אמא,
לו רק ידעת כמה חיכיתי שתדפקי על דלת חדרי, שתכנסי ואפילו תכריחי אותי לשבת איתכם, סביב שולחן האוכל. אפילו שאעשה פרצוף כשאשב אתכם, זה יהיה רק פרצוף. כי בליבי פנימה ארגיש הקלה, ארגיש חשובה, ארגיש חלק מהמשפחה, ארגיש אהובה.
ישבתי וחיכיתי. חשבתי לעצמי שהפעם לא תוותרי עלי, על ילדתך. שלא תפחדי ממני, התינוקת שלך שרק לפני ששה עשר אביבים יצאה מתוכך, איבר מגופך.
שמחת בלידתי. חיכית שאבוא.
כשהייתי חוזרת מהגן ומבית הספר היית מחכה לי תמיד עם ארוחת צהריים. ילדה שלך. תמיד הייתי כל כך שלך.
בזמן האחרון את מפחדת ממני. אני יודעת שאת מפחדת. כל מילה גוררת לויכוח, לסערת רגשות. אבל תביני: ככל שאת זזה הצידה ומוותרת לי, אני יותר נרעשת ונסערת, יותר כועסת ומאיימת.
כל פעם, אחרי מה שאת מכנה 'סצינה', אני מרגישה עלובה ומושפלת. כל פעם מחדש אני מרגישה מובסת.
לך נדמה שאני חזקה; שלא אכפת לי מה אומרים עלי, שאני "שמה פס על העולם". נדמה לך שאני מנצחת, אבל לא. אני המנוצחת והמובסת כי שוב, במקום לעמוד שם מולי כקיר איתן, את מתכווצת ונותנת לי להיעלם, ואז שוב אני מדמיינת איך את באה ומוציאה אותי מהחדר ואומרת לי בטון תקיף של אמהות: ילדתי, את חלק מהמשפחה שלנו ואת באה מיד לשבת איתנו לאכול.
אבל שוב את מוותרת עלי.
אמא יקרה שלי, תתני לי להמשיך להיות ילדתך, איבר מגופך, אל תוותרי עלי כל כך בקלות.
אמא, אני צריכה את המאבקים האלה, הם נותנים לי להרגיש את עצמי. לבנות את זהותי. להיות אני.
אני יודעת שלך זה קשה ומפחיד, אבל את אמא שלי, ואני מבקשת ממך: אל תוותרי עלי.
להיות עצמאית זה לא אומר להתייתם.
אני כל כך צריכה אותך, את אהבתך את סלחנותך. אני עושה את צעדי הראשונים בעולם ואני צריכה לדעת ולהרגיש שבכל עת שאסתובב לאחור אראה אותך שם חזקה, מחייכת חיוך של: יופי, תמשיכי, אני כאן.
אני חייבת להרגיש שהרחם שלך פנוי בשבילי בשעות מצוקה, שאני יכולה להתכרבל שם בתוכו בימים אפורים וקרים.
אתמול רבת איתי כי לא לקחתי סוודר. אודה על האמת: היה לי קר, אבל לא לקחתי את הסוודר כדי להכריז שזה הגוף שלי וההחלטות שלי. אני אדם עצמאי.
אני עצמאית המתלבטת, מחליטה, בוחרת ומפתחת את טעם לבושי ואת טעם חיי.
נכון שזה קשה לך לראות אותי כאדם עצמאי עם רצונות שונים, כאדם נפרד ולא עוד כילדה של אמא, אבל, כן, אני אדם בפני עצמו וכן, יחד עם זאת אני גם הילדה שלך.
אמא כל שביקשתיך הוא לא לפחד ממני.
כל שביקשתיך הוא שלא תוותרי עלי.
כל שביקשתיך הוא שתאהבי אותי גם כאדם נפרד.
כל שביקשתיך הוא שתישארי אמא שלי.
אוהבת אותך
בתך.
