להלן ידיעה שהתפרסמה היום במוסף הכלכלי של עיתון הארץ (דה מרקר) מאת נורית רוט
בית הדין הרבני בתל אביב הוציא השבוע באופן חריג צו עיכוב יציאה מהארץ נגד יהודי חרדי , אזרח ותושב ארה"ב, השוהה בביקור בישראל. זאת בשל סרובו לתת גט לאשתו בנפרד המנהלת מולו הליך גירושים בארה"ב מזה כמה שנים.
מהבקשה שהגישה האישה, באמצעות עו"ד הרב צוריאל בובליל, עולה כי הבעל והאישה הם יהודים חרדים שנישאו לפני 10 שנים. הנישואים עלו על שרטון והם חיים בנפרד זה כמה שנים. האשה טוענת להתעללות פיזית, נפשית ומילולית של הגבר כלפיה עד כי נאלצה לעבור לשיקגו מניו יורק מאימת הבעל.
בית הדין הרבני בניו יורק פסק כי על הבעל לתת לאישה גט, אך הבעל מסרב לעשות כן. בנוסף, לפי בקשת האישה, הבעל לא משלם הבעל מזונות בסכום הראוי לקיום האישה ובנם המשותף, למרות יכולותיו הכספיות.
האישה ניצלה ביקור של הבעל בישראל כדי להגיש נגדו תביעת מזונות ולהוציא צו עיכוב יציאה מהארץ. בית הדין הרבני נענה לבקשה והוציא צו עיכוב עד לדיון במעמד שני הצדדים. בית הדין קבע כי על אף ששני בני הזוג אינם ישראלים, הרי שעל פי פסק דינו של נשיא בית המשפט העליון בדימוס אהרון ברק נתונה לבית הדין סמכות לדון בתביעת מזונות שהגישה אישה יהודיה נגד בעלה היהודי אף ששניהם אינם אזרחי ישראל, שכן לענין תביעת מזונות אין הכרח שבני הזוג יקיימו את תנאי הסמכות הקבועים בחוק שיפוט בתי דין רבניים.
תקדים - בית הדין הרבני הגדול קבע כי בסמכות בתי הדין הרבניים להוציא צווי עיכוב יציאה מהארץ גם למי שאינם אזרחים ישראלים.
הדיינים הרב אליהו הישריק, הרב יצחק אלמליח והרב מימון נהרי כתבו פסק הלכה החובק לא רק את המשפט העברי לדורותיו אלא גם את הפסיקה האזרחית לדורותיה. בית הדין הרבני הגדול החליט לקבל ערעור על פסק דין של בית הדין הרבני האזורי, שלא אישר צו עיכוב יציאה נגד אזרח ארצות הברית שאינו אזרח ישראלי.
הדיון נסוב סביב שני בני זוג אמריקאים שנישאו בלייקווד שבניו ג'רזי, שם נולדו להם שלושה ילדים. לפני כשנה עזב הבעל את הבית ועבר לניו יורק. לאחרונה הגיע הבעל לביקור קצר בישראל ובעת שהותו הגישה האישה כנגדו תביעת מזונות וגירושין לבית הדין הרבני האזורי. כמו כן בקשה האישה להוציא כנגד האיש צו כעיכוב יציאה מהארץ.
בית הדין הוציא תחילה צו עיכוב יציאה כמוקבל במעמד צד אחד. בתגובה, הגישו הבעל ובא כוחו בקשה לביטול הצו בטענה כי אין בסמכות בית הדין הרבני בישראל לדון ולעכב בישראל תושב חוץ. דייני בית הדין הרבני האזורי קיבלו את הבקשה והחליטו לבטל את צו עיכוב היציאה. האישה ובא כוחה מיהרו להגיש ערעור לבית הדין הרבני הגדול, ובקשו גם עיכוב ביצוע של ביטול עיכוב היציאה.
בתחילת הדיון בבית הדין הרבני הגדול הציעו הדיינים לבעל באופן פרקטי להתגרש לאלתר ולהשאיר את יתר ענייני חלוקת הרכוש, המזונות, הסדרי הראיה וכו' להכרעת בית הדין בארצות הברית או בישראל בשלב מאוחר יותר. הבעל 'זיגזג' בהסכמתו ובסופו של דבר סירב.
