מה יש עוד להסתיר על חטיפת אייכמן?

מרד איסר נגד "הזקן" הגרעיני

לפי תום שגב בין הנושאים עליהם הוארך חיסיון המסמכים לשבעים שנה נמנית גם חטיפת אייכמן. על פניו נראה העניין מוזר לחלוטין, שכן מה כבר יכול להיות כל כך סודי ולא ידוע על אירוע שקרה לפני יובל שנים וים של ספרים, מאמרים, סרטים ומה לא, נשפך עליו?

אבל אם מביאים בחשבון שגם השירות החשאי הגרמני BND נאבק בחירוק שיניים בניסיונו לשמור על חיסיונם של מעל ל-3,500 מסמכי אייכמן, מקבלת טענתו של שגב מימד נוסף וסביר להניח שהדברים קשורים. לפי טענת ה-BND  המסמכים האמורים הנמצאים ברשותו ולא בגנזך הפדראלי ישוחררו לכל המוקדם ב-2017 ולפי המחמירים ב-2025.

בפסק דין של בית המשפט העליון הגרמני נאמר שחלק מהמסמכים החסויים מכילים סודות של "רשות  ציבורית זרה" ככל הנראה ישראלית, אבל לא כאלו שנתקבלו ממנה. בסוף אוגוסט אמורים להיחשף לפחות חלק מהמסמכים לפי הוראת בית המשפט, אך כבר עכשיו ניתן להעריך מה טיבם של העיניינים החסויים.

העיתונאית הגרמנית גבי וובר שהגישה את התביעה לחשיפת המסמכים מאמינה שבשנות השישים של המאה הקודמת היה שיתוף פעולה בפרוייקט הגרעין בין גרמניה המערבית, ישראל וארגנטינה ולכאורה מכיוון שאדולף אייכמן הפריע לפרוייקט הגרמני בארגנטינה הוא נמסר ע"י הגרמנים לישראל ולמעשה אפילו לא נחטף ע"י אנשי השב"כ, כפי שהגרסא הישראלית הרשמית טוענת היום.

בעוד שהתיאוריה של וובר לגבי החטיפה נראית הזויה לחלוטין, חסרת הגיון וביסוס עובדתי רציני, הרי היא הצליחה לעלות על עניין בהחלט מעניין והוא שאכן ישנם מסמכים גלויים גרמנים וארגנטינאים המלמדים שהיה משולש אטומי שכזה.  מארגנטינה הגיע אוראניום לישראל ומגרמניה ככל הנראה טכנולוגיה חשובה ובעיקר מימון לפרוייקט הישראלי בסדר גודל של לפחות 500 מיליון מארקים גרמניים.

ואכן בעוד שחלקים רבים בהיסטוריה של הפרוייקט הגרעיני הישראלי ידועים, שאלת המימון של מיזם כה יקר לא פתורה ולמעשה לא טופלה.

לתמיכה הגרמנית בפרוייקט ישנו קשר לחטיפת אייכמן אבל הוא נראה אחרת לגמרי ממה שוובר מפנטזת.

ב-14למרץ 1960 נפגשו בניו יורק קנצלר מערב גרמניה קונראד אדנאואר וראש ממשלת ישראל דויד בן גוריון. מסמכים גרמנים מלמדים שבמסגרת פגישה זו הבטיח אדנאואר לשלם לישראל במשך 10 שנים  סכום של 200 מיליון מארקים בשנה ובתוכם לפחות 500 מיליון לפרוייקט הגרעיני.

חודשיים מאוחר יותר, ב-11 במאי 1960 נחטף אייכמן בארגנטינה וב-23 במאי הודיע בן גוריון שהפושע הנאצי נמצא כבר בישראל.

האם זה אפשרי ששני האירועים קשורים אחד בשני?

אין כל ספק שחטיפת אייכמן הקשתה על ההסכם בין אדנאואר ובן גוריון שכן הקנצלר הגרמני רתח והשעה את מועד התשלום הראשון עד לתום משפט אייכמן. הוא שלח גם  נציג לישראל שקיבל הבטחה אישית מבן גוריון שלא יתנהל "מסע הסתה" נגד גרמניה המערבית  ונציג ישראל בגרמניה הבטיח מעבר לזאת לקנצלר שישראל לא תרדוף אחר 2,000 הפושעים הנאצים הרשומים בארכיון בלודוויסבורג.

