| נשלח ב-14/10/2010 21:25 |
 |
| |
על מנהג תמוה: אבלות בספירת העומר
קיימים אשכולות אחדים בעניין האבלות שנוהגים בימי ספירת העומר. אבל הנושא שאני מבקש להעלות כאן לא נדון שם
הכול יודעים שהאבלות של ימי ספירת העומר קשורה למותם של תלמידי רבי עקיבא. וכל מי שקרא את מחקרו המחכים של פרופ' דניאל שפרבר במנהגי ישראל א יודע גם ש'דמים בדמים נגעו' ובאירופה אבלות זו קיבלה תנופה לאחר מסעי הצלב. אבל אם המוות של תלמידי רבי עקיבא היא הסיבה העיקרית והראשונה לאבל, מדוע אין שום רמז וזכר בתלמודים לכך שנהגו אבל בימים האלה? ובשאלות מהסוג הזה אין ספק כי לא ראינו – ראייה גדולה היא. אי אפשר שמנהגי אבלות כה חמורים – איסור נישואין למשל, למשך זמן כה ארוך – לא יימצא לו רמז וזכר כלשהו בתלמודים. ומכאן שמנהג זה לא נהג כלל בזמן התלמוד. וברור אפוא שמנהג האבלות טעמו אחר הוא, ורק ברבות הימים משנשכח טעמו חזרו לומר שמותם של תלמידי רבי עקיבא היא סיבת האבל. אם כן, שואל אני: מה טעמו של מנהג האבלות ומאימתיי התחילו במנהג זה.
תוקן על ידי עצכח ב- 14/10/2010 23:11:49
|
|
|
|
| נשלח ב-25/5/2023 00:04 |
|
| |
הגרמ מזוז בשיעורו השבועי המובא בעלון בית נאמן אמר שהרמבם לא מזכיר מנהגים אלו, לכן ברור שהם מאוחרים יותר, או שהחלו קצת לפניו אבל באשכנז, וכנראה הסמיכוהו לעניין תלמידי ר"ע.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/5/2011 21:57 |
|
| |
תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 07/05/2011 21:57:37
|
|
|
|
| נשלח ב-7/5/2011 21:50 |
|
| |
התזה שנכתבה כאן לפני כמה חודשים, לפיה מנהג זה שאוב מהתרבות הרומאית קצת תמוהה. בעוד שנשאבו דברים מספר מתרבות יוון, רומא הצטיירה מאז ומעולם (החל מתקופת הנציבים, לכל הפחות, ובעצם כבר מתקופת פומפיוס) כאויבת בנפש של היהדות והיהודים. לא סביר שנלקחו ממנה מנהגים מעין אלו. קל וחומר אם הטענה היא שמנהג זה אומץ לאחר החורבן או בסוף תקופת התנאים (לאחר פולמוסי קוויטוס ואדריאנוס), או בתקופת האמוראים (שגם ידעה רדיפות מהרומאים, כגון גלוס ואורציסינוס).
|
|
|
|
| נשלח ב-7/5/2011 21:42 |
|
| |
אחד הטיעונים ששמעתי בשם דרשנים חרדיים הוא שאין בעיה עקרונית עם יום העצמאות, אילו לא היו קובעים אותו בספירה ....
|
|
|
|
| נשלח ב-6/5/2011 18:18 |
|
| |
| ירוחםשמ כתב: |  | ספר מהרי"ל (מנהגים) דיני הימים שבין פסח לשבועות
דאיתא בגמרא דתלמידי ר"ע מתו מן פסח עד עצרת, מכל מקום עושין ביום ל"ג בעומר יום שמחה, משום דמתו רק הימים שאומרים בהן תחינה בשבעה שבועות העומר, וכל יום שא"א תחנה לא מתו, והשתא דל מן המ"ט יום של הספירה, ז' ימי החג, וג' ימים דחל בהן ר"ח, שנים לאייר ואחד לסיון, וז' שבתות, פשו להו ל"ב, נמצא דלא מתו רק ל"ב ימים, לכן כשכלו אותן ל"ב ימים שמתו עושין למחרתן שמחה לזכר. |
|
ויש לעיין בימינו שנוסף יום העצמאות האם יהיה אפשר להוריד יום אחד.. :-)
|
|
|
|
|
| נשלח ב-1/5/2011 19:25 |
|
| |
מה עם אליעזרט?
|
|
|
|
| נשלח ב-1/5/2011 18:15 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-30/4/2011 19:26 |
|
| |
דיון מרתק!
ישר כח אליעזרט.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/10/2010 20:13 |
|
| |
אני מצביע בשתי ידיים
אבל עד הפרס. אני מביע את הערכתי הגדולה גדולה לפועלו ולצורת העברת דעותיו.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/10/2010 19:45 |
|
| |
מי מצטרף לקריאתי להעניק פרס ישראל למיימוני?
|
|
|
|
| נשלח ב-21/10/2010 11:16 |
|
| |
הערה למנהל.
