בודאי שאין כאן עניין בהבאת דעתם של כל פלוני אלמוני אולם היות שע"פ "מחקריו" פרסם זאת ברבים מן הראוי היה להשיב לו.
בעניין הפרדה בין אנשים ונשים בסעודת מצוה כותב הנ"ל "התברר, אפוא, כי לא הייתה הפרדה בכל העולם היהודי, פרט למחוזות מסוימים בהונגריה וגם שם השתרש מנהג פסול זה, רק בסוף המאה ה- 19. מסתבר שזהו "מנהג" חדש שלא ידעו אבותינו במשך אלפי שנים".
מן הסתם אשתמיטתיה מש"כ הב"ח שחי לפני (כ-400 שנה) באה"ע סי' סב והובאו דבריו ב"בית שמואל" שם בזה"ל "כתב ב"ח כשאנשים ונשים בחדר אחד אין אומרים "שהשמחה במעונו" דאין שמחה כשיצה"ר שולט".
הב"ח אכן מתיחס למקרה ספציפי ברקאקא של ישיבת אנשים ונשים ב"חדר אחד" ומסביר זאת שמדובר בסעודה קטנה בשבע ברכות. ואכמ"ל.
המצאה היא גם לצד השני וכגון קביעת הלכה על איסור הליכה של זוג יחדיו ברחוב. ומכאן הדרך קצרה להתערבות בענינים שבינו לבינה בגדרים שלא שערום אבותינו וכבר רעש בזה הסטייפלער נגד ההמצאות של הבית ישראל המצאות משונות אשר עד היום לא הוכחו כיעילות או מונעות פרצות ואכמ"ל. ככלל המצאות אף פעם אינן טובות ויותר גרוע זה שכדי להרגיש בנוח מנסים לכפות אותם על אחרים שהרי להשאר ממציא וחריג אין איש מעוניין.
נשלח ב-2/11/2010 09:38
בסרטון מונקאטש יש כמה קטעים לרבות ריקודי הורה של תנועת נוער חילונית.
אבל בחתונת בן האדמו"ר, רואים בבירור את הקהל המצטופף לפני החופה והוא כולו תערובת ל"ע.
נשלח ב-1/11/2010 09:38
<מכל הנאמר שם לא נראה שכך היה המנהג, אדרבה נראה שבאו להלחם באי אלו שהעיזו לעשות כן>
אם תעיין בסוף דברי הים של שלמה תווכח, שהיה זה "מנהג" מקובל בזמנו, אולי לא מנהג וותיקין אבל כך נהגו,
"ובעוונותינו הרבים האידנא עוברים על אותו שהוא כאש לנעורת בשמחת נישואין, כשמתערבים אנשים ונשים יחד", אם היתה מחיצה בשעת הסעודה היכן התערבו? ליד המעליות?
<איך נעלם ממך מש"כ ביש"ש גיטין פ"א סי">
שכחתי למה נעלם ממני.
<בסרטון שהבאת, הריקודים הם לא מחתונת מונקאץ' אלא של בי"ס חילוני באיזור ששרו שירי ציונות>
לא של בי"ס חילוני אלא של תנועת נוער, ולא באיזור אלא בעיר.
חוץ מהשיר "התקוה" או שאר "שירי ציונות" בלשונך, נראה לך שהכל שם חסידיש?
מכל הנאמר שם לא נראה שכך היה המנהג, אדרבה נראה שבאו להלחם באי אלו שהעיזו לעשות כן. ואגב, איך נעלם ממך מש"כ ביש"ש גיטין פ"א סי"ח.
בסרטון שהבאת, הריקודים הם לא מחתונת מונקאץ' אל של בי"ס חילוני באיזור ששרו שירי ציונות.
נשלח ב-31/10/2010 18:11
פתאם אנחנו יכולים לחדש חידושים.
נשלח ב-31/10/2010 16:51
בין אם יש או אין חיוב, ודאי שתיקון גדול הוא להתקין שאנשים ונשים לא ישבו יחדיו ויבא גם השטן עמהם. ומי שמפריע לו החברה ה'חדגונית' או משעמם לו ככה, יבקש רחמים ממי שהגבורה שלו.
נשלח ב-31/10/2010 11:19
בלי ספק צורת הלבוש של הנשים כיום אכן יכולה להטעות אי מי להגדירן כחפצא. או כחפצו... ואמטו להכי יתכן שגם אם בעבר לא היתה נהוגה ההפרדה מ"מ כיום יש סיבה לנהוג בה בפרט בשמחות וד"ל. ומעתה לא תתמה מאי שנא מנסיעות מהדרין ועדיין יש להקשות בדוחק תרתי משמע וצע"ע.
נשלח ב-31/10/2010 10:46
כתב הבנשק: 'שמעתי שאצל הרב מבריסק עשו שבע ברכות וישבו גברים ונשים בחדר גדול אחד ללא מחיצה ביניהם'. הרב מבריסק הלך לשיטתיה - יש צווי דינים. גברים ישבו מדין גברא ונשים ישבו מדין חפצא, ולכן לא היה צריך לשים מחיצה ביניהם.
שמעתי שאצל הרב מבריסק עשו שבע ברכות וישבו גברים ונשים בחדר גדול אחד ללא מחיצה ביניהם.
נשלח ב-29/10/2010 06:30
נישטאיך. תודה רבה. (אגב בעצכ"ח לא היה פעם אשכול בעניין הפרדה בתי כנסת?)
צבע_אדום כתב:
מוטי, הנידון הוא לא הנושא ההלכתי, אלא האם יש אמת בסיפורי הסבתא.
לעניין זה ראו את המובאות שכאן. (וביחס לריקודים בצוותא הרחיבו יותר במקו"א שאף הוא צויין שם)
נשלח ב-29/10/2010 02:51
שו"ת ב"ח החדשות סימן נה:
"... ולפענד"נ ליישב דהמנהג נתפשט ע"פ ספר חסידים שכ' כ"מ שאנשים ונשים רואין זא"ז כגון בסעודת נישואין אין לברך שהש"ב לפי שאין שמחה לפני הקב"ה כשיש הרהורי עבירה עכ"ד בסי' י'. ולפי שבאותו סעודה בליל ב' אין עושין סעודה כ"א לקרובים וכולם יושבין בבית חורף וסועדין ביחד אצל חתן וכמה אנשים ונשים לפיכך א"א שהש"ב ע"פ ס"ח משא"כ בשבת בסעודה ג' דעושין סעודה גדולה ואנשים בלבד ונשים בלבד וכן בסעודה בליל שבת ובשבת שחרית אין סועדין לשם בקראקא כי אם בחורים ובתולות אין בו הרהורי עבירה אלא דוקא כשסועדין נשים בעולות בעל ב' לפיכך א"א שהש"ב...".
______
הרב גורן כתב מאמר שנדפס בתחומין כו, על ההפרדה בין גברים ונשים, ותוכן פרקי המאמר הוא:
