| נשלח ב-21/11/2010 07:53 |
 |
| |
הלכה ומוסר - לזיכוי הרבים
בס"ד - מוסר - ליום ו' - פרש' וישלח
מספר צידה לדרך דף ר''ז ע''א
מִי שֶׁרְצוֹנוֹ לְקַבֵּל עֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יִבָּדֵל מִבְּנֵי אָדָם.
וְאָמְרוּ אֵין רְפוּאָה מֵהַחֲנִינָה וְאֵין מַטְמוֹן כְּמַטְמוֹן הַחָכְמָה.
וְאֵין מָמוֹן כְּמָמוֹן הַדַּעַת.
וְאֵין רַע כְּרַע הַטִּפְשׁוּת.
וְאֵין יִחוּס כְּיִחוּס הַנֶאֱמָן.
וְאֵין מְנוּחָה כְּעִזָבוֹן הַתַּאֲוָה.
וְאֵין מַעֲשֶׂה מְעוּלֶה, (שנוצרת) מִמַּחֲשָׁבָה זַכָּה.
וְאֵין צְדָקָה גְדוֹלָה (כאשר לומדים להעריך ) מֵאַהֲבַת יִסּוּרִין.
וְאֵין חַטָּאת גְדוֹלָה (שנגרמת) מִהַתַּאֲוָה.
וְלֹא חוֹלִי, (שנוצר בעיקר) מִן הַדְאָגָה,
וְלֹא עֲבוֹדָה זַכָּה, (שנוצרת כתוצאה) מֵאַהֲבָה.
וְלֹא פְרִישׁוּת טוֹב (כמו) מֵהַסִּפּוּק.
וְלֹא שְׁמִירָה חֲזָקָה, (כמו) מֵהַשְׁתִיקָה,
וְלֹא עֲנִיוּת גָדוֹל (הנוצרת כתוצאה) מֵהַחֶמְדָּה.
וְלֹא חַיִּים עֲרֵבִים, (כמו ) מֵהַשָׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ.
אָמַר אֶחָד,
הַבּשֶׁת (היא) סִבָּה לְכָל יוֹשֶׁר.
אָמְרוּ כִי הוֹלְכֵי דֶרֶךְ (אשר) טָעוּ בְּדַרְכָם,
רָאוּ (שרצה) לְפָרוּשׁ אֶחָד בְמִגְדָּל,
אָמְרוּ לוֹ, הוֹרֵנוּ דֶרֶךְ זוּ (שבה) נֵלֵךְ ?
וְהֶרְאָה בְּיָדוֹ לַשָּׁמַיִם ,
אָמְרוּ לוֹ,
וְאֵיךְ ?
אָמַר לָהֶם הָכִינוּ צֵדָה לִפְנֵי דַרְכְּכֶם,
וּלְפִי שִׁיעוּר עֲמִידַתְכֶם לָעוֹלָם הַבָּא.
וְרָאוּ (כי) לְבָחוּר יְפֵה תּוֹאַר וְכָחוּשׁ הַבָשָׂר. (שהיה בינהם)
(אז) שָׁאֲלוּהוּ עַל כַּחַשׁ בְשָׂרוֹ.
עָנָה: טָעַמְתִּי זֶה הָעוֹלָם,
וּמְצָאתִיו מַר כַּלַּעֲנָה,
וּזְהָבוֹ וְכַסְפּוֹ כַּאֲבָנָיו,
וַאֲנִי מַבִּיט לִשְׁמֵי מְרוֹמוֹת,
וְרוֹאֶה אֲנָשִׁים יוֹלִיכוּם לְגַן עֵדֶן.
וַאֲחֵרִים לְגֵיהִנָּם,
וְיָרֵאתִי מֵאֵשׁ הַשּׂוֹרֵף:
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-22/11/2010 23:10 |
|
| |
בס"ד אור ליום ג טז כסלו התשע"א
ידידי הנכבד אתה יודע לצטט מאד יפה אפשר לכתוב בלשונך ולתמצת את הרעיון הנלמד לתועלת הגולשים כאן
הרי לא כולם יודעים ספר כמו כב' .
