הלכות בית הבחירה פרק ז
א מצות עשה ליראה מן המקדש, שנאמר "ומקדשי תיראו" (ויקרא יט,ל; ויקרא כו,ב); ולא מן המקדש אתה ירא, אלא ממי שציווה על יראתו. [ב] ואיזו היא יראתו: שלא ייכנס אדם להר הבית במקלו, או במנעל שברגליו, או באפונדתו, או באבק שעל רגליו, או במעות הצרורין לו בסדינו. ואין צריך לומר, שאסור לו לרוק בכל הר הבית; אלא אם נזדמן לו רוק, מבליעו בכסותו.
pasting[ז] אף על פי שהמקדש היום חרב בעוונותינו, חייב אדם במוראו כמו שהיה נוהג בו בבניינו--לא ייכנס אלא למקום שמותר להיכנס לשם, ולא יישב בעזרה, ולא יקל ראשו כנגד שער המזרח: שנאמר "את שבתותיי תשמורו, ומקדשי תיראו" (ויקרא יט,ל; ויקרא כו,ב)--מה שמירת שבת לעולם, אף מורא מקדש לעולם, שאף על פי שחרב, בקדושתו עומד.
pasting [טו] הר הבית מקודש ממנה--שאין זבין וזבות נידות ויולדות נכנסין לשם, ומותר להכניס המת עצמו להר הבית; ואין צריך לומר, טמא מת שהוא נכנס לשם.
|
|
