אני לא יודע כמה כאן מכירים את החוויות האלו אבל אני מניח שהרוב
א. בשעות הערב מצלצל הטלפון, מספר לא מוכר אתם עונים ומהעבר השני טלפנית מגייסת תרומות למוסד כל שהוא לפעמים אתה טורם ( למשל למעייני הישועה מחמת הכרת הטוב וגם כי זה באמת חשוב ) לפעמים לא, כי אתה לא יכול או כי אתה לא רוצה, לפעמים הטלפנית מקבלת את זה בסדר ולפעמים היא ממש לא, כאילו אתה חייב לה משהוא אבל ניחא
רק שעשר דקות אח"כ שוב הטלפון מצלצל והריטואל חוזר על עצמו
ב. שוב שעות הערב, אתה משחנ"ש עם הבן/בת זוג והטלפון לשם שינוי שותק הפעם דופקים בדלת, בפתח שני יהודים עבדקנים (לפעמים נראים מוזנחים או מוזרים) מבקשים לדבר בתוך הבית והיה והנחת להם להכנס ( הכנסת אורחים לא ?) הם מתחילים לשטוח בפניך מסכת יסורים שלא היתה מבישת את איוב בשעתו ומבקשים עזרה "אם אפשר משהו גדול" עכשיו אתה במלכוד מה תעשה תיתן להם עשרה שקלים ? הם לא יסתפקו בזה וינדנדו לך בתחנונים עד כלות עצביך
לא להכניס אותם מעיקרא מה לגבי פתוח תפתח את ידך לאחיך האביון לתת להם "משהו גדול" אני אתרושש תוך שבועיים וחוצ"מ אסור לבזבז יותר מחומש
ג. אתם חוזרים הביתה מהעבודה/לימודים/משהו אחר
על מדרגות הבית שרועים להם עלונים של ועדות צדקה למיניהם למרות שפעם שעברה הבטחתם לעצמכם שלא תרימו את זה עוד פעם נכשלתם העלון ביד והיד השניה בדרך לכיס להוציא את הטישו איזה זוועות, אילו תיאורים, ממש קשה לא לרצות לתרום להם את כל מה שיש לי בבית אבל שוב, יש עשרה כאלו לפחות בחודש א"א לעזור לכולם
אבל הבעיה שכשאתה לא תורם יש קצת הרגשה של אכזריות מן התעלמות מאחיך האביון האם הנזק האישי שנגרם כל פעם שאתה לא תורם ומרגיש אכזר שווה את התועלת של הצדקה שנאספת
האם יש כאן תופעה בעיתית או פריחה של "עולם הצדקה"
האם ילד שרואה את הוריו שמסרבים לתרום לעני בפתח לומד מהם להיות אכזרי ולזלזל במצוות "והחזקת בו"
מה דעתכם ?
_________________
תוקן על ידי חי_רגעים ב- 01/12/2010 23:59:23
תוקן על ידי חי_רגעים ב- 01/12/2010 23:59:47
נשלח ב-2/12/2010 15:02
חי:
בעניין חינוך: הכלל שהם צריכים לדעת שיש נותנים שאין לא נותנים, אבל לכבד ולאזמין אותם לבית ומילה טובה ויעוץ,
חייבים בכל מקרה,
נשלח ב-2/12/2010 15:02
אני לא יכול לתת לכולם, וגם יש כאן מטרד בכמות של הפניות שמחייב סינון כבד ואסור לבזבז יותר מחומש זה גילוי של חז"ל שאדם עלול להעני מן הצדקה, ולא כמו שכתב הרמב"ם
נשלח ב-2/12/2010 14:59
חי_רגעים כתב:
אני תורם קבוע לועדי צדקה מסוימים שהתרשמתי שהם עובדים ביושר וכן לקופה של הקהילה שלי שגם היא מנוהלת ביושר אבל לא מגיע מעבר למעשר
כשבא אלי אדם ומבקש לעצמו אז השו"ע מחייב אותי ליתן לו אפילו כשהוא בא לבד בלי הסכמות
כל זמן שלא הגעת לחומש אתה עדיין מחויב לתרום במצבים מעין אלו
חוצמ"ז הבעיה של הרגשה לא טובה קימת כאשר אתה משיב פני דל נכלם, כנראה כושר הלבנת השיניים שלך ושלי אינם שווים.
