האם אבינו יעקב היה תמים ?

שמואל

מימוני
לכאורה ההתמודדות של יעקב עם עשיו על הבכורה ועל הברכות הייתה מלחמה קיומית להיות או לחדול
להיות זה שיקוים בו ובזרעו אחריו כי ביצחק יקרא לך זרע או להיזרק לתהום הנשייה
הרי רואים איזה חשיבות גדולה כל אחד מהם ייחס לברכות של יצחק ובכן לא היה מדובר כאן בסתם שליטה על ההנהגה ובבחינת מי בראש
אלא מי יהיה זרע ברך ה ויהווה את המשך השושלת של הסבא הגדול אברהם
ובמצב של מלחמה קיומית אין מקום למה יפית ומה נעמת
והשאלה האם זה מוסרי לנצל את חולשתו של היריב היא שאלה של מותרות ויעקב לא יכל לאפשר לעצמו להתחבט במין שאלות שכאלו
וגם רואים שיצחק הכיר בלגיטימיות של הניסיון המוצלח של יעקב להשיג את הברכות לעצמו והוא מסכים ואומר גם ברוך יהיה

שמואלס

שמואלס
 אתה כותב תזה מענינת-יעקב לעומתו נולד חלשלוש הוא חנון מוכשר בכישורים לוגיים ולימודיים אבל חסר כל כישוריים גופניים הוא ילד של אמא


אבל מאד מענין זה לא בדיוק  מתאים למציאות איך שהתורה כותבת ורש"י מסביר

אולי המשפט תם שנאמר אצל יעקב אינו בהכרח תם במובן של נאיביות
אלא הכוונה כאן הוא למי שאינו בקי ויודע להסתדר לבד בכוחות עצמו בתנאים ובחברה בה הוא חי
הוא לא מצליח לתפעל את המערכות המצויות סביבו וכמו כן אינו מכיר ויודע את דרכו בחברה הוא אינו מבין ומכיר את הפוליטיקה הוא לא יודע את הניואנסים בחברה בה הוא חי
והתמימות כאן פירושה בוסר
ויש לזכור שהסיפור של יעקב ועשיו קורה בתקופה אחרת שבו לכוח הזרוע משמעות גדולה יותר מאשר למח ומי ששלטו אז היו האנשים החזקים פיזית ובעולם שכזה הסיפור של יעקב מקבל משמעות שונה האדם המוצלח בעידן של אז הוא אדם עם נתונים גופניים טובים יש לו כח פיזי יש לו ידיים טובות הוא קולט מהר איך לתפעל את המערכות השונות הוא משתלב בחברה הוא משופשף ויודע את הניואנסים של החברה הגברית הוא יודע מאיזה מכשולים להיזהר ואיפה ניתן להידחף הוא מכיר את כל הסכנות וההזדמנויות וכך הוא מצליח לצבור כוח ועוצמה
לעומתו האדם החלשלוש שאינו מצליח להסתדר לבד ואינו חזק מספיק פיזית כדי להתערות בחברה הגברית והכוחנית אין לו שום סיכוי להצליח בעולם שכזה
ולסיפורינו אנו
עשיו נולד עם כל היתרונות הוא הבכור נתון שמבטיח לו להיות החשוב בבית ולהמשיך את השולשלת
והוא נולד עם נתונים פיזיים מעולים יש לו את הכישורים הטבעיים הוא יודע לצוד הוא איש שדה יודע להסתדר בכוחות עצמו ובהמשך אף מקהיל סביבו חיילים נאמנים
יעקב לעומתו נולד חלשלוש הוא חנון מוכשר בכישורים לוגיים ולימודיים אבל חסר כל כישוריים גופניים הוא ילד של אמא
ומול כל הסיכויים שלכאורה אין לו סיכוי ממשי להקים אימפריה עצמאית והמקסימום שהוא יכול זה לחסות בצל האח עשיו הגדול הוא הצליח
יעקב עקשן הוא אינו מוותר העקשנות טבועה בו כבר מבטן אמו שם כבר הוא מתגושש עם אחיו ובלידה על אף שכמובן עשיו גובר עליו אבל הוא לא מוותר ידו אוחזת בעקב עשיו
וכשהוא גודל הוא לא שוכח לרגע משאיפותיו וכשמגיע הרגע המתאים הוא מנצל את הרגע ובלי מאבק מזוין הוא מסב לעצמו את הבכורה
וגם את הברכות שאין לו סיכוי לקבל הוא לא מוותר הוא גונב את הברכות ובורח ומבקש חסות מהדוד לבן שאכן חותם עליו
וכמובן שבמצב כזה שהוא חוסה בצל מגנו אין לו שום סיכוי להתמודד עמו ראש בראש ובאמת במערכה הראשונה הוא מפסיד לו אבל במערכה השנייה יעקב השכיל לנצל את המוח כדי לשלוט על הכוח והוא מצליח לרתום את הכישורים הלימודיים שלו כדי להתגבר על לבן הוא יודע לרתום לעזרתו את הידע הלימודי שהוא רכש במהלך שנות עבודתו
וגם עם האויב הגדול שלו שזה עשיו הוא יודע להפעיל עליו את רגשות האחווה ומשחק ברגשותיו כפי צורכיו
וכשבניו נוטלים לידם את החרב וחושבים בכך להתגבר על שכיניהם יעקב כועס הוא מכיר בערך עצמו ויודע שבכוח הזרוע אין לו שום סיכוי

