שחר פלד מציג כמה עובדות על האקדמיה הישראלית, ותמה עליהם. בתוך כך הוא גם נותן הצעות לפתרון. על המחקרים המעוותים הוא אומר "יש להקים גוף עצמאי שיעסוק בביקורת האקדמיה וידרוש ממנה לעמוד בסטנדרטים בסיסיים, כמו הקפדה להימנע מכשלים לוגיים (... דהיינו: לא לשקר)."
שחר פלד
14.10.10 17:26
מיצוב מוצר המבוסס על הערמת קשיים
אם כל הידע כבר נמצא באינטרנט, במה תיוחד האקדמיה?
הפתרון: האדרת קשיים וגיבובי בירוקרטיה. אין זה מספיק שתדע, עליך להשלים את ה"חובות" ולקפץ דרך החישוקים הבוערים.
החזון: תנועת הקוד הפתוח והידע הפתוח תמשיך להתפשט על פני תבל. לא יהיה צורך בשלל חותמות וניירת ססגונית כדי לאפשר לאדם להתחיל לעבוד (רמז: PHP, MYSQL, Drupal…).
עם הפנים לחוץ
מי שרוצה לעשות קריירה באקדמיה עצמה, חייב לעזוב את ארץ ישראל.
החזון: אקדמיה עברית שאינה מחייבת אנשים לעשות דוקטורט בחו"ל כדי לקבל קביעות.
חוסר-תודעה-עצמית
אם לא התמחית בפילוסופיה של המדע וברטוריקה, לא תפגוש את שני המקצועות הללו, שהיו מאפשרים לך לעמוד במהירות על שלל התרגילים וילקוט הכזבים המבססים חלק ניכר מההתמחות האקדמית, כגון: צטט את המצטט, כתוב בעגה במקום במילים, שימוש יצירתי בסטטיסטיקה (שלל רגרסיות מתוחכמות שרק סטטיסטיקאים ומנדרינים פנימיים מבינים), הוצאת דברים מהקשרם (פרופסור ד. בן ישי כבר הראה במאמרו "תהילה" בכתב העת "תהילים", גליון קמה, שהיהדות היא דת האהבה: "שומר ה' את כל אוהביו ואת כל הרשעים…") ועוד רבים אחרים.
החזון: יום יבוא (האמיני) ויוקם גוף עצמאי שיעסוק בביקורת האקדמיה וידרוש ממנה לעמוד בסטנדרטים בסיסיים, כמו הקפדה להימנע מכשלים לוגיים (… דהיינו: לא לשקר).
רק דעה אחת מקובלת: שאין לך דעה
עם השנים, ככל שהלכה האקדמיה והעמיקה את צידה הביקורתי, וככל שהתרחקה מהאפשרות של עיצוב אידיאלים חברתיים מקיפים (גם זו לטובה!) הלכה ואמצה לה עמדה יסודית המאפשרת את עצם המעשה האקדמי: אין אמת אלא זו הקובעת שאין אמת, ואין דעה קבילה פרט לזו הקובעת שאין דעה קבילה.
זו האמת האקדמית היחידה, שאין בלתה!
באשר לעיסוק האקדמי עצמו, אפשר ללמוד וללמד את כל הדעות היפות הללו שאין אנו מחזיקים בהן. השאלה אם יש טעם בדבריו של הוגה זה או אחר, אינה שאלה אקדמית. השאלה האקדמית היא מתי הוא אמר את זה, מי עוד ציטט את מה שהוא אמר, מה היו המקורות שלו, וכן הלאה.
החזון: העובדה שדעות ושיטות רבות נמצאו כוזבות אינה אומרת שצריך להרפות מהבירור. יש אמת וחשוב לבררה.
כותרת האשכול היא 'מציאות וחזון באקדמיה ובישיבה', וצ"ל 'מציאות מול חזון'. מכל מקום, מאמרו של שחר פלד עוסק רק באקדמיה, וכן אכן הכותרת שבמאמר המקורי, מאפיינים באקדמיה הישראלית, מציאות מול חזון. אולי פותח האשכול אכן התכוון להנגיד את המציאות ושברה באקדמיה מול המציאות ושברה בישיבה, כפי שאכן התפתח הדיון כאן. למרות שלא זה נושא מאמרו של שחר פלד. נדמה שבנושא הזה לבקוביץ' עשה את העבודה, ואיה לינקזעצער שילנקק בחכמה כמנהגו מאז. וכמקובל בישיבות (וכנראה לא באקדמיה) שמ"מ משובח מהווה פירוש לכל דבר וענין.
