| נשלח ב-21/10/2010 23:58 |
 |
| |
הציבור החרדי מול הציבור הדת"ל
רציתי לשאול,כשנעמיד את הציבור החרדי מול הציבור הדת"ל,היכן אנשים מרגישים יותר סיפוק,יותר הרגשה שמיצו את המיוחדות שלהם,שהם מתקדמים בחיים,הרגשה שעומדים מול אתגרים שעליהם לכבוש אותם?
|
|
|
|
| נשלח ב-21/2/2011 21:45 |
|
| |
נושא טעון וקשה מאד אני חולק על מי שכתב שלא צריך לחפש פתרונות ברמת הכלל אם לא נחשוב ונפעל המצב בציבור שלנו יגיע לפיצוץ מוחלט אבל זה לא סותר את זה שכל אחד צריך לדאוג לעצמו בנפרד איך להתקדם בחיים אני למשל לקראת סיום תואר של רב ברבנות הראשית ועוד היד נטויה
|
|
|
|
| נשלח ב-26/10/2010 11:03 |
|
| |
| ירוחםשמ כתב: |  | מקס
שבט לוי שבט יששכר, הכל טוב ויפה,
הציבור צריך להסכים לשלם משכורת אפילו יום לשבט לוי, וכמובן שבט זבולון צריך גם להסכים. אחרת זה גזל. |
|
ירוחם:
אפשר להחליף את הגבאי צדקה כל ארבע שנים בבחירות, אבל כל זמן שהגבאי צדקה נותנים למה זה גזל ?
לגבי הרעיון של סגסג מבחינת האברכים: אני טוען שהם מחויבים לעשות כך, ולא משנה אם הם מקבלים כספי ציבור מהמדינה או מתורמים מחו"ל, בכל אופן זה תפקידם הציבורית לשרת את הציבור, התורה לא חייבה לשלם מעשר לשבט לוי כי הם יפים או מה, התורה חייבה לשלם להם כי הם משרתי הציבור, כמו עובדי מדינה,
|
|
|
|
| נשלח ב-26/10/2010 11:02 |
|
| |
ירוחם-
שכחת תלמודך. כופים על הצדקה.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/10/2010 10:53 |
|
| |
מקס
שבט לוי שבט יששכר, הכל טוב ויפה,
הציבור צריך להסכים לשלם משכורת אפילו יום לשבט לוי, וכמובן שבט זבולון צריך גם להסכים. אחרת זה גזל.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/10/2010 10:46 |
|
| |
סגסג:
כל הרעיון של לדמות לומדי כולל לשבט לוי ומזה ההתר לחיות על הציבור,
מחייבת אותם ברעיון שלך, וזה לא שאלה אם לעשות כך או לא,
כמו שיש לכל בן שבט לוי חמש שנים ללמוד ואחר כך לשרת את הציבור חינם,
כך בדיוק חייבים לומדי כוללים אחרי חמש שנים לשרת את הציבור,
איך לשון מכתב הרב אלישיב היום ביתד, הנה
כי מכיון שהסמינרים בית יעקב הינם מוסדות שנתמוכים על ידי הציבור חייבים הם לשאת בעול הציבור בשיבוץ תלמידות וכו' וכו'
|
|
|
|
| נשלח ב-26/10/2010 10:33 |
|
| |
תלמיד טועה
בקשר לרעיון על הקמת בית מדרש לרמי"ם,בוודאי שצריך שגם אצל הראשי ישיבות יוחלט לקחת רק משם,כי אחרת נפל בבירא כל הרעיון הזה.
אני חושב שיש ברעיון שלי מעלה נוספת,יש ישיבות שידועות כישיבות טובות,ובאופן טבעי הצוות שם הוא צוות מעולה,אבל מה שקורה שבדור הבא של ההנהגה בישיבה,שזה הולך עם קשרי משפחה,יתכן מצב שיש הרבה שאינם ראוים לתפקיד,ואולי אף אם הם ראויים,אבל לא לרמה של הבחורים שנמצאת בישיבה הזו,כך שיש מצב שיש ישיבה שיש בה בחורים מעולים שהיה טוב שיהיה להם ראש ישיבה ורמי"ם מוצלחים,שיעלו את רמתם יותר, הם יכולים לקבל צוות שלא כ"כ מתאים להם, ואילו ישיבה אחרת שהתלמידים שם חלשים יותר, לפעמים דוקא שם יש צוות יותר מוצלח, שלא תמיד ממצה את עצמו, ולא תמיד יש לו למי למכור את ה "תורות" שלו.
מי שיסתכל בהנהגה שיש בישיבות יראה שיש הרבה שהיו גדולים מאוד ולא קבלו כלל משרה לפי גודלם, אני לא רוצה להביא דוגמאות, כי יש בזה משום לה"ר, אבל כל אחד שיחשוב קצת יראה כן,.ברגע שיהיה מצב שלא מקבךים לפי קשרי משפחה,תפתר בעיה זו.