בית הדין נדרש לשאלה האם לבית הדין הרבני סמכות לדון בתביעת מזונות של אישה נגד בעלה, למרות שהוא אינו אזרח ישראל ולמרות שחוק בתי הדין הרבניים קובע כי בסמכותם לדון בענייני גירושין בין יהודים בישראל.
בשלב הראשון ניתחו הדיינים את הסוגיה על פי הכלל ההלכתי בשולחן ערוך של "תובע הולך אחר הנתבע" והציגו סדרה של פסיקות של גדולי הדיינים לדורותיהם לעניין זה, ובעיקר של הרכבי הדיינים הרב עובדיה יוסף, הרב אליעזר גולדשמידט והרב שאול ישראלי זצ"ל. כמו כן של הרכב הדיינים הרב אלישיב, הרב ז'ולטי והרב ישראלי ופסקי דין נוספים של הרב הראשי הרב אברהם שפירא זצ"ל ויבדל לחיים ארוכים הרב שלמה דייכובסקי.
הדיינים ציטטו פסק דין של אב בית הדין הרבני האזורי בעצמו שדן בעניין דומה בשבתו בבית הדין הרבני בצפת, שם פסק במקרה דומה כי למרות שהצדדים מתגוררים בארצות הברית בית הדין מוסמך לדון ולפסוק בעניין. בשלב שני בחנו חברי בית הדין הגדול את הנושא על פני המשפט האזרחי, והציגו פסקי דין של נשיאי בית המשפט העליון מאז קום המדינה. החל מהשופטים משה זילבר ואהרון ברק וכלה בנשיאה הנוכחית של בית המשפט העליון מרים נאור.
בפסק הדין הסופי נקבע כי "הערעור מתקבל ונגד, הבעל יוצא פסק עיכוב יציאה מהארץ. בית הדין האזורי בישראל ידון בתביעת המזונות שהגישה האישה וישקול אפשרות לדון בתביעת הגירושין".
תוקן על ידי נישטאיך ב- 16/05/2016 15:41:50
נשלח ב-16/5/2016 13:45
נשלח ב-30/11/2010 12:30
ירוחםשמ כתב:
רודף
זו אכן אמירה פילוסופית- בפסיכולוגיה האדם הוא מה שהוא חושב על עצמו, בפרשת המרגלים- אומרים המרגלים למשה- כחגבים הינו בעיננו- וכן היינו בעייניהם- , לפי מה שהעיתונות מנסה להכניס לראשנו על כך שאנו חגבים- ודאי שגם בעיניהם אנחנו חגבים.
דיברתי לא על פסיכולוגיה ולא על פילוסופיה אלא על פוליטיקה וכלכלה...
_________________
נשלח ב-30/11/2010 12:15
צענע אולי טעות שלי בניסוח. יהודי סיפר לחברו אתמול נסעתי באוטובוס ואדם אחד הסתכל עלי כאילו לא קניתי כרטיס- ומה עשית? הסתכלתי עליו כאילו כן קניתי.
נשלח ב-30/11/2010 12:06
"בפסיכולוגיה האדם הוא מה שהוא חושב על עצמו, "
בפסיכולוגיה אולי כן.
במציאות-לא.
תוקן על ידי צענערענע ב- 30/11/2010 12:08:09
נשלח ב-30/11/2010 11:55
רודף
זו אכן אמירה פילוסופית- בפסיכולוגיה האדם הוא מה שהוא חושב על עצמו, בפרשת המרגלים- אומרים המרגלים למשה- כחגבים הינו בעיננו- וכן היינו בעייניהם- , לפי מה שהעיתונות מנסה להכניס לראשנו על כך שאנו חגבים- ודאי שגם בעיניהם אנחנו חגבים.
נשלח ב-30/11/2010 11:47
כאילו שיש לנו ברירה לחשוב אחרת ...
