בית פורומים עצור כאן חושבים

מה ההידור הלזה

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-22/9/2010 04:00 לינק ישיר 
מה ההידור הלזה

כולנו מכירים את הסיטואציה הבאה:
אברכים עבדקנים, בציציותיהם ממהרים בשמש הקופחת מדוכן אחד למשנהו,
אנשים בכל פינה.
לוקחים בידם את האתרוג או הלולב, מתחילם להופכו מצד אל צד,
קורצים בעיניהם אל עדשת הזכוכית מגדלת, בודקים אם יש איזה 'בלעטל' או נקודונת שחרחרה,
מבלבלים בין הנקבוביות הטבעיות לאיזה 'חסר' דמיוני, בודקים בקוצו של הפיטם,
בקיצור - כל התהליך נהפך לאיזה נרוו מהלך...


ואתה שואל את עצמך, האיך הידרדרנו לכך? מאז שהתורה אמרה שתביא איתך את הפירות, האילנות, הצמחים והעשבים (בהתאמה) הכי יפים שיש לך באוספך מאדמתך שעבדת עליה שנה תמימה וכך 'שמחת בחגך' בירושלים
תתמלא סיפוק והנאה ותנתב כל זאת לאהבתו יתברך בתודתך ובשמחתך

והיום? אם תשאל מישהו מדוע לא נביא אפרסק (רמב"ם) יסקלך א.על כך שבילבלת אותו
ב.על הקדושה הנסתרת שיש בעיניו באתרוג באיזור סוכות
יסקלך ויענך בציניות; אפרסק? מה זה אפרסק? סה"כ פרי שאוכלים אותו, אולי תפוח?
-כן מה רע בתפוח?אולי? למה לא? כי הוא עולה פחות משקל? ואתרוג?       

אם כך בעצם השאלה אם אנו יכולים כיום להתחבר ל'חג האסיף'
בזמן שלא ראינו חקלאי בעינינו ואיננו שמחים על הפירות ואיסופם?
אז הכל זיוף של איזה משהו קדום שעבר זמנו?


*** נמחקו מילים שיוצרות תחושה שלילית וחסרות תועלת לבירור הנושא. ראוי לחכמים להיזהר בלשונם ***

                                                                                                                                              סוג של חג


תוקן על ידי עצכח ב- 22/09/2010 14:14:55




דווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-2/10/2010 21:29 לינק ישיר 

       

ישבתי והתחבטתי בשאלתי כל החג

ומצאתי שעפ"י יסוד ישן ניתן לתרצה.

היו פה חברים חשובים שתירצו 'פורמליזציה' והתפתחות,

אך שאלתיהם, האיך זה מסביר את ה'הדר' הקיצוני? איך את הקשר לחקלאות, שאבד?

נראה לי שמצאתי את הקשר עפ"י כמה יסודות מוקדמים:

 

א.תפיסת הדת כאמנות

הינו יסוד גדול אך אזכיר אותו בקצרה

א.      הדת אינה בטגוריית הפילוספיה משום שלא עמדה בהוכחות הפילוסופיה

ויותר מכך: האדם הדתי אינו נזקק ואינו רוצה שיוכיחו את דתו

ב.      הדת אינה מלמדת מחשבות ואמיתות מפני שהיא פונה לכולם אנשים נשים וטף ויש בה יותר מעשים ממחשבות

ג.       אמת מדעית – היום זה כבר ברור שהאמת האובייקטיבית ביחס לעולם מתפתחת ומשתנה

אך הדת טוענת לנצחיות וזה אינו עולה בקנה אחד

ד.      במישור הפסיכולוגי ג"כ אינה שהרי הפסיכולוגיה היא מדע חדש והדת אלפי שנים וכן הפסיכולוגיה היא משתנה וסובייקטיבית משא"כ הדת ממהותה שהיא אומרת ציווים לכל ולכלל.

ה.      וכן מהמשפט האזרחי כבר גירשוה מזמן ועוד ועוד...