אין לי התנגדות שאשכול זה יתפתח לכיוונים שונים. ומקווה שגם לך זה לא יפריע.
תודה על מלאכת הקודש שאתה עושה. אם היית מוכן להיחשף אולי הייתי מארגן קבוצה ומגיש אותך לפרס ישראל. מה דעתך?
|
|
|
|
| נשלח ב-21/10/2010 11:02 |
|
| |
| בעלבעמיו כתב: | | אולי ואולי
ואיך באמת הפסיקו לצום בה"ב, מי היה השייגץ הראשון שההין לבטל מנהג שמוזכר בטור ובשו"ע?
דינו
אתה צם היום?
אני גם לא אמרתי סליחות. |
|
בעל: בוודאי התורה נתנה לחכמים, (הרי אנחנו לא צדוקים) ולכן גם בירושלים בטלו לגמרי את הצום לבנות ונשים (כל הארבע,) וגם הבריסקער'ס,
לגבי סליחות: אומרים רק מי שצם, לומר גם מי שלא צם זה חדש ולא היה כך עד לפני 20 שנה
דינו היקר:
בעניין חתונות בתאריכים לא טובים, הם פשוט נגד התורה ולא תעוננו - לשון עונות ושעות, שאומר יום פלוני יפה להתחיל מלאכה, שעה פלונית קשה לצאת:
ועוברים על דעת תורה בזה, (ואל תצטט לי מקורות אחרים בעניין כי זה הדעת תורה ולא הדעות שעשו מה שעשו בגלל ההמון שהאמין בשטויות)
|
|
|
|
| נשלח ב-21/10/2010 09:13 |
|
| |
ליעזר
אשכול יודעים איך מתחילים אך לא יודעים איך מסימים.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/10/2010 08:55 |
|
| |
(נכתב לפני שראיתי את דבריהם האחרונים של דינו ושל בעל).
דרום חוקר, יישר כוחך.
כל דבריך טובים ונכוחים, אבל אני שמח שהבאת אותם רק בשלב הזה של הדיון. ואסביר את עצמי.
הדיון כאן היה מבולגן ופרוע וטוב שכך (ויישר כוח להרב הגאון האדיר ירוחם שליט"א שלא חדל מלהתאמץ ולהעלות רעיונות והשערות חדשות לבקרים). מלכתחילה פתחתי את הדיון לאחר שראיתי את דבריו של תבורי (שלקראת הסוף ציין אליהם ממדבש) ולפיהם גם הרומאים נהגו שלא לשאת נשים בתקופה זו וראו בימים אלה ימים מועדים לפורענות. אבל הייתה לי כאן מטרה חינוכית (סליחה על היומרנות. [מיימוני, אני בסדר?]).
ביקשתי ליצור עניין בתופעה מוזרה זו שמעסיקה אותי שנים רבות. מנהג, (וליתר דיוק מנהגים שונים. פירוט להלן), שמקורותיו לוטים בערפל ושככל הנראה יסודותיו חיצוניים הפך להיות כה מרכזי בחיינו. וחכמים וחוקרים מתאמצים זה בכה וזה בכה לקיים את המנהג על כל פרטיו, בלא לדעת עד כמה הדברים מגוחכים ומוזרים. אסתפק כאן בפרט קטן שכולכם מכירים: בדיון ההלכתי ה'מעמיק' בשאלה זו הועלה גם ההשוואה ל 'אבלות ישנה' או אבלות של 'י"ב חודש'. בוודאי מבינים אתם עכשיו עד כמה הדברים מופרכים וחסרי שחר.
ומכיוון שכך, התעלמתי בכוונת מכוון מהבדלים החשובים שבין המקורות השונים. היינו שחכם פלוני מדבר על איסור נישואין וחכם אלמוני מדבר על איסור עשיית מלאכה בלילה, וכיוצא באלה. כמו כן לא היה חשוב לי - לצורך דיון זה - מי הוא בדיון הגאון שאומר כך ומי הוא שאומר אחרת. אבל כן היה חשוב לי ביותר להראות שהמנהג היה קיים עוד לפני מסעי הצלב. ודבר זה הוכח בוודאות, בין אם רב נטרונאי אמר את הדברים ובין אם גאון אלמוני (אגב, את פרופ' ברודי מכיר אני היטב למדתי אצלו כמה קורסים. האיש הוא חוקר ותלמיד חכם חשוב מאוד מראשי המדברים בחקר תקופת הגאונים).
תודה לכל המשתתפים, ואני מבקש לסגור את הדיון בדברים אלה.
מאחל לכולכם יום פורה ומעניין.
שלכם
אליעזרט
תוקן על ידי אליעזרט ב- 21/10/2010 08:56:56
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-21/10/2010 08:33 |
|
| |
אולי ואולי
ואיך באמת הפסיקו לצום בה"ב, מי היה השייגץ הראשון שההין לבטל מנהג שמוזכר בטור ובשו"ע?
דינו
אתה צם היום?
אני גם לא אמרתי סליחות.
|
|
|
|
|
