הצהרת - אין התנגדות לפותח האשכול להומור, לבדיחות או הסטות- האשכול של כולם- אני רק הפותח!
אנו נוהגים בחיינו היום יומי מצוות אנשים מלומדה- לא כל כל מתעמקים בתפילה, ובמה שאנו מוצאים מפינו- אבל מקפידים בצורה מופרזת למה שאנחנו מכניסים לפינו. אשכול זה מיועד לגרד קצת את הבנאליות היום יומית, כולם מוזמנים וכל המרבה יבורך.
אתמול שאלתי בברכת השחר- ולכן נמשיך בנושא.
בברכת השחר אנו מברכים- שלא עשני גוי שלא עשני אשה- שלא עשני עבד. - למה למה לא ? למה לא לדבר חיובי? למה לא אומרים
שעשני ישראל- שעשני זכר- שעשני בן חורין?
_________________
מודה ועוזב
נשלח ב-18/8/2011 10:43
צענע קראת אבל כנראה לא הבנתי את שאלתך
נדמה לי כי הגמרא בפסחים בכלל לא מתיחסת למשנה באבות- היא מדברת על 7 דברים שנבראו ולא אותו רעיון של ניסים.
לגופם של דברים- הגמרא מדברת על התכת הנחושת לתוך דפוס לייצר את הצבת- בעל האמרה כנראה לא היה בעל ידע טכני- הנחושת היא מתכת מאד רכה, ואי אפשר לייצר ממנה כלי כמו צבת-
נשלח ב-18/8/2011 00:57
כנראה שלא קראת מה שכתבתי.(או שלא הבנת)
הרי לפי המשנה לא היתה אפשרות ליצור צבת אלא בעזרת צבת לכן היתה צריכה להיווצר צבת בערב שבת בין השמשות.
הגמרא בפסחים דוחה רעיון זה וטוענת שאין צורך בצבת ראשונה אלא אפשר שנעשתה בדפוס שהתיכו הנחשת באש
ויצקו לתוך הדפוס והצבת נעשתה ללא צורך בצבת.
ולכן נותרה השאלה אם אפשר לעשות צבת בדפוס הרי לא היה כלל צורך ליצור צבת בע"ש בין השמשות.
נשלח ב-18/8/2011 00:01
צענע
יצור של מוצרים עד לפני כחמישים שנה, נעשתה בצבת. ולכן השאלה היתה מי יצר את הצבת הראשונה? ועל זה באה הגמראה והמשנה לענות. שאלה דומה- מה היה קודם הביצה או התרנגולת?
נשלח ב-17/8/2011 23:19
בין עשרת הדברים שנבראו בין השמשות:צבת בצבת עשויה.
"תרגום מלקחיה צביתהא. הצבת אינה נעשית אלא בצבת אחרת, וראשונה מי עשאה, על כרחך מאליה נעשית בידי שמים, ונבראת בין השמשות.
וזה נדחה בגמרא בפרק מקום שנהגו (פסחים דף גד), ואמרו, אפשר שהצבת הראשונה נעשית בדפוס שהתיכו הנחושת באש והציקוהו בתוך הדפוס ונעשית הצבת מיד: "
מאמר זה של חז"ל, בא לתמוך בדעה כי מששת ימי בראשית אין שום שינוי בבריאה, וכל הנסים והנפלאות שנעשו לאחר מכן כבר הושמו בטבע העולם ולכן אין בדבר יציאה מגדר הטבע.[.
שאלתי לפי הגמרא (שטוענת שאין צורך בנס) איך משתלב הצבת ברעיון הזה?
נשלח ב-15/8/2011 17:00
ירוחםשמ כתב:
בברכת השחר אנו מברכים- שלא עשני גוי שלא עשני אשה- שלא עשני עבד. - למה למה לא ? למה לא לדבר חיובי? למה לא אומרים
שעשני ישראל- שעשני זכר- שעשני בן חורין?
אם יורשה לי לכתוב את נקודת המבט שלי (ולא ראיתי את מה שכתבו בכל האשכול) ואת התחושה שלי בברכות אלו: אני תמיד מרגיש שהברכה הראשונה "להבדיל בין יום ובין לילה", משמשת בעצם גם ככותרת לכל שאר הברכות שאחריה. ובעצם ככותרת לתחושה המתלווה לבוקר (לפחות אצלי). בוקר, כשמו כן הוא (בוקר - מלשון ביקורת - יכולת הבחנה והבדלה) האור עלה, נסו הצללים, וניתן להבחין היטב בין הדברים שהיו מעורפלים בשעות החשיכה (בין תכלת ללבן). בעקבות יכולת ההבדלה הזו, בא האדם ומבחין במה שיש לו, ביכולת הראיה - מתוך ההבנה שיש מציאות של עיוורון (פוקח עוורים), בזקיפות הקומה - מתוך הבנה שיש מציאות הפוכה (זוקף כפופים), וכן הלאה. מסיבה זו, כנראה, באה הברכות הנ"ל בלשון שלילה, שלא עשני גוי, שלא עשני אשה וכו'. ההבחנה היא חזקה יותר מתוך השלילה, מתוך הנגטיב. כאשר אתה אומר "שעשני ישראל" - לא ברורה הייחודיות שבדבר אם אין אפשרות אחרת (גוי). כנלע"ד.
נשלח ב-15/8/2011 13:49
צענע
המדרש הוא מדרש ואין למדים ממנה הלכה.- למרות שלמדו- הסיפור של המדרש כאמור לא מחזיק מיים.
