| נשלח ב-22/12/2010 08:46 |
 |
| |
עַל אודות תְּחִלַּת תְּקוּפַת לְבִישַׁת "טַלִּית קְטַנָּה"- וְחִיּוּבָהּ בְּצִיצִית.
בראשית דברי אציין שזו הפעם הראשונה בה אני משתתף בפורום זה, ועל כן יתכן שעדיין איני מכיר את שפת המקום, מנהגיו, וכלליו, בכל זאת אשתדל ללמדם ולהשתלב ביניכם.
ההודעה הבאה שלי, עוסקת בבירור חיוב "טלית קטן" בציצית, ובירור תקופת תחילת לבוש הטליתות הקטנים בעם ישראל.
תוך כדי התכתבות עם -מימוני-, התברר לי שהנוהג כאן לכתוב הודעות מקיפות על עניין שמועלה כאן לדיון, ושאלות קצרות עוברות מכאן לאגף שנקרא "משאלות", ולמרבה הצער אין באפשרותי להקיף את העניין הזה, אבל לדעתי הוא מאוד מעניין וענייני כפי שמימוני היטיב להתבטאות: "הבעיה עם נוסח קצר שיש כאלו שירצו לשגר את השאלה לאשכול המשאלות, בשעה שהיא ראויה לדיון מעמיק בפני עצמה". (מימוני בהודעה אישית).
בדיעבד, כנראה שהנוסח שלי יעבור מצידכם- לאחר הבטחתו של של מימוני: "אם קשה לך להרחיב מעבר למה שכתבת, פתח לפי מה שכתבת. אשתדל לבוא ולמלא אחריך. ציין שקיבלת אישור ממני וכן שהדברים טעונים הרחבה והבטחתי להרחיב. ואז ייכון אשכול ולא יועתק למשאלות".
וזו השאלה:
טוענים שדעת הרמב"ם שהטליתות הקטנות- אינם ברי חיוב במצוות ציצית, לרבות הטליתות הקטנות במידת "חזון איש", הסיבה היא מפני שטליתות אלו אינם מיוחדות לעיטוף. (ולמעט יותר מידע בנושא, כדאי לעיין בפורום שכן "משנת הרמב"ם") המנהג הנפוץ הזה מחד, ודעת הרמב"ם- מאידך, שהיא ככל הנראה דעת כל קודמיו, אינה נותנת מנוח בשעה שהתפשט מנהג שנחשב בעיני כל ל'מצוה דאורייתא'.
א- האם מישהו יכול ומעוניין לנתח את הדברים ולפשטם?
ב- והאם מישהו יכול ומעוניין לתת תשובה על השאלה מאימתי נכנסו הטליתות הקטנים לזירת היהדות?
החותם בתקוה לגילוי האמת.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-10/1/2011 00:38 |
|
| |
מקסוול כתב: למיטב זכרוני הרב קאפח כתב שמסיבה זו בגדי כהונה פטורים מציצית, שלא כדברי רג"נ הידועים.
אולי תוכל להסביר לי במה דברים אמורים?
|
|
|
|
| נשלח ב-24/12/2010 14:30 |
|
| |
כתוב ״ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם״ וכו׳
לכאורה בימינו המצוה כבר לא רלוונטית
מדוע?
א משום שבימינו אין ל״בגדיהם״ כנפות
ב ואם תלבש ״בכח״ בגד עם כנפו
זה יהיה משהו ״מעושה״ שלא עונה על ההגדרה הבסיסית של המצווה שהיא לעשות ציצית על כנפי הבגדים הטבעיים אותם נעהגיח ללבוש
להבנתי התורה התייחסה לבגדים כפי שנהגו בזמנם
ובזמננו צריך להתייחס לבגדים הנהוג בזמננו
|
|
|
|
|
| נשלח ב-23/12/2010 23:58 |
|
| |
דרום חוקר יקר,
איני חושב שהבגד הבזוי הזה שסופג את הזיעה יש בו בכדי להזכיר... אפילו אם תתלה עליו 1000 חוטים.
וברור לי לפיכך שאם אין מצווה על בגד שאינו לעיטוף, עיין בדברי לעיל - יש איסור לברך.