שמואל

ראשית אבקש את סליחת הפורום אקח זאת לתשומת ליבי לפעם הבאה
ולגוף העניין נאיבי הוא מי שאמונתו בבני אדם גבוהה ולרוב זה בגלל שהוא הינו כזה שפיו וליבו שווים ולכן הוא גם מאמין לאחרים
וההיפך ממנו הוא הנוכל שבנוסף שהוא עצמו אין פיו וליבו שווים מניסיונו הוא גם אינו מאמין לאחרים
והאדם הנאיבי אינו בהחלט טיפש ואת מחלת הנאיביות הזמן ירפא ועם הניסיון אמונו בבני האדם ילך ויחלש

וגם יעקב זה שהוא היה נאיבי אינו אומר שעיניו אינם בראשו אדרבה הוא מחכה להזדמנות להסב לעצמו את הבכורה וההזדמנות הזאת אכן באה והוא רוכש את הבכורה עבור נזיד עדשים
וכן הוא ברצון היה משתף פעולה עם אמו על מנת להוציא את הברכות אבל הוא חושש ובצדק ממצב שבמקום ברכה הוא עלול להביא על עצמו קללה
אבל בנוגע לסמוך על בנ"א הוא לגמרי נאיבי הוא קונה את הבכורה ולא כותב שום חוזה וברוב תמימותו הוא סומך על שבועתו של עשיו
הוא קונה את דברי אמו שאומרת לו עלי קללת בני וכדברי האבן עזרא שזה משפט דברי הנשים
הוא סומך על לבן שיעמוד בהבטחתו בלי לקבל שום ערבויות
ואכן עם הזמן והנסיון שלו עם לבן באה לו התפכחות אחרי שלבן הוציא ממנו שבע שנות עבודה במרמה שהרי הוא לא היה מוכן לעבוד עבור לאה
והוא בבחינת תלמיד המחכים את רבו ומחזיר ללבן באותו המטבע והוא מציע לו עיסקה שעל פניו הינה קוסמת ולבן אינו מעלה על דעתו שיעקב התמים הזה מבשל ומקדיח את תבשילו
אבל יעקב מתוכנן היטב הוא עם הניסיון שלו עם הצאן יודע שניתן לשלוט במראה של הנולדים ועם המקלות הוא שולט בגובה הלהבות את הצאן המקושרות הוא דואג שיהיו לו ואילו החלשות הוא משאיר ללבן
ומכאן ואילך הוא נרפא לגמרי מהנאיביות הוא למד לשחק במשחק החיים
לנשותיו אינו מגלה את האמת איך הצליח עם הצאן הוא מספר להם סיפורי מעשיות
הוא גונב את לב לבן הוא נותן ללבן תחושה שהכול כרגיל ומצליח לתכנן את הבריחה שלו מבלי שהוא ירגיש בדבר הוא מרבה במתנות לאחיו ומשחק אותה אח אוהב עד שעשיו אכן משתכנע וכבר רוצה להתלוות אליו וגם את זה יעקב יודע למנוע בנועם ובמתק פיו
בקיצור התמימות ממנו והלאה