| נשלח ב-2/11/2010 03:02 |
 |
| |
האם אברהם התקיל את עפרון?
איך אברהם התקיל את עפרון במקח וממכר על דבר שאין לו ערך ידוע אם בגלל שהוא לא עומד למכירה או כל סיבה אחרת הן המוכר והן הלוקח ינסו לא לגלות את הקלפים המוכר לא ירצה לגלות מהו הסכום בו הוא מוכן למכור כי אולי הלוקח מוכן לשלם יותר וכמו כן הלוקח ישתדל לא לגלות מהו הסכום שהו מוכן לשלם כי אולי המוכר מבקש פחות מזה ולכן כל אחד ינסה להוציא מהשני מהו הסכום שהשני חשב עליו וזה היה הדין ודברים בין אברהם לעפרון אברהם מיד מזכיר את עניין הכסף הוא מעוניין לקנות ולשלם על השדה בכסף מלא יתננה לי וזורק את הכדור לידי עפרון שיגיד מהו הסכום המבוקש עפרון לעומתו מחזיר את הכדור לאברהם בכך שהוא מחזיר את הנושא צעד אחד אחורה ואומר לו מה שנוגע עכשיו זה שאתה רוצה את השדה לאחוזת קבר כדי לקבור את אישתך קיבלת השדה נתונה לך בין אם זה במתנה ובין אם זה במקח מבחינתי השדה נתונה לך קבור מתך ובכך מחזיר את הכדור לאברהם כשיבא לשלם יראה כמה כסף הוא מוציא מה אברהם עושה כדי להפסיק את משחק הפינג פונג הזה הוא מתעקש לגמור את העיסקה עכשיו ומוציא שקית עם כסף שהכמות אינה ידועה ואומר לעפרון בבקשה בא נגמור את העיסקה עכשיו הנה השקית עם הכסף קח את כספך נתתי כסף השדה קח ממני כאן עפרון נכנס לבעיה אין לו מושג כמה זוזי יש בתוך השקית והוא לא יכול לקחת הימור לקבל פחות ממה שהוא מוכן למכור והוא היה חייב לגלות את הקלפים שלו ולומר מהוא הסכום המבוקש והוא אומר את זה בצורה אלגנטית ארבע מאות שקל כסף ביני ובינך מהי וכבר אמרו חזל שעפרן כתוב בלי וו היות שהוא הפסיד שש מאות שקל כסף נותרים שהיו בשקית
תוקן על ידי עצכח ב- 02/11/2010 23:44:39
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-3/11/2010 00:52 |
|
| |
| מואדיב כתב: |  | .
דומני שאתה הולך שולל אחרי המדרשים. פשט הכתוב כלל אינו כך.
הרי אלו שלבי הסיפור בתורה:
1. אברהם קם מעל פני מתו
2. אברהם מבקש מבני חת אחוזת קבר (אגב, שים לב לניסוח: "תנו לי". לא "מִכרו לי")
3. בני חת עונים לו - קבור אצלנו.
4. אברהם מודה לבני חת על ההצעה הנדיבה, אך מבקש מהם תיווך מול עפרון. מציע לקנות בכסף.
5. עפרון מצהיר שהוא מוכן לתת.
6. אברהם מצהיר שהוא רוצה לשלם:
"וַיְדַבֵּר אֶל-עֶפְרוֹן בְּאָזְנֵי עַם-הָאָרֶץ, לֵאמֹר, אַךְ אִם-אַתָּה לוּ, שְׁמָעֵנִי: נָתַתִּי כֶּסֶף הַשָּׂדֶה, קַח מִמֶּנִּי, וְאֶקְבְּרָה אֶת-מֵתִי, שָׁמָּה."
פשט הכתוב אינו בהכרח שאברהם "שם את הכסף על השולחן", כפי שאתה מביא כאן. בפשטות, אברהם מציע לרכוש את השדה בכסף, ולא לקבלו בחינם. שים לב, למשל, להיפוך הזמנים בתרגום אונקלוס, שבא להוציא מידי מדרש זה:
וּמַלֵּיל עִם עֶפְרוֹן קֳדָם עַמָּא דְּאַרְעָא, לְמֵימַר, בְּרַם אִם עֲבַדְתְּ לִי טֵיבוּ, קַבֵּיל מִנִּי: אֶתֵּין כַּסְפָּא דְּמֵי חַקְלָא, סַב מִנִּי, וְאֶקְבַּר יָת מִיתִי, תַּמָּן.