|
|
|
|
| נשלח ב-21/11/2010 22:26 |
|
| |
בס"ד - מוסר - ליום ב' - פרש' וישב
מספר חרדים דף ס''ז ע''ב
הַמְּאַכְסֵן הַמֶּלֶךְ בְּבֵיתוֹ, כַּמָּה מְכַבֵּד הַבַּיִת וּמַרְבִּיצוֹ,
וְהוֹאִיל וְלִבּוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, הֵם בֵּיתוֹ יִתְבָּרַךְ,
רָאוּי לְכַבְּדָן מִכָּל אָבָק וְעָפָר (של) הִרְהוּרֵי עֲבֵירוֹת וּמַחֲשָׁבוֹת בְּטֵילוֹת,
וּלְהַרְבִּיץ בְּמַיִם טְהוֹרִים מֵי שׁוֹשַׁנִּים,
הֵם דִמְעוֹת עֵינַיִם,
גַם לְרָחְצָן (את המחשבות וההירהורים) כְּדֶרֶךְ שֶׁרוֹחֲצִין הָרִצְפָּה לִפְנֵי הַמְּלָכִים,
וְיִמְנַע רֶגֶל זָר עָרֵל מְטוּנָף הוּא יֵצֶר הָרָע.
כִּדְאִיתָא בְּזוֹהַר דְהַיְינוּ דִּכְתִיב (משלי כ''ה):
הוֹקַר רַגְלְךָ מִבֵּית רֵעֶךָ.
שֶׁרַגְלְךָ הוּא הַיֵּצֶר הָרָע,
הַמְּרַגֵל הָאָרֶץ הַלֵזוּ,
רְצוֹנוֹ לוֹמַר: הָאָדָם שֶׁהוּא מֵהָאֲדָמָה לְלוֹכְדָם,
רֵעֶךָ, זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא
כְדִכְתִיב (משלי כ''ז): רֵעֲךָ , וְרֵעַ אָבִיךָ אַל תַּעֲזוֹב,
לָשׁוֹן חֶבְרָה, שֶׁאֵינוֹ בּוֹדֵל מִמְּךָ,
כְּרֵעַ וְחָבֵר תָּמִיד לָךְ,
גַם בָּעֲנָוָה מִתְנַהֵג עִמָּךְ,
דְכָל מָקוֹם שֶׁמָּצִינוּ גְּדוּלָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא,
מָצִינוּ עַנְוְתָנוּתו,
ֹ וּבְכָל חַכְמֵי הַגּוֹיִם מֵאֵין כָּמוֹךָ,
אֲבָל בְּחַכְמֵי יִשְׂרָאֵל,
מַגְדִּילִים לַעֲשׂוֹת כְּמַעֲשֵׂהוּ ,
כִּדְאִיתָא בַּזּוֹהַר,
וְעוֹד רֵעֲךָ ,
לָשׁוֹן רָצוֹן וְרַעֲוָא,
שֶׁאוֹהַבְךָ בְּחִבָּה רַבָּה,
וְלָכֵן גַם אַתָּה אַל תַּעַזְבֵהוּ, וְהוֹקַר ,
וּמְנַע רֶגֶל שׂוֹנְאֲךָ, הַמְּרַגֵּל בָּךְ וּמְבַקֵשׁ אֶת נַפְשֶׁךָ וּבֵית רֵעֲךָ,
הַיְינוּ לִבְּךָ וְנִשְׁמָתְךָ:
דף תלמוד קדוש זה, מוקדש לרפואתה השלימה במהרה של הגבר' היקרה
רבקה ברוך שתחי' בת שמחה בכלל הרחמים והסליחות בתוך כלל חולי עמו ישראל יתברך - אכי"ר
והוא רחום יכפר עוון ולא ישחית, והירבה להשיב אפו, ולא יעיר כל חמתו , ה' (אנא ממך) הושיעה... !!!
כנאמר: המלך יעננו ביום קוראינו ...
|
|
|
|
|
| נשלח ב-21/11/2010 22:23 |
|
| |
בס,ד - הלכה פסוקה - ליום ב' - פרש' וישב
הרמב''ם ה' ת''ת פ''ה
א. כָּל תַּלְמִיד חָכָם שֶׁדֵּעוֹתָיו מְכֻוָּנוֹת,
אֵינוֹ מְדַבֵּר בִּפְנֵי מִי שֶׁהוּא גָדוֹל מִמֶנּוּ בְחָכְמָה,
אַף עַל פִּי שֶׁלֹא לָמַד מִמֶּנוּ כְּלוּם:
ב. הָרַב הַמּוּבְהָק שֶׁרָצָה לִמְחוֹל עַל כְּבוֹדוֹ בְּכָל הַדְבָרִים הָאֵלוּ,
אוֹ בְּאֶחָד מֵהֶן לְכָל תַּלְמִידָיו , אוֹ לְאֶחָד מֵהֶן,
הָרְשׁוּת בְּיָדוֹ,
וְאַף עַל פִּי שֶׁמָחַל ,
חַיָּיב הַתַּלְמִיד לְהַדְּרוֹ,
וַאֲפִילוּ בְּשָׁעָה שֶׁמָחַל:
ג. כְּשֵׁם שֶׁהַתַלְמִידִים חַיָּיבִין בִכְבוֹד הָרַב,
כָּךְ הָרַב צָרִיךְ לְכַבֵּד אֶת תַּלְמִידָיו וּלְקָרְבָן,
כָּךְ אָמְרוּ חֲכָמִים: יְהִי כְבוֹד תַלְמִידְךָ חָבִיב עָלֶיךָ כְּשֶׁלָךְ ,
וְצָרִיךְ אָדָם לְהִזָהֵר בְּתַלְמִידָיו, וּלְאוֹהֲבָם שֶׁהֵם הַבָּנִים הַמְּהַנִים,
לָעוֹלָם הַזֶה וּלָעוֹלָם הַבָּא:
בינ"ו ...
