נפגשתי עם בחור והיה מאוד נחמד..אתם יודעים איך זה פגישה ראשונה; חיוכים נימוסיים, שאלות היכרות בסיסיות, מריחת זמן של שעה וחצי שבסיומן עניתי לשדכנית, ש"כן. למה לא?! היה נחמד פגישה ראשונה אז למה לא לנסות עוד..."
וכך היה עם פגישה שניה ופגישה שלישית ורביעית...
הוא היה חוזר עם עננים...כנראה כבר ראה עצמו מובל לחופה, מכסה אותי- כלתו הלבושה בשמלה לבנה----
האמת, אני הייתי פחות אופטימית. זה גם מה שאמרתי לסביבה. כל עוד זה לא סגור אל תתלו תקוות. תמיד הוא יכול להתחרט, ועד שזה לא מגיע לידי "לחיים" אל תפרסמו כלוםםםם!
והיה לי בסיס לחששות אלו.
ידעתי שאני נהנית בפגישות הללו והייתי מאוד רוצה לסיים את הסיפור הזה אבל דבר אחד מנע בעדי.
ה"בעיה" שלי. (ולא נפרט כדי לא להיכנס לוויכוחים אם זה בעיה או לא...) רק אומר שאחרי אינספור הצגות וחזרות וחששות ולילות לבנים ותפילות ותפילות ותפילות הגעתי לפגישה, שהיתה אחרונה.
ישבנו על ספסל וסיפרתי לו.
בהתחלה הוא שתק. ואח"כ דיבר. ושוב שתק ושתק ושתק.
סימנו ת'פגישה בשאלה שלו "מבחינתך זה גמור?" ואני עניתי בקול יציב"בטוח!!" והמשכנו ללכת. בשתיקה.
אציין שהתייעצנו עם רב- והרב-מגדולי הדור המפורסמים , אמר לנו לא להגיד כלום אלא רק לבחור עצמו ורק לאחר שהעסק "מתחמם" כדי שלא יחטוף רגליים קרות.
הבחור מצידו היה מוכן לגמור אך חשש לקחת סיכון ע"ע ולכן התיעץ עם מי שהתיעץ ואותו אחד הבריח אותו ממני כמפני אש...
חיכינו שעה, שעתיים שלוש, יום ויומים ואז אותו אחד שאיתו התייעץ(הבחור עצמו כנראה לא היה מסוגל..) התקשר ואמר :"אני מתקשר בשמו של X, הוא ממש מתנצל אבל איחל שיהיה לכם בהצלחה, בקלות ובמהירות...."
ואח"כ יגידו לי שאני פסימית-------
מה אתם אומרים..?
מה הייתם עושים לו הייתם מהצד שלי? ומהצד שלו?
ולנסות לחזור על אותו סיפור שוב, שזה אומר פגישה רגילה רגילה שבסיומן, כשזה מתחמם אודיע לבחור והוא יאלץ להחליט החלטות גורליות שכאלה......? לשבור ת'לב שלי שוב...??? או להגיע לפגישה רק עם בחור שיודע מראש עלי ולא ירתע רגע לפני שהוא מבחינתו שולף את השושנה??
תודה.
תוקן על ידי הרווקים ב- 21/12/2010 20:16:48
נשלח ב-23/12/2010 12:00
ליטאי, כל מילה פנינה (לא שדעתי אומרת משו אבל בכ"ז)
נשלח ב-23/12/2010 11:50
לדעתי את עושה נכון.
כשיגיעה האחד הקב"ה יסדר את זה כך שהבחור ירצה אותך בכל אופן. והוא יחליט ששווה לו להתחתן איתך למרות אותה בעיה.
אסור להסתיר דברים בשידוכים בסוף ידעו וזה יכול להוביל לדברים הרבה יותר קשים.
אחרי פגישה שלישית עם בעלי החלטנו לסגור ומכיוון שזה היה מהר ההורים לא היו מעורבים אלא קיבלו שיחת טלפון בשתיים בלילה שהחלטנו שאנו רוצים להתחתן.
יש אצלנו במשפחה בעיה רפואית שלא קשורה אלי אך בגלל זה היינו צריכים לחכות שבוע עד שהצד השני התייעצו עם מספר רופאים כאן ובחו"ל וקיבלו ברכות מרבנים ורק אחרי זה התארסנו.