כשאדם מקדש את השבת- ומקבל על עצמו את כל מצוותיה בקידוש על היין- כך עליו לבצע פקיעת קידוש זה בהבדלה.-קדושת השבת לא פוקעת מעצמה- ולכן מבדילים- ומבדילים עם אש.- למה עם אש- כי האש היא המלאכה האסורה היחידה הכתובה בתורה- ויש עם הדלקתה גילוי דעת. שמעתה המלאכה מותרת. לםי ההלכה!?- מסתכלים על הציפורניים באגרוף קמוץ-ולאחר מכן פותחים את כף היד- קמוץ- היה אסור במלאכה פתוח המלאכה מותרת.
נשלח ב-15/8/2011 11:59
הרי כל נושא ההבדלה הוא מנהג שמבוסס על מדרשים..
"הגמרא מספרת: "ובמוצאי שבת נתן הקב"ה דעה באדם הראשון, מעין דוגמא של מעלה והביא שתי אבנים וטחננן זו בזו ויצא מהם אש"[11]. במוצאי שבת גילה האדם הראשון את האש, ולכן אנו מברכים על האש במוצאי שבת ".
אתה קובע שהמדרש יפה אבל לא מחזיק מים. מדרש לא צריך להחזיק מים במושגים מדעיים.
(האם מנהג ההבדלה מחזיק מים?)
(אגב לפי אגדות יוון פרומתיאוס גנב את האש מהאלים ונתן אותה לבני אדם ואילו (להבדיל)אצלינו הקב"ה לימד את האדם איך להפיק את האש.. מה יותר יפה ומחזיק מים?)
נשלח ב-15/8/2011 11:13
צענע את מביאה מדרש על מתי גילו את האש? ועם המדרש שראוי לדרוש את בונה בנין? הרי המדרש הזה למרות שהוא יפה- הוא לא מחזיק מים
נשלח ב-15/8/2011 06:47
יונתן
זכור לי מילדותי כי הטעם (ומופיע בכתובים) הינו היות ויצאים לחיי המעשה מראים עשירות, לכן הגביע מלא עד כדי שישפך קימעא ולכן גם מבזבזים יין על כבוי
נשלח ב-15/8/2011 00:51
צענע. לא שמעת מה היה ביאור החסידים על תגובת האדמו״ר? שהקליפות שמסונפים ויונקים מהציפורניים נחלשים לאחר הטבילה ועל כן ניתן להסירם בקלות יותר ... ומובן מאיליו שלכן בפועל הציפורניים רכות יותר למגע אחרי הטבילה .... בהחלט יותר נח לכבות את הנר בנשיפה , בכל אופן זה שמנקה את הגביע ותחתיתו מרגיש בכך ...
נשלח ב-15/8/2011 00:27
גם אלמלא כיבו את נר ההבדלה ביין עדיין היה אפשר לומר שביין ההבדלה יש סגולה. אני לא רואה שום משמעות במפגש בין האש והיין.
"בין הברכות אותן מברכים בהבדלה, היא ברכת מאורי האש, מכיון שבמוצאי שבת, - שהיה גם היום הראשון שהחשיך העולם לאדם הראשון - כי בשבת לא החשיך העולם, חיפש אדם הראשון להאיר את הלילה, ומצא את האש."
כלומר אין קשר בין הנר לבין איסור הדלקת אש בשבת וגם ליין אין קשר לקידוש.
נשלח ב-15/8/2011 00:13
צענע
גם כאן (נראה לי.(עד שלא יביאו מקור יותר משכנע)יש לנו נר הבדלה ויש לנו יין מה יותר נוח מאשר לכבות את הנר ביין שממילא נמצא בהשג יד.?
אם הענין היה מסתים רק בכיבוי אולי היית צודקת. אבל הרי אחר כך.טובלים את האצבעות ביין הזה שכיבו בו את האש. מורים על העיינים על המצח נותנים בכיסים.
האם לא נראה לך כי הדבר נעשה מפאת הסגולה שיש ביין הזה. בו נפגשים קדושת השבת עם המלאכה היחידה שהתורה מציינת בפרוש שאסור לעשותה בשבת?
נשלח ב-14/8/2011 14:07
אמשל,כונת החיבוב הוא,כדילא לזלזל כביכול בנר שהשתמשו למצוה ,על ידי כיבוי של חולין בפה וכו,
נשלח ב-14/8/2011 14:02
הסיבה שלא אוכלים עגבניות בפסח היא פשוט בגלל שלא היו בזמנו עגבניות בתקופת הפסח.
מסופר על חסידים שהמציאו תילי תילים של משמעויות לעובדה שרבם הצדיק נהג להסיר את צפרניו דוקא אחרי הרחצה והטבילה במקווה אבל לאחר שאחד החסידים ההין לשאול את האדמו"ר לפשר מעשיו הוא אמר שפשוט יותר נוח לגזור את הצפרניים כשהן רכות... גם כאן (נראה לי.(עד שלא יביאו מקור יותר משכנע)יש לנו נר הבדלה ויש לנו יין מה יותר נוח מאשר לכבות את הנר ביין שממילא נמצא בהשג יד.?
נשלח ב-14/8/2011 13:55
[אברהם,
גם אני איני מבינה מה "חיבוב מצווה" יש בזה. האם תוכל להסביר איזו מצווה בדיוק מתחבבת במעשה זה?
אני לא מבקשת את דעתך האישית על המנהג (שאותה השמעת), אלא מנסה להבין את ההגיון הפנימי שלו...]
