הנדון קשור לנושא הנדוש של ידיעה ובחירה אמנם מצד אחר
אם כבר דנו בזה אודה למראה מקום ( מימוני ? )
אחת מטענות הקדמונים להוכיח על מציאות הבורא היא מתוך ההנחה הפשוטה ( אינדוקציה ) שאין לך דבר שאין לו סיבה וכיוון ששללו את האפשרות של אין סוף סיבות לסיבות ע"כ שיש סיבה ראשונה
אמנם פעם שמעתי ע"ז קושיא חמורה
הרי הקב"ה אינו מתערב בבחירה של האדם וא"כ נמצא דבר שאינו מכחו של הקב"ה א"כ מצאנו דבר שאין לו סיבה ראשונה ונפלה כל התאוריה
וא"א לטעון שהאדם הוא סיבת הבחירה והקב"ה סיבתו וממילא הכל נכנס למעגל של סיבת הסיבות שא"כ הרי הקב"ה הוא הסיבה גם לבחירה שלי וא"כ היא איננה חפשית
לפ"ז או שנפלה הוכחת הקדמונים בבירא או שאין לנו בחירה
איזה אתם מעדיפים ? ואולי לכם פיתרונים ?
שבת שלום
_________________
נשלח ב-21/11/2010 22:13
חי, היה לדברי גם צד שני (ע"י חילוק בין סיבתיות לדטרמיניזם , כך שהבחירה אמנם כפופה לסיבתיות אך אינה משועבדת לה ולכן אינה דטרמיניסטית כפי שאתה נוטה לצייר) נראה לי שבלעדי זה התמונה חסירה, בכל מקרה בהצלחה.
נשלח ב-21/11/2010 22:00
אם אתה מקבל שיש "חוץ מ ..." לא נשאר לך בסיס לוגי לטענה
כשם שיש בחירה בלי סיבה כך אולי גם עצם הבריאה בלי סיבה
לא מוכרח אבל נפלה הטענה
מה שאתם מציעים זה הסבר אני לא אמרתי שאינני מבין אמרתי שאינני מבין את הראיה של הקדמונים כיון שאם יש יוצא מן הכלל מוכרח במהות כבר נפל הכלל מכללותו
אם הבחירה היא מחוץ לעולם, כדברי איש ציפור אז צריך לומר שכל הרצון האנושי הוא חוץ לעולם ואני חשבתי שכל העולם סובב סביב הרצון האנושי
אני רואה שטענה זו חוזרת בלבושים שונים אז אני אנסה לקחת את זה יותר ברצינות ולהתעמק בזה עוד קצת
בינתיים תודה ולילה טוב
_________________
נשלח ב-21/11/2010 21:50
חי, השאלה היא 1. אם הבחירה היא חלק ממה שנקרא עולם. 2. האם הבחירה שאדם עושה לא נכללת בסופו של יום בתוך המושג עולם וכפי שביארתי למעלה. אם נחליט להגדיר את הבחירה כמחוץ לעולם, הרי תשובה על דרך אחת, ואם נחליט שהבחירה כפופה למסגרת העולם ברמה כזו או אחרת הרי לך תשובה מכיוון אחר, לענ"ד שתי התשובות אמת, ומהוות זויות שונות לאותו ענין.
נ.ב. הנקודה שהבאתי למעלה ממו"נ נוגעת לענין די בעקיפין כך שחבל לחפור בה יותר מדי אם הקשר לא ברור לך באופן מיידי.
נשלח ב-21/11/2010 21:44
חי_רגעים כתב:
אבל לא הסברת מדוע
אם הקב"ה מניח לאדם מקום להתגדר בו
כלומר שבו פעולת האדם איננה נובעת מסיבה ראשונה
א"כ טענת הפילוסופים ( היהודים )
שלא יתכן בעולם מציאות בלא סיבה
איננה נכונה
כל מציאות חוץ מרצון האדם.
ונראה לי שזה גם מה שאיש ציפור אומר.
