עבודת המידות

דבר ראשון עצם זה שהדיון מתקיים ויש מודעות לנושא זה כבר משהוא... ואם תשאלי לדעתי השוני בין גברים לנשים בעניין הזה זה רק בצורה שזה מופיע אבל לכולנו יש את הניסיון וכמו שאחי כתב הקרבה לקב״ה נבחנת בתקופה הזאת כשקשה שלא הולך טוב..

בדר"כ אנחנו פועלים ועובדים מתוך הכרח.
אם אין הזדמנויות לעבודה, עובדים פחות.

אמאלה נראה לי טעיתי והגעתי לסמינר

אסביר יותר את כוונתי. ואתן לכך דוגמא. 
יש איסור "לא תחמוד" וידועה השאלה של האבן עזרה זי"ע איך אפשר לצוות על בן אדם לא לחמוד, הרי זו מציאות ודבר בנפשו של האדם. תשובתו היא אבן יסוד לכל יהודי. כמו שאדם לא יחמוד בגד שגדול עליו בכמה מידות, בנעליים שלוחצות עליו וכו', כך אם אדם ירגיש שמה שיש לשני זה לא מתאים לו, ומה שכן קיים אצלו זה הכי מתאים, אז הוא לא ירגיש בצורך לחמוד, כי פשוט זה לא מתאים לו. 

אותו הדבר "עבודת המידות" הרי תחשבי לעצמך, מה הסיבה שאנחנו כועסים על השני, נפגעים, רוטנים, מקטרים, מתלוננים וכו'..? כי בעצם אנחנו מרגישים ש-"מגיע לנו" אנחנו מרגישים שהכבוד שלנו נפגע, שאיך היא מסוגלת לעשות לי את זה וכו' וכו'.. אך אילו האדם היה מכיר את מקומו, מרגיש את בוראו, וחיי את התחושה הנפלאה שאנחנו כתינוק בחיק אמו.. אז שום פגיעה לא תפגע בנו, שום אכזבה לא תאכזב אותנו, שום דבר מתחלואי החברה לא ידבק בנו.. 

וזו עבודה שקיימת כל רגע!! והיא מתבטאת בכל צעד ושעל מחיינו... ומי שמחזק את זה בליבו ובנפשו, ממילא כשזה יגיע לחיכוך עם החברה זה יעבוד במבחן המציאות.. 

נסי ותוכחי.. 

כתבתי בהודעה הפותחת "עבודת מידות בתחום בין אדם לחברו"
בתחום בין אדם לעצמו, ובין אדם לבוראו, באמת אין שום קשר לנישואין/ רווקות.


נערונת, מודה!! 3>

תוקן על ידי אני_הקטנה ב- 27/02/2013 00:13:49

מחשב, עבודת המידות היא המדידה של האופי מול אנשים אחרים ודווקא תוך כדי תנועה. עבודה אמנם יכולה להעשות גם תוך כדי התייחדות אבל היא ב ה כ ר ח באה לידי ב י ט ו י בסביבה חברתית (אם פסיבית או אקטיבית וזה כבר שלב הבא בדיון...)

קטנה, המפגשים ביננו הם אחלה הזדמנות לעבודת המידות. תודי! ;)

אם נניח שעבודת המידות זה בעצם יחסי בין אנוש, אז את באמת צודקת שבזמן שאין התחככות עם אנשים התפוקה יורדת. אך למען האמת אני חושב שעבודת המידות זה לא בהכרח עניין ליחסי בין אנוש, אלא למשהו מהותי יותר. והמשהו המהותי הזה קיים בכל רגע, ללא קשר לכמות של האנשים שסובבים את חיינו. 

קטנה, אבל עבודת חיים אפשר לעשות גם בלי אנשים סבבנו כמו: שמחה, אמונה וכו'..

כי החיים תמיד מזמנים חיכוך עם אנשים.
אמנם לא עם בעל באופן עקבי..
אבל אנשים סביב תמיד יש.

ובאמת, כן יש תקופות, שאין בהן שום חיכוך.. ואז העבודה יורדת מהתפוקה שלה...