וגם עניין הדוגמא לילדים לא נפתרת לגמרי בגישה שלך כל זמן שהם לא רואים נתינה ( זה נכון שהם מקבלים שיעור מאוד חשוה בגדול המלבין שיניו )
אז מה איכפת לך לתת ולסמוך על השם שיתן לך עוד ועוד ?
נשלח ב-2/12/2010 14:55
מקס
להורים שלי ב"ה לא חסר הם נותנים לי, גם הורי אשתי ב"ה מסתדרים אחים שלי כנ"ל גיסים כנ"ל
אני תורם קבוע לועדי צדקה מסוימים שהתרשמתי שהם עובדים ביושר וכן לקופה של הקהילה שלי שגם היא מנוהלת ביושר אבל לא מגיע מעבר למעשר כשבא אלי אדם ומבקש לעצמו אז השו"ע מחייב אותי ליתן לו אפילו כשהוא בא לבד בלי הסכמות כל זמן שלא הגעת לחומש אתה עדיין מחויב לתרום במצבים מעין אלו
חוצמ"ז הבעיה של הרגשה לא טובה קימת כאשר אתה משיב פני דל נכלם, כנראה כושר הלבנת השיניים שלך ושלי אינם שווים. וגם עניין הדוגמא לילדים לא נפתרת לגמרי בגישה שלך כל זמן שהם לא רואים נתינה ( זה נכון שהם מקבלים שיעור מאוד חשוב בגדול המלבין שיניו )
תוקן על ידי חי_רגעים ב- 02/12/2010 14:59:41
נשלח ב-2/12/2010 13:43
חי: אני לא מבין מה הבעיה,
מעשר\חומש נותנים והשאר אסור פשוט לתת,
למי לתת ? הורים ראשון אחרי זה אחים אחיות, משפחה קרובה, ואחרי זה שכנים הקהילה וכדומה,
אני מכניס את כולם לבית, אפי' בימים שאין לי לתת, מכניס אותם נותן להם לאכול לשתות ומדבר ומיעץ וכדומה,
לרוב מילה טובה והזדהות עם מצבו עוזרת הרבה,
נשלח ב-2/12/2010 13:05
מואדיב כתב:
אבל התורה לא אמרה לי לבדוק מי מבקש ממני, אלא אמרה תתני ותקבלי עוד. ולמה אני צריכה להיות יותר צדיקה מהתורה ?
יש לך טעות הקלדה. זו לא היתה התורה, אלא המורה, ואכמ"ל.
נכון סליחה המורה אמרה.
נשלח ב-2/12/2010 13:04
MTHBV כתב:
אבל התורה לא אמרה לי לבדוק מי מבקש ממני, אלא אמרה תתני ותקבלי עוד. ולמה אני צריכה להיות יותר צדיקה מהתורה ?
יש לך טעות הקלדה. זו לא היתה התורה, אלא המורה, ואכמ"ל.
נשלח ב-2/12/2010 13:02
את זאת גם אמרה לך המורה שהתורה כך כתבה? אולי תלמדי אותנו איפה התורה אמרה את זאת?
נשלח ב-2/12/2010 12:58
שרפ כתב:
כמו שאין חובה לסייע בחמור רובץ תחת משאו כאשר הבעלים אינו עוזר.
לא שאין חובה ממש אסור לעזור לו כיון שאתה משחית את מידותיו
נשלח ב-2/12/2010 12:49
שרפ כתב:
יש עם זה בעיה כפולה. בנתינה הזו אנו מעצימים את העוני כי עוד אנשים מפסיקים לעבוד ובאים לקבץ.