נשלח ב-27/10/2010 17:26
אליעזר אגרות של גרוס אינו קובץ תורני, ושום קובץ המכבד עצמו לא היה מכניס אחד ממאה משטותיו. תלמיד שוטה שלו המחכים את רבו הדפיס המכתבים בעצמו. ולקשר את גרוס לעולם הישיבות, הוא כמו לקשר את YNET לאקדמי' כי כותבין שם לפעמים ד"ר, אם כל חרדי הוא ישיבה, כל חילוני הוא אקדמי', אבל זה טעות. גרוס הלז שכל מגמתו ליסוע מקבר צדיק אחד למשנהו ולהקיש מסגולה לחברתה אין בו כח להבין טקסט יותר מדי, לכן הוא מגבב סגולות על גבי סופגניות ויצא העגל הזה.
נשלח ב-27/10/2010 15:33
לא, אבל לא התעלפתי. כבר היו דברים מעולם.
נשלח ב-27/10/2010 15:14
בי טי, שאר הדברים נראים לך יותר?
נשלח ב-27/10/2010 15:09
סעיף ה מוזר. בארץ ישראל אכן התרחשה מלחמה נוראה בשנת תשלד.
נשלח ב-27/10/2010 15:09
עתה יש לצפות למישהו שירים את הכפפה ויביא לנו דברי חפץ מעין אלה שפורסמו בכתבי עת אקדמיים.
וכבר הזכירו למעלה את התעלול של סוקל. הבעיה היא שהדרשנים האקדמיים מתוחכמים מעט יותר והם מתבלים את דברי ההבל שלהם במונחים ובמילים גבוהות, מה שאין כן גרוס המסכן ששפתו פשוטה.
נשלח ב-27/10/2010 13:10
הרב בעל המטפחת, המביאנו לידי שחוק וטיפוח וריקוד, לא ציין כי הרה"ג המחבר של האגרות קרוב יותר להאקדמיה מאשר להישיבות באשר מוזריותו וזיקות שלו לחסידות ולהדחקות של עניני מיניות (כמאמר "מפחידו רעב") נראים לכל כשטות גדול. והראיה שהמלקט אשר ליקט מספריו הבין שדי ללקט פניניו בכדי להבין שהוא שוטה גמור, והבין שכל חרדי מצוי שיקרא הדברים ישחק למשבתו. (ואמנם המלקט של זה הקונטרס הוא מהאקדמיה, אך לא כפשוטו וקל להבין)
נשלח ב-27/10/2010 12:09
בסעיף יא היה מן הראוי להוסיף שהשבוע (פרשת חיי שרה) יש לכוון במיוחד בתפילת מנחה.
נשלח ב-27/10/2010 11:18
נשלח ב-27/10/2010 08:59
אליעזר וכמה אתה מכיר שישתמשו בליברמן ולא יזכירו את שמו?
נשלח ב-27/10/2010 08:54
נדב,
יפה אמרת והייתי חותם על כל דבריך. אבל ברצוני להבהיר נקודה אחת.
כמדומה שכמה פעמים נזקקת אתה (ואולי חבריך) לביטוי 'מדעי החרטא', בנוגע לתחומים ממדעי הרוח.
אף על פי שאני קרוב לתחום הזה אינני אוהב את המושג 'מדעיהרוח'. לטעמי יש להשאיר את השימוש במילה המכובדת 'מדע' למדעים הקשיחים כמו פיזיקה, מתמטיקה וכיוצא באלה, ולענייני הרוח עדיף להשתמש במונח 'דיסציפלינה'. ואני בהחלט מסכים אתך שיש תחומים במדעי הרוח שאינם אלא דרשנות בעלמא.
הזכרת את הפילוסופיה ואת בעיית ההתקדמות בתחום 'מדעי זה'. ברטרד ראסל מציין שבעבר כמעט כל תחום ידע היה נחשב כ'פילוסופיה' ולדוגמא הביא את השם של חיבורו המפורסם של ניוטון 'עקרונות מתמטיים של פילוסופיית הטבע'. ככל שתחומי מדע שונים מתפתחים ומתקדמים, כך יורדת ופוחתת חשיבותה של חשיבה פילוסופית עקרה שאינה מובילה לשום מקום.