מכל  אלו ואחרים נראה לי שהגדרתה והתאמתה היא לאמנות. שמהגדרות האמנות:

      א.שחיים למענה והיא טעם החיים ולא שהיא למען חיים נוחים בריאים או קלים

         וכן בדת שאנו מוכנים למות למענה 'לשמה' ונולדנו לקיים מצוותיה  

      ב.כמויות המצוות שהם טקסים, ביטויים וסמלים שהם מנשמתה של האמנות

         למשל תפילה = השראה. מנגינות ונעימות בתפילה קדושת המנגינה בחסידות

       ג. מצבי התודעה ששניהם מביאים אליהם:

           ענווה, השתוקקות, פליאה, גדלות, התפעלות מיופי העולם הבריאה ובני האדם.

           ועוד ועוד....

ולמעשה באתרוג בפרט ובד' מינים בכלל זה מתבטא בצורה החזקה ביותר.

למרות שבאמת בעבר הרחוק זה היה חג חקלאי ושמחה עם פרי ארצך,

אך מאז התפתח העולם ואיתו האמנות וההלכה:

ולמעשה בכל תחומי החיים התרחקנו מהאדמה העצים ובעלי החיים וכמעט שאין אנו שמים לב למשמעותם בחיינו (למרות התלות הגמורה שלנו בהם)

אך בתודעתנו זה נשאר כמעט ורק בביטוי האמנותי של ציורי טבע סמלי טבע אנדרטות וכל אחד יש לו איזה פינה עם תמונת נוף או פיסת נוף נשקפת מחלון או איזה טיול.

וזה בדיוק מה שקרה עם האתרוג. הוא הפך מעוד פרי, לסמל של כל פריחת הטבע על ידי יופיו אך לא היופי הפשוט של הפרי הפשוט, אלא הכי יפה ומיוחד, וכל מהותו  הוא בכך שהוא מיצג את היופי האידיאלי.

וכשם שהאמנות תלויה בדקות המכחול גם האתרוג מהותו הוא היופי שמבטא את אידיאל היופי שבטבע.

ולכן נוספה והתפתחה הגדרת ה'הדר' הרבה יותר מכל מצווה אחרת (אפי' יותר משאר  המינים) שאין אנו צריכים להביא עוד פרי – אין בו משמעות אלא  את האידיאלי מתוך הפירות, והפרי האידיאלי בתוך מינו וכמו באמנות שיכולים להיות דיונים ע"ג דיונים על איזה קצה חיוך כך גם כאן מכיוון ש;

הנקודה הזעירה ביותר יכולה להפריע לשלמות האידיאלית של הפרי הזה כמבטא את אידיאל היופי בטבע!

ולכן גם ישנה חשיבות גדולה לצבעו צורתו  וגודלו של הפרי ודיונים על מהו הגודל , הצבע המדוייק מכיוון שאנו צריכים להגדיר את מושג היופי באתרוג, בפירות.

וכשאנו מדברים על 'אידאל' היופי יכול להיות באמת שיהיה אתרוג אחד מכל האתרוגים שיבטא את האידיאל הזה (מעניין להגדיר ולמצוא כזה דבר)

א"כ זה לא שאנו מנסים לעשות את המצווה בצורה הכי מהודרת                                                                    אלא שמהות המצווה בעצמה היא היופי וההדר שבדבר   
ובזה היא שונה משאר מוות שההידור הוא חיצוני         



                                                                                                      דת - סוג של אמנות                                                                              



תוקן על ידי סוג_של ב- 02/10/2010 21:31:54




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-28/9/2010 19:00 לינק ישיר 

נישט
מענין איך הגויים הללו  יודעים את מה שאני כותב כאן? ועוד לפני שכתבתי.

את חופשות הקייץ החמים של הארץ אני מבלה בהרים הקרירים של האלפים, בעיירה  של  תלמידי חכמים יהודים יראי שמיים,
באותה עיירה היה נופש גם הרבי מויזניץ- עד שמר קסירר  מבלגיה  הפסיק לממן לו את זה,
לפני  שנים טילתי כהרגלי ביער- ומולי הופיע הרבי- החלפנו כמה מילות נימוס וד"ת, תוך כדי דיבור תלשתי  ענף של עץ.
הסתכל בי הרבי במבט נוקב ואמר- אתה חושב שזה לא כואב לו?
נאלמתי- פתאום ראיתי אותו בעיינים אחרות, אבל רק לזמן קצר.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-28/9/2010 11:17 לינק ישיר 