בנוסף, התורה ציוותה את נושא הצדקה לאנשים נורמלים שעובדים ודואגים לעצמם, שהרי דרך ארץ קדמה לתורה ורק אח"כ יש מצוות צדקה. כמו שאין חובה לסייע בחמור רובץ תחת משאו כאשר הבעלים אינו עוזר.
אבל התורה לא אמרה לי לבדוק מי מבקש ממני, אלא אמרה תתני ותקבלי עוד. ולמה אני צריכה להיות יותר צדיקה מהתורה ?
נשלח ב-2/12/2010 12:46
יכולת להתפרנס לשנה.
??? מאיפה אתה לוקח את זה? שאפשר להתפרנס מזה שנה? מ199 אי אפשר להתפרנס שנה? רק מ200?
השאלה היתה למה המספר 200 הוא הגבול- יש לך 199 מותר לקחת 200 אסור לקחת?
נשלח ב-2/12/2010 12:45
מואדיב כתב:
לפיכך עליך למצוא גבאי צדקה/ועדת צדקה עליהם אתה סומך - ולתרום להם.
צודק לחלוטין!!!
נשלח ב-2/12/2010 12:44
MTHBV כתב:
אותנו המורה תמיד לימדה שתמיד צריך לתת ומי שתמיד נותן השם מחזיר לו בכפל כפליים. ואף אדם לא נהיה עני בגלל שנתן להיפך רק נהיה עשיר.
יש עם זה בעיה כפולה. בנתינה הזו אנו מעצימים את העוני כי עוד אנשים מפסיקים לעבוד ובאים לקבץ.
בנוסף, התורה ציוותה את נושא הצדקה לאנשים נורמלים שעובדים ודואגים לעצמם, שהרי דרך ארץ קדמה לתורה ורק אח"כ יש מצוות צדקה. כמו שאין חובה לסייע בחמור רובץ תחת משאו כאשר הבעלים אינו עוזר.
נשלח ב-2/12/2010 12:40
ירוחםשמ כתב:
שרף שאלה
לאדם שיש 200 מנה אסור לו לקחת מהצדקה. למה חז"ל קבעו את השעור של 200?
יכולת להתפרנס לשנה. זו גם כתובת אשה.
3. רמב''ם הלכות מתנות עניים פרק ט
(יג) מי שיש לו מזון שתי סעודות - אסור לו ליטול מן התמחוי. היו לו מזון ארבע עשרה סעודות - לא יטול מן הקופה. היו לו מאתים זוז אע''פ שאינו נושא ונותן בהם [או שיש לו חמשים זוז ונושא ונותן בהם] - הרי זה לא יטול לקט שכחה ופאה ומעשר עני. היו לו מאתים חסר דינר - אפילו אלף נותנין לו כאחד, הרי זה מותר ליקח. היו בידו מעות והרי הן עליו חוב או שהיו ממושכנים לכתובת אשתו = הרי זה מותר ליקח.
נשלח ב-2/12/2010 12:40
.
לפיכך עליך למצוא גבאי צדקה/ועדת צדקה עליהם אתה סומך - ולתרום להם.
אני מודה, בכך הפכתי לאדם מודרני. את המכונית שלי אני מוסר למומחה שיתקנה - ולא עושה זאת בעצמי. את הסיוד בביתי עשה בעל מקצוע.
גם את נתינת הצדקה אני עושה כיום באותה הדרך, תורם לכמה ועדות וארגונים - ומשקיט את מצפוני.
לגבי שאר הבעיות - משמעת, כידוע, זה המפתח. לכל המטלפנים אני עונה שישלחו לי עלון עם הפרטים - איני תורם בטלפון. את סף ביתי לא עוברים אנשים שאיני מכיר, מה עוד שבדרך כלל הם מגיעים בשעות בהם עסוקים בהאכלה/האבסה/השכבה לישון של זאטוטים.