לבעל בעמיו
הרעיונות שלי זה בעיקר לאברכים,וזה תופעה שנתחדשה רק בימינו,שיש ציבור כה ענק של לומדים.
חוץ ממה שלא כל מה שהיה פעם זה מקודש מקודש,אולי אתה רוצה גם את הנהירה אחר ההשכלה שהיתה בישיבות של פעם?.
חוץ מזה,הרקע של הבאים לישיבות בימינו הוא רקע שונה ממה שהיה פעם,פע מי שהגיע לישיבה הגיע כי רצה ללמוד, היום הרבה מגיעים בגלל האוירה, ולכן יש יותר ענין להשים דגש על הדברים שהזכרתי.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-26/10/2010 09:53 |
|
| |
סגסג
בישיבות הליטאיות היתה התנגדות עקרונית לרעיונות שלך ולכן אנן, יתמי דיתמי, לא יכולים לשנות.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/10/2010 08:51 |
|
| |
סגסג - עקרונית - יש איזשהו מדרש שאין מי שעובד את ה בכלל לבבו וכו' אלא מי שלומד ביגיעה וכו'. כי בכל לבבו זה ללא שום מניע מלבד המצווה. נכון שזה קשה, אבל זהו בדיוק העניין הנדרש (ולא רק בגלל המדרש. זה הגיוני). הרגשת מצוי עצמי וכו' היא עצמה גם שכר. מלבד זאת נגעת נכון באבחנה כי הדרישה להפוך מצב אוטופי שרק יחידים מסוגלים לו לנחלת הכלל בלתי אפשרית.
- לסעיפים המעשיים – א. איך אתה רואה בעיני רוחך את מקבלי התארים על "חבורות" וכו', דבר שאינון נמדד בכן/לא, לא לפי מקושרים? ב. בכוללים צריךלהגיע לתיאום בין כל ראשי הכוללים שילמדו את החומר של המבחנים. נסה.... . ג. אם תהיינה מגמות מהר מאוד המגמות התפוסות תהיינה אלו ה"משתלמות" והנה כוונת את רוב הכשרון לרמ"ים בלבד (אני מנחש שהמו"צות תישאר די ריקה כי אינה בשכר).
- איני בטוח שזה טוב, אם כי הרעיון יש בו משהו. בתנאי שראש ישיבת X יהיה מחוייב לקחת משם ר"מ ולא את בניו וחתניו. ובתנאי שגם שם, היות וזה תחום די אפור ולא חד משמעי לא יהיו כל בעלי הציונים הגבוהים "מקושרים". אולי כדאי לקחת כמנהל המבחנים "מיזרוחניק" כדי לוודא שהעניין יעבוד ללא נגיעות...
|
|
|
|
| נשלח ב-25/10/2010 22:41 |
|
| |
כתבתי על כך שיש לחשוב רעיונות איך להפיח חיים בכוללים,להלן כמה רעיונות.
לפני כן אקדים,ששמעתי מאדם גדול,שהבעיה אצלנו שלומדים מדי תורה לשמה,אולי במבט ראשון זה נשמע דבר חידוש,אבל בהתבוננות רואים שזה נכון,רוב האברכים יושבים ולומדים,בידיעה שלא יא להם מהלימוד איזה הנאות בעולם הזה,לא כבוד,מעמד,כסף,וזה בודאי מעלה,אבל מצד שני זה גורם לירידה באיכות הלימוד.
וכמו שכתוב ואהבת את ה' אלוקיך,בשני יצריך,ביצר טוב וביצר הרע,שיש להשתמש גם בהנאות העולם הזה ככלי לעבודת ה'.
מתן תוארים כמו שבאקדמיה יש תוארים לאדם שלמד,אפשר גם אצלנו ככה,בצאנז יש כזה דבר שיש תוארים למי שנבחן על סכום מסוים של דפי גמרא,כמורנו,החבר,אפשר ליישם את זה גם בכוללים,מי שיעמוד במבחנים מסוימים יהיה לו תואר.
מילגות כמו שיש בעולם האקדמיה מספר מילגות, פרס נובל, פרס ישראל,פרס א.מ.ת.,ועוד,כדאי שגם אצלנו יהיה מספר פרסים כאלו.
מגמות שילמדו להיות רמי"ם, משיבים בישיבות וכדומה, וליצור מוסכמה שלא לוקחים מי שלא למד במקומות כאלה,המעלה בזה היא מאוד גדולה,היום אברך יושב ולומד,ויודע שאם אין לו קשרים,הוא יכול לחלום על משרה,וגם מי שבסוף נבחר לקבל משרה,הרבה פעמים הוא בעצמו לא ידע שהוא עומד לקבל משרה,כך שהדבר לא תרם לו ללימוד בחשק,ללמוד בידיעה שבמשך הזמן יקבל תפקיד,לכן כשיהיה כזה מגמה,אז הקבוצה שתלמד שמה,יהיה לה דרבון כי כל אחד ירגיש שיש לו יותר סיכויים להתקבל למשרה כלשהיא.