ירוחם

<אני מיעץ היום- לעשות ניסיון, בחדר אחד להכניס עציץ -  עם צמח- ובעציץ דומה בדיוק, להכניס לחדר אחר, להשקותם בדיוק באותו זמן ובאותה כמות של מיים,
אלא לעציץ אחד להגיד כל בוקר- בוקר טוב, ולחייך אליו ולהשמיע בסביבה מוסיקה ,לא רוק-  -שירה-חסידים הולך.
לעומתו לשני- לקלל אותו להסתכל עליו בכעס ולצעוק לידו.ועליו>

הנסיון כבר נעשה:  

BBC NEWS | UK | Can talking to plants bear fruit

Prince of Wales's theory on benefits of talking to plants tested



תוקן על ידי נישטאיך ב- 28/09/2010 11:31:58




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-27/9/2010 11:42 לינק ישיר 

 הקדמת הרמב"ם למשניות, מהדורת הרב שילת (עמ' 13-14).

"והנה זה יסוד צריך שתדענו. והוא, שהפירושים המקובלים ממשה אין בהם מחלוקת כלל,1 לפי שעד עכשיו לא מצאנו שנפלה מחלוקת בין החכמים בשום זמן מן הזמנים ממשה רבינו עד רב אשי שאחד אמר שמי שסימא עין אדם מסמין את עינו כמאמר ה' יתעלה עין בעין, ואחר אמר דמים בלבד הוא חייב. גם לא מצאנו מחלוקת במה שאמר הכתוב פרי עץ הדר שאחד אמר שהוא האתרוג, ואחר אמר שהוא הפריש או הרמון או זולתם. גם לא מצאנו מחלוקת בעץ עבות שהוא ההדס. ולא מצאנו מחלוקת בפירוש אמרו יתעלה וקצותה את כפה שהוא דמים. ולא במה שנאמר ובת איש כהן כי תחל לזנות את אביה היא מחללת באש תשרף שאין מבצעין עונש זה אלא אם היא אשת איש דוקא. וכן עונש מי שלא נמצאו לה בתולים שנסקלת לא שמענו בה חולק מימות משה ועד עכשיו שאינו אלא אם היא אשת איש ונתברר בעדים והתראה שאחרי הקידושין זינתה. וכן כל כיוצא בזה בכל המצות אין בהן מחלוקת, לפי שהם פירושים מקובלים ממשה, ועליהם ועל כיוצא בהם אמרו כל התורה כולה נאמרו כללותיה ופרטותיה ודקדוקיה מסיני. אבל עם היותן מקובלות ואין בהן מחלוקת הרי מדקדוק המקרא שניתן לנו אפשר ללמוד אלו הפירושים בדרכי הדין והאסמכתות2 והרמזים וההוראות שיש במקרא. וכשתראה בתלמוד נושאים ונותנים ונחלקים על דרך העיון ומביאים ראיה על אחד מן הפירושים הללו ודומיהם כמו שאמרו על אמרו יתעלה פרי עץ הדר, ואולי הוא הרמון או הפריש או זולתן, עד שהביאו ראיה מאמרו פרי עץ ואמרו עץ שטעם עצו ופריו שוין, ואמר אחר פרי הדר באילנו משנה לשנה, ואמר אחר פרי הדר על כל מים, אין זה מפני שהדבר ספק אצלם עד שלמדו עליו בראיות אלו, אלא ראינו בלי ספק מיהושע עד עכשיו שהאתרוג הוא הניטל עם הלולב בכל שנה ואין מחלוקת בכך, ורק חקרו על ההוראה שיש במקרא לפירוש המקובל הזה. וכך למידותם גם על ההדס. ולמידותם שהעונש ממון הוא שחייב לשלם מי שאבד לחבירו אבר מן האיברים, וכך למידותם על בת כהן האמורה שם שהיא אשת איש, וכל הדומה לזה אינו אלא לפי היסוד הזה, וזהו ענין אמרם כללותיה ופרטותיה, כלומר הענינים שתראה אותנו למדים אותן בכלל ופרט וכן ביתר שלש עשרה מדות3 הם קבלה ממשה מסיני, אלא שאע"פ שהם קבלה ממשה לא אמרו בהן הלכה למשה מסיני, שאין אנו אומרים פרי עץ הדר הוא אתרוג הלכה למשה מסיני,

