"להתנהג בצורה לא אידיאלית אין זה אומר גם לחשוב בצורה לא אידיאלית - יש צורך להבין שהמצב לא אידיאלי ולכן יש צורך בהתנהגות X, אך - האם זה אומר שגם נחשוב שזהו הדבר האידיאלי האבסולוטי?"
גם בהודעה השניה ב'ניטשה' הרעיון הזה ברור מאד.
בהודעה הרביעית שלי שם:
"אגיד לך יותר מזה. לא רק מצד השכל הישר צריך לירות. גם מצד הרגש הישר - צריך לירות! - הרגש הישר רואה גם את ההשלכות הרחוקות.
אלא שאדם אמיתי בעל רגש ושכל ישרים - גם ברגע שהוא עושה את הדבר הנכון הכולל בתוכו דבר לא אידיאלי - ליבו דווה על הרע שבדבר.
כפי שדוד לא יכל לבנות את המקדש, אף שמלחמותיו היו מוצדקות וטובות.
או כפי שהזכרתי - אם היית יורה בבית שיש שם יהודי אחד ו50 מחבלים ערבים שמסכנים את חיי הציבור. האם לא היה לך כאב אף שזהו הדבר הנכון לעשות? (נניח במציאות שזה מותר כמו לדוגמא שמסכנים ת"ח גדול - עדיין כואב על היהודי הפשוט שבפנים, עדיין כואב לנו על גלעד...)"
עוד באשכול 'ניטשה':
"מה שלא יהיה - הרגש המפסיד לא מתבטל. המעשה מכריע את מה שבא לידי ביטוי בפועל. אך בכח שניהם נשארים."
ודברים מפושים מאד נמצאים גם שם:
"ההבדל הוא קודם כל בתוך האדם פנימה, הוא יכול לבוא לידי ביטוי בהרבה סיטואציות אחרות.
יש אפשרות לירות בחפים מפשע ולשנוא את כל הערבים - סתם, כי הם ערבים...
ויש אפרות להעצב על כך שנאלצת לירות גם בחפים מפשע וממילא לדאוג לשפר את מצבם של הערבים האחרים החפים מפשע...
ההבדל בין מכריע למתבטל הוא בכח - ברובד הפנימי. בפועל - המעשה שנעשה הוא אותו מעשה בדיוק. אך השאלה מיתוך מה הוא יוצא. האם אני רוצה בכל מאודי במעשה זה? או מיצר על חלק מתוצאותיו...?
אכן בכל מקרה המעשה היה צריך להעשות. אך מה היה עליך לחוש בתוכך כשאתה מבצע את המעשה? האם אין לזה חשיבות?
א. ידועים דברי הרמח"ל שלא מספיקים המעשים הנכונים אלא צריך אדם לקנות גם את הכוונות הטהורות.
ב. אף שהכוונה לא באה לידי ביטוי במעשה זה - היא תבוא לידי ביטוי במעשים אחרים..."
עם זאת, יש מצבים שיש צורך גם במעשים לא אמיתיים כפי שצוטטתי:
"כשהעולם אידיאלי - אין הבדל בין אמת ושקר לטוב ורע.
אך כיוון שהמציאות אינה אידיאלית - לפעמים יש לעשות דברים שאינם אמיתיים מצד עצמם אלא שהם מביאים לדבר אמיתי - א"כ הם טובים אך אינם אמיתיים. לפי שעה זה הדבר הטוב לעשות אך אין זה האמת."
---------------------------------------------------