7. ועפרון עונה לו כפי שעונה. אונקלוס, כמו גם רס"ג, לא הבינו שמדובר בכך שעפרון אומר לו "שלם לי 400" - ובכך "חסך" אברהם את התשלום הנוסף שהיה מוכן לשלם, כפי שהבאת לכאן. לפי תרגומם, משמעות מלותיו של עפרון היא שעפרון מציע למכור קרקע בגודל השווה 400. לגמרי הפוך מדבריך.
את הביטוי "אֶרֶץ אַרְבַּע מֵאֹת שֶׁקֶל-כֶּסֶף " מתרגם אונקלוס "אֲרַע שָׁוְיָא אַרְבַּע מְאָה סִלְעִין דִּכְסַף". קרקא ששוויה ארבע מאות שקל כסף. בדומה לכך גם תרגם רס"ג.
והנה, אם לא היית שוקע בתוך המדרש, שום שאלה לא היתה כאן.
|
|
זה מה שמתכוון ראב"ע
"ויאמר אברהם - די לחכימא ברמיזא"
כשמישהו אומר לך: "יאללה, כולה 400 שקל, מה זה ביננו?"
אתה מבין שאם הוא אומר אגב את המחיר שהוא היה רוצה לקבל תמורה.
פשוט הוא רצה לשחק אותה נדיב "לעיני בני חת"...
|
|
|
|
| נשלח ב-2/11/2010 15:59 |
|
| |
תחזל
מזל שיש אותך שאתה מביא את המקור הראשון
|
|
|
|
| נשלח ב-2/11/2010 15:55 |
|
| |
מש"כ בשם מקור ראשון לקוח מהמלבי"ם על אתר,
ויש מאמר של הרב פרופ' עזרא ציון מלמד שמסביר בדרך קרובה, ולפי כתבי החוקים של אותם דורות שהתגלו בחפירות:
לגר, כלומר לא אזרח, לא היתה אפשרות לקנות שדה בלי שתחזור בדבר כעין יובל, או בגאולת ממכר.
תחילה ביקש מבני חת שיתנו לו אחוזת קבר,וישנו את החוק.
ענו לו שיקבור את מתו "במבחר קברינו", כלומר לא הסכימו.
מעתה פנה לעפרון שיתן לו מתנה, שהיא עולמית ואינה חוזרת, שלא כמקח.
ועפרון לא נתן מתנות בחינם, אלא היתה מתנה תמורת תשלום, (בלשוננו פיקטיבית), וזו היא השיחה ביניהם, שהוא מציע לתת בחינם, כדי שתהיה מתנה, ושוב אומר את המחיר.
עד כאן דבריו, ומכאן ראיה מן התורה לעסקאות פיקטיביות ושאר הנודע לאנ"ש..
|
|
|
|
|
| נשלח ב-2/11/2010 15:37 |
|
| |
קראתי בשבת - במקור ראשון- כי אברהם ביקש מבני חת למכור לו אחוזת קבר- ולזה הם לא הסכימו- למכור אחוזה- אבל עפרון הצליח לתחמן את זקני העיר הוא שינה את הנוסח של המכירה- ואמר כי הוא מוכר לו רק שדה- ולא אחוזת קבר ולא קבר, לזה כנראה לא יכלו להתנגדו זקני העיר.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/11/2010 14:34 |
|
| |
מואדיב
ראשית הבקשה של אברהם לבני חת תנו לי אחוזת קבר זהו לכאורה בקשת רשות להתקבל לחברתם ולא שייך כאן עניין כספי ולכן גם הפניה הייתה לכל בני חת כי היה צריך לקבל את האישור של הקהילה
והשאלות שמתעוררות הם כדלהלן מכך שעפרון אומר לו קבור מתך נשמע שעפרון רוצה לדחות את עניין התשלום לאחר הקבורה השאלה למה
ואילו אברהם לא היה מתעקש הייתי אומר שמרוב חביבותו עפרון מציע לא להתעסק עכשיו בעניין שולי כמו התשלום אבל אברהם כן מתעקש ומעוניין לגמור קודם כל את עניין התשלום ורק אחר כך לקבור את שרה רואים שהיה פה עניין גדול סביב נושא התשלום וכן סיפור התורה וישקול אברהם לעפרן את הכסף ארבע מאות שקל כסף עובר לסוחר נשמע שמדובר בטבין ותקילין כלומר המחיר משחק תפקיד חשוב מאוד בכל הסיפור הזה
ומתקבל הרושם שמעל השולחן אומנם הכל התנהל באדיבות ובנחמדות אבל מתחת לשולחן התנהל קרב מוחות סביב קביעת המחיר