1 ע' אנצקלופדיה תלמודית ערך הלכה למשה מסיני, כרך ט' ע' שס"ה. וע' רמב"ם הלכות ממרים פ"א ה"ג: "וכל דבר שתמצא בו מחלוקת ביודע שאינו קבלה ממשה רבינו". על מחלוקת בהלל"מ ע' תוספות יבמות ע"ז ע"ב ד"ה הלכה, תוספות עירובין כ"א ע"ב ד"ה מפני, ואם יש סתירה בדברי התוספות ע' הקדמת דור רביעי על חולין ד"ה ובאמת וע' חוות יאיר קצ"ב ובחוט השני. ע' שעורים לזכר אבא מארי ח"א במאמר "שני סוגי מסורת" ע' רל (ביאור דברי הרב סולביצ'יק שם, ראה אצל שלום רוזנברג, לא בשמים היא עמ' 45). ע' הקדמת הנצי"ב לשאילתות. אהל תורה ב"ק דף יז ע"ב. גרי"ז קונטרס ליומא (עמ' 50); לוינגר, דרכי המחשבה ההלכתית של הרמב"ם, סיכום של הנושא; יד מלאכי כלל קמ"ד אות ד' כתב שהלכה שמקובלת ואין לה רמז ודרשה מן התורה נקראת הלל"מ. על מחלוקת בהלל"מ ע' גם גליון מהרש"א ב"ק י"ז ע"ב, כריתי ופלתי סימן כ'ט. דרך אמונה על הלכות מעשר, בבאור הלכה מעשר שני פרק י' הי"ג. וע' הקדמת הנצי"ב לשאילתות. דבר נוסף שאין בו מחלוקת: מנין המצות שהוא תרי"ג, ע' הקדמת הגרי"פ לרס"ג.

2 ע' אנצקלופדיה תלמודית ערך אסמכתא.

3 הרמב"ם קורא לדברים הנלמדים ב"ג מידות דברי סופרים. ע' רמב"ם הלכות אישות פרק ג' הלכה ב' ושם פ"א ה"ב. ספר המצות שורש שני, וע' הלכות אבל פ"ב ה"א וכסף משנה. שם הלכה ז'. הלכות עדות פרק י"ג ה"א וכ"מ. הגהות הראב"ד לפ"ה הלכות טומאת מת ה"ה, תשובות הרשב"א תר"ל ופאר הדור סימן קמ"ד וע' שי' רשב"ץ ומגילת אסתר.



תוקן על ידי נישטאיך ב- 27/09/2010 11:47:05




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-27/9/2010 10:38 לינק ישיר 

שו"ת אגרות משה יורה דעה חלק ב סימן קמו:

"ומה שכתר"ה דן להקל באם הרופאים רואים תגובות בעלעקטריק ראדיאגרם לומר שאינו כלום ונחשב מת אם אך הפסיק לנשום, ודימה זה למה שמותרין לאכול כל דברים שנתחמצו אף שידוע שמתחמצים ע"י תולעים שרואים אותם במיקראסקאפ, מפני שהתורה לא אסרה אלא תולעים ושקצים ורמשים שנראו לעינים כדשמע מפי זקנו הגאון ר' שמחה זעליג זצ"ל אשר כן אמר הגאון ר' חיים הלוי מבריסק זצ"ל, ובעצם לא היה צריך להביא מדברים שנתחמצו דהא כל האויר מלא משקצים ורמשים כאלו, ובכל נשימה ונשימה בולע האדם כמה אלפים ואולי מיליונים מהם ובהכרח שאינם בכלל השקצים ורמשים שנאסרו בתורה, וכן דימה למה שזקנו הגרש"ז ז"ל אמר שאין להתחשב במראות דמים עם מיקראסקאפ, וכן לא ברבוע של תפילין ופגימת סכין לשחיטה וכדומה, שג"כ הוא דין ברור ופשוט שלא שייך להסתפק כלל, ואף אנחנו קטני קטנים ידענו זה לדבר פשוט שא"צ לפנים. כי לא הוזכר זה בגמ' וכל הדורות הכשרים הגאונים והצדיקים והחסידים לא השתמשו במיקראסקאפ, וברור שהם קיימו כל דיני התורה ולא נכשלו בשום דבר אף באונס". 