מוצי"ם לענינים מסוימים כמו שבעידן שלנו יש לכל תחום רופא משלו,לדעתי,גם בתחומי ההלכה אפשר לעשות כן,בודאי שיש דמיות שאמורות להיות הגדולים שבדור,עם ידע כולל ברוב התחומים,אבל,המוצי"ם הסטנדרטים היום הם לא ברמה כזו,ומה שקורה,שהם לומדים כמה מקצועות בצורה רצינית,את המקצועות הידועים,שבת,נידה,וכו',אבל יש תחומים שהם לא כל כך לומדים בצורה רצינית,אלא עוברים מלמעלה על המשנ"ב וכדומה,וכמובן שרמת הפסיקה בהתאם,אפשר לעשות שתהיה קבוצה שתלמד להתמחות נגיד,בהלכות מועדים,השניה בהלכות מזוזה וספר תורה,וכן על זה הדרך,כך כל אחד ירגחישד שקיבל מעמד בתחום מסוים,וגם ירגיש שהגיע להישג מוגדר בלימודים שלו.
עד כאן כמה רעיונות שעולים במוחי,כמובן שיש עוד רעיונות,אבל לרעיונות אין גבול,אז העלתי כמיסת הפנאי כמה רעיונות.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-24/10/2010 14:07 |
|
| |
תלמיד טועה
לשאלתך,האם זה הערכים שהאדם נמדד בהם,התשובה היא,כצו שלעבודת ה' צריך גוף בריא,צריך גם נפש בריאה,ואדם שאין לו סיפוק והרגשת מיצוי עצמי,אין זה נפש בריאה,ובהכרח הדבר יפריע לו בעבודת ה'.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/10/2010 10:28 |
|
| |
| תלמידטועה כתב: | | | שרפ לגדולים האסימון נפל לבד או נדחקו ע"י הנסיבות? |
|
תלוי
בגרמניה נפל להם האסימון לבד, אחרי שהתחיל להיות קושי למצוא צעירים מניחי תפילין בעקבות מאבק האורטודוקסיה נגד ההשכלה.
בהונגריה הם היו פרקטיים (כמו חסידי סאטמר היום בענין זה).
בפולין הממשלה אחרי מלחמת העולם הראשונה הנהיגה חינוך חובה ואז הוקמה רשת יסודי התורה להתחרות ברשתות הציוניות, המזרחי, הבנוד וכד'. בנוסף עזיבת הדת המהותית יצרה מצב שאם אין תשובות לשאלות, לא ישארו יותר שואלים.
שים לב לדוגמה לגב' שרה שנירר זצ"ל שהקימה את בית ספר בית יעקב בקרקא (קרקוב) והחרדים זרקו עליה ועל תלמידותיה אבנים, עד שהתברר להם שעדיף שבת תדע קרוא וכתוב והשכלה בסיסית עם יראת שמים, מאשר שתמצא את עצמה במועדוני הבונד ואז חיבקו את רשת בית יעקב (חיבוק דב אבל זה לא חשוב).
נ.ב. המוזר הוא שליהודים הספרדים באירופה השכלה מעולם לא היה משהו בעייתי. סבתי ז"ל למדה בתיכון למסחר כמסלול רגיל לבת יהודיה. גם היהודים באיטליה ראו בשילוב השכלה ולימודי תורה דרך חיים נורמלית (אם כי הייתה בעיה בלימודי הפילוסופיה הנוצרית שהיו כרוכים בלימודים, שיצרה בעיה).
|
|
|
|
| נשלח ב-24/10/2010 08:52 |
|
| |
סגסג מצוי עצמי וסיפוק הם הערכים שמולם נמדד אדם? מקס - היכן תמצא רבנים כאלו?
- איזו הצדקה מוסרית יכולה להיות לפטור מצבא?
- הערה לשונית – מי שעובד אינו "אברך"
שרפ לגדולים האסימון נפל לבד או נדחקו ע"י הנסיבות?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-24/10/2010 06:45 |
|
| |
הכותבים יצאו מנקודת הנחה שבשביל שחרדי ירגיש טוב עם עצמו הוא צריך להיות אברך כולל, כי כיום זו המהות של החיים שיחצנ"י הציבור החרדי מציגים.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/10/2010 01:52 |
|
| |
איש חשוב
לא עשיתי סקר לדעת בדיוק באחוזים מה כמות העובדים בציבור החרדי,אבל,בגדול,הכיוון הכללי בציבור החרדי,הוא ללמוד בכולל.
דבר נוסף,גם אלו שעובדים,אינו דומה מי שיכל לבחור את הדבר שנפשו חשקה בו,ולעבוד בזה,למי שנזרק בעל כרחו לשוק העבודה,ועליו לקחת עבודה מכל הבא ליד,העיקר להביא כמה גרושים הביתה.
|
|
|
|
|
