שאלה זו הינה עתיקת יומין בהיבט הפילוסופי שלה כולנו משתמשים יום יום במילה הזו, במושג הזה, אני אומר, אני חושב, אני עושה וכו' וכו'
ויש ליתן את הדעת מיהו ה"אני" עליו אנו מדברים הגוף? השכל? הרגש? הרוח?
לאמיתו של דבר מתחלקת השאלה לשני חלקים:
א. מהו ה"אני"? כלומר להצביע על הנקודה המסויימת מאד שהיא היא האני.
ב. אם אכן נוכל להגדיר את ה"אני" בצורה מדויקת נצטרך להסביר מהו תפקידו של ה"אני" ומה חלקו הפרופורציונלי בחיי היום יום לעומת מה שאנו חושבים טרם הצלחנו להגדירו.
אף שיתכן מאד כי אחרי אשר תהיה בידנו ההגדרה המדויקת ל"אני" כבר יהיה ברור באותה מידה מהו תפקידו.
רבים עסקו בשאלה זו ויש הרבה מה לכתוב בנושא זה. אולם קודם לכן נצטט את דבריכם הכתובים כאן במקום אחר.
נשלח ב-17/12/2010 03:02
יש כאן תגובות יפות ומגוונות וזה נושא באמת מעניין אבל באמת לא ראיתי פה ממש תשובה חותכת לשאלה מיהו ה"אני"? אסטרו נט טען שהאני זה הערך העצמי, רעיון, אבל סליחה, הערך העצמי שלי? של מי? של אני! אז מיהו ה"אני" הזה? ובכלל קצת מוזר לומר שהערך העצמי שלי זה אני כי התשובה לשאלה מי אני, צריכה להיות כזאת שתבדיל בין הזהויות של האנשים, תשובה כזאת שתכריח שבגללה אני זה אני ולא אתה ואתה הוא אתה ולא אני וזה קצת קשה אם נגיד שזה הערך העצמי. והרי לא יתכן שני בני אדם בעלי ערך עצמי זהה? ולפי"ז יוכרח ששני בני אדם אלה זה רק תעתוע של דמיון כי באמת זה רק אני אחד.. גם מה שכתב חזן גדול שהאני זה ההפרש בין חי למת, טוב ויפה, נניח שזה נכון אז זה רק צמצם את התשובה להפרש הזה בין חי למת אבל זה לא ממש עונה על השאלה מיהו ה"אני"? וטוב שאל גם דודבר על זה שהרי מן הסתם יש עוד דברים שנמצאים בהפרש בין חי למת חוץ מהאני אז מיהו האני באמת? והשאלה איך שהציג אותה מקסמן (בתגובתו הראשונה) נכונה ויותר מחדדת את הענין, אני מבין שאני? מי זה אני שיודע שיכאב לי? וכו' וכן הקטע שהוא הדגיש בצהוב (בתגובה כאן מעלי) ממש ממחיש את הבעיה שהאני לא יכול להסתכל בעצמי אלא אם זה יתחלק לשני חלקים וכו'. עד כאן החלק של השאלה אבל מה באמת התשובה? רבותי, מיהו ה"אני"?
התשובה צריכה להיות, אני חושב, על פי הפילוסופיה של דקארט. קודם כל אני יוצא מנקודת הנחה שה"אני" האמיתי זה החלק הכי מהותי באדם וזה ממילא החלק הכי קיים באדם, עכשיו, לא נעשה כאן את כל הדרך שהוא עשה אתם בטח מכירים את זה אבל בסוף הוא הגיע למסקנה ש - אני חושב משמע אני קיים. ועכשיו על דרך זה אני מוסיף - אני חושב משמע "אני"!! דעתכם?
נשלח ב-15/11/2010 11:05
חזן גדול: אתה חוזר וטוען כל העת, שהאני זה החלק שמתווסף ממוות לחיות.
יתכן שאתה צודק, אך אין בטענה זו בכדי להגדיר תשובה לשאלתינו 'מיהו האני', מכיון שהמפריד בין חי למת לא מסתכם באני בלבד, אלא זה כולל את הנשמה, את היצרים השונים, את השכל על כל רובדיו, עוד כמה חלקי חיות כרגש, רוח וכדו', ואולי עוד כמה דברים שאיני יודע עליהם.