תוקן על ידי נישטאיך ב- 27/09/2010 11:05:22




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-27/9/2010 00:07 לינק ישיר 

לרב המימוני:
סליחה שפרצתי כך לרשותך בלא לבקש את רשותך.
למרות שהינני זוכר שדנתם על כך האם אשכול צריך לעבור אישור או לא
ובכל אופן מדוע לא חסמתם אפשרות זאת?  ישנם פורומים שעושים כך?!
ובכל אופן מה עניינה? (מילא אשכול פעם בשבוע הבנתי, ואני מתנצל על כך)
אך מדוע לשלוח? כדי שיעבור צנזורה? והלא זה היפך הפורום, לא כך?!
ובמיוחד באכולי שהשארתיו בכוונה תחילה כללי ולא פישטתי אותו לשלש
(למרות שדרכי ההפשטה אינם זרות ולא דרכי הגמרא וק"ו לא מילות הגמ' (בשלמא....)
ששאלתי היא הכללת שלשת השאלות גם יחד... 
שמכיוון שאין אנו חקלאים ולא בקיאים בחקלאות (ג)
יש הרבה מבני דורנו שמשמעותם בארבעת המינים היא הנערוו בעצמו (א)
ואת זה אני , וכל אחד יכול להוכיח ע"י שיגש לאדם הממוצע וישאלו .....מדוע?
ועפ"י תשובתו יראה שכל מה שיודע הינו בליל מדרשים בלתי מגובש,
שעל כך אמר הרמב"ם על ארבעת המינים במורה ח"ג שהפיכת המדרשים לעיקר גורמת או שיטעו וידברו שטויות או שיצחקו בליבם על המצווה.....(ב)
והינה נתקיימה נבואתו.....
לכן -על פניו אם מישהו מחכמי הפורום לא יבאר לי זאת,
נראה לי שזה משהו אחר מכוונת התורה ולא התפתחות או פורמליזציה ולזה ניתן לקרוא זיוף.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-25/9/2010 23:50 לינק ישיר 

השאלה שלי היתה על העץ ולא על האתרוג .



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-25/9/2010 23:38 לינק ישיר 

צענע
דברנו לפי חז"ל וכך גם הפרשנות= את לא יודעת  כי המדע לא תמיד מסכים עם התלמוד.
לא צריך את ר' גוגל בשביל כך- מספיק לשאול כמה נשים צדקניות איזה קונפוט עושים מהאתרוגים- לא מהעץ- אגב הקומפוט  יעיל וסגולה לבן זכר



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-25/9/2010 23:27 לינק ישיר 

לירוחם

תודה על הציטוט השלם אבל הוא לא ענה על שאלתי.

בינתיים מצאתי תשובה אצל רבינו גוגל-:

ואמנם כיום אנחנו תמהים ושואלים איך מצאו הקדמונים טעם בעץ? והרי אין אנו מוצאים טעם אפילו בפרי! ואולי אין זה אלא מחמת ירידת הדורות! אך "בזמן המשנה והתלמוד אכלו - לאחר המתקה במלח או בחומץ - לא רק את הפרי, גם את התמרות או הלולבים - הנצרים הרכים קודם שהתפתחו לעלים. אלא טעמם אינו שונה בהרבה מטעם הפרי" (פרופ' פליקס, "עצי פרי למיניהם" עמ' 152). "




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-25/9/2010 22:40 לינק ישיר 

צענע
הקפדתי שהציטוט יעבר את כל המבחנים והביקורת 
סוכה דף לה.   תנו רבנן: +ויקרא כג+ פרי עץ הדר - עץ שטעם עצו ופריו שוה, הוי אומר זה אתרוג.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-24/9/2010 15:49 לינק ישיר 