למה הדבר דומה למישהו שמחליט לברך שהחיינו על יום הולדת של קרוב מקרוביו - אין תקנה כזאת והרי היא המצאה, תהיה המצאה קדומה ככל שתהיה, והברכה לבטלה אף על פי שהוא יכול לטעון אני מרגיש טוב יותר מאשר קנית דבר חדש - אנחנו נסמכים על התלמוד לא על סברות סבורות אחרת נגיע רחוק רחוק והדת תשתנה לפי שינויי מזג האויר ומצב הרוח. ואין מה לפרט לגבי התוצאות שיכולות להגרם כתוצאה משיטה כזו מעבר מברכה לבטלה.
ולכן אין לברך שום ברכה ובטח לא להמציא נוסח ברכות מדעתינו על טלית קטן - יהיו פשטי הכתובים אשר יהיו - אנחנו מחוייבים לתורה שבע"פ.
בברכה,
SPC
|
|
|
|
| נשלח ב-23/12/2010 23:49 |
|
| |
נדמה לי שהשאלה היתה מתי ולמה החל להתפשט המנהג ללבוש טלית קטן.
ראיתי בשם הרב מצגר אם איני טועה כי איני זוכר היכן, שהמנהג ללבוש ט"ק התפתח עקב גזרות שמד באשכנז ועל מנת שלא תשתכח תורת ציצית עשו אותה תחת הבגד ולא בעיטוף.
דרך אגב למיטה ידיעתי נדמה לי שלתימן לא חדר מנהג זה עד ל 200 שנים האחרונות. והתעטפו בדין התלמוד באופן פשוט. ואם תרצה אמור כעטיפת הישמעלים ולא כפי שהיא מצולמת היום בכל מיני תמונות של עורכי סידורים.
ישנו ספר העוסק בשאלה זו בשם "כליל תכלת" של ת"ח חשוב בשם ר' אליהו טבגר - שלדעתי כותב ממש כמו ראשון וז"ל עמ' קנב מהדורה 2:
מ"מ לדברי כולם למדנו שהבגד שחייב בציצית הוא הבגד שראוי ללובשו דרך עטיפה שעשוי חתיכה פשוטה והוא אשר נקרא כסות. וכלשון המכילתא (משפטים יט) וכו' וכן הדבר מוכרח מעצם דין חינוך קטן בציצית שחיובו משעה שיודע להתעטף שרק אז ראוי הוא לקיים מצוות ציצית ולא ראוי לקיים מצות ציצית בלבישה בעלמא, ע"ש באורף רב
ובהרחבה.
עוד כתב בעמ' קנה שטלית תחת מלבוש פטורה לדעת ר"י בן לוי בניגוד לדעת הרא"ש בהלכות קטנות ציצית סי כ'.
הספר מומלץ מאד ונח לקריאה ולהבנה ויש לו עוד מעלות רבות שאין זה המקום לפרטן.
בכל אופן איני יודע אם יש לחזור לעיטוף כי מנהגי המלבושים השתנו ואיני יודע מה כבוד יש לטלית בימינו. אולי אם יחלו רבני ערים ורבנים ראשיים ללכת כך במקום כל מיני תלבושות מ... אולי יש סיכוי בעוד עשור שיתיחסו בכבוד לטלית, אך איני חושב שזה שווה את המאמץ מכיון שנראה לי שענין הכבוד הוא לפי הזמן.
בכל אופן בימינו נראה לי וראיתי בשם הרב ישראלי שיש לדייני בית הדין לחבוש כובע והוא כמו עיטוף הראש בימיהם.
ולכן כל מה שנשאר זה המנהג שמזכיר את עריצות הגויים והשמדות. ואם דברי נכונים יש לעקור מנהג זה ולשרש אותו. והבוחר יבחר אם ירצה ללכת בבגד יפה שיש בו עיטוף ויתעטף ונראה מה יהיו חלומותיו...
:)
ועל כל פנים לפי המציאות הנוכחית אין מנוס מלבישת טלית קטן עם כל הצער שבדבר מכיון שהדבר נתפס בעיני הציבור הדתי כמצווה שיש להקפיד עליה ולכאורה מעיד על רצינות לובשה כמו כיפה.
ולכן אנחנו מתפללים לגאולה שלימה ולביאת משיח צדקינו.
אך זה דבר קטן.
קודם עלינו לעשות מאמץ גדול לתיקון עצמינו תיקון מידותי אמיתי, באהבה.
