| נשלח ב-19/9/2010 20:59 |
|
| |
"אושפיזין". מה מקור המילה?
מנהג ה"אושפיזין" אין כמוהו מחמם את הלב, הוא משרה אווירה של קדושה, מחבר את דרי הסוכה לדורות קדומים. אפילו מחנך למידות נעלות ונאצלות שלא לדבר על מידת החסד הגדול שהוא נושא בכנפיו.
קשה לתאר את נעימות הסוכה בלעדיו.
נויי הסוכה וצהלת הילדים היו כמעט מושבתים ללא ה"אושפיזין".
אשרי העם שככה לו.
אך מלבד זאת שאין לו כל רמז ויסוד בתלמוד ובמדרשים, מסתבר שהמושג "אושפיזין" נולד כטעות מהמילה "אושפזיכן".
בעל-הזהר פירש לא נכון את "אושפזיכן" שפירושה התלמודי הוא "אכסניה", או "אושפזיכניה" שפירושו "בעל האכסניה". ובהחלפה מוטעית הפך את "אורח" ל"אושפיז" ומכאן אורחים ל"אושפיזין".
[בעברית השימושית בכלל הקצינו והפכו את "מאושפז" למשתכן בבית-חולים...]
שמעתי פעם, שכשסיפרו לרבי מקוצק על צדיקים שזכו לראות את האושפיזין נכנסים לסוכה, הגיב ואמר- ל"האמין" שהם מגיעים היא דרגה גבוהה יותר.
האם הוא התכוון לכתוב לעיל?! - סתם ולא פירש.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/10/2016 14:17 |
|
| |
כבר מואדיב כתב שזו אחת ההשערות המקובלות, אלא שהוא כתב אל נכון שהמילה היא לטינית.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-13/10/2016 11:33 |
|
| |
המלה אושפיזין לשון רבים של המלה אושפיזא שפירושה אורח או מארח, ונגזרת מהמלה הוספס בלשון לטינית שפירושה אורח, בעל הבית. בלשון אנגלית המלה הוספיטל פירושה המקורי בית הכנסת אורחים או בית מחסה לנזקקים, ובהשאלה בית חולים או בית הבראה. לכאורה אם העיר, כלומר החברה האנושית, היתה מתוקנת לגמרי, לא היה צורך במצוות הסוכה. ובאמת במצוות הסוכה יש שיבה אל אהל מגורים טבעי, כזה העשוי בפשטות מענפי עצים ומגן מן השמש, אולם סוכה איננה רק מור, מר דכיא, אלא לכתחלה הסיכוך עניין של צניעות, יסוד למידות טובות ומושכלות. חג שמח לכולם.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/10/2016 10:26 |
|
| |
סיון הר שפי בבית ההבראה כֻּלָּם הִתְאַשְׁפְּזוּ בְּסֻכָּתְךָ: אַבְרָהָם דְּווּי הַבְּרִית יִצְחָק, כֵּהֵה עֵינַיִם יַעֲקֹב, צוֹלֵעַ עַל יְרֵכוֹ מֹשֶׁה בָּא, מְגַמְגֵּם אַהֲרֹן כְּווּי אֵשׁ וְאִלֵּם יוֹסֵף, מְטֹרָף מִשְּׁנוֹת בּוֹרוֹ וַאֲסוּרָיו וְדָוִד מְצֻלָּק מִמִּלְחֲמוֹתָיו בְּאוֹיְבָיו וּבִבְנוֹ. כֻּלָּם הִתְאַשְׁפְּזוּ בְּסֻכָּתְךָ. שֶׁאֹמַר כִּי יָצְאוּ שְׁלֵמִים וּבְרִיאִים? לֹא. הֵם יָצְאוּ אֲחֵרִים. חֲסֵרִים, אַךְ פָּחוֹת מְרִירִים, יוֹתֵר סַלְחָנִים וּמַאֲמִינִים בְּטוּבְךָ. יוֹתֵר מְבִינִים, הֵם הָפְכוּ אֶת פִּצְעֵיהֶם לְתוֹרוֹת וּתְפִלּוֹת, לְסִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת, לְנִגּוּנִים. וְעוֹד, הֵם יָצְאוּ וְצֶאֱצָאֵיהֶם עִמָּם כְּיוֹצְאִים מֵרֶחֶם אִמָּם, עֲטוּפִים, רְחוּצִים וַאֲהוּבִים לַמְרוֹת – – וְדַוְקָא מִשּׁוּם כָּךְ.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/9/2010 12:11 |
