בשנת 2009 בדק משרד מבקר המדינה את נושא מאבק הרשויות בנגעי הסמים והאלכוהול. הביקורת נעשתה בין היתר בעיריית אשדוד . באשדוד הופץ שאלון אס"א לתלמידי בתי ספר על-יסודיים, ובו מידע מפורט על השימוש בחומרים פסיכואקטיביים, וממצאיו אמורים להיות "בסיס לקבלת החלטות עירוניות".
מבקר המדינה השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס מצא בדו"ח שפורסם אתמול אחר הצהריים, כי באשדוד לא הוצגו ממצאי השאלון בפני הוועדה למאבק בסמים שמועצת העירייה בחרה ולא דנו בהם כדי לגבש מדיניות עירונית שעניינה המאבק בנגעי הסמים והאלכוהול. בעיריית אשדוד לא הוצגו ממצאי השאלון גם בפני כל פורום אחר ואף לא הובאו לידיעתם של גורמי הרווחה והחינוך בעיר.
שאלון אס"א התמקד בתרבות הפנאי של בני נוער, מוקדי אלימות ושימוש בסמים ובאלכוהול. השאלון כלל מידע רב ומפורט על כמה סוגי סמים, חומרים נדיפים ומשקאות אלכוהוליים שבני נוער משתמשים בהם ועל שיעורי המשתמשים בהם בכיתות שונות. מטרת השאלון הייתה מיפוי דפוסי פנאי והתנהגויות סיכון של בני נוער מחוץ לשעות הלימודים והממצאים שיעלו ממנו אמורים להיות בסיס לקבלת החלטות עירוניות.
השאלון הופץ באשדוד פעמיים, בשנות הלימודים התשס"ו והתשס"ז (ספטמבר 2005 - אוגוסט 2007). מנתוני השאלונים עלה כי באשדוד השתמשו רבים מבני נוער לומד בחומרים פסיכואקטיביים בתכיפות גבוהה ושיעור המשתמשים בחלק מהחומרים אף היה גבוה
משיעור השימוש הארצי שעלה במחקר 2005. רק לידיעה ב-2005 נמצא כי מחצית מבני הנוער הלומד שותה אלכוהול, ו-61 אחוז מבני הנוער המנותק נהג לשתות אלכוהול. כעשרה אחוז מבני הנוער הלומד השתמש בסמים ובהתאמה כ-20 אחוזים מבני הנוער המנותק. אגב על פי הדו"ח, כעשרה אחוזים מהמבוגרים משתמשים בסמים וכ-65 אחוזים מהם שותים אלכוהול. ששה אחוז מבני הנוער הלומד ניסו את סם החגיגת (המבוסס על עלי גת) ו-8 אחוזים בקרב הנוער המנותק. כ-16 אחוזים מבני הנוער הלומד הריחו חומרים נדיפים כמו דבקים ומוצרי קוסמטיקה וכ-11 אחוזים מקרב הנוער המנותק.
משרד החינוך והרשות למלחמה בסמים גיבשו תכנית למניעת שימוש בחומרים נדיפים. נכון למועד סיום הביקורת לא היה במשרד החינוך מידע כלשהו על יישום התכנית בבתי הספר. בשנת הלימודים התשס"ט (ספטמבר 2008 - אוגוסט 2009) בעיריית אשדוד למעט בשתי כיתות בשניים מבתי הספר העל-יסודיים, התוכנית לא יושמה.
מוסדות החינוך במגזר החרדי סירבו כל השנים לשתף פעולה בתחום פעילות המניעה בקרב תלמידיהם ולא מתקיימת בהם פעילות כזאת. באשדוד למדו במוסדות החינוך של המגזר החרדי בשנת הלימודים התשס"ט כ-14,600 והם היוו כ-35% מכלל התלמידים בעיר. המבקר מצא כי במוסדות חינוך אלה לא נעשתה כל פעילות למניעת השימוש בחומרים פסיכואקטיביים.