אנו כאן שואלים וצריכים להגדיר מי מהחלקים האלה הוא האני האמתי השולט על כל האדם, ומי מהם הינו רק כלי שימוש ביד אותו האני,
אולי הצירוף-תרכיב של כולם יוצר איזשהו אני מסוים. או שאין בכלל אני, רק שכל חלק משמש בזמנו. [מה שלא נראה לומר]
אתה מדבר באופן מאוד כללי, ואיני יודע איך אפשר להפיק מדבריך מענה ספציפי לנידון.
אסטרו נט: אתה עונה על הקושיה את מה בני האדם מכנים 'אני' גרידא,
וע"ז נכונה תשובתך שזה סובייקטיבי [לדעתי עליך להשתמש במילה 'אינדודואלי'] ותלוי בערך העצמי של האדם.
אך: א. אין הנידון כלל את מה אנשים מכנים אני, אלא מציאות הדבר מהי, וכמו שכתבתי.
ב. אין הסתברות כלל שאנשים קוראים אני באופן אינדודואלי.
לדעתי צודק maxmen בקושיתו, מיהו המגדיר את המיהו. ואינו צודק חזן גדול בתירוצו, ובדוגמתו מהפילוסוף החוקר את שכלו. כי קושיתו לא באה כהכרח, אלא מהוה משל לבירור הדבר בלבד.
7. מדע שכולל גם את המודעות
זה לא נגמר בחופש הבחירה. "עולה כאן גם התחושה שיש לנו הכרה במשמעות של המודעות", אומר אהרונוב ומאיר פער נוסף במפגש המרענן בין הפיזיקה לפילוסופיה. "במודעות הכוונה היא שיש לנו היכולת להיות מודעים לעצמנו. הפיזיקה מכירה רק במקרים של צופה ונצפה. אם אתה רוצה לראות משהו בעצמך אתה צריך לחלק את עצמך לשני חלקים כאלה. אלא שאם אתה רוצה לצפות בצופה, אתה מגיע מהר מאוד לאינסוף צופים. על פי ההיגיון הזה, המוח שלנו, שמאפשר מודעות עצמית, צריך להיות המערכת הכי מורכבת שיש בטבע.
"הפיזיקה צריכה להתאים את עצמה למוח הזה ולחוויה האנושית, שהרי מדובר במערכות מורכבות לאין שיעור מאלה של אטומים, ולכן הן גם מערכות שמסוגלות לראות ולחוש תמונה רחבה יותר מזו שהפיזיקה מסוגלת כיום להסביר. אנחנו צריכים לעבור לעבודה על מערכות מורכבות לאין שיעור כדי להבין את טבעו האמיתי של היקום. כרגע אנחנו עובדים על חלקיקים אלמנטריים — ולכן רואים רק חלק מהמערכת הפיזיקלית. העבודה שלי פותחת, לטעמי, את הדלת למעבר למערכות מורכבות יותר. יש לא מעט חורים ואי־התאמות בתורת הקוונטים, ואני משתמש באי־ההתאמות הללו כדי לחפש כיוון למהפכת הפיזיקה הבאה, שתאפשר לנו להבין את עצמנו יותר טוב וגם להסביר את התכונות האמיתיות שלנו".
נשלח ב-1/11/2010 09:17
אני יודע מה זה "חי" ופחות או יותר גם מה מבדיל אותו ממת. יש חי בהרבה מובנים, הלב פועם, הדם זורם, הריאות נושמות, הגוף חם, הגוף מייצר אנרגיה, המוח חושב, האדם מודע לעצמו. לאיזה חלק באדם אתה קורא חי?
נשלח ב-31/10/2010 18:50
אני חושב שאני מתאר אותו באופן שאמורים להבין את כוונתי: תבדוק על עצמך: אתה חי? מה זה אומר? זהו! זה "אתה" ! ! !
נשלח ב-31/10/2010 18:46
עדיין לא הבנתי מה זה "החיות\האני", האם זו ישות גשמית או רוחנית? אם זו ישות גשמית מוכרת אז למה אתה לא מתאר אותו באופן שנבין למה כוונתך, ואם הישות הזאת לא מוכרת אז חייב להיות שהיא ישות רוחנית ואתה הרי טוען שאין הכרח שהיא ישות רוחנית.