|
| |
http://www.thmrsite.com/?p=1361
מה אוכלים האושפיזין? השבוע קיבלתי מייל משמח מיאקים מפורום השפה העברית: אני משתתף פעיל בפורום השפה העברית, ומדי פעם עמיתיי מַפנים שואלים-תוהים שונים אל הבלוג שלך לקבלת מענה על סוגיות שונות. הבוקר קראתי ב"הארץ" מאמר מאת שאול שקד על מ"י קיסטר, שלימד את שקד בהיותו בן 14 בריאלי שבחיפה. אני למדתי אצל קיסטר בראשית שנות השישים בגבעת רם, י-ם. כילד אני זוכר את שכניי ממוצא בוכרי-פרסי אוכלים אושפילואו כמאכל תאווה כשהם חופנים אותו בידיהם מן הכֵּרה המרכזית, כשהאורז ניגר מפיותיהם והם מצקצקים בהנאה. ושאֵלתי היא אם תוכלי לומר לי אם יש איזשהו קשר אטימולוגי או אחר בין המאכל לבין אושפיז/ אושפיזין. תודה וחג שמח יאקים. התשובה היא שאין קשר, אבל מה שיותר חשוב – השאלה הזאת גרמה לי לבחון מחדש את הקשר בין אושפיזין ואשפוז לבין המטבח הפרסי. מה שידעתי על בטוח: 1. אָשְפַּזִי (آسپزی) בפרסית זה "בישול". אשפזח'אנה (آشپزخانه) הוא המטבח. 2. יש קשר בין אושפיזין ואשפוז. אותו קשר קיים גם בין hospital ו-hospitality. 3. המילים האלה גם קשורות אחת לשנייה (נתון שעלול להיות מופרך בכל רגע). 4. אני הייתי בטוחה גם בקשר בין אשפוז העברי לבין אשפזי הפרסי, אבל אז… אָש (آش) בפרסית זה תבשיל. פלאו, בפרסית פֹּלוֹ (پلو) הוא סוג מסוים של תבשיל – אורז עם תחתית פריכה (בארץ בד"כ תפוחי אדמה) ודברים טובים בפנים. פז (پز) זה גזע ההווה של הפועל לבשל. אשפז (آشپز) זה טבח, או מילולית "מבשל תבשילים" ו-אשפזי (آشپزی) הוא שם הפעולה הנגזר מ"טבח", כלומר "בישול". המממ… עד עכשיו הייתי בטוחה ש"בישול" קשור לאירוח, אבל עכשיו בדקתי גם במילונים של פרסית אמצעית ועתיקה. בפרסית אמצעית יש אָש כ"תבשיל", יש פַּז כגזע ההווה של "לבשל", אבל אין צירוף של השניים. המילה ל"מלון, אכסניה" היא בכלל aspinj, ואינה קשורה לבישול. לא מצאתי את המילה במילון האיראנית העתיקה ובמילון הפרסית העתיקה, אבל זה לא אומר שהיא לא קיימת שם אלא רק שברתולומיי (בעל מילון האיראנית העתיקה) היה, איך לומר, אדם מיוחד ובעל עולם פנימי עשיר. לפי קליין, המילה אושפיזין הגיעה מארמית, והמילה הארמית היא שאילה מיוונית hospition, לטינית hospitium. אני צריכה לבדוק האם אני מסכימה איתו. במקומות אחרים אני לגמרי לא מסכימה איתו בענייני מילים שאולות מפרסית. Ruthus, גם הוא מהפורום, שלח לי תחקיר מקיף שערך בעקבות שאלתו של יאקים, והוא מגיע למסקנה שה-אוש ב-אושפלאו בכלל לא קשור ל-אש. בפרסית יש אָשפֹּלוֹ (آشپلو), ולכן אני חושבת שה-אוש ב-אושפלאו הוא כן אותו אש כמו ב"אשפזי" בישול. מה שבטוח – בקשר לשאלתו של יאקים שנינו מגיעים לאותה מסקנה: התשובה