היום בלילה הילולת רבי נחמן מברסלב

חייו שנותיו הראשונות וצעירותו
רבי נחמן נולד בא' בניסן ה'תקל"ב (1772) בעיירה מז'יבוז' שבאוקראינה, שבהּ התגורר הבעל שם טוב, אבי-סבתו. אביו של רבי נחמן, שמחה, היה בנו של רבי נחמן מהורדנקא, אחד מתלמידיו הקרובים של הבעש"ט, ועל שמו קרוי ר' נחמן. אמו פיגה הייתה בתה של אדל - בתו היחידה של הבעל שם טוב.

ר' נחמן גדל באווירה חסידית-קבלית, וכבר בהיותו ילד קבע את יעודו. מנעוריו התחיל להתבלט בכישרונותיו המיוחדים. הרבה להתבודד, להתענות ולהתפלל שעות רבות. התחתן מיד אחרי בר המצווה שלו עם סשיה, בתו של ר' אפרים, חוכר אדמות מהפריץ מאוסוטה, פלך קייב. אחרי חתונתו עבר להתגורר בבית חותנו, והתחיל למשוך אליו את חסידיו הראשונים, אשר נמשכו אחרי אישיותו המיוחדת. כבר ביום חתונתו הכיר את שמעון, תלמידו הראשון.

ב-1790, לאחר מות חותנו (לפי גרסה אחרת - לאחר מות חותנתו) עבר למדודיווקה (Medvedivka) שבפלך קייב, שם קביל על עצמו להיות רב לחסידיו ושם התפרסם לראשונה בין מנהיגי החסידים בדורו כאישיות חשובה, והתחילו מחלוקותיו הראשונות עם אדמו"רים אחרים. טיעונו המרכזי של ר' נחמן כנגדם היה, שבעוד שהבעל שם טוב ניסה לעשות מהפכה רוחנית דרך יסוד החסידות, הרי שזו הייתה אמורה להיות מהפכה בכל מהלך החיים היהודיים, הרוחניים והגשמיים כאחד. תפיסה זו לא באה לידי ביטוי, לטעמו, בקרב אדמו"רים רבים שבנו להם את קהילתם, קיבלו בה מעמד של כבוד ומנהיג, החזיקו מכספי חסידיהם את חצרם, ובזה תמה השפעתם על דורם. ר' נחמן טען שיש להשפיע על כל העולם, להביאו אל תיקונו ולהחזיר עטרת החסידות ליושנה. במדוודיווקה חי עד שנת ה'תקנ"ח 1798.

הביקור בארץ ישראל
בשנת ה'תקנ"ח 1798 החליט ר' נחמן לפתע לנסוע לארץ ישראל, כדי להשיג על ידה התעלות והשתלמות נפשית. הוא התעכב זמן מה בקושטא, והגיע בספינה לחיפה בערב ראש השנה של שנת תקנ"ט, 1798 ושם גם עשה את החג. לאחר מכן הלך לטבריה, שבה היה כבר מרכז לחסידי הבעל שם טוב. כמו כן ביקר בצפת ובבית הכנסת העתיק במירון, אך לא בירושלים. כשעמד לחזור, נקלע לעכו בעת המצור שהטיל עליה נפוליאון בונפרטה בעת מסעו בארץ ישראל, וחזר אחרי הרפתקאות באוניית קרב טורקית, בתקופת פסח, לאחר ששהה בארץ כחצי שנה.

הביקור בארץ ישראל היה נקודת מפנה במשנתו. לאחר חזרתו ביקש לא לצטט את אמרותיו מהתקופה שקודם הביקור בארץ. נהג לומר מאז: "כל מקום שאני הולך, אני הולך לארץ ישראל".

מחלוקתו עם הסבא משפולי
לאחר חזרתו העתיק את מגוריו לעיר זלטופוליה, ושהה בה כשנתיים. שם החל לנהוג כאדמו"ר והמשיך בביקורתו החריפה כלפי צדיקי דורו. הוא נהג לומר שליצר הרע קשה לעבוד לבד כדי להסיט את האדם מדרך האמת, ולכן הוא הושיב כל-כך הרבה אדמו"רים בעיירות השונות שיעזרו לו.
במיוחד ידועה מחלוקתו המפורסמת נגד רבי אריה לייב משפולי ("הסבא משפולי"). מקור המחלוקת , כנראה, במנהגי תפילה חדשים שהנהיג רבי נחמן בעיר זלטפוליה , שם התגורר הסבא משפולי במשך שנים רבות ושנחשבה לתחום השפעתו החסידית של הסבא.