ואכן ידוע שבן גוריון התערב לפחות בשני נושאים במשפט כפי שכותב ההיסטוריון יחיעם ווייץ:

" בן-גוריון התערב במשפט פעמיים בנוגע לנושא אחד: יחסנו עם גרמניה המערבית. בפעם הראשונה דרש מהתביעה לא להעלות בבית המשפט את שאלת הנס גלובקה, יועצו הקרוב של הקנצלר אדנאואר שהיה מעורב בחקיקת "חוקי נירנברג" בימי השלטון הנאצי. בפעם השנייה היוזמה היתה של האוזנר. בצעד שמוגדר כ"הליך יוצא דופן" שלח אליו את טיוטת נאום הפתיחה ובן-גוריון העיר על נקודה יחידה: שאלת גרמניה. הוא דרש להוסיף את המלה "הנאצית" אחרי המלה "גרמניה" כדי להבדיל בין גרמניה הנאצית לגרמניה החדשה, שבעיניו היתה "אחרת"." ("הארץ" 23.1.2009).

בן גוריון ידע בבירור שגלובקה היה פושע נאצי שהיה לו ככל הנראה קשר עם אייכמן וגם שמנגנוני גרמניה שרצו באותה תקופה בפושעים נאצים שכמותו. כלומר שהיה אז עדיין בהחלט מוקדם מדי לדבר על גרמניה אחרת.

בספרה על משפט אייכמן מכנה חנה יבלונקה את הפרק העוסק בראש הממשלה דאז: "תעלומה ושמה בן גוריון." ההיסטוריונית מצביעה על מקצת מהתנהגותו הסתירתית של בן גוריון אך אינה פותרת את הסתירה.

ההסבר ההגיוני ביותר, שנתמך גם על ידי עובדות נוספות: יש לראות בחטיפת אייכמן מרד של הממונה על שירותי הביטחון, איסר הראל נגד בן גוריון. כלומר מדובר בניסיון של "הממונה" לחבל בהתקרבות ישראל לגרמניה המערבית. חטיפת אייכמן, לפי פרשנות זו, היתה מהלך נגד בן גוריון והוא נאלץ להלך בין הטיפות כדי למזער את הנזק למהלכיו מול גרמניה.

מבלי להיכנס לכל הנימוקים התומכים בתיאוריה זו כדאי לציין שלא רק שברור שלא היה דיון מסודר בממשלה לאישור החטיפה וגם בן גוריון נראה מופתע, הרי העיתונאי ומקורבו של הראל, אורי פז, פירסם ב-1966 רומן מרתק המהווה כתב האשמה נגד בן גוריון על יחסיו עם גרמניה. "דימונקרטיה –שלטון השטן" נקרא הרומן המערב דברים בדויים עם אמיתות שבחלקן ניתנות להוכחה. השטן הוא בן גוריון שמוכן לטהר שרצים נאציים, לאפשר לגרמניה לפתח תוכנית פצצה אטומית משל עצמה וזאת כדי לקבל תמיכה בסך של 500 מיליון מארק ומדענים גרמנים לדימונה.

ממצאיי בארכיונים גרמניים עד עכשיו אכן מאוששים את התמיכה הכספית וראיון עם מדען גרעין גרמני שהיה בישראל בשנות השישים מחזק את החשד שהיה שימוש בידע של פיזיקאים גרמניים שעבדו עבור פרוייקט האטום הנאצי.

אפילו אם רק חלק מהתיאוריה המועלת פה נכון, לא רק שהיא מעמידה את משפט אייכמן בישראל באור אחר, אלא היא יכולה להסביר למה גם בישראל וגם בגרמניה ישנם מסמכים חסויים על חטיפת אייכמן.

מצורף לינק לשיחה שקיימתי בנושא בתכניתו של משה טימור "שישי אישי" ברשת בית ב-7.8.2010:
http://www.esnips.com/doc/52f1d5be-43b6-4030-ae11-567e210ef008/se-eichmann-timor

מקור:
http://2nd-ops.com/shraga/?p=4655