עברנו שבוע קשה ביותר אך היה שווה לעבור את כל הקושי הזה.
אם הבחור ברח לך כך סימן משמים שהוא לא עבורך, קשה לשמוע את זה אבל הקב"ה טוב אלינו ומה שיכול להיראות בעיניינו כמכה הוא באמת חיבוק של אהבה ממינו.
נשלח ב-23/12/2010 00:27
לדעתי כבר בהתחלה צריך. כדי שאת תמצאי מישהו שמתאים לך ויכול להיות אחד עם בעיה כמו שלך. להיפגש ארבע או חמש פגישות ורק אז לספר זוהי חוצפה ולא רוצה להרחיב מה עוד. ורק שתדעי לך שאולי הבחור הזה יסלח לך. אבל יש בחורים שיכולים להקפיד עלייך על כזה מקרה. ולא יודע אם תוכלי להתנקות מזה בחיים. אני בעברי היה איזה משהו שהיה לי וויכוח גדול עם ההורים לספר או לא לספר. אני אחזתי בדעה של לספר. כדי שלא אח"כ אני יצטרך לבוא לאישתי לעתיד בעיניים מושפלות ולספר לה כך וכך. אבל היום ב"ה העניין כבר מאחורי והיום אין לי שום דבר. ככה שאין לי בכלל שאלה. א
אבל בוודאות אם בתקופה ההיא הייתי נפגש עם בחורה הייתי אומר לה הכל על השולחן.
אני מעדיף שזה ירד בצורה נורמטיבית ולא אח"כ היא תישב בלילות ותמלא את הכריות שלה עם דמעות. על איך אני השלתי אותה.
בכל מקרה שאלת רב תלכי לעצתו. אבל אני מאוד מסכים עם לטאי זה מאוד תלוי איך שואלים. בפרט אם זה אמור להשליך על החיים הלאה.
נשלח ב-22/12/2010 23:59
הרווקים כתב:
תודה רבה לכל הנענים לנושא.
ליטאי ולכל החושבים כמוהו אך מפחדים לבטא זאת בקול: "לא תסור....גם אם יגיד לך שימין הוא שמאל", מתיחס גם לסיפור הזה. גם אנחנו חשבנו שהוא יורה לנו אחרת והופתענו שהוא אמר להגיד לקראת הסוף(בערך פגישה רביעית) אך לא לקחנו בחשבון שהבחור כבר הגיע מוכן לוורט בפגישה חמישית...היה לנו מוזר שכב' הרב אמר לנו שאני אעשה זאת בעצמי ולא אשלח את הורי לדבר עם הורי הבחור או\ו הבחור עצמו, אבל מכיוון שאנו סמוכים ובטוחים על גדולי הדור הלכנו אחריו בעינים עצומות, ולמרות הקושי אנחנו לא מצטערים!!
ולשאר המגיבים: הבעיה זו בעיה שעלולה לגרום להשלכות בעתיד. ברור לכולנו שהכל בידי שמים, וגם בחורה שלמה ובריאה, בגוף ובנש יכולה ל"ע לחלות, וגם בחור הדורש דירה וכמעט מקבל יכול פתאום לגלות שהחיים לא ככ ורודים ובעקבות זאת לבטל שידוך...אך הבעיה שכאן זו בעיה שהעדפנו לאומרת בשלב זה כדי למנוע ח"ו ביטול שידוך או גרוע מכך.... לא רואה כאן שום חוסר הגינות כי אין ענין לפרסם את בעיותי בחוץ,בפני כל בחור שנפגשים איתו ולהגיד לא מראש "תשמע בחורצ'יק, אני בחורה טובה ונחמדה...אבל ----------------" לא אמרתי שהוא התיעץ עם רב אבל אני חושבת שהוא התיעץ עם אותו גדול הדור ויכול להיות שהידיד עימו התיעץ (בנאדם מבוגר!) נרתע ולא לקח סיכון...אבל המקרה הוא מקרה. לא המלצתם לי מה לעשות בהמשך. אם לידע את הבחור קודם או להסתיר שוב, עד ממש הסוף? (ברור שאת המעשה הסופי יכריע אותו גדול הדור שוב, אבל סתם, חוות דעת)
תודה רבה לכל הטורחים!!