SPC
|
|
|
|
|
| נשלח ב-23/12/2010 16:26 |
|
| |
בית יוסף אורח חיים סימן י
ולי נראה שהטעם שלא נהגו להטיל בהם ציצית משום דלא מיקרי כסות אלא הבא להגין על האדם מפני החום והקור זכר לדבר (איוב כד ז) ואין כסות בקרה והגלימא אין לובשין אותה להגן אלא מפני הכבוד שהרי אפילו יש לאדם כמה מלבושים אינו יוצא לחוץ בלא גלימא ואף על פי שלפעמים נהנה מחומה כיון שתחלת עשייתה אינו להתחמם בה לא חשיב כסות ופטור אי נמי כיון שאם היינו מחייבים אותם בציצית היו נפסקין בכל עת הציציות התחתונים בדריסת הרגלים והיה צריך בכל עת לתקנם איכא למימר דלא חייבה תורה בכך דכל דרכיה דרכי נועם (משלי ג יז) וכל מקום שהלכה רופפת בידך הלך אחר המנהג:
|
|
|
|
| נשלח ב-23/12/2010 09:10 |
|
| |
מאיר
מסכים לגמרי עם דבריך, אני אישית מחבב מאוד את הטלית קטן, כי היא יותר נוחה ללובשה בבית, מאשר הטלית גדול שנופלת מכתפיו, ומטרת התורה שיהיו ציציות להזכיר, ולא הבגד עיקר אלא הציצית, אבל זה לפשוטו של מקרא.
חז"ל קבעו להתעטף, וכל מה שכתבנו זה לפרשנות חז"ל, לא נהוג לעקור את דברי חז"ל עם השתנות הזמנים, והראיה שאנשים מברכים להתעטף ועוד מתעטפים כעיטוף הישמעאלים דוקא.
מי שיברך להתעטף על טלית קטן, הרי שהוא קיים את ההלכה של חז"ל לברך, לפי פשוטו של מקרא שהציצית והזיכרון הם העיקר.
***
תוקן על ידי דרום_חוקר ב- 23/12/2010 09:15:11
|
|
|
|
| נשלח ב-23/12/2010 08:32 |
|
| |
דרום חוקר
יפה דרשת, ורק אשאלך, מדוע לא נלך צעד נוסף, ונאמר שהתורה אמרה 'על ארבע כנפות כסותך' משום שזו היתה צורת הבגד. אך היום יש להטיל ציצית בצווארון ובשולי הבגד, גם אם אין להם צורת כנף בדיוק?
|
|
|
|
| נשלח ב-23/12/2010 05:45 |
|
| |
ארתח
בסוגיה זו של בגד החייב בציצית, יש להבחין בין פשוטו של מקרא לבין פרשנות חז"ל.
בתורה הושם הדגש על בגד אשר יכסה בו, באו חז"ל והגדירו את הבגד כבגד עיטוף, ראשו ורובו, וגם קבעו לכך ברכה, וגם קבעו לכך שיעור הבגד, שיתכסה בו הקטן ראשו ורובו.
ראוי לציין כי חז"ל פירשו בצורה מדויקת את התורה, כי התורה דיברה על בגד עיטוף, ואלו הבגדים שהיו בזמנם, ובאו חז"ל וקבעו לבגד זה ברכה לעיטוף, ושיעור הבגד כדי שיתעטף.
כעת יתפצלו השיטות
האם אנו צריכים להיצמד לחז"ל ולקיים את המצוה בדיוק כדבריהם, והראיה שמצאנו הרבה חכמים שלא מלאם לבם לברך להתעטף על טלית קטן, מכאן שכולם מסכימים כי טלית קטן אינו עיטוף. ובכך פטרנו הרבה שאלות על בגדים שונים מדוע לא מטילים בהם ציצית. וזאת היא שיטת הרמב"ם.
או שמא, התורה כתבה אשר תכסה בו, מכאן שהכיסוי והלבישה הם העיקר, וכל בגד שנמצא בו ארבע כנפות חייב בציצית. וזאת היא שיטת החולקים על הרמב"ם.
אלא שאז תעמוד בפנינו בעיה, מה נעשה עם הברכה של חז"ל להתעטף, האם נברך על בגדים אלה להתעטף, או שמא נמציא ברכה חדשה על מצות ציצית.
