האכזבה מהשבועונים הלא-מפלגתיים
בעבר הלא - רחוק השבועונים הלא מפלגתיים הצטיירו כסמן של שפיות בשיח החרדי (לא כולל ''שעה טובה'' ההזוי לפי כל קנה מידה) ולא הססו לנקוט או לתת ביטוי לעמדה שחרגה מהקו הממסדי.
אלא שמאז זרמו מים רבים במקוה זופניק.
פרשיות החודשים האחרונים, ובמיוחד בהקשר של לימודי הליב''ה וחוק הבטחת ההכנסה לאברכים, מחזקים את הרושם שהשבועונים החרדים השתפנו ויישרו קו לחלוטין עם הקוצנזוס הממסדי החרדי.
הקול השונה שבקע בעבר מכיוון השבועונים החרדים כמו באתר חדרי חרדים נדם ושבק חיים, ונקודת המבט השונה שלהם הוסטה והועלמה.
אין ספק כי לאוזן חרדית מצוייה, דברי הרב אמסלם יצרמו שכן הם מנוגדים להשקפה שנמסכה עם חלב האם, אבל לא שמענו אפילו קול אחד לרפואה שאולי יסתייג מההתנגדות הגורפת לדברי הרב אמסלם במה שנוגע לכמה וכמה נקודות. כנ''ל לא מצאנו אפילו קול אחד שינסה להבין מה מפריע לחילונים בחוק האברכים, ועל כי לפחות מנקודת מבטם של רבים וטובים יש מקום להתנגד אליו - ולא על בסיס של אנטישמיות צרופה.
רידוד השיח ומיעוט הקולות שבו מהווה תעודת עניות לציבור החרדי.
כמי שמכיר כמה וכמה מהנפשות הכותבות בשבועונים הלא מפלגתים, הרי שברור לי שלא מדובר כאן באיזו רוח עועים שיבשה את שארית הבינה מקרקפתם של כותבי הטורים שם. ישור הקו של השבועונים הלא - מפלגתיים משקף רצון לשקף את דעת העם. כגופים מסחרים הם לא יכולים להתנתק מהלך הרוח העממי.
השבועונים החרדים לא יהססו לפני שיטילו אגרוף לממסד החרדי, אך הם יחשבו פעמים לפני שירגיזו את הציבור.
עמדת השבועונים החרדים מנסה לקלוע לליבו של החרדי הבעלבעת המצוי, דהיינו החסיד שגר בביתר עילית, אוכל בהדר גאולה, עובד בחנות כובעים, ומתנדב באחוד הצלה וחברים.
וחבל.
שכן עמדת ההמון מוזנת ממה שכתוב בשבועונים ולדעות שונות, במידה שיובעו, יש פוטנציאל השפעה.
 |
|
|