היא "לא". אין קשר בין אושפלאו לבין אושפיזין. אבל… נראה שחטאתי באטימולוגיה עממית בקישור בין אושפיזין לבין אשפזי. אני מבטיחה לחקור הלאה את תולדות המילה אספינג' (אכסניה) כדי לברר אחת ולתמיד מי שאל ממי ובאילו נסיבות. אם המילה הלטינית/יוונית אכן גזורה מ-ghost* "אורח" + potis, הרי שאצטרך לבחון את כל הקשר בין המילים מחדש. אני מפרסמת את הרשומה עכשיו, למרות שהמחקר עדיין לא הסתיים, כי הנושא מתאים לסוכות, ואני לא חושבת שתהיה לי תשובה לפני סוף החג. אם אני לא כותבת המשך, הרגישו חופשי לנדנד לי. חג שמח וכשר לכולם, תודה ליאקים על הניעור המחשבתי, ותודה לכל פורום השפה העברית על השרשור ובכלל על קיומכם. ולאור הדיונים המעמיקים בפורום, אני מבטיחה לכתוב בהקדם גם על שמות המשפחה שלי (יכול להיות נחמד ליום הולדתי. בשנה שעברה כתבתי על שמי הפרטי…).
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-23/9/2010 21:44 |
|
| |
| צענערענע כתב: |  | למואדיב
אצטט מהמקור שהבאתי למעלה:
"מפרסית: aspanj (מָלוֹן) או אולי מיוונית: hospes (אירוח), שהשפיעה על hospital ו-hospitality באנגלית. בארמית מקבילה המילה אֻשְׁפִּיזָא "
|
|
ראשית, אני מתנצל אם אני נשמע סנוב, אבל בנושאי ידע, ויקי הוא מקור שאינו אמין מספיק, ובנושאים אטימולוגיים כבר מצאתי פעמים רבות שטויות ממש.
ככלל, מילונים מקצועיים עדיפים, ואני חושב שהמילונים של סוקולוף נמצאים בשורה הראשונה בתחום.
כאן אעיר כי אמנם הקישור בין "אושפיזין" לבין ה"הוספיס" היווני מוכר מאד, אך כדאי לשים לב למה שבעלי התריסין כותבים בנושא. הקישור לפרסית מסתבר מעוד בחינות, וכדאי להשוות את האינטנסיביות של השימוש במלה זו בין הבבלי לבין הירושלמי.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/9/2010 16:27 |
|
| |
מקס יפה- אבל זה לא היופי של פעם. זה הכעור של היום. אנשים מחמירים על אחרים. ועין עושים כך. השולחן ערוך פוסק שאין לעשות מלאכה בערב שבת לאחר חצות היום- מחמיר. אבל המשנה ברורה כותב
משנה ברורה סימן רנא
ואם הוא עני שאין לו מה יאכל שרי כדלקמן ס"ס תקמ"ב
על תהיה מחמיר על מי שלא יכול.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/9/2010 14:47 |
|
| |
| צענערענע כתב: |  |
ושאלה צדדית שאולי אתה יכול לענות: מדוע את העניים כן מאכילים דמאי? האם דמם סמוק פחות רק בגלל שאין להם כסף? תאר לעצמך היום שבבית תמחוי של חסדי יוסף לא יקפידו על כשרות בהידור. |
|
להפך זה היופי של פעם, רצו להחמיר\להיות חבר וכדומה, אבל לא על חשבון אחרים
|
|
|
|
| נשלח ב-22/9/2010 13:27 |
|
| |
למואדיב
אצטט מהמקור שהבאתי למעלה:
"מפרסית: aspanj (מָלוֹן) או אולי מיוונית: hospes (אירוח), שהשפיעה על hospital ו-hospitality באנגלית. בארמית מקבילה המילה אֻשְׁפִּיזָא "
|
|
|
|
| נשלח ב-22/9/2010 12:49 |
|
| |
.