|
|
|
|
| נשלח ב-2/11/2010 14:30 |
|
| |
מואדיב
ראשית הבקשה של אברהם לבני חת תנו לי אחוזת קבר
זהו לכאורה בקשת רשות להתקבל לחברתם ולא שייך כאן עניין כספי ולכן גם הפניה הייתה לכל בני חת כי היה צריך לקבל את האישור של הקהילה
והשאלות שמתעוררות הם כדלהלן
מכך שעפרון אומר לו קבור מתך נשמע שעפרון רוצה לדחות את עניין התשלום לאחר הקבורה השאלה למה
ואילו אברהם לא היה מתעקש הייתי אומר שמרוב חביבותו עפרון מציע לא להתעסק עכשיו בעניין שולי כמו התשלום
אבל אברהם כן מתעקש ומעוניין לגמור קודם כל את עניין התשלום ורק אחר כך לקבור את שרה
רואים שהיה פה עניין גדול סביב נושא התשלום
וכן סיפור התורה וישקול אברהם לעפרן את הכסף ארבע מאות שקל כסף עובר לסוחר נשמע שמדובר בטבין ותקילין כלומר המחיר משחק תפקיד חשוב מאוד בכל הסיפור הזה
מתקבל הרושם שמעל השולחן אומנם הכל התנהל באדיבות ובנחמדות אבל מתחת לשולחן התנהל קרב מוחות סביב קביעת המחיר
|
|
|
|
| נשלח ב-2/11/2010 09:25 |
|
| |
.
דומני שאתה הולך שולל אחרי המדרשים. פשט הכתוב כלל אינו כך.
הרי אלו שלבי הסיפור בתורה:
1. אברהם קם מעל פני מתו
2. אברהם מבקש מבני חת אחוזת קבר (אגב, שים לב לניסוח: "תנו לי". לא "מִכרו לי")
3. בני חת עונים לו - קבור אצלנו.
4. אברהם מודה לבני חת על ההצעה הנדיבה, אך מבקש מהם תיווך מול עפרון. מציע לקנות בכסף.
5. עפרון מצהיר שהוא מוכן לתת.
6. אברהם מצהיר שהוא רוצה לשלם:
"וַיְדַבֵּר אֶל-עֶפְרוֹן בְּאָזְנֵי עַם-הָאָרֶץ, לֵאמֹר, אַךְ אִם-אַתָּה לוּ, שְׁמָעֵנִי: נָתַתִּי כֶּסֶף הַשָּׂדֶה, קַח מִמֶּנִּי, וְאֶקְבְּרָה אֶת-מֵתִי, שָׁמָּה."
פשט הכתוב אינו בהכרח שאברהם "שם את הכסף על השולחן", כפי שאתה מביא כאן. בפשטות, אברהם מציע לרכוש את השדה בכסף, ולא לקבלו בחינם. שים לב, למשל, להיפוך הזמנים בתרגום אונקלוס, שבא להוציא מידי מדרש זה:
וּמַלֵּיל עִם עֶפְרוֹן קֳדָם עַמָּא דְּאַרְעָא, לְמֵימַר, בְּרַם אִם עֲבַדְתְּ לִי טֵיבוּ, קַבֵּיל מִנִּי: אֶתֵּין כַּסְפָּא דְּמֵי חַקְלָא, סַב מִנִּי, וְאֶקְבַּר יָת מִיתִי, תַּמָּן.
7. ועפרון עונה לו כפי שעונה. אונקלוס, כמו גם רס"ג, לא הבינו שמדובר בכך שעפרון אומר לו "שלם לי 400" - ובכך "חסך" אברהם את התשלום הנוסף שהיה מוכן לשלם, כפי שהבאת לכאן. לפי תרגומם, משמעות מלותיו של עפרון היא שעפרון מציע למכור קרקע בגודל השווה 400. לגמרי הפוך מדבריך.
את הביטוי "אֶרֶץ אַרְבַּע מֵאֹת שֶׁקֶל-כֶּסֶף " מתרגם אונקלוס "אֲרַע שָׁוְיָא אַרְבַּע מְאָה סִלְעִין דִּכְסַף". קרקא ששוויה ארבע מאות שקל כסף. בדומה לכך גם תרגם רס"ג.
והנה, אם לא היית שוקע בתוך המדרש, שום שאלה לא היתה כאן.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-2/11/2010 08:02 |
|
| |
נחמד מאד. יישר כח.
יש לכל המו"מהבנה פנימית כמובן, אולי עד שנה הבאה האוירה תופשר (משיח ?) וניתן יהיה לגלותה במקצת בלי לחשוש לקיתונות לעג וקלס. לישועתך קויתי ה'.
|
|
|
|
|