אם הייתי בא איתך לגדול הדור הנ"ל, והייתי מספר לו את המקרה, אני בטוח שהוא היה אומר לספר. הבעיה היא שבצורה שספרו לו, הוא הורה לא לספר, וזאת התוצאה. מספר פעמים נתקלתי במקרים שהלכו לגדול X הוצג לו משהו, ואמר תשובה מסויימת. היות שלא ספקה דעתם, הלכו שוב ספרו באופן שונה, וענה כפי רצו. זאת אומרת אנשים משתמשים בדעת תורה כיום כדי להצדיק התנהגות לא הולמת, כמו להסתיר פרט כזה, ולאחר מכן מתפלאים שלא הצליח. נ.ב. איני מסתיר דעותי, ואני עומד מאחוריהם. מודע לכך שאנשים עושים גדולים ישראל ורבנים כפלסתר למה שרוצים לעשות ולהצדיק את מעשיהם. אולם אם כבר כתבת הודעה, הנה האמת.
איך זה ש"הרווקים" כותב פעם בלשון זכר ופעם נקבה פעם יש לו ענין כזה ואח"כ ענין הפוך פיצול אישיות ? לפחות לפי שמו נראה שכן.
אוהב, "הרווקים" זה ניק של ההנהלה פה, למי שרוצה לכתוב ב"עילום ניק" ..
נשלח ב-22/12/2010 14:23
אני דווקא שמעתי על מישהי שיש לה בעיה מסויימת (לא בה עצמה, אלא מסביב) והרב שטיינמן אמר לספר על הבעיה הזו בפגישה השנייה כמדומני כנראה מתוך שיקול שלא יהיו ציפיות והכל
נשלח ב-22/12/2010 12:46
והכי הרבה - לחזור לאותו רב ולומר לו שקשה לך.
הם גם בני אדם :)
נשלח ב-22/12/2010 12:45
הייתי עושה מה שהיה אומר לי הרב.
התקופה הזאת, מעבר להיותה רדופת בדידות וציפייה ואוזלת יד חוץ מתפילה,
היא לפעמים מלאה בלבטים וחוזר בהירות ונקיפות של - אילו עשיתי אחרת...
אז אם יש לך על מי להישען - מוחשי - מלבד זה שןןדאי הכל יסתדר לטובה בעצתו - את יכולה להיות שקטה, לא להביט אחורה, ולא לשאול כאן את השאלה הזאת בכלל בתור שאלה, רק לשתף...
חיבוק גדול-גדול, אחות,
אוטוטו מגיע האיש שבשבילו את מושלמת ושום חיסרון לא לא יניע אותו לוותר עלייך.
אני באמת מאמינה בזה.
ואת?
נשלח ב-22/12/2010 12:09
מה שאלתך? האם להמשיך לעשות כעצת גדול הדור או לעשות כעצת הנערים
הלא אמרו חז"ל סתירת זקנים בנין ובנין נערים סתירה.
איך זה ש"הרווקים" כותב פעם בלשון זכר ופעם נקבה פעם יש לו ענין כזה ואח"כ ענין הפוך פיצול אישיות ? לפחות לפי שמו נראה שכן.
_________________
נשלח ב-22/12/2010 11:00
לדעתי אין סיבה לספר לכל אחד שנפגשים איתו אלא אם כן זה הולך ומתקדם לקראת סגירה.
נשלח ב-22/12/2010 11:00
לעניות דעתי- תמשיכי כך.
נשלח ב-22/12/2010 10:41
תודה רבה לכל הנענים לנושא.
ליטאי ולכל החושבים כמוהו אך מפחדים לבטא זאת בקול: "לא תסור....גם אם יגיד לך שימין הוא שמאל", מתיחס גם לסיפור הזה. גם אנחנו חשבנו שהוא יורה לנו אחרת והופתענו שהוא אמר להגיד לקראת הסוף(בערך פגישה רביעית) אך לא לקחנו בחשבון שהבחור כבר הגיע מוכן לוורט בפגישה חמישית...היה לנו מוזר שכב' הרב אמר לנו שאני אעשה זאת בעצמי ולא אשלח את הורי לדבר עם הורי הבחור או\ו הבחור עצמו, אבל מכיוון שאנו סמוכים ובטוחים על גדולי הדור הלכנו אחריו בעינים עצומות, ולמרות הקושי אנחנו לא מצטערים!!