|
|
|
|
|
| נשלח ב-21/11/2010 07:57 |
|
| |
בס"ד - הלכה פסוקה - ליום א' - פרש' וישב
הרמב''ם ה' תלמוד תורה פ''ה
א. חַיָּב לַעֲמוֹד מִפְּנֵי רַבּוֹ מִשֶׁיִּרְאֶנוּ מֵרָחוֹק מְלֹא עֵינָיו , עַד שֶׁיִתְכַּסֶּה מִמֶנוּ וְלֹא יִרְאֶה קוֹמָתוֹ ,
וְאַחַר כַּךְ יֵשֵׁב.
וְחַיָּיב אָדָם לְהַקְבִּיל פְּנֵי רַבּוֹ בְּרֶגֶל:
ב. אֵין חוֹלְקִין כָּבוֹד לְתַלְמִיד בִּפְנֵי רַבּוֹ,
אֶלָא אִם כֵּן דֶּרֶךְ רַבּוֹ לַחֲלוֹק לוֹ כָּבוֹד.
וְכָל הַמְּלָאכוֹת שֶׁהָעֶבֶד עוֹשֶׂה לְרַבּוֹ, תַלְמִיד עוֹשֶׂה לְרַבּוֹ.
וְאִם הָיָה בְּמָקוֹם שֶׁאֵין מַכִּירִין אוֹתוֹ, וְלֹא הָיוּ לוֹ תְּפִלִּין,
וְחָשׁ שֶׁמָּא יֹאמְרוּ עֶבֶד הוּא,
אֵינוֹ נוֹעֵל לוֹ מִנְעָלוֹ, וְאֵינוֹ חוֹלְצוֹ,
וְכָל הַמּוֹנֵעַ תַּלְמִידוֹ מִלְּשַׁמְּשׁוֹ,
מוֹנֵעַ מִמֶּנּוּ חֶסֶד, וּפוֹרֵק מִמֶּנּוּ יִרְאַת שָׁמַיִם,
וְכָל תַּלְמִיד שֶׁמְּזַלְזֵל דָבָר מִכָּל כָבוֹד רַבּוֹ ,
גוֹרֵם לִשְׁכִינָה שֶׁתִסְתַּלֵּק מִיִּשְׂרָאֵל:
ג. רָאָה רַבּוֹ עוֹבֵר עַל דִבְרֵי תוֹרָה ?
אוֹמֵר לוֹ לִמַּדְתָּנוּ רַבֵּינוּ כָּךְ וְכָךְ.
וְכָל זְמַן שֶׁמַּזְכִּיר שְׁמוּעָה בְּפָנָיו,
אוֹמֵר לוֹ כַּךְ לִמַּדְתָּנוּ רַבֵּינוּ.
וְאַל יֹאמַר דָּבָר שֶׁלֹּא שָׁמַע מֵרַבּוֹ,
עַד שֶׁיַּזְכִּיר שֵׁם אוֹמְרוֹ.
וּכְשֶׁיָּמוּת רַבּוֹ , קוֹרֵעַ כָּל בְגָדָיו עַד שֶׁהוּא מגַלֶּה אֶת לִבּוֹ וְאֵינוֹ מְאַחֶה לְעוֹלָם.
בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים ?
בְּרַבּוֹ מוּבְהָק שֶׁלָּמַד מִמֶּנּוּ רוֹב חָכְמָתוֹ, אֲבָל אִם לֹא לָמַד מִמֶּנּוּ רוֹב חָכְמָתוֹ,
הֲרֵי זֶה תַּלְמִיד חָבֵר, וְאֵינוֹ חַיָּיב בִכְבוֹדוֹ בְכָל אֵלּוּ הַדְּבָרִים.