ולדבריך בסיפא. טובים דבריך ביותר. ולדוגמא אביא את מחקריו הנפלאים של פרופ' ליברמן שקידם את חקר התלמוד בצורה שאיש לא עשה זאת מלפניו זה מאות שנים. הכול גלוי לעין וכולם, תלמידי חכמים, חוקרים ורבנים (אלה האחרונים בהיחבא) משתמשים בחיבוריו. אין ספק שמחקריו של ליברמן טעמם לא יפוג גם בעוד מאה שנה. מה שאין לומר כן על השיטות הלמדניות שנתחדשו במזרח אירופה לפני כמאה שנים.
ארתח, זה מכבר חשדתי בך שאתה מכוחותינו וכל דבריך אינם אלא כדי לשמח את לבם של באי הפורום. חזק ואמץ. יעזור לך השם שתמצא אפיק מועיל (ובעיקר מפרנס) לכשרונותיך.
יום טוב לכולם.
נשלח ב-27/10/2010 08:23
ובעיקר מש"כ דכל צרוע וכו' לא הבינותי בעניי, וכי אין מצוי בימינו שכל אדם יכול לשאול וגם לפרסם שאלה על כל אחד, ובכל קובץ תורני שמוציא כל משועמם בישיבה קטנה תמצא: כתב מרן הגר"חקשחקש"ש שליט"א וכו' וכו' וקשה על דבריו שהרי במקום פלוני כתוב וכו', מעשים שבכל יום הוא. ואמנם בנושאים שתלויים בשיקול הדעת לציבור שלם מפחדים להביע תמיהה בקול, אבל הוא רק משום שיש צד שני המתנגד ובזה נראה כאילו נותן יד למפקפקים על שיקול דעת של רב פלוני. אבל היכא דאין קונטצי' שלילי פשוט ששואלים כל שאלה על כל רב ואין בזה שום בושה. ואם משום שמכבדים אותו בשאלת השאלה ולא מבטלים דבריו, פשיטא שגם הוא במדע, בכל מקום מעריכים חכמים ובודקים דבריהם בזהירות, וגם רשב"ח הוה בדיק דברי שלמה המלך לידע אם נכונים
נשלח ב-27/10/2010 08:09
אליעזר, ענוותך תרבני, מלאתי ידי מברכותיך, כן יוסיפו שניך. Kamasutra הוא קדוש להודים ללמוד ממנו איך מקיימים יחסי אישות, והח' אבי נשר אומר "התנ"ך של הגברים ההודים".
וגם מה שאומר הח' שנרבנ ודאי נכון דהיכא שהדברים נבדקים במציאות, אין החי מכחיש את החי, ואפילו שתי גרדיים משער האשפות יוכיחו הדבר במציאות מיד נענים להם. אבל זה לא ממעלת האקדמי' אלא מהסיטואצי' שעוסקים במציאות, ולכן כמו שכתב גם הוא ברגע שאין עוסקים במשהו במציאות הכל חוזר לקדמותו של מגדלים פורחים באויר ותלויים בשערות סבתא. האמת אגיד שגם בתלוי במציאות אין הדבר פשוט, כי חכמת המסכן בזויה, לכל דבר צריכין הוצאות רבות לבדקו, ואם לא שמעריכין האומר הרבה פעמים ייזרקו גם דבריו, כמו דברי מנדל שהיה מגלה התורשה יותר מחמשים שנים היו בקרן זוית כי היה נזיר שחור ומפחיד, וכן דברי הח' איינשטין עצמו מתחילה היה אומר המרצה שלו שכל דבריו שטות, והעורך זרק הדברים לסל האשפות, אע"פ שבסוף כששמעו דבריו ובדקום בליקוי החמה הידוע התברר שאמת דיבר. וכן ראיתי שא' היה לו תיאוריה היסטורית והיה מתחנן שיבדקו דבריו ע"י בדיקות C14 באופן שהציע, ולא שמעו לו דחכמת המסכן בזויה ועולה תוצאות הרבה. וביקש מפרופסר אינשטין שיתחנן עבורו וג"ז לא הועיל ועד ימינו לא בדקו דבריו באופן של C14 הנ"ל שלו' שלו' ולמוות תוצאות
נשלח ב-27/10/2010 07:10
אם יסלחו לי החברים הנכבדים אני חושב שההשואה שנעשית כאן בין "ישיבה" לבין "אוניברסיטה" לא מדויקת כי חסרה בה אבחנה חשובה.