נשלח ב-31/10/2010 17:43
יפה אסטרו בדיוק לכן כבר כתבתי בהתחלה את מה שאני חושב שהכי מדויק למה שאני מתכוין שההפרש בין גוף חי לגוף מת - זה "אני" ומה שאתה שואל האם לצד הגוף קיימת ישות נוספת בשם חיות שזה האני? אני אומר שזה לא ישות נוספת אלא ה"אני" זה הישות היחידה שהיא ה"חיות" (איך שקראתי לה) כי הגוף לבד הוא בכלל לא ישות הוא דומם
נשלח ב-31/10/2010 17:11
האם אתה מתכוון לומר שלצד הגוף קיים ישות נוספת בשם "חיות" שהוא "האני"?.. או שמא כוונתך לומר שגוף חי הוא "האני" בעצמו?.. מדבריך הבנתי ששתי האפשרויות הנ"ל לא תואמים את כוונתך ואם כך עדיין לא הבנתי למה כוונתך במילה "חיות".
נשלח ב-31/10/2010 15:50
אסטרו_נט ידידי דבר ראשון אין לך שום הוכחה שאני דתי מי סיפר לך את זה? איפה בדיוק ראית שכתבתי שה"אני" זה הנשמה?! אין לי מושג מה זה הנשמה ובודאי שאני לא יתחיל להגדיר אותה (בכל אופן לא בנושא האני) כל מה שאי אומר זה דבר פשוט שיכול באופן עקרוני לצאת גם מפיו של אתאיסט וגם אם הוא חושב שהערך הכי גדול שיש זב סיפוק הצרכים הגשמיים אבל כשמדברים על אני רוצה, אני חושב, וכו' לא מתכוונים לדם ולעצמות וגם לא לעור ולגידים מתכוונים ל"חיות" שיש בגוף כי עובדה שכשהגוף מת הוא כבר לא חושב ולא רוצה שום דבר אז אם אני רוצה ואני חושב משהו זה אומר שהאני הוא ההפרש בין גוף חי לגוף מת. עכשיו מה זה קשור בכלל לענין דתי?! מצידי תגיד שאין חיים לאחר המוות וברגע שהגוף מת נגמר הסיפור ואין כלום אין "אני" יותר אבל כשהיה חי אז ה"חיות" הזאת היא היא ה"אני" אתה יכול גם להגיד שה"חיות" זה הנשמה והיא נשארת לעולם העליון שאחרי המוות לא איכפת לי אבל אין לזה שום קשר לפה אני לא מדבר בשפה של גוף ונשמה אני רק אומר שהאני לא מתייחס לחומר של הגוף אלא לחיות שיש בו וזה נראה לי דבר פשוט ומוכרח שכל אחד יסכים איתו אני מובן?
נשלח ב-31/10/2010 15:24
חזן, כשאתה טוען שה"אני" הוא הנשמה ולא הגוף, סביר להניח שאתה מבסס זאת על השקפתך הדתית שטוענת שהגוף אינו בעל ערך והנשמה היא כן בעלת ערך?! ואם אכן כך הדבר אז גם אתה אומר בדרך שלך ש"האני" הוא כל דבר שהוא בעל ערך.
אלא שיבוא האתאיסט שלפי השקפתו הגוף הוא בעל ערך ולא הנשמה, ויטען בדיוק להפך, ש"האני" מתייחס לגוף ולא לנשמה. וכך בעצם כל אחד יטען ש"האני" מתייחס לדברים שלהם הוא מייחס ערך, לכן אני אומר שהגדרת "האני" הוא עניין סובייקטיבי, כי כאן התייחסת לראייתך האישית המותאמת להשקפתך אבל יש שרואים את הדברים באופן שונה משלך.
