נניח והסתדרנו כבר עם כל פטפוטיו של דארוין
על אף ששכבות המאובנים לא הראו צורות ביניים של מאובנים בין מין למין, כפי שחזתה תורת האבולוציה,
ועל אף הקושי של התאוריה להסביר במונחים של ברירה טבעית התפתחות של איברים מורכבים כגון העין,
ניתן להתווכח עם כל זה. אבל עם שאלה אחת לא ניתן להתמודד:
אם דינוזאורים חיו, לפי שיטת האבולוציה, 160 מליון שנה.
ומידי שנה מתו "רק" 1000 פריטים בכל כדור הארץ.
צריכים היו להימצא 160 מליארד שלדים.
נכון רוב השלדים מתכלים ורק חלקם הקטן נמצא,
אבל המספרים הופכים להיות אסטרונומיים כשמכפילים עשרות מליוני שנים בעשרות אלפי סוגי בהמות חיות ועופות.
וברור שלא מתו רק אלף מידי שנה, אורך חיים ממוצע של חיה 20-30 שנה. כל חיה מונה עשרות אלפי פריטים על כדור הארץ
וישנם סוגים גדולים כמו באפלו המונה הרבה מליונים, למשל, עדר של באפלו אמריקני יכול להכיל מאות אלפי פריטים.
אם נכפיל את כל זה במאות מליוני שנים. נוכל לרוקן את כל תכולת כדור הארץ ולמלאותה בשלדים...
האם כל עפר הארץ בנוי משלדים לשעבר של חיות עופות או בני אדם?
(שמישהו יקח יוזמה ויעשה חשבון, כדור הארץ מכיל 510 מליון קמ"ר. כמה שלדים ניתן לקבור בקמ"ר?)
לא מסתדר לי הענין של 700 מליון שנה של יצורים.
חשבון נפרד לגבי מספר בני האדם בעולם,
בתחילת הספירה, היתה אוכלוסית העולם רבע מליארד איש, בשנת 1750 היו כ900.000.000. ובשנת בשנת 1900 היו מיליארד בני אדם, ב 1950 היו 2.6 מליארד בני אדם. (מצורף
לינק לגרף בנושא, ו
לינק נוסף) בתוך 60 שנה הוכפל מספר זה. כיום ישנם 6.5 מליארד
מספרים אלו מתאימים ל5000 שנה גג, ולא ל49.000 שנה כשיטתו של דארוין. אוכלוסית בני האדם גודלת כל הזמן, על אף כל המלחמות והמגפות. 47.000 שנה היינו 250 מליון בני אדם. ואז בום מפץ גדול בתוך 2000 שנה האוכלוסיה מכפילה את עצמה פי 270?
העולם לפי זה ממש צעיר.
