| נשלח ב-3/10/2010 07:07 |
 |
| |
הדרא דלא אפשר למפרט בשפותא תשע"א
מען קען נישט ארויס ברענגן דאס שיינקייט פינעם יום טוב
אנגעהויבן מיטן טיש הושענא רבה אויף דערנאכט
דער הושענא רבה גופא די בכיות נוראות פין טויזנטער יודען
די הקפות די ערשטע נאכט יום טוב
די גרעסטע ציזאקום אין דעם שול ביי גשם וואס דער בילד פין טויזנטער יודען שרייען לחיים ולא למות וועט מען קיינמאל נישט פארגעסן
די געזענגען פין סוכה אין נאך דעם אנווינטשען א גוט יום טוב אין בית מדרש במעמד אלפים
אין הקפות שמחת תורה באנאכט ביז האלב פינעף פארטאגס
די הקפות צופרי, די תורה פין רבי'ן פאר די זעקסטע הקפה והיה ביום השישי אין די געטענץ פין קרוב צי צען טויזנט יודען
דעם שבת וואס דער ציבור האט זיך נישט געוואלט אפרייסן פין רבי'ן
דאס שלש סעודות אין נעילת החג אין דאס זינגען ניגוני התעורות פין הרה"ק בעל קדושת לוי וואס די רבי האט געהייסן זיניגען
אשרי עין ראתה כל אלה
דער יום טוב איז אריבער אן קיין ברייטע פארנטשעס אין אן קיין מתנות אין מעטמים פאר די קינדער
אן קיין מאפעס ( פין פוטער לוגער)
אין אן קיין דעפרעסיע אלעס מיט א געשטפעניש מיט א שמחה הנפש והחיים
דער אייבישטער זאל העלפן ווי די רבי האט געזאגט חדו השתא האי שעת"א אז תשע"א זאל מען שוין וויסן נאר פין פרייד
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-10/10/2010 19:59 |
|
| |
ווען מ'זעהט וואסערע שטותים זיי שרייבן פון זאכן וואס מיר ווייסן (פארקויפן די ס"ת ביי די הקפות וכדו') קען מען זיך אראפלערנען אז דארט ווי מיר ווייסן נישט איז עס לכאורה די זעלבע אמת...
| הבדלה_מנין כתב: |  | | זייער גוט אראפגעלייגט, איך האב אלעס מיטגעהאלטן און געהאט די זעלבע געפילן, אבער איך האב נישט געהערט מען זאל זינגען ניגוני התעורות פון הרה"ק בעל קדושת לוי?? |
|
די ניגונים "רבוש"ע לאמיר מאכן א בייט" און "לאמיר דערציילן" זענען מיוחס צום בעל קדושת לוי זצ"ל
(די וועלט איז אויך צו אים מייחס "גאט פון אברהם" (עיין מיכאל בווידיאו 'די וואך') אבער למעשה טרעפט מען שוין דאס אין סידורים פון סאך פאר אים, ס'איז מעגליך אז ער האט עס בלויז איינגעפירט צו זאגן דריי מאל)
|
|
|
|
| נשלח ב-4/10/2010 19:39 |
|
| |
הגבירים בסאטמר 'מאוכזבים': "בחורי הישיבה חשובים יותר"
תדהמה בחסידות סאטמר בקרית יואל: מידי שנה נמכרות העליות וההקפות בשמחת תורה לכל המרבה במחיר, ששובר שיאים מידי שנה • אלא שהשנה הכריז האדמו"ר, המשמש גם כראש הישיבה, כי בהקפה השלישית תזכה דווקא קבוצה נבחרת של בחורי ישיבה
חנן ויזנטל, בחדרי חרדים
תאריך: 04/10/2010 11:59:00 |
תדהמה בחסידות סאטמר: זקני החסידות וצעיריה יזכרו את חג שמחת תורה של שנת תשע"א, כשנה שבה הנהיג האדמו"ר מסאטמר הנהגה חדשה, במהלך ההקפות הנערכות בחצר החסידות בהשתתפות רבבות החסידים.
מדי שנה היתה נמכרת הזכות לרקוד עם ספרי התורה במהלך ההקפות, בתמורה להון עתק. בארון הקודש שבבית המדרש הגדול הוויליאמסבורג שוכנים כבוד 30 ספרי-תורה, שעל החזקתם במהלך ההקפות מתמודדים הגבירים הנכבדים בחסידות העשירה, המתחרים ביניהם מי יזכה בהקפה הנחשקת, כאשר המספרים מתעופפים מצד לצד.
בתום מכירה פומבית מתמשכת ומרתקת, נרכשת ההקפה על ידי בעלי היכולות הכלכליות הגבוהות, והסכומים ששולשלו במוצאי החג, היו קודש להחזקת המוסדות המסועפים של חסידות סאטמר, בהם לומדים אלפי תלמידים.
השנה היתה ההפתעה. בליל שמחת תורה הודיע האדמו"ר, כי השנה לא תימכר ההקפה השלישית לאף גביר. אלו שיזכו בהקפה, הודיע האדמו"ר, הם תלמידי הישיבה בקרית יואל שעמדו במבחנים מחמירים על 1,000 דפי גמרא יחד עם הרש"י והתוספות, או בחורים שעברו בהצלחה מבחן על שולחן ערוך יורה-דעה חלק א', או על כל הלכות שבת.
