| נשלח ב-27/9/2010 23:44 |
|
| |
בני ברק
סודה של עיר - בני ברק
ישנם הרבה ערים שיכולים להתאים לצרכיו של אדם חרדי אם הוא לא אדוק מדי, ישנם המון מקומות שיש בהם שילובים יפים ונעימים יותר ממה שיש בבני ברק. יש את אלעד שהיא עיר חרדית יפה ואסטתית.. יש את קרית ספר שרוב בניה של בני ברק שלחו לשם את ילדיהם.. יש את בית שמש שאומרים שהיא ירושלים בזעיר אנפין.. יש את ביתר על מלחמותיה ורבגוניותה.. ויש את צפת עם ההוד והאוויר בראש ההרים.. ויש כמובן גם ערים מעבר לים שראויים מאוד לאנשים כמונו.. יש את אנטוורפן שהיא עיר יפה עם מקומות עבודה.. יש את ליקווד שהיא כעין בני ברק של אמריקא.. ויש את בורו פארק ופלאטבוש שהם מקומות עוצמתיים ומלאי תנועה שיכולים בקלות להיות תחליף הגון.. ומעל כולם יש לנו את ירושלים בירתנו גם מעורבת גם קדושה גם תרבותית וגם מלאה בכל הסוגים והמינים.. אז למה אנחנו בפנים בפנים מרגישים ממש בבית רק בבני ברק ? ושלא תבינו אותי לא נכון, אם היו מסדרים למעני עניני משפחה עבודה חברים וכו' הייתי נענה בלי הרבה התלבטויות למעבר לפלאטבוש למשל, אבל עדיין הייתי מרגיש וויתור על חלק חשוב מחיי.. משהו שבי שנמשך לבתי כנסת ולרחובות הצפופים והעקומים של בני ברק, לאלפי ההולכים ברוחובות ללא יעד ברור, ולשאר סמליה של עיר התורה והחסידות, עיר הקניות והעניות, עיר הישיבות והקופות. אז בבקשה תעזרו לי להבין מה הסוד של בני ברק, מהי המחלה שבגללה יש בינינו כאלו שממש לא יכולים בלי העיר הזאת, גם אם הם אנשים שהעיר הזאת שנואה עליהם בחלק מהבחינות..
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-4/10/2012 18:36 |
|
| |
יש גם סלבודקה בבני ברק, אחחחח, סלבודקה.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/10/2010 13:15 |
|
| |
החום הירושלמי יבש, ביחס לחום הבני ברק הלח. יש דורשים לגנאי וליש דורשים לשבח..
|
|
|
|
| נשלח ב-3/10/2010 10:11 |
|
| |
ויותר גרוע מזה, לנסוע מרחקים של 50 דקות בתוך העיר והעיקר להישאר לגור בירושלים.. מזגן הפך לחובה כמעט בכל מקום בארץ..
|
|
|
|
| נשלח ב-3/10/2010 09:53 |
|
| |
כנראה שלרוב האדם חש בבית בנופי ילדותו. הדבקות בני ברק קיימת גם בפזורות נוספות- עיינו ערך צאלמים צעירים שמוכנים לדור בכל מני חדרי אשפה בני פחות מעשרים מטרים רבועים, או לקנות חירבה דלוקס בקרית יובל (שלושה חדרים, חמשים וששה מ"ר), והעיקר להסתופף תחת כנפי ירושלים.
ולעניין החום- רק ירושלמים מסוגלים לטעון בדבקות עיקשת, שבירושלים אין צורך במזגן. והעקשנות מתחרה בדבקות, יען יש צורך במזגן, אוהו יש צורך במזגן. גם בירושלים.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/10/2010 09:27 |
|
| |
אפשר לספור את הפעמים שהייתי בבני ברק כמעט על כף יד אחת. לא אוהבת לדרוך במקום הדביק הזה.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/9/2010 14:22 |
|
| |
יהודים מאוד מאוד מכובדים, כשנתקלים בכלב, נדבקים אלי כאילו אני אמא עם סינור...
|
|
|
|
| נשלח ב-28/9/2010 13:59 |
|
| |
הייתה היום כתבה על ב"ב בYNET...