מפאת המחלוקת נאלץ ר' נחמן שוב לנדוד אחרי ששהה בזלטפוליה פחות משנתיים. בעוברו בעיר אוּמן נודע לו סיפור הטבח שערכו שם ההיידמקים 30 שנה לפני הגיעו למקום, שבו נהרגו קרוב ל-30,000 יהודים, והוא הורה לתלמידיו ולמשפחתו שכאשר יגיע קצו יקברוהו שם עם ההרוגים. בהסכמת דודו ר' ברוך ממז'יבוז' התקבל בשנת 1802 כאדמו"ר בברסלב, שם הצטרפו אליו רוב תלמידיו המפורסמים, בהם ר' נתן שטרנהרץ, שהפך ליד ימינו. שמה של העיר ברסלב הונצח בשמה של החסידות מאז.

שנותיו האחרונות
ציון מקום קבורתו של רבי נחמן מברסלב בעיר אומן שבאוקראינהבשנותיו האחרונות סבל ממחלת השחפת ובשנת 1808 הגיע עד לבוב, כדי למצוא לה תרופה, אך הרופאים התייאשו מלעזור לו. בשנת 1810 פקד אותו אסון נוסף: ביתו ובית מדרשו בברסלב נשרף כליל, ובאותו זמן הגיעה הידיעה על אישור לחכירת בית באומן, ולכן עבר לאומן. הוא נפטר שם כעבור חצי שנה, ב-16 באוקטובר, בגיל 38 ממחלת השחפת. בניו של ר' נחמן נפטרו בחייו, ובנותיו היו עדין צעירות, וכשנישאו לא נישאו לחסידי ברסלב.

לאחר מותו לא מונה לו יורש, כפי שהוא ציווה שהוא רוצה לעשות משהו נצחי ולא כמו שאר האדמו"רים שפעלו בחייהם, ובמותם נגמר פעלם, אלא שהחסידים יעשו חסידים. לכן בפי העם חסידיו נקראו "החסידים המתים". ובברסלב נהגו לומר שהם עם אדמו"ר חי לא במובן הפיזי, אלא שהוא מדריך אותם ועוזר להם להתקרב לה' יתברך גם לאחר שהוא נפטר.

לפי המנהג החסידי, חסידים חייבים פעם בשנה לפחות להגיע לרבם, המנהג הזה נשתמר בצורתו המיוחדת גם אצל חסידי ברסלב, שבאים פעם בשנה, בראש השנה, לקבר רבי נחמן מברסלב באומן.

דרכיו באמונה
רבי נחמן סלל לו דרכים חדשות ומיוחדות בחסידות.

הוא הדגיש את הערך של התפילה, ההתבודדות, האמונה התמימה והפשוטה וההימנעות מחקירה פילוסופית על אף שבסוף ימיו התיידד עם היהודים המשכילים שחיו באומן. לאחר מספר שנים שבהן נשא דרשות בפני חסידיו, כמנהג האדמו"רים בדורו, פסק מלדרוש והחל לספר סיפורי מעשיות. בכך הוא נתן דרור לרוח האמנותית שדבקה בו, שלא מצאה ביטוי בתורות החסידיות המקובלות.

הדגיש את חשיבות הישיבה בארץ ישראל. אמר "כל העניין שלי זה ארץ ישראל" הוא ביקר בארץ ישראל וחסידיו טוענים כי חיבורו הידוע "ליקוטי מוהר"ן" נכתב בעקבות הביקור. דבריו בליקוטי מוהר"ן הם דוגמה לאהבת הארץ והערכתה: "מי שרוצה להיות יהודי, אי אפשר כי אם על ידי ארץ ישראל".

הוא הדגיש לא מעט את חשיבותה של השמחה בחיים הדתיים, והחשש מפני ייאוש ועצב אפיין אותו לאורך כל הדרך. דוגמאות לאמרות מפורסמות משלו בעניין זה:

"ודע, שהאדם צריך לעבר על גשר צר מאוד מאד, והכלל והעקר שלא יתפחד כלל." (ליקוטי מוהר"ן תנינא, סימן מח)
"מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד." (ליקוטי מוהר"ן תנינא, סימן כד)
"אין ייאוש בעולם כלל" (ליקוטי מוהר"ן תנינא, סימן עח)
"כשאדם יודע שכל מאֹרעותיו הם לטובתו, זאת הבחינה היא מעין עולם הבא." (ליקוטי מוהר"ן ד', א)
אמרתו "כל העולם כולו גשר צר מאוד, והעיקר - לא להתפחד כלל!" הולחנה על ידי הרב ברוך חייט לשיר "כל העולם כולו", שבוצע על ידי זמרים רבים.

