| נשלח ב-7/12/2010 21:32 |
 |
| |
טוב לי ברווקותי. למה לי להתחתן???
אני נמצא פעם ראשונה במצב כזה רציני של החלטה גורלית, ואני פשוט משתגע מזה...
הכל היה טוב ויפה ורגוע בחיים עד שלפתע אומרים לי הורי שיש הצעה רצינית שכבר רוצים לגשת לפגישות..
לא יכולתי לסרב ולדחות את הזיווג שלי במידה וזה הזיווג, אז נגשתי, בהתחלה כשהכל עוד היה בערפל זה היה נראה לי די סבבה הזיווג הזה.
ברור שלא חשבתי להחליט אז, וגם ממש לא יצאתי מהכלים!
אבל המשכתי להתקדם לעוד פגישה ועוד פגישה אבל אני לא רואה סיבה מוצדקת לחיוב ולא רואה סיבה מוצדקת לשלילה.
הבעיה היא, כך מסתבר, בי עצמי...
אני לא הייתי מוכן ולא ציפיתי לזה, כל כך טוב לי כיום ברווקותי, לא חסר לי כלום ואני לא כ"כ רוצה להיתחתן עכשיו!
(אני ס"ה בן 22)
אז אם היה מדובר בשידוך שהייתי מתלהב ממנו ומאוד רוצה אותה הייתי הולך על זה לגמרי. אבל עכשיו המצב הוא שאני לא כ"כ מתלהב, ואם היא תתן תשובה שלילית אני לא אתבאס מי יודע מה, אז איזה סיבה יש לי להתחתן איתה עכשיו???
מה רע לי? מי אמר שיהיה לי טוב איתה ביחד? אני גם לא יכול למשוך אותה יותר מידי זמן כי מסכנה הבחורה, מה היא אשמה?
בקיצור, אני לא יודע מה לעשות....
אני מקווה שהבנתם את התסבוכת שלי... ואני אשמח מאוד לשמוע את דעתכם!
תוקן על ידי אסיק_good ב- 08/12/2010 16:34:56
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-13/12/2010 15:07 |
|
| |
ההפי אנד שאמרנו הוא לפרק הזה בלבד.
הסוף המושלם יהיה כשתהיה נשוי באושר ובעושר שש ושמח כל הימים, אמן.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-13/12/2010 14:30 |
|
| |
אגב, שיר, זה בדיוק הסיפור ששמעתי גם אני אתמול שעזר לי להחליט... לדעתי יש המון סיפורים כאלה על שני הצדדים.. אתמול כמעט שזה קרה גם לי... הפי אנד אמרנו?..
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-13/12/2010 14:28 |
|
| |
שיר צודקת זה מה שאמרתי... אבל טיע צודקת גם, כואב שזה דבר לגיטימי בעולם הישיבות....
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-13/12/2010 14:22 |
|
| |
הוא לא אומר שבחור ישיבה זה דבר משועמם,
אלא הוא כבחור ישיבה- היה משועם. זכותו.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-13/12/2010 14:18 |
|
| |
[
תוקן על ידי טיע ב- 13/12/2010 14:22:51
|
|
|
|
| נשלח ב-13/12/2010 14:14 |
|
| |
אממ.. נראה לי שאתה צודק.
אחרת זה נעסק ביש לגמרי.. כמו בסיפור ששמעתי,
על בחור שדחפו אותו להתחתן.. והוא לא רצה..
הכלה היתה מסכנה בסיפור הזה..
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-13/12/2010 14:12 |
|
| |
| כאב_לב כתב: |  | (הייתי בחור ישיבה משועמם)
|
|
בס"ד
?????????????
ויבוי!!!!!!
|
|
|
|
| נשלח ב-13/12/2010 14:03 |
|
| |
יש בזה משהו .. אבל זה בתנאי שמאוד רוצים.. לא אם לא יודעים, כמו שכתבתי בתחילת האשכול...
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-13/12/2010 14:01 |
|
| |
אני חושבת שאי אפשר להתחתן עם מי שלא רוצים,
אבל להתחתן עם מי שרוצים בזמן שלא מאד רוצים,
יכול להתקיים פה-
עם האוכל בא התאבון.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-13/12/2010 13:58 |
|
| |
באמת הפי אנד. תודה.
נכון מאוד, אבל מי אמר להתחתן מאוחר? 22 או 23 מה ההבדל? אני מכיר אנשים שהתחתנו בגיל 24 ולא קרה להם כלום...
בכל אופן אי אפשר להתחתן אם לא רוצים את זה באמת! אני יחכה עוד קצת אולי עוד חצי שנה או שנה זה יבוא לי...
תוקן על ידי כאב_לב ב- 13/12/2010 14:00:11
|
|
|
|
| נשלח ב-13/12/2010 13:53 |
|
| |
הפיי הנד מבחינתך :)
בגלל שאני חושבת כמוך, אני רוצה להאיר נקודה, שאני בכולופן לא לקחתי לגמרי בחשבון של המחשבות שלי.