תוקן על ידי שותףסוד ב- 21/11/2010 21:47:53
נשלח ב-21/11/2010 21:40
שותף
סליחה שלא הגבתי אני חושב שחזרת על הטענה יפה
אבל לא הסברת מדוע אם הקב"ה מניח לאדם מקום להתגדר בו כלומר שבו פעולת האדם איננה נובעת מסיבה ראשונה א"כ טענת הפילוסופים ( היהודים ) שלא יתכן בעולם מציאות בלא סיבה איננה נכונה
_________________
נשלח ב-21/11/2010 21:38
חי, שום סתירה, אני טוען שיש שתי רמות שונות של קיום , כאשר המסגרת הבחירית נמצאת בתוך זו הסיבתית, ובמובנים רבים כפופה לה, ושבעצם חלק גדול מהבחירה נמצאת סביב השאלה עד כמה להשתייך ל"מרחב הבחירי" ועד כמה למרחב הטבעי (השימוש במושגים נעשה לצורך חידוד הענין, נא לא לייחס לשמות האלו משמעות מחייבת מדי, יתכן בהחלט שיש שמות יותר מתאימים בהם ניתן לתאר את הענין) ובעצם אולי זה תורף הענין, המציאות שהקב"ה יצר אינה חד מימדית זה לא שאו שיש בחירה ואז אני יכול לבחור להיות מחר חתול או מפלצת ספגטי עם שני ראשים ושלושה כנפיים (בהקשר הזה עיין גם במו"נ חלק א' פרק ס' http://press.tau.ac.il/perplexed/chapters/chap_1_60.htm) או שהכל דטרמיניסטי , מדובר בשתי מערכות שונות שמשתלבות בקיום האדם, עפר מן האדם שהוא כפוף לסיבתיות דטרמיניסטית ו"נשמת חיים" ישירות מן הבורא, משם מופיע הבחירה, ובזה השאלה שלך בטילה, כי גם יכולת הבחירה אצל האדם מגיעה מכך שמתקיים בו ומופיע דרכו גילוי של צד אלקי ישיר (לאפוקי משאר בריות אצלם הגילוי האלקי מופיע דרך זה שהם מעשה ידיו ומתנהלים על פי סדרי חכמתו, אך לא בעלי חלק בחירי נשמתי שהוא חלק א-לוה ממעל).
נשלח ב-21/11/2010 21:28
חי-
היה נדמה לי שאני עונה לשאלתך. מזה שלא התייחסת אני כנראה לא בכיוון השאלה בכלל. אנא העמידני על טעותי.
נשלח ב-21/11/2010 21:20
איש ציפור
כמדומה שיש סתירה בדבריך אם הבחירה נובעת מסיבה קימת, אז איך אפשר לשנות אותה אם יש כמה סיבות קימות, אז שוב הבחירה לפי איזו סיבה ללכת אינה תלויה בשום סיבה אם עדיין יש סיבה לבחור בין האפשרויות אז שוב אין בחירה
אנא נמק פרט והסבר
הרב מיכי
האם אתה מניח מוניזם כנר לרגליך ? האין אתה מחשיב את המחשבה והרצון כנבדלים מהפעילות החשמלית של המוח אם כך לא עליך תלונתי
אך אני בתומי מוצא קושי לפרש לשון חכמי הקדמונים שלא באופן דואליסטי ומכאן כנראה שורש מצוקתי
_________________
נשלח ב-21/11/2010 21:09
אני בין כה וכה לא מבין מה זה שכלים נבדלים ושאר הזיות אריסטוטליות, כך שקשה לי להתייחס לעניינים אלו.
נשלח ב-21/11/2010 20:34
חי, נראה לי שהטעות שלך היא בכך שאתה מניח שהבחירה מנותקת מכל מציאות , וכך מגיע לסתירה, ולא היא, אמנם יש בחירה גמורה, אבל המרחב הקיומי מתוכו נוצרת הבחירה כבר קיים , ולפיכך נמצא שהבחירה החופשית של האדם היא למעשה נובעת מסיבה קיימת, אלא שהוא בוחר בהתאם לאיזו סיבה לילך. בנוסף לכך דומני שדברים האלו יכולים לשפוך אור מסוים על נושא שנידון באשכול/ות סמוך/ים בענין בעלי תשובה, שאדם רגיל הבחירה החופשית שלו נמצאת במסגרת בה הוא גדל (לטוב ולמוטב) ואילו בעל תשובה או למעשה כל אדם שיצא מהמסגרת הקיומית אליה השתייך בחר לחרוג אל מחוץ למרחב הזה ולכן לפחות פוטנציאלית מדרגתו יכולה להיות רחבה וכוללת יותר, אלא שגם זה מצריך עיון מדוקדק יותר שאכ"מ .
