בית פורומים עצור כאן חושבים

קניין מעות ע"ז ס"ג:

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-17/10/2010 18:24 לינק ישיר 
קניין מעות ע"ז ס"ג:

 

                                        קניין מעות ע"ז ס"ג.

  הרמב"ם פוסק כר"י שדבר תורה מעות קונות אולם חכמים תקנו שמשיכה קונה וכו', ולפי זה פוסק שגם בדאורייתא רק משיכה קונה ומעות אינם קונות, הן לגבי מעילה שהקונה בפרוטה של הקדש לא מעל עד שימשוך, וכן הנותן אתנן לזונה ישראלית אין השה נעשה אתנן עד שיעמוד השה בחצרה בעת ביאה, שהרי אין השה נקנה אלא במשיכה או בחצר. ואילו בזונה נכרית, השה נקנה בדמים ולכן נעשה השה אתנן בעת ביאה.

 רמב"ם הלכות איסורי מזבח פרק ד' הלכה יג

בא עליה ולא נתן לה ולאחר זמן נתן לה אפילו אחר כמה שנים הרי זה אתנן, בד"א בכותית שאמר לה הבעלי לי בטלה זה שאינה צריכה משיכה, או בישראלית שהיתה הטלה בחצירה ואמר לה אם לא אתן לך מעות ביום פלוני הרי הוא שלך, אבל אם אמר לה הבעלי לי בטלה סתם ובא עליה ולאחר זמן שלח לה טלה הרי זה מותר משום אתנן.

  אולם לפלא דברי הרמב"ם שכהן שקיבל דמים בעד פרתו לא יאכילנה יותר כרישי תרומה, והרי דמים לא עשו כלום בבהמה עד שימשוך?, וכבר ניסו רבים את כוחם בהסבר דברי הרמב"ם התמוהים הללו.  

 רמב"ם הלכות תרומות פרק ט הלכה י

יראה לי שאם מכר הכהן פרתו לישראל ולקח הדמים אע"פ שעדיין לא משך הלוקח ה"ז אסור להאכילה תרומה שדין תורה מעות קונות כמו שיתבאר בהלכות מקח וממכר, ואם מכר ישראל לכהן אע"פ שנתן הדמים לא תאכל בתרומה עד שימשוך.

 האחרונים מתרצים, שאם משך בסוף, הקניין חל למפרע ע"י מתן המעות. ותימה. א"כ למה האתנן מותר למזבח, הרי נקנה בביאתו על הזונה , ואינו חוזר בו?. 

וצריך להסביר

 ר"י אומר שמהתורה הבעלות הינה זכויות השימוש בלבד, וזכויות שימוש נקנות בתשלום דמים עבורם, וכאשר משלם עבורם, והבעלות על השימושים ברשותו, החפץ ממילא שלו. אלא שחכמים קבעו כי לא תסתיים המכירה עד שימשוך את החפץ לרשותו, אולם גם לאחר שקבעו חכמים, שהקניין נגמר בהעברת החפץ, עדיין במתן מעות יש כבר קניין על זכות מסויימת שמהווה חלק מהבעלות על החפץ, והיא שהמוכר, למרות שעדיין לא נקנה החפץ, אינו רשאי לנהוג בחפץ כבעלים, ואינוט יכול למוכרו לאחר, עד שיקבל מי שפרע, וזה גורע מבעלותו המלאה של המוכר על החפץ.

    ולכן, הכהן שקיבל דמים בפרה, למרות שלא משך הקונה, ועדיין לא נגמר הקניין, אולם בכ"ז פעלו המעות זכות מסויימת לקונה, בכך שהמוכר אינו יכול למכור את הפרה לפני שקיבל מי שפרע. דהיינו אין לו בעלות מלאה על הפרה, כל זמן שלא קיבל מי שפרע, ולכן מובנים דברי הרמב"ם מדוע הכהן שקיבל דמים עבור מכירת פרתו אינו רשאי להאכילה בתרומה, כי יש לו שותף בבעלות מסויימת על הפרה.

                           למאמר המלא www.deotai.com




דווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-17/10/2010 22:31 לינק ישיר 

המושג קניין הינו דו משמעי, יש קנין שמשמעותו התחייבות, "וקנינא מיניה" וכו' שנוהגים לעשות מעשה המורה על גמירות דעת בין המתחייבים. אין בקניין כזה שינוי או העברת בעלות, אלא מעשה המורה שהדברים הוסכמו, 

 למעשה החיוב לקיים את מה שהוסכם נובע מהחיוב הרגיל של מוצא שפתיך תשמור, ואם לא עומד בדיבורו, לא יעשו לו כלום, אין בהתחייבות קניינית כזו כדי לחייב להעביר ממון או בעלות,

 זה גם כל קנייני גמירות דעת כמו קניין סטימותא, שאינו קונה, אלא זו רק התחייבות שאינה מחייבת ממון או ביצוע. 

 קניינים בנוגע לדיני התורה, אינם צורה מוסכמת חברתית של העברת בעלות, לאף אחד לא אכפת אם העברת בעלות נגמרת ברישום בטאבו, ע"פ חוק. השאלה של בעלות הלכתית היא שאלה הנוגעת לדיני שופר, אתרוג.  וכו'. דהיינו מי יכול להקדיש קרקע שנקנתה בכסף ולא נרשמה בטאבו. על איזה אתרוג ניתן לברך. ומתי שופר נחשב שופר גזול. 
  אם תעיין במאמר שבאתר, תראה שמחלוקות התנאים בשאלת ביצוע הקניינים נובעות מהשאלות ההלכתיות הקשורות בבעלות. 

  קניין מנכרי אינו יכול להיות בשטר, מאחר ובשטר המוכר הוא זה שמבצע את הקניין, ורק בקניינים שהקונה מבצע את הקניין, כמו משיכה, חזקה, והמוכר הנכרי מוכן שהקונה היהודי יבצע את מעשה הקניין, כי הוא קיבל את התמורה הכספית, אז אין מניעה שהיהודי יקנה בקניני תורה, 

  שוב אני חוזר ומדגיש, שהקניינים שההלכה מתייחסת אליהם, אינם קובעים בעלות הסכמית המוגדרת ע"י החוק. אלא בעלות שמוגדרת לצורך קיום דיני התורה בלבד.    



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-17/10/2010 20:50 לינק ישיר 

דיני קנינים אינם כמצוות [שופר, לימוד תורה, תפילין], אלא יצירת מסגרת חוקית הקובעת באיזה אופנים יתקיים משא ומתן בעולם. {דוגמא לדבר, קנין סיטומתא דכתב הרשב"א בתשובה שמהני מפני ש'מנהג עוקר הלכה'. וודאי לא יעלה על הדעת שאם יסכימו העולם שניתן לקדש אשה בדרך רביעית- יעקור המנהג את ההלכה. אלא ודאי דחוקי מעשי הקנינים הם יצירת המסגרת הנאותה בה ינהלו העולם את עסקיהם. וממילא אם סיכמו שעיסקה 'נסגרת' באופן מסוים, ראוי שזה יכנס למסגרת חוקי הקניינים}.

שאלה שקשה לי זמן רב, ואשמח אם תפתור לי אותה: כיצד שייך לחלק במעשים הפועלים קניין בין גוי לישראל.
[ולא תימא לי דהוא גזה"כ בעלמא. דלכא' אין מקום לגזה"כ בדבר שנעשה אך להעמיד העולם באופן חוקי ונאות].



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > קניין מעות ע"ז ס"ג:
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר

bholext