האדמו"ר, המכהן גם כראש ישיבה גדולה, בחר בעצמו את הבחורים שעמדו במבחנים הללו במהלך שנת תש"ע, והזמין אותם להקפה, כאשר אלפי חבריהם מתקנאים במחווה המפתיעה לה זכו.
מספר הבחורים שעמדו במבחנים הנ"ל (1,000 דפי גפ"ת / שולחן-ערוך יורה-דעה / הלכות שבת) – עמד על 106.
"אין מי שראוי לשמוח עם התורה יותר מבחורים שנבחנו במשך השנה הזו על כל כך הרבה חלקים הרבה מהתורה הקדושה", הודיע האדמו"ר, לאכזבתם של הגבירים שביקשו לזכות בההקפה הזו.
חסיד סאטמר מספר ל'בחדרי חרדים' על ההתרגשות הגדולה: "זו היתה הפתעה מרגשת, במיוחד עבור בני משפחותיהם של הבחורים. מה נהדר המראה, כאשר השמש הכריז בקול אדיר: 'יבואו חתני התורה וישמחו עם התורה'".
30 הספרים עברו מיד ליד בין 106 חתני התורה.
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-3/10/2010 23:48 |
|
| |
אשרי עין ראתה
יעדע יאר זעהט מיינט מען מען אז ''דאס יאר'' האט געבראכען היסטאריע
אבער מ'ווערט געוואר די נעקסטע יאר אז עס האט איינגעשליגען א יאר פריער
כ'האב האב געהאלטן אז די רעגן וועט אויסמאכען אדער די 3 טעג יו''ט וועט ציריק האלטען די געסט פין קומען (- קען זיין ס'האט ציריקגעהאלטען) אבער די ביהמ''ד איז געווען איבערגעפילט מיט אזויפיל שווערע טויזענטער חסידים ואנשי מעשה ווי קיינמאל בעפאר.
ס'איז א שאד צו שרייבן ווייטער, כ'האב נישט די ווערטער, אזא ערליכע ציבור מיט חסידים ואנשי מעשה שטייען צידריקט אינאיינעם מיט אזויפיל תלמידי חכמים ויראי השם, אין אלעס פרייד זיך איינאיינעם בשמחת התורה.
מ'דארף דאנקען דעם אייבירשטען פאר אזא שיינע יו''ט
אשרי העם שככה לו
מ'דארף עקסטער באדאנקען די עסקנים וועלכע ארבעטן מיט בלוט אין שווייס וואכען לאנג בעפאר דעם יום טוב
אנגעהויבן ביי די גרויסע טיש ליל הו''ר, דאס דאווענען אין די נענועים, די לעכטיגע דברות קודש - כ'געדענקט נישט אזעלכע התעוררת'דיגע בכיות ווי היי יאר, אויסגעשווענקט יודישע הערצער מיט תשובה דרבים במלוא מובן המולא.
די הקפות ליל שמ''ע, די ציריקשטעלן דאס ביהמ''ד היי יאר ביי גשם איז געווען זייער א גיטע זאך אבער די עסקנים האבען נישט געזעהן וויפיל יודן האבען מיטגעהאלטן גשם פין די גאס ארום די טירן אין פענסטער
וכו' כו', די געזעגנן פין די סוכה, די צענדליגע מנינים פין די שנעלבע הקפות,
ועל כולם די קינדער הקפות - ווער עס האט דאס נאכנישט בייגעוואינט ווייסט נישט וואס ער פארפארסט, טויזענט קליינע קינדער פילן אן די פארענטשעס אויף מערב זייט אין זינגען מיט האדרת והאמונה וכו',
אין די געניטע סדר פין עלי' לתורה פאר אזוופיל טויזענטער יודן, אין די מנינים שחרית ציפרי, אפגערעדט פין די איבערבייס פין די 12 טויזענט פעקעלעך פין מזונות + די אלע באקסעס מזונות (כ'ווייסט נישט ווער דער נדבן איז אבער כ'בין אים מקנא, די עסקנים וואס שאפען דאס ווייסט דאך יעדער),
דאס זיכער מאכען אז די גאנצע ביהמ''ד זאל קענען מיטהאלטען די תורה ביי די הקפות, ביזן אהערשטעלן די ביהמ''ד אויף שבת, אין ציריקשטעלן אויף נעילת החג
די הינדערעטער עסקנים שטעלן אהער א ארבעט וואס ממש צום באווינדערן, נאר הארץ אין געפיל קען זיי שטופן דערצו, אין זיי פארדינען אינזער הכרות הטוב מיט פילע הענט.
הקב''ה ישלם שכרם וכו'
|
|
|
|
|
| נשלח ב-3/10/2010 08:55 |
|
| |
זייער גוט אראפגעלייגט, איך האב אלעס מיטגעהאלטן און געהאט די זעלבע געפילן, אבער איך האב נישט געהערט מען זאל זינגען ניגוני התעורות פון הרה"ק בעל קדושת לוי??
|
|
|
|
|