_________________
נשלח ב-30/11/2010 11:13
כתבתי על כך באשכול הסמוך- אילו שביב של חוסר סמכות מצד בית הדין הרבני. עורך דינו של הבעל היה מפעיל מידית את הקונסול האמריקאי, אשר היה שש כמשוש חתן על כלה. להעמיד את הוסלים הישראלים על מקומם הראוי. לא שאנו וסלים- אבל הם חושבים כך.
נשלח ב-30/11/2010 10:23
אליעזרט כתב:
ירוחם,
הדברים מסובכים בהרבה ממה שזה נראה בדיון כאן. אין שום ספק שאשה מעוכבת גט היא אומללה והבעל המאמלל הוא סדיסט. אבל לא זאת השאלה כאן. חוקי הדת האנכרוניסטיים הם הם שמאמללים את האשה. ואיך שלא יהיה, שום בית משפט שבעולם לא יכול להתייחס לבעיה דתית שבין שני בני זוג כאל פשע.
חוץ מבית משפט שמקבל את חוקי הדת (למשל ב"ד רבני) ולכן בשבילו אלו לא "חוקי הדת אנכרוניסטיים" אלא בעיה אמיתית.
נשלח ב-29/11/2010 20:45
סוסרטי כתב:
... וכל זמן שהנשים אינן חפצות בתקנה זו, לדעתי שתשבנה עד שילבין ראשן. כל השיח הזה על "עגונות" כה מטומטם בעיני צופה מן הצד. הרי זה דומה ממש לתינוק המצייר קו דמיוני באויר סביב לשתי מרצפות, ומתחיל ליילל בקול שהוא בכלא.
אני מרגיש כעס גדול בדבריך ואני יכול להזדהות עם זה, אבל יש לך גם הצעה מעשית כלשהי?
"...זאת בשל סרובו לתת גט לאשתו בנפרד המנהלת מולו הליך גירושים בארה"ב מזה כמה שנים...בית הדין קבע כי על אף ששני בני הזוג אינם ישראלים, הרי שעל פי פסק דינו של נשיא בית המשפט העליון בדימוס אהרון ברק נתונה לבית הדין סמכות לדון בתביעת מזונות שהגישה אישה יהודיה נגד בעלה היהודי אף ששניהם אינם אזרחי ישראל, שכן לענין תביעת מזונות אין הכרח שבני הזוג יקיימו את תנאי הסמכות הקבועים בחוק שיפוט בתי דין רבניים",
לא הבנתי, העיקוב היה בגלל תביעת המזונות או בגלל הסירוב לתת גט".
לבית הדין הרבני בת"א מערכת חוקים משלו.
בכתבה לא נאמר מי היו הדיינים שהוציאו את צו העיכוב, אך לא אופתע אם היה ביניהם הדיין שהוציא הזמנה לדין וכתב סירוב נגד אזרח אוסטרלי שהיה לו סכסוך ממוני עם אזרח אוסטרלי אחר:
בסופו של דבר המשפט הוא המשכה של המדיניות בדרכים אחרות.
נשלח ב-25/11/2010 20:52
ירוחם,
הדברים מסובכים בהרבה ממה שזה נראה בדיון כאן. אין שום ספק שאשה מעוכבת גט היא אומללה והבעל המאמלל הוא סדיסט. אבל לא זאת השאלה כאן. חוקי הדת האנכרוניסטיים הם הם שמאמללים את האשה. ואיך שלא יהיה, שום בית משפט שבעולם לא יכול להתייחס לבעיה דתית שבין שני בני זוג כאל פשע.
נשלח ב-25/11/2010 20:46
אליעזר גם אתה לומד דמגוגיה?
אם התייר הישראלי היה עובד את דת הוודו למשל שהיא דתה הרשמית של ניגריה, וניגריה היתה מרכז העולמי לעובדי הוודו, התשובה תהיה כן,
רוב מדינות ארופה המערבית לקחו לעצמם את תפקיד השופט על פשעים שנעשו בכל מקום בעולם. הבעיה היחידה שמטרידה אותך היא שזה משחק נגד מדינת ישראל, לפני עשרים שנה לא הזיז לאף ישראלי.