מרגיעה את המשפחה. גם אתם?
גם לכם זה קורה?
משום מה נהפכתי ל: מרגיעה של המשפחה.
ז"א,
אמא שלי אומרת: יווו, מה יהיה הסוף????, אין לי כבר כוחות!!!!
אני עונה: אמא, מה את לחוצה, יהיה סוף מצוין, עוד תראי וכו'
אחותי אומרת: אתם לא מריצים כלום, סתם מורחים כל בחור מלא זמן...
ואני עונה: אין עניין להלחיץ אף אחד, כשיגיע הרגע, הכל ירוץ.
אחי הקטן: יאלה תתארסי כבר!
ואני עונה: כבר זה יקרה, אל תדאג, ד' יודע הכי טוב מה יהיה איתנו.
שכנות, חברות: מה קורה איתך?
אני עונה: מצוין, הכל טוב, ב"ה. החיים סבבה.
כאילו,
אני אמורה להרגיע את כולם, כל הזמן,
ומה,
אני לא רוצה להתחתן?
נכון שאני יחסית רגועה, משתדלת לחיות בכיף, להעביר ת'חיים בחיוכים.
לפעמים,
כשאמא שלי מקנטרת,
זה ממש שורט לי בלב
מה, היא לא מבינה שאני רוצה לא פחות ממנה?
היא פורקת וזה מצוין, אבל לא תמיד יש לי מה להרגיע...
מעניין אותי,
אם יש עוד כאלה שעוברים אותו הסרט....
אל תדאגו,
אני לוקחת ת'סרט הזה באיזי....
_________________
תוקן על ידי שיריש1 ב- 19/12/2010 00:32:37
תן חיוך, ה-כ-ל לטובה !!
תוקן על ידי אסיק_good ב- 19/12/2010 06:29:15
|
|