ראשית הלעג לפרופסורים המכובדים עם החליפות אינו במקום. בציבור נוצרה משום מה תדמית שאומרת שחשוב מאד שחוקר או מדען יהיה אוביקטיבי וצונן ומודה על האמת ויזרוק את התוצאות שלו אם מראים לו שהוא טועה. בהרבה מאד מקרים זה רחוק מלהיות נכון והטענה שלי היא שזה גם לא חשוב. חוקרים באוניברסיטה אינם אנשים שביטלו את ה"נגיעות" שלהם על ידי עבודת המידות בשיטתו של הסבא מנוברדוק. מה שחשוב היא השיטה ולא אישיותו הפרטית של חוקר זה או אחר.
ה"שיטה" מורכבת משני אלמנטים: האחד הוא שחובה על החוקר להציג את תוצאותיו באופן שניתן לבדוק אותן בניסויים או במחקרים מקבילים. האלמנט השני הוא שיש חופש במערכת כך שכל זב ומצורע יכול למתוח ביקורת על התוצאות של חתן פרס נובל. זה אומר שגם אם אנשים נלחמים על דעותיהם השגויות בכל מיני תירוצים מגוחכים (ויש כאלו, ולפעמים יש להם גם כח לגרום לאחרים להתעלם מעמדות שנוגדות את דעתם) ישנו סיכוי טוב שהאמת תצא לאור בסופו של דבר.
השיטה הזו עובדת היטב בעיקר אם יש בתחום המחקר מושג ברור של התקדמות. כל אחד יודע שתרופה לסרטן, או תיאוריה כוללת יותר של הפיסיקה או שיטה אוניברסלית לגילוי מהיר של מבנה של חלבונים - זוהי התקדמות מדעית. לא בכל תחום יש תפיסה ברורה כזו. לדוגמה אין בדיוק מושג ברור של מהי התקדמות באומנות או בספרות או אפילו בפילוסופיה. האם הציור של ואן גוך "מתקדם" או "טוב יותר" ביחס לציור של ליאונרדו? הוא מודרני יותר אבל אין שום קריטריון להתקדמות בנושאים כאלו.
מה שברור לי הוא שבתחומים בהם אין מושג ברור של התקדמות (ספרות, פילוסופיה ואפילו תחומים מסוימים של היסטוריה) השיטה המדעית עובדת פחות טוב, והיא פגיעה יותר למאבקי כח אישיים, לאפנות וכיוצא בזה.
עד כאן לגבי האקדמיה. אם רוצים להשוות לעולם הישיבות השאלות צריכות להיות זהות: האם המערכת פומבית או שיש אנשים שהופכים למובילים בלי שאיש יודע מה הם בעצם עשו? האם יש מושג ברור של התקדמות (דומני שלא). מה כחן היחסי של אופנות? וכדומה.
'...מה אכפת לכם שגם תרבות חרדית ממוממנת? מליארדים הולכים לתרבות חילונית, ללימודים של קולנוע ושל מחקרים על רגלי חיפושיות או על השפעות אפשריות בין בודהה לקאמא סוטארהאו על פדר"א, לימודים שלא מביאים שום דבר חוץ למי שמעריץ אותם כתרבות'.
אני מבקש להתעכב על החרוז היפה:
על השפעות אפשריות בין בודהה לקאמא סוטארה או על פדר"א.
חזרתי על כל המקרא, בבלי, ירושלמי, גאונים וראשונים ובדקתי בפרוייקט השו"ת ולא מצאתי רמז לדבר זה שאתה מכנה אותו 'קאמא סוטארה'.
ילמדנו רבנו:
א. האם מדובר באדם (כמו בודהה ברישא) או שמא הכוונה לספר (כמו פדר"א בסיפא)?
ב. אם תמצא לומר שמדובר באדם, מה טיבו והיכן חי?
ג. אם תמצא לומר שמדובר בספר האם הספר מצוי בישיבות או בכוללים שאתה לומד שם?
ד. מה הם קווי הדמיון וקווי השוני בין ה'קאמא סוטארה' ובין מדרש האגדה המפורסם פדר"א?
ארתח, אני מאחל לך יום טוב ונעים, ואנא אל תעזוב את הפורום שלנו והמשך להציג את דברי התורה, החכמה ויראת השמים שלך לטובת כולנו.