ולשאר המגיבים: הבעיה זו בעיה שעלולה לגרום להשלכות בעתיד. ברור לכולנו שהכל בידי שמים, וגם בחורה שלמה ובריאה, בגוף ובנש יכולה ל"ע לחלות, וגם בחור הדורש דירה וכמעט מקבל יכול פתאום לגלות שהחיים לא ככ ורודים ובעקבות זאת לבטל שידוך...אך הבעיה שכאן זו בעיה שהעדפנו לאומרת בשלב זה כדי למנוע ח"ו ביטול שידוך או גרוע מכך.... לא רואה כאן שום חוסר הגינות כי אין ענין לפרסם את בעיותי בחוץ,בפני כל בחור שנפגשים איתו ולהגיד לא מראש "תשמע בחורצ'יק, אני בחורה טובה ונחמדה...אבל ----------------" לא אמרתי שהוא התיעץ עם רב אבל אני חושבת שהוא התיעץ עם אותו גדול הדור ויכול להיות שהידיד עימו התיעץ (בנאדם מבוגר!) נרתע ולא לקח סיכון...אבל המקרה הוא מקרה. לא המלצתם לי מה לעשות בהמשך. אם לידע את הבחור קודם או להסתיר שוב, עד ממש הסוף? (ברור שאת המעשה הסופי יכריע אותו גדול הדור שוב, אבל סתם, חוות דעת)
תודה רבה לכל הטורחים!!
נשלח ב-21/12/2010 23:34
סיוןבשמחה כתב:
האמת ממש קשה להגיב בלי לדעת מה "הבעיה"
גם לי קשה להגיב בלי לדעת מה הבעיה... משהו מתמשך? כרוני? בעיה גופנית? נפשית? רוחנית? משהו שנגמר בעבר? או שההשלכות יתבטאו גם בעתיד?
בכללי- בעיה נפשית ורוחנית שיש או אין לה השלכות בעתיד- אפשר קצת להבין אותו... וכן בעיה גופנית שיש לה השלכות חמורות בעתיד. אבל בעיה שאין להם השלכות כלל בעתיד- יתכן שאת צודקת והוא באמת הוריד על סתם.
לגבי העתיד- תלוי איזה סוג בעיה. בעיות שאין להם השלכות- בד"כ אני לא חושבת שצריכים להפריע. ואם הוא לא מחפש תירוצים להוריד- אז הוא לא יוריד על כזה דבר.
בכל מקרה- את טענת שהוא הוריד בעצתו של רבו. כך שכנראה זה הצעד הנכון במקרה כזה. (יתכן שהבעיה באמת לא חמורה אבל הרב ראה שהוא מחפש תירוצים ובתוכו אינו שלם עם ההחלטה. אז הוא יעץ לו להוריד)
טוב... קצת התפלפלתי, אבל הכוון ברור...
נשלח ב-21/12/2010 23:07
דעתי האישית: אני חושב שזה חוצפה להשלות ככה בחור ולספר לו רק בפגישה אחרונה. אולי אם היית מספרת בשלב יותר מקודם הוא היה מקבל את זה. קצת מתפלא על הקטע שצריך ללכת לרב מגדולי הדור, כדי שישאר להונות מישהו, ואחר כך להתפלא למה הוא לא מעוניין. לגופו של עניין: יקום פה קול זעקה גדולה ומרה אם אומר משהו שנוגד דעת אחד מגדולי הדור שאמר שכן זאת הדרך הראויה.. אז לא אמרתי כלום. אבל תזכרי (או תזכור, למקרה שאתה כותב בלשון נקבה כדי שלא יזהו ואתה באמת בחור) שאחד מהרעיונות של נישואין זה אמון הדדי. אם מסתירים כזה דבר רציני במשך כל ההכרות, קשה להאמין שמישהו ייצא. ושוב זאת דעתי האישית, אולם כמו שציינתי אינני אומר משהו נגד דעת הגדויילים. מצד שני אני מאמין שאם שלחת את ההודעה רצית לשמוע חוות דעת שוה, אז הנה.
שיהיה לך בהצלחה, ושתמצא זיווג הגון בקרוב בת זוג שנקבעה לך משורש נשמתך.