והבוחר יבחר.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/12/2010 22:15 |
|
| |
להלן לינקים לשיטת הרמב"ם
להתעטף בציצית
http://www.hydepark.co.il/topic.asp?whichpage=7&topic_id=1932885&forum_id=1364#r_3
עוד על להתעטף בציצית
http://www.hydepark.co.il/topic.asp?whichpage=7&topic_id=1932885&forum_id=1364#r_8
***
טלית קטן מופיעה לראשונה בדברי הרא"ש ובדברי אור זרוע, שניהם חכמים מהמאה השלוש עשרה באשכנז.
רא"ש מסכת תענית פרק ד סימן ז
ועוד כתב רבינו מאיר ז"ל אבל ציצית נהגו קדמונינו בכל ארץ אשכנז שלא להתעטף בציצית בתשעה באב ואסמכוה אקרא דכתיב (איכה ב) בצע אמרתו ואמרינן במדרש איכה בזע פורפרין דידיה. ואין מזה שום ראיה. ויש שאינם רוצים לשנות המנהג וגם אינם רוצים להיות בלא ציצית ומתעטפין בטלית קטן תחת בגדיהם.
דרשות מהר"ח אור זרוע סימן כד ד"ה וטלית קטן
וטלית קטן היה הר"ם מתעטף בו והיה מברך להתעטף. ומהר"ח לא ראה מה היה אומר הר"ם על טלית גדול בבית הכנסת, אם היה מברך להתעטף או לא, ושלח לו ר' משה מרוטינבור"ק שהר"ם חזר בו ולא היה מברך על הקטן עד שבא לבית הכנסת ובירך על הגדול להתעטף וכן היה נוהג מהר"ח.
מדברי הר"ם משתמע ברור, שאין בטלית קטן עיטוף, ואין לברך עליו להתעטף, ולפיכך הומצאה הברכה על מצות ציצית, ברכה שלא נזכרה בשום מקור קדום של התלמודים.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-22/12/2010 22:04 |
|
| |
נפלאות הדיוק בלשון ראשונים.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-22/12/2010 21:21 |
|
| |
| השכן כתב: |  |
[והאם לא הגיע הזמן שנתקן את לשוננו ונאמר טלית קטנה וטלית גדולה?]
|
|
כשנתקן את הצירופים הבלתי אפשריים 'בעל קורא'; 'בעל תוקע' וכיוצא באלה - נחליף ל'טלית קטנה/גדולה!
|
|
|
|
| נשלח ב-22/12/2010 21:05 |
|
| |
הרמב"ם כתב דברים אלו במענה לשאלה הבאה:
"שאלה מה יאמר אדוננו בדבר היציאה ביום השבת ברשות הרבים בטלית מצוייצת כרוכה על המצנפת כצניף ושני קצותיה יורדים על חזהו, האם יש בזה איסור אם לאו?".
ברור שלשים משהו על המצנפת זו לא לבישה, ולכן כתב הרמב"ם שבטלית צריך להתעטף כדרכו.
נא לשים לב לטקסט המלא מתשובתו:
"אח"כ באו אחריו תלמידי חכמים והסיקו מן זאת ההקדמה, אשר הניח, שאסור לכרוך המצנפת בציצית ולחגור בה, כללו של דבר, לא יצא בציצית לפי דעתם, אלא בצורה שיוצא בה ידי חובתו, והוא שיהיה עטוף בה, כשהוא מכסה ראשו ורובו. וזה כולו טעות גמורה, שנפלה בהקש, ומותר לפי דעתי לצאת בציצית בלילה וכן לכרוך בה על המצנפת בשבת אם ירצה, או על צוארו או לחגור בה על מתניו או איך שירצה, אף על פי שלא קא עביד מצוה".
האפשרויות שמוצא הרמב"ם לא לצאת ידי חובה הן: לכרוך על המצנפת, או על הצואר, או לחגור בה המתניים. הוא לא העלה על דעתו שבגד המכסה את הגוף כדרכם של בגדים, יש עמו בעיה אם אינו מכסה את הראש.