נשלח ב-21/11/2010 20:18
הרב מיכי
אני יודע שאני מניח הנחה לא טרביאלית אבל אני גם מניח שהקדמונים הניחו כך
במיוחד מאמצי הנוסח היווני של "השכל הפועל"
גם המפרשים שמתמודדים עם מציאות המלאכים כשלוחי השם הניחו שהשם מתוקף פשיטותו פועל בעולם ע"י מלאכים או יותר נכון פעולותיו הן הן המלאכים ( אם תרצה אני אתאמץ להביא מקורות )
א"כ השאלה היא לטעמם של הקדמונים בזה
סיכום אם אנחנו מניחים עולם של שכלים נפרדים ( רמב"ם ) האם שכלו של האדם אינו מסובב מבורא עולם
_________________
נשלח ב-21/11/2010 12:58
חי, אם אתה מניח כבר שהפעולות הן ישים (=אידיאות) אזי טמונה כאן הנחה לא טריביאלית, ולא הייתי בונה עליה הוכחה. ערבך ערבא צריך. האלטרנטיבה היא שפעולות אינן יישים, ונפלה הוכחתך בבירא. לשון אחר: אם אתה מתייחס לעולם האידיאות האפלטוני, או לעולם היצירה, כיישים קיימים, אז גם הם טעונים סיבה קודמת.
נשלח ב-21/11/2010 12:48
חי_רגעים כתב:
עכ"פ אם רצון ומחשבה הן מציאויות רוחנייות אז :
או שמציאות רוחנית מסוימת אינה צריכה סיבה ראשונה
או שיש לה סיבה ראשונה ואז היא מוכרחת
בורא עולם ברא את העולם מרצונו, שפירושו שאין לו שום סיבה וגורם לקדם לו.
העולם יכול להיות בנוי מאחד עד אין ספור נבראים רוחניים וגשמיים בדרגות כאלו או אחרות. כל הנבראים האלה הם סופיים וגבוליים, ולכל אחד מהם קודמות סיבה להוצאתו ותכלית לקיומו.
מה מפריע לבורא להעניק מכח רצונו לנבראים מסויימים כדי שיהיו שותפים איתו בעולמו ? מעשה שהיה כך היה.
כל העולם כולו מוכרח. האדם איננו מוכרח, ויש בו נקודת בחירה שיכולה לפעול כרצונה ממש (כמובן בתוך מסגרת כללית שהיתווה עבורה הבורא).
נשלח ב-21/11/2010 08:29
הרב מיכי
לפחות בהגדרה אפלטונית וכנראה גם קבלית רעיונות הן מציאות מטאפיסית
מה שנקרא בלשון המקובלים עולמות יצירה ובריאה הן בעצם קיומן של עולמות של אידאות המשתלשלות לעולם הגשמי ע"י ההכרה של בני האדם גם חז"ל הכירו את המושג של חומר וצורה והיינו הך
אני יודע שאני נכנס למיסטיקה אבל יש כאן נקודה שקשה לי להוכיח למרות זאת ברור לי שגם אידאה אינה יכולה להיווצר בחלל ריק היא זקוקה לסיבה למה זה ברור ?
כיון שתוכן צריך מתכנן, מחשבה זקוקה לחושב אולי נתרץ שזה הולך הפוך שכל מציאות של עולמות רוחניים היא תוצאה של העולם הגשמי ? צ"ע
עכ"פ אם רצון ומחשבה הן מציאויות רוחנייות אז : או שמציאות רוחנית מסוימת אינה צריכה סיבה ראשונה או שיש לה סיבה ראשונה ואז היא מוכרחת
כך אני מבין אשמח ליתר הבהרה
_________________
נשלח ב-21/11/2010 02:04
חי רגעים, הבחירה של האדם לא יוצרת חומר כלשהו או יש כלשהו יש מאין. בבחירתו האדם עושה פעולות ללא סיבה (אלא למען תכלית), אבל לא עצמים.
אם כן, גם אם דברים מטפיסיים לא צריכים סיבה, זה לא אומר שהם יכולים לברוא עצמים יש מאין. ואם תניח את קיומם של דברים מטפיסיים שבוראים דברים יש מאין, אזי אלו הם בדיוק הקב"ה.
אבל ההנחה הזו עצמה אינה נכונה. למיטב הבנתי גם קיומו של יש מטפיסי דורש סיבה. ושוב, הבחירות של אדם הן פעולות ולא יישים מטפיסיים, ולכן העובדה שזה נעשה ללא סיבה אינה אומרת מאומה על יישים.