אֲבָל עוֹמֵד מִלְּפָנָיו, וְקוֹרֵעַ עָלָיו כְּשֵׁם שֶׁהוּא קוֹרֵעַ עַל כָּל הַמֵּתִים שֶׁהוּא מִתְאַבֵּל עֲלֵיהֶם,
אֲפִילוּ לֹא לָמַד מִמֶּנּוּ אֶלָּא דָבָר אֶחָד, בֵּין קָטָן בֵּין גָּדוֹל,
עוֹמֵד מִלְפָנָיו וְקוֹרֵעַ עָלָיו:
בינ"ו...
|
|
|
|
|
| נשלח ב-21/11/2010 07:55 |
|
| |
בס"ד - מוסר - ליום א' - פרש' וישב - מתוך: "חק לישראל"
מספר צידה לדרך דף ר''ז ע''ב
הַבִּטָּחוֹן הוּא,
שֶׁיִּבְטַח בֵּאלֹהִים בִּטָּחוֹן גָּמוּר,
וְיֵשׁ בּוֹ תּוֹעֶלֶת לַתּוֹרָה וְלָעוֹלָם, וּמְנוּחַת הַנֶּפֶשׁ וְשִׂמְחַת הַגּוּף.
וְדַע,
כִּי הַבּוֹטֵחַ בְּזוּלַת הַשֵּׁם,
הוּא יָסִיר הַשְׁגָחָתוֹ מִמֶּנּוּ, וְיִתְּנֵהוּ לְמִקְרִים,
וְהָיָה לֶאֱכוֹל, וּמְצָאוּהוּ צָרוֹת רַבּוֹת וְרָעוֹת כִּי יַנִּיחֵהוּ בְּיַד מִי שֶׁבּוֹטֵחַ בּוֹ.
וְאִם יִבְטַח בְּחָכְמָתוֹ,
יִסָּכֵל, וְיִשְׁתַּטֶּה בִּמְעַט שִׁינוּי מֶזֶג, כְּמוֹ שֶׁנוֹדַע בְּחָכְמַת הָרְפוּאָה.
וְאִם בִּגְבוּרָתוֹ ?
גֶּבֶר יֶחֱלֶה, וְיִחְלַשׁ, וּבְגַרְעִין חַרְדַל שֶׁיָּבוֹא בְאֶחָד מֵרַגְלָיו יֵשֵׁב בָּדָד וְיִדּוֹם.
וְאִם יִבְטַח בְּעָשְׁרוֹ ?
עָשֹׂה יַעֲשֶׂה לוֹ כְנָפַיִם, הֲתָעִיף עֵינֶיךָ בוֹ וְאֵינֶנּוּ, וְלִפְעָמִים עוֹשֶׁר שָׁמוּר לִבְעָלָיו לְרָעָתוֹ.
אֲבָל,
הַבּוֹטֵחַ בּוֹ יִתְבָּרַךְ , לֹא יִפְחַד לְדָבָר, וְלֹא יִדְאַג לְדָבָר חוּץ מִדְּבָרוֹ.
וְלֹא יַעְבוֹד אַחֵר זוּלָתוֹ.
וְלֹא יְקַוֶה בִלְעָדוֹ.
וְלֹא יְיַחֵל בִּלְתּוֹ.
וְלֹא יַחֲנִיף לִיְצִיר כְּמוֹתוֹ.
וְלֹא יַסְכִּים עִם בְּנֵי אָדָם בִּלְתִּי עֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא.
וְלֹא יַכְחִידֵהוּ פַחְדָם.
וְלֹא יַבְהִילוּהוּ בַהֲלוֹתָם.
וְלֹא יֵירָא מִמַּחְלָקוֹתָם,
וְאִם יוֹכִיחֵם לֹא יִירָא מֵחֶרְפַּת אֱנוֹשׁ וּמִגְּדוּפוֹתָם.
וְאִם יַכְלִימֵם, לֹא יֵבוֹשׁ מֵהֶם וְלֹא יְיַפֶּה לָהֶם הַשֶּׁקֶר.
וְהַבּוֹטֵחַ הַשָּׁלֵם, יְבִיאֵהוּ בִּטְחוֹנוֹ לְפַנּוֹת לִבּוֹ מֵהַבְלֵי הָעוֹלָם וּמִתַהְפּוּכוֹתָיו ,
וִייַחֵד לִבּוֹ לַתּוֹרָה וְלַעֲבוֹדָה:
בינ"ו..
|
|
|
|
|
|