אם מתחתנים מאוחר, מגדלים ילדים בגיל מאוחר, וזה קשה יותר.
בגיל מאוחר קשה יותר לשנות דפוסי התנהגות.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-13/12/2010 13:41 |
|
| |
שלום לכולם.
רציתי לעדכן, שאחרי מחשבה רבה והרבה יעוץ, הגעתי למסקנה שאני בכלל לא יכול להפעיל שיקול דעת הגיוני אם היא הזיווג שלי, כי מסתבר שבתוך תוכי אני לא רוצה בכלל להתחתן עוד...אז גם אם זו היא, זה לא יהיה טוב לא בשבילי ולא בשביל אף אחד אחר שאתחתן! אבל כאמור אני בכלל לא יכול להחליט!
אז למה ניגשתי לזה בכלל??
שאלה טובה, התשובה היא שלפני כשנה וחצי כשאמרתי שאני רוצה להתחתן הייתי במצב אחר לגמרי ממה שאני היום! (הייתי בחור ישיבה משועמם) וחשבתי שזה היה מתאים לי להתחתן... משום מה העסק היה תקוע...וכבר נכנסתי לפאסימיות בעניין, לא העלתי בדעתי שתבוא הצעה מעשית.. (במיוחד כשכבר הפסקתי להשתעמם בישיבה ויצאתי לחיי המעשה שלמרות שאני לומד יותר מבחור ישיבה ממוצע אני סוג ג') ואז פתאום זה בא! לא יכלתי להגיד, לא, כי מי יודע... אבל כשזה עלה לפסים מעשיים יותר הלב בפנים כנאירה לא רצה להתחתן ולכן נגרם כל התיסבוך..
כמו שלפני שנה וחצי חשבתי שהכי מתאים לי להתחתן אבל הקב"ה חשב וידע אחרת..אני מאמין באמונה שלימה שכל מה שקורה איתי הוא לטובה! ואני רק מתפלל לקב"ה שיראה לי כמה שיותר מהר...
ואכן אני רואה בחיים השגחה פרטית מוחשית על כל צעד ושעל... הדוגמא האחרונה הייתה בקשר לשידוך הזה.
תמיד התפללתי שבשידוכים אם עולה הצעה שהיא לא הזיווג משמיים שלי שירד מהר עוד בהתחלה, בבירורים, ושילכלכו עלי ולא על אחרים..כי זה ממש לא מזיז לי...(הקב"ה שמע את תפילתי וזה מה שהיה עד עכשיו). כמו"כ התפללתי וביקשתי שאם בכל זאת השידוך התקדם וצריך לבטל שאף פעם אני לא יצטרך להגיד את התשובה השלילית! אני מעדיף שיגידו לי, לא, מאשר לפגוע במישהו אחר.. בסיפור האחרון הזה כשהגעתי למסקנה של להוריד.. אחרי שהבחורה אמרה מפורש שהיא רוצה לחכות שבוע וחשבתי המון כאמור, הציק לי מאוד העניין הזה שאני זה שצריך להוריד.. שהיא במיוחד, תפגע מזה המון... וחשבתי שפה הקב"ה נותן לי כן לעשות את זה.. נורא כאב לי...אבל גם לא יכלתי לתת לבחורה להמשיך לכסוס ציפורניים... אז אתמול בערב הרמתי את הטלפון ביד רועדת וחייגתי לשדכנית, ואני מנסה למצוא את הניסוח הכי עדין שס"ה אני לא רוצה כרגע להתחתן בכלל וכו', , , ואז קרה משהו מדהים... אומרת לי השדכנית שהיא לא מאמינה שזה קורה לה, שנים היא מתעסקת בשידוכים ואף פעם זה לא היה... כמה דקות לפני התקשרה אליה הבחורה שהיא התייעצה וכו וכו וביקשה להוריד...היא ביקשה לימסור לי בעדינות... כל כך שמחתי! אמרתי לשדכנית ,מצויין, אל תגידי לה שגם אני הורדתי.. שישאר ככה!!
אוקיי. אז, אם זה לא השגחה פרטית, מהו כן השגחה פרטית?
תודה שהקדשתם מזמנכם בקריאת רחשי ליבי.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-13/12/2010 12:25 |
|
| |
כאב, מה קרה בסוף???
מזדהה מאד עם הדברים, יש מעטים שמסכימים איתי ועם מה שכתבת..
אבל כנראה שזה מחשבות של צעירים שלא סבלו הרבה מאד, כמו שאחת מעל מתארת..
אני לא 'מפעילה שרירים' כדי לא להתחתן, אבל גם לא מרגישה רע עם זה עכשיו..
אם יבוא ברוך הבא..
|
|
|
|
|
| נשלח ב-8/12/2010 22:53 |
|
| |
טוב סליחה .........................
אז אני אומר בלי שום לחץ ...............
נוווווווווווווווווווווווווווו מתי כבר תתחתן מהרררררררררררררררררררר בלי להסתפק כל כך הרבה
|
|
|
|
| נשלח ב-8/12/2010 17:35 |
|
| |
בלי לחץ... 
|
|
|
|
|
