בטחון עצמי

 כבר נפגשתי עם כמה וכמה בחורות בימי חלדי

חלק רציתי יותר
חלק רציתי פחות
וחלק פחות ופחות

אבל באף אחת, לא ראיתי באמת את "האחת"
עם חלק הייתי מוכן גם להתחתן אפילו
רק מה לעשות שהם אמרו "לא, תודה"

עכשיו, אתם יכולים להגיד, שאני ילדותי, מוזר, מטומטם
אבל אני בטוח, כמעט במאה אחוז (למה לא מאה, באמת ????)
שכשהיא תבוא...
אני כבר יצליח לשכנע אותה, שאנחנו מתאימים
גם אם היא תתלבט, או כמעט ולא תרצה
אני לא יעזוב אותה בקלות
למרות שכמה שרציתי הלכו להם, ולא שבו...
פשוט זה לא היה כ"כ אכפת לי...
ולמרות שרציתי אותם
מן סוג של הרגשה פנימית...

שותפים להרגשה???

_________________

אני לא חושב שהוא התכוון שהוא הולך לשכנע אותה

אלא כשהוא נפגש ומגיע לפסים רצינים הוא אומר לעצמו
אם היא עכשיו מורידה אני הופך את העולם ונלחם עליה
נטו הרגשה.

צודק!

כשתגיע האחת שלך בעז"ה תרגיש כך!!

בנות, רגשות של גברים, לא תבינו.. 

אוי ואבוי אם תצטרך לשכנע. כך אתה רוצה כל החיים, שהיא תתנגד ואתה "תשכנע". אתה צריך להציע, והיא מבחירתה החופשית ומרצונה הטוב תבחר מה שטוב לה.