נשלח ב-31/10/2010 14:13
עכשיו הבנתי מה אתה אומר ולכן עכשיו התגובה שלי תהיה אחרת. לא בטוח שהאני לא יכול לחשוב על האני למה זה מחייב שאם אני חושב על עצמי אז האני שחושב הוא מחוץ לעצמי? קח דוגמא בלי להיכנס לענין של ה"אני" יש דברים שהם תפקיד של השכל ויש דברים שהם הרגש אז למשל לחקור את העולם וכדו' זה השכל עושה אז אם פילוסוף מתחיל לחשוב על השכל מה זה השכל ואיך הוא עובד זה אומר שלא השכל שלו מנתח את הענין? כי כמו שאתה אומר השכל לא יכול לחשוב על השכל? אז אני אומר כמו שהשכל יכול לחשוב על השכל (והרגש יכול להרגיש את הרגש - - ?) ככה ה"אני" זה לא בעיה אם נגיד שהוא חושב על ה"אני" זו דעתי
נשלח ב-31/10/2010 13:43
חזןגדול כתב:
מקסמן, אין לי מושג מה קורה בבית דין של מעלה למה אתה צריך לרוץ עד לשם אני מדבר מה שרואים פה כל מה שיש באדם חוץ מהגופה שלו זה האני שלו אם אתה שואל מה מגיע למעלה? לא יודע צריך לשאול מיסטיקנים
לא לא, זה רק כמשל, זה אותו דבר כאן בעולם הזה,
רק כאן האחר מזהה אותי (את ה"אני") בגופי, כלומר גופי בכלא, גופי מקבל\נותן מכות, וכדומה,
ולכן השאלה היא איך אני יכול לחשוב על ה"אני" שלי, כי אם אני חושב על האני ?! סימן שיש מישהו אחר שחושב על העצמי\האני,
אז חייבים לומר שהמישהו הזה הוא הוא ה"אני",
אבל עכשיו הרי אני ומגדיר את המישהו נכון ? אז מזה שמגדיר את המישהו ?
ועכשיו אני שואל, מי הוא זה ששואל "מי המגדיר את המישהו"
וכן עד אין סוף,
לאן שנגיע ?! ה"אני" עומד מבחוץ ושואל ומגדיר וחושב על ה"אני", והבן
תוקן על ידי maxmen ב- 31/10/2010 13:44:28
נשלח ב-31/10/2010 12:26
מקסמן, אין לי מושג מה קורה בבית דין של מעלה למה אתה צריך לרוץ עד לשם אני מדבר מה שרואים פה כל מה שיש באדם חוץ מהגופה שלו זה האני שלו אם אתה שואל מה מגיע למעלה? לא יודע צריך לשאול מיסטיקנים אסטרו_נט, מה שכתבת בהתחלה אני לא כ"כ מבין שיש חילוק בין אני לאני באמת אבל לא משנה ראיתי שחזרת מזה בכל אופן מה שכתבת בסוף שהאני זה הערך העצמי של האדם אז מי שאין לו ערך עצמי בכלל הוא לא קיים?!
נשלח ב-28/10/2010 10:47
אולי בעצם אפשר לחלק את השאלה לשתיים. האחד: למה כוונתנו כשאנחנו אומרים "אני" והשני: מהו האני האמיתי. השאלה השנייה היא שאלה רוחנית יותר ויתכן שזאת לא השאלה המקורית אז אני חוזר בי מהדברים שכתבתי בתגובה לדברי החזן. ולגבי השאלה הראשונה התשובה שלי היא שזה סובייקטיבי, כי כשאני אומר "אני" אני מתכוון לערך העצמי שלי ולכן זה משתנה מאדם לאדם בהתאם לאופן שבו הוא מודד את ערכו העצמי, יש אדם שמודד את עצמו על פי המראה\היכולת\הידע\המכונית\האשה\וכדומה, או כזה שמודד את עצמו בהתאם למעשיו לכוונותיו. מעשים וכוונות הם הערך האמיתי של האדם על פי היהדות וזה כבר מתקשר לשאלה השנייה של "מהו אני האמיתי" והתשובה היא מעשיו של האדם.
סיכום תשובתי לשאלה הראשונה: 1- ה"אני" הכוונה לערך העצמי 2- הערך הוא סובייקטיבי וכל אדם מתכוון לרכיבים מסוימים בתוכו.
(תשובתי לשאלה השנייה: עניין של אמונה. לפי היהדות: מעשים)
לא לחינם השאלה הזו העסיקה כל כך אנשי רוח, כשאדם מתבונן בתוך עצמו הוא מרגיש שכשהוא אומר "אני" הוא לא מתכוון לכל מה שיש אתו, הגיוני שהאדם לא יהיה מסוגל להזדהות עם מרכיבים שהוא לא מעריך בעצמו. דעתכם?!
נשלח ב-25/10/2010 21:47
רציונליסטי: ישר כח עצום על פתיחת אשכול זה, אחר הדיונים הקודמים שנגעו רבות בנושא זה. וכן על הצגת הדברים בטוב טעם ודעת. אני מקוה בהקדם האפשרי להגיש לפניכם חומר בנושא חשוב זה. דוד.
