תוקן על ידי נתןהעזתי ב- 27/09/2010 15:59:27



תוקן על ידי עצכח ב- 01/10/2010 01:15:15




דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מחובר
נשלח ב-27/9/2010 15:47 לינק ישיר 

 

 
















 

 נמחק לבקשת הכותב עקב כפילות

 

 

 



תוקן על ידי מנהלי_משנה ב- 27/09/2010 16:47:57




דדווח על תוכן פוגעני

סמל אישי
מחובר
נשלח ב-20/9/2010 18:42 לינק ישיר 

את חיבוטי הנפש שלי אשמור לפעם אחרת, בהודעה דלעיל רציתי להראות בין השאר
כי הרב קוק זצ"ל [שאפשר להריח מכתביו ניחוח פנאנתאיזם] סבור שאמנם יש לו לאדם רשות משל עצמו בעולמו על אף גישתו הפנאנתאיסטית. א"כ לדידו של הראי"ה לא ניתן לגזור בהכרח שדטרמניזם=פנתאיזם/פנאנתאיזם
דבר שרצה פותח האשכול לומר בדברי הרצ"ה.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-20/9/2010 15:49 לינק ישיר 

אוריאל
האם אתה יכול לחיות עם שני הפכים בנושא אחד?



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > פנתאיזם קיצוני במשנת רצ"ה מלובלין
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
1 2 3 לדף הבא סך הכל 3 דפים.

bholext