הפה שאסר אבל לא יכול להתיר?

שלמה, השאלה שעולה כאן היא כפולה:
א. האם גזירה כזו היא סבירה? אגב, היא דומה מאד לגזירות רבות אחרות, והטעמים לה (מדרון חלקלק והרחקה) טובים הרבה יותר מהן.
ב. האם בסמכותה של הרבנות לתקן תקנות וגזירות חדשות. זאת משני היבטים:
1. כמו תפיסת רבים מרבני דורנו שאין לנו סמכות כזו (אני אישית חולק על כך).
2. מפאת ההשלכות הממלכתיות, שהרי היא מקבלת את כוחה מהמדינה, ולא לכך ניתן לה הכוח.

הדבר דומה להסרת כשרות ממקום שפתוח בסילבסטר או בשבת וכדו'. גם שם יש גזירה שנובעת ממדיניות הלכתית, ולא הלכה ממש.
ובהקשר זה אומר שפעם פניתי לרבנות ראשל"צ שנותנת הכשר ל'סלטי מיקי', בטענה שהם עוברים על איסור אונאה ו/או גניבת דעת. התחתית של קופסת הסלטים היתה מוגבהת בצורה משמעותית, ונוצרה אשלייה של כמות גדולה שמכילה הקופסא. הדבר נעשה בשביעית, כדי להעלות דה-פקטו את מחיר הסלט שלא מהיתר מכירה. אמרתי להם ששביעית בזמה"ז דרבנן, ואונאה בזמה"ז דאורייתא. [אין צורך לציין שלא קרה בעקבות פנייתי כלום]
אני נזכר בזה, כי אמנם יש לחלק שבאיסור אונאה עובר המפעל ולא הקונה, והרבנות היא שלוחתו של הקונה כדי לוודא שהוא לא אוכל איסור. אם כן, ייתכן שאין להם סמכות להסיר את ההכשר במצב כזה, וזה עניין לביהמ"ש האם הם עברו על חוק ההונאה או לא. אלא שאז חשבתי שהסרת הכשר בגלל שמקום פתוח בסילבסטר גם היא אינה מונעת ממני כלקוח אכילת איסור אלא מבעל המקום.

תוקן על ידי mdabraham ב- 05/10/2010 09:10:13

הרגשים.