צענע
את הרי אוהבת ציטוטים. רעיונות מקוריים לא כל כך. אז הנה ציטוט שמצטט את חז"ל

שו"ת חתם סופר חלק א (אורח חיים) סימן רז

מ"מ מבואר שאין שום פרי הגדל באילן שמינכר לקיחתו שיהי' טעם עצו ופריו שוה אלא אתרוג, ופירוש טעם עצו ופריו שוה

אליעזר
למדנו כי הבריאה כולה נבראה ברצון הבורא וברוחו- להזכירך כי לכל  עשב ועשב יש מלאך האומר לו גדל- הגמרא אומרת- כי שכורתים את האילן קולו-צעקה- הולך מסוף העולם לסופו- אבל אין הקול נשמע.
פעם כבר כתבתי על כך- לפי מחקרים מדעים \גילו- כי צמח הגדל באוירה נעימה עם מוסיקה קלאסית- צומח הרבה יותר טוב ומתפתח מהר יותר. מצמח הגדל באוירה ובסביבה לא טובה.

יעצתי אז-ואני מיעץ היום- לעשות ניסיון, בחדר אחד להכניס עציץ -  עם צמח- ובעציץ דומה בדיוק, להכניס לחדר אחר, להשקותם בדיוק באותו זמן ובאותה כמות של מיים,
אלא לעציץ אחד להגיד כל בוקר- בוקר טוב, ולחייך אליו ולהשמיע בסביבה מוסיקה ,לא רוק-  -שירה-חסידים הולך.
לעומתו לשני- לקלל אותו להסתכל עליו בכעס ולצעוק לידו.ועליו.

בא נשמע בעוד חודשיים, מה דעתכם? יש לצמחים נשמה או לא?



תוקן על ידי ירוחםשמ ב- 24/09/2010 15:52:20




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-24/9/2010 15:34 לינק ישיר 

לצענע, מועתק מתורתו של.... (נחשי)

ישנם
הרבה פירות יפים, רימון ותפוח ועוד, אבל אין בכל

הפירות פרי שהוא תמיד רענן כאתרוג. כל חפירות רעננים רק בעונתם,

יש כאלה שיש להם ריח טוב, אבל כשעוברת עונתם, הריהם

מצטמקים ונובלים, ריתם מתנדף, ומראיהם רע. האתרוג הוא פרי

הממשיך לגדול ככל שמשקים אותו, הוא גדל על כל מים, ודר באילנו

משנה לשנה. על העץ אתה מוצא פירות גדולים עם קטנים, וכולם

נראים רעננים. האתרוג הוא פרי עץ הדר, פרי שעצו גורם את הדרו,

כי הרעננות מקורה בעץ. מי שיטעם את עץ האתרוג, ירגיש בו את

הטעם ואת הריח של הפרי, טעם עצו ופריו שווים, מה שאין כן בשאר

עצי הפרי.




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-24/9/2010 15:22 לינק ישיר 

מעולם לא הבנתי את הרעיון הנזכר - או את מוסר ההשכל החבוי בו - כיצד יכול הצומח שאין בו דעת ואין לו בחירה למרוד בקונו ולא להוציא פירותיו כפי שנצטווה?



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-24/9/2010 15:19 לינק ישיר 

מה הכוונה טעם העץ וטעם הפרי שווים?



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-24/9/2010 14:50 לינק ישיר 

צענע

אם כבר פתחת את שערי בית המדרש. (נראה כמה ספסלים יתספו.?)
ובהמשך- מדוע נבחר האתרוג מכל הפירות לארבעת המינים? נדמה לי ש"השפת אמת" אומר- כל הפירות הרי קלקלו שנאמר.

בראשית פרק א

(יא) וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע עֵץ פְּרִי עֹשֶׂה פְּרִי לְמִינוֹ אֲשֶׁר זַרְעוֹ בוֹ עַל הָאָרֶץ וַיְהִי כֵן:
(יב) וַתּוֹצֵא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע לְמִינֵהוּ וְעֵץ עֹשֶׂה פְּרִי אֲשֶׁר זַרְעוֹ בוֹ לְמִינֵהוּ וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי טוֹב:

כלומר הם לא קיימו את הציווי כלשונו. חוץ מהאתרוג- שטעם העץ והפרי שוים




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > מה ההידור הלזה
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
1 2 3 לדף הבא סך הכל 3 דפים.

bholext