משרד החינוך מייחס חשיבות רבה ביותר למעורבות הורים ולשיתופם בפעילות החינוכית במאבק בנגעי הסמים והאלכוהול ורואה בכך יסוד הכרחי ומשמעותי בתהליך המניעה. פעילות מניעה בשיתוף הורים בהיקף שעות מוגבל, שלא עלה על שעתיים בשנה, התקיימה בתשס"ט ב-5 מ-11 בתי הספר העירוניים העל-יסודיים שבאשדוד.
על פי הדו"ח מנהל מחלקת הרווחה באשדוד לא גיבש דרכי פעולה לאיתור בני נוער המשתמשים בחומרים פסיכואקטיביים ולא הסתייע במאגרי המידע על בני נוער בסיכון שעמדו לרשותם בעירייה. יוצא איפוא שלא פעלו לאיתור בני נוער המשתמשים בחומרים פסיכואקטיביים וזקוקים לטיפול.
באשדוד בה הופעל שירות לטיפול בבני נוער המשתמשים בחומרים פסיכואקטיביים. על פי ממצעאי מחקר יותר מאלף תלמידים בבתי ספר על יסודיים באשדוד, השתמשו בחומרים פסיכואקטיביים בתדירות גבוהה, וזאת בנוסף לתלמידים המנותקים ממסגרות חינוך, שהשתמשו בחומרים אלה. באותה שנה טופלו באשדוד רק כ-200 בני נוער.
לדוגמא, ביולי 2007 התקבל נער, יליד 1992, לטיפול במחלקה לקידום נוער. בספטמבר 2008 דיווחה עובדת המחלקה כי הוא כנראה מעשן סמים. בתחילת פברואר 2009 צוין בגיליון הטיפול שבתיקו ש"חייבים ליצור קשר עם עו"ס סמים שתטפל בו." באותו חודש בשיחה
שנערכה במחלקה עם הנער נקבעו תנאים שלפיהם עליו "לא לעשן סמים בזמן הלימודים ולפני הלימודים ולהתחיל טיפול" אצל עו"ס סמים. נמצא כי המידע כלל לא הועבר לעו"ס סמים נוער כדי לנסות וליצור קשר עם הנער.
עיריית אשדוד הודיעה בתשובתה כי "הרשות מקבלת את הערת הביקורת. תוגבר פעילות האיתור להרחבת מספר המטופלים, וכן יגובשו נוהלי עבודה מעודכנים בתיאום עם כל הגורמים ברשות. בעקבות הערת הביקורת מוסדו קשרי העבודה בין מרכז היעוץ לנוער , במסגרתו פועלות עו"ס סמים, לבין יחידת מיר"ן ומתקיים מפגש שבועי בין שני הגופים לצורך איתור, אבחון והערכה. כמו כן, פעל המנהל לשירותים החברתיים לכתיבת נוהל העברות תיקים בין היחידות, לפיו כל חשד לשימוש בסמים יעבור לידיעת מרכז ייעוץ.
בתחומי שלוש מהעיריות שנבדקו אשדוד, נתניה וקריית אונו, פעלו כ-800 בתי עסק (לא כולל מרכולים) שמכרו משקאות אלכוהוליים וכמחציתם פעלו ללא רישיון עסק. בצו רישוי עסקים נקבע כי עסק טעון רישוי שמוכרים בו "משקאות משכרים לצורך צריכה במקום ההגשה" חייב באישור המשטרה. בשלוש הערים האמורות פעלו 687 בתי עסק שגם הגישו משקאות אלכוהוליים. נמצא כי 148 מהם לא קיבלו את אישור המשטרה, והעיריות לא הפעילו את סמכותן להביא לידי סגירתם.
עיריית אשדוד הפעילה, באמצעות חברה עירונית, 11 מועדונים שכונו מתנ"סים. בשנת 2009 השתתפו כ-3,740 בני נוער בכל מיני פעילויות במועדונים אלה. נמצא כי רק 150 מהם השתתפו בפעילות מניעה שהתקיימה בהם.