את מרבית הכתבים המיוחסים לו כתב תלמידו הבכיר רבי נתן מברסלב, מתוך שיחותיו שנאמרו בעל פה. עם חיבוריו העיקריים נמנים את ליקוטי מוהר"ן, סיפורי מעשיות, שיחות הר"ן, ועוד.

רבי נחמן הדגיש גם את גודל חשיבות הנסיעה לציונו בראש השנה. אמר,

"הראש השנה שלי עולה על הכל. והיה פלא אצלי, מחמת שהמקורבים אלי מאמינים לי, ולמה לא יזהרו כל האנשים המקורבים אלי שיהיו כולם על ראש השנה, איש לא יעדר, כי כל עניין שלי הוא רק ראש השנה. והזהיר לעשות כרוז שכל מי שסר למשמעתו ומקורב אליו יהיה על ראש השנה אצלו, לא יחסר איש. ומי שזוכה להיות על ראש השנה ראוי לו לשמוח מאוד מאד. "אכלו מעדנים ושתו ממתקים כי חדות ה' היא מעוזכם" וזה נאמר על ראש השנה."
ועוד הוסיף, "לא מבעיא אתם, אלא כל העולם כולו תלוי בראש השנה שלי".

חסידיו
מדי שנה, בראש השנה, אך גם במהלך השנה כולה, חסידיו עולים לקברו שבעיירה אומן שבאוקראינה. בשנים האחרונות ישנה היסחפות בולטת של ישראלים רבים שאינם מחסידי ברסלב, ולעתים אף שאינם דתיים, למקום. בימי חייו נהגו החסידים להתקהל אצל רבי נחמן בשלושה מועדים בלבד היות ואסר עליהם להגיע אליו במועדים אחרים: ראש השנה, שבת חנוכה וחג השבועות. בשנים האחרונות חסידים מחזירים עטרה ליושנה ומגיעים אף במועדים הללו לקברו שבאומן. עם זאת אין ספק שהתאריך החשוב ביותר הוא ראש השנה, רבי נחמן הכריז שביום זה יש לו כוח "לתקן ולעזור לכל אדם יהיה איך שיהיה..." . בשנים האחרונות מספר הישראלים שפוקדים את המקום נמצא בעלייה מתמדת. רוב האנשים מגיעים מישראל אך יש לא מעט שמגיעים גם מארצות הברית, צרפת, אנגליה, מקסיקו, ועוד..

המשך רדיפת חסידות ברסלבלא רק בחייו סבל ר' נחמן מרדיפת הרבנים אלא אף לאחר מותו התייצבו כנגד תורתו גדולי תורה אף מתוך תנועת החסידות עצמה שראו בדרכו סטייה קשה מדרך היהדות. אחד מאותם הרבנים החסידיים שלחמו בדרכו היה רבי משה צבי מסאווראן תלמידו של רבי לוי יצחק מברדיצ'ב שהוציא כתב חרם חמור כנגד חסידות ברסלב. בכתב החרם כתב כך:

"מודעת זאת בכל הארץ כי קמו חסידי ברסלב תחת אבותיהם תרבות אנשים חטאים, חוטאים ומחטיאים את הרבים, על כן הנני מזהיר את הסרים למשמעתי להרחיק את הרשעים האלה בכל מיני הרחקות, לא תתחתנו בהם כי אסורים המה לבוא בקהל ד', מלמד מעדת הברסלבים לא ילמד את בנכם תורה כי תיהפך למינות במעיו, שוחט ברסלב שחיטתו פסולה, שליח ציבור לא יהיה מעדת הזרים האלה כי תפילתו תועבה, כללו של דבר התאמצו לשבור להם כל מטה לחם, כל המרחם עליהם אסור לרחם עליו וכל השומע ישלח ד' ברכה בכל מעשי ידיו והוא בן עולם הבא".

ספריו
ליקוטי מוהר"ן
ספורי מעשיות
ספר המידות
חיי מוהר"ן
שבחי הר"ן - נכתב על ידי רבי נתן תלמידו ובו מתואר מעט מזעיר על גדולתו של רבי נחמן וכן תיאור השתלשלות נסיעתו המופלאה לארץ ישראל בזמן מלחמת נפוליאון
שיחות הר"ן - קובץ שיחות, שנאמרו על-ידו בהזדמנויות שונות. בספר 308 שיחות ומאמרים, קצרים ברובם, המהווים מעין השלמה לעיקרי תורתו, המובאת בליקוטי מוהר"ן. הספר, בגרסתו המצויה בידינו, נכתב ונערך על ידי תלמידו רבי נתן מנמירוב.
שני ספרים נוספים נכתבו על ידי רבי נחמן, האחד "ספר הנשרף" ,שכשמו נשרף במצוות רבי נחמן בימי חייו והשני "ספר הגנוז".