בדקתי במילונים של סוקולוף
אין אזכור של המלה במילון לארמית ארצישראלית, ואת המקור למלה הוא תולה במלה הפרסית אספינג'. האטימולוגיה שלו היא בניגוד לאחת מההשערות המקובלות - הוספיס בלטינית, או לשורש שיאסטרוב הביא למעלה - נש"ף.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/9/2010 12:22 |
|
| |
דבר מענין ראוי לתשומת לב, הארי הקדוש גיל כי יום -יום בשבוע-ביקורו של האושפיז בסוכתנו, הוא גם היום שבו היה היוער צאיט שלו, אנו מכירים את תאריךמותם של אהרון משה ודוד,-אפשר לבדוק.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/9/2010 10:37 |
|
| |
בעל הגדה
תודה.
הדוגמא שהבאת היא:אכסנאי.
אבל במקור שהביא חי רגעים כתוב אכסניא ולא אכסנאי ועל זה שאלתי.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/9/2010 09:51 |
|
| |
יש עוד,
כגון , שבת כג א
אמר רב ששת אכסנאי (אורח באכסניה) חייב בנר חנוכה, א"ר זירא מריש כי הוינא בי רב משתתפנא בפריטי בהדי אושפיזא (מארחי) בתר דנסיבי איתתא אמינא השתא ודאי לא צריכנא דקא מדליקי עלי בגו ביתאי.
אמנם אושפיז במובן אורח , אכן לא נמצא בתלמוד.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/9/2010 09:32 |
|
| |
לחי רגעים
לפי רש"י במשנה דמאי מדובר על אורחים ספציפיים:חיל המלך.
האם יש מקום נוסף שבו אכסניה אינה מלון אורחים?
ושאלה צדדית שאולי אתה יכול לענות: מדוע את העניים כן מאכילים דמאי? האם דמם סמוק פחות רק בגלל שאין להם כסף? תאר לעצמך היום שבבית תמחוי של חסדי יוסף לא יקפידו על כשרות בהידור.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/9/2010 00:38 |
|
| |
מואדיב
שים לב המילה אכסניא/אכסנייא שהיא ג"כ באותו ענין של אושפיז מופיעה בחז"ל בכמה מקומות בשתי המשמעויות ההפוכות למשל עירובין נג ב : פעם אחת נתארחתי אצל אכסניא אחת משנה דמאי פרק ג א : מאכילין את העניים דמאי ואת האכסניא דמאי
|
|
|
|
| נשלח ב-20/9/2010 12:38 |
|
| |
מואדיב תודה.
למי שאוהב קריאה בזהר [מומלץ כגמילה לקורא בקפה ]
מקריאה בפרשת האושפיזין יוצא שהאושפיזין הם המארחים ואנו האורחים עיינו היטיב ולא תבינו מהיכן הגיע נוסח ההזמנה המוזר לאושפיזין . ושאלה מחוסר ידע האם בני עדות המזרח גם מזמינים את האושפיזין ?
גם לי יש אורחים שלפעמים גורמים לי להרגיש בביתי אורח ואז אני חושב שאושפיזין קשור עם המילה המחודשת אישפוז....
תוקן על ידי pi_haton ב- 20/09/2010 12:40:49
|
|
|
|
|