לכל בגד יש את צורת לבישתו, הרמב"ם לא דיבר על טלית קטן שלנו, אלא על טלית גדול, שדרך לבישתו היא לעטוף את הכתפיים ומטה ולכן נקט לשון זו. ראשו בכל מקרה לאו דוקא, כי ברור שבימי קדם לא היו מכסים תמיד את הראש בבגד רק לפעמים, הכוונה לעיטוף טלית גדול שלנו.
חז"ל דברו במפורש על כסות לילה, שברור שלא מתעטפים בה אלא מתכסים בה, ופוטרים אותה משום שהיא משמשת רק ללילה, ולפי הרא"ש אם משמשת גם ביום חייבת. וכן כל הפוסקים הראשונים והאחרונים לא סברו כך, לכן אפילו אם נניח שהרמב"ם אחז כך, אין הלכה כמותו.
וכתב ארתח
|
|
|
|
|
| נשלח ב-22/12/2010 20:05 |
|
| |
מקור מפורש ניתן בקישור למעלה:
"
כתב הרמב"ם בתשובה רכ (מהדו' בלאו) "... כללו של דבר, לא יצא בציצית [בשבת לרה"ר] לפי דעתם, אלא בצורה שיוצא בה ידי חובתו, והוא שיהיה עטוף בה, כשהוא מכסה ראשו ורובו. ..."
"
למיטב זכרוני הרב קאפח כתב שמסיבה זו בגדי כהונה פטורים מציצית, שלא כדברי רג"נ הידועים.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/12/2010 14:48 |
|
| |
אבקש להוסיף שאלה בענין ברכת הציצית.
בסידורים קיימות שתי ברכות, האחת על מצות ציצית, והשניה להתעטף בציצית.
האם יש שתי מצוות נפרדות, לטלית קטן וטלית גדול?
[והאם לא הגיע הזמן שנתקן את לשוננו ונאמר טלית קטנה וטלית גדולה?]
_________________
אוי לשכן
ואוי לשכנו
|
|
|
|
| נשלח ב-22/12/2010 13:01 |
|
| |
יונתן, אתה מערבב שמחה בשמחה. הענין של עידנא דריתחא נאמר תוך כדי סיפור אבל נפסק להלכה, ולא נפסק להלכה לגבי תכלת דוקא, אלא לגבי כל מצוות ציצית, ישנן כידוע שתי מצוות. וגם על אחת מהן יש "עידנא דריתחא".
אמנם בציצית שלנו אין את הכלל של "עידנא דריתחא" אבל כנראה אנשים חושבים שיש ענין כזה גם אם אין ממש חשש עונש. בכל אופן הרעיון של התורה היה שיהודים יהיו עם ציצית כל הזמן.
YMY
החור הגדול באמצע לא מונע להתכסות אלא הוא הצורה שלובשים את הבגד, גם בסוודר יש חור באמצע, כך לובשים אותו. צורת לבישתו היא בדיוק כפי שנלבש, והוא בגד על כל המשתמע מכך. הוא גם מחמם. ברור שאינו תואם למודה המקובלת בימינו, אבל בגד הוא בגד ואין שום הלכה שבגד שאינו במודה או שמתביישים בו פטור מציצית. (ובכל אופן זה קל וחומר לטלית גדול.. לפי דבריך היא בודאי פטורה)
שיעור עיטוף מבואר בהלכה, לדעת המשנה ברורה באמת הוא הרבה יותר משיעור החזון איש ומגיע עד הברכיים, אבל מסתבר שכל בגד כפי מנהג העיטוף בו, בעבר היו מכסים את כל הגוף בבגד אחד מהכתף ועד לכפות הרגליים, כיום מחלקים את ההלבשה לשני חלקים, והחלק העליון הוא העיקר, לפי רוח ההלכה הגיוני מאד שבגד עליון שמכסה רוב החלק העליון, חייב בציצית, ובודאי זה ענין המצוה בתורה, שכל יהודי ילך עם ארבעה פתילים. אלא שמכיון שלא לובשים בגדים מרובעים בעלי ארבעה כנפות, מייצרים אחד במיוחד עבור המצוה.
צר לי שבעל האשכול אינו מוכן או אינו יכול להבהיר את טיעוניו, הוא צריך להסביר בעיקר אם מדובר בטיעון הלכתי כפי שמשמע מדבריו, משהו שמגובה בדברי הפוסקים בטוש"ע, או בטיעון הנובע מרוח ההלכה או התורה.
|
|
|
|
|
|