ציטוט הזוי (אני חושבת): אין כלבים בבני ברק. מה שמפתיע הוא שבעיר גם אין חתולים. ניתן היה לחשוב שבמקום שבו אין כלבים תדע אוכלוסיית החתולים עדנה, אבל נראה שאלה מעדיפים את רמת גן השכנה.
הילדים חדלו ממשחקם, נעמדו במקומם ובהו בנו בחוסר אמון. השאלות לא איחרו לבוא "הוא מסוכן?" ו"הוא נושך?" היו השאלות הטריוויאליות. בהמשך השתדרגנו ונשאלנו אם בעל החיים הוא חמור, אריה או זאב.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/9/2010 07:30 |
|
| |
בירושלים יש מק**ים ?
|
|
|
|
| נשלח ב-28/9/2010 07:28 |
|
| |
זה בגלל שהירושלמיות מסתדרות יפה לבד...
|
|
|
|
| נשלח ב-28/9/2010 07:25 |
|
| |
רק בב"ב כמעט כותבים בכתובה שהבעל מתחייב להרוג את המקקים בכל עת ובכל שעה...
|
|
|
|
| נשלח ב-28/9/2010 07:22 |
|
| |
בבני ברק יש שילוב נדיר, אולי יחיד במינו, של עיר ושטייטל יחדיו. לטעמי בלתי נסבל, אך כנראה לא ניתן להגמל ממנו וכפי שאמרו, זר לא יבין זאת ואני באמת לא ממש מבינה.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/9/2010 07:22 |
|
| |
כשאני מגיע מנסיעה בינ-עירונית ארוכה אל שערי ב"ב, אני מרגיש: הגעתי הביתה.
רק בב"ב העיר מלאה בתמונות של הגרח"ק בימים נוראים, עד שתמה באוזני ת"ח גדול: למה רק תמונות של רבי חיים, וכמה שבועות אח"כ נסתלק לעולמו.
ורק בב"ב יספרו לך סיפור כזה בנימה מאיימת תוך הסתייגות מצקצקת: "ואיננו יודעים חשבונות שמים"...
|
|
|
|
|
| נשלח ב-28/9/2010 03:03 |
|
| |
לולי, זו הרגשה שבאמת רק בני ברקים יכולים להבין.... אני חושבת שזו מין תחושת שייכות ואחדות כזו לכל תושבי העיר, כאילו אכפת לכולם מכולם, או שאולי אני מדמיינת... אבל למרות המגרעות של העיר, אני מחבבת אותה מאד, כי אין כמו בני ברק!
|
|
|
|
| נשלח ב-28/9/2010 01:58 |
|
| |
אני ירושלמית, לא מרגישה בבני ברק בבית בכלל, יכול להיות שהתאורים מתאימים, כמו שאמרה הנביאה, לכל עיר שגדלנו בה ובילינו בה את שנותינו הראשונות.....
|
|
|
|
| נשלח ב-28/9/2010 01:13 |
|
| |
סיירו בבני ברק בערבי חג.
ראו את ההמולה, השמחה, הריצה אחרי מצוות והכנות למצוות.
ראו את בני ברק לובשת חג.
ראו עיר שאינה שובתת יומם וליל מריצות אחרי מצוות ומצוות עצמן.
עיר של תלמידי חכמים.
אז נכון, יש המון בעיות. גם לי לפעמים נמאס.
אבל אז די לי לצאת החוצה, לעיר חילונית, כדי לרוץ בחזרה כדי לנשק את עפרה.
(בני ברקי, לא אאוטינג, מפורסם מזמן).
|
|
|
|
|