אכזריות ראש הפילוסופים (אריסטו) ימ"ש

אני מצטטת מדברי הרמב"ן
(עפ"י כתבי רמב"ן ח"א הוצאת מוסד הרב קוק. מאמר תורת ה' תמימה עמ' קמז):

....ונתברר עוד חדוש העולם ע"י משה בקריעת ים סוף והמן וכו'. כי לדברי המאמין בקדמות אם ירצה האל לקצר כנף הזבוב או להאריך רגל הנמלה אינו יכול. וכו'.

 ומכאן תראה אכזריות ראש הפילוסופים (אריסטו) ימ"ש, שהוא מכחיש כמה דברים שראו רבים וראינו אמיתתם ונתפרסמו בעולם ובאותן זמנים קדמונים כגון ימי משה היו נודעים לכל.
 כי החכמות באותו הדור היו כלן רוחניות כגון עניני שדים ומכשפים וכו'. לפי שמחמת קרבתם לבריאת העולם ולמבול לא היה אדם מכחיש בחדוש העולם ולא ממרה באלוה. אלא שהיו מבקשים תועלת מצד עבודת כוכבים ומזלות וכו. וכאשר קמו היוונים עם חדש שלא נחלו חכמה קם האיש הידוע (אריסטו) ולא האמין רק במורגש וחפש חכמות מורגשות והכחיש הרוחניות. ואמר שאין שדים ומעשה הכשפים שקר. ודבר ידוע שאין כן ומ"מ בזמן משה לא היה שום אפיקורס כופר באלו (שדים ורוחניים) ורק הנבואה היתה בספק אצל האומות...

להבנתי, הרמב"ן טוען נגד אריסטו שאם אין לו מסורת עממית משלו על ענינים רוחניים ועל הבריאה. עליו לקבל מסורות שהיו ידועים לכל שאר האומות.

1. האם בתקופת אריסטו (בערך, ראשית ימי הבית השני) היתה מסורת פשוטה אצל כל העמים על בריאה, והאם הסתירות המרובות ועלילות בריאה עממיות שונות ומוזרות שרווחו אצל עמי קדם לא מאפשרים פקפוק בהם.

2. האם מסורות על שדים וכישופים שכנראה לא עמדו במבחן מעשי מחייבים אמונה בהם.

או.קיי. נאמר שזאת הכוונה. (למה צריך להיות מבינים לכזאת השערה פעוטה).

 כשהרמב"ם כותב שמי שאינו מאמין אפילו בפסוק אחד שאינו ממשה רבינו הוא בכלל הכופרים, הוא לא מתכוון גם לפסוקים אלו?.

http://hydepark.hevre.co.il/topic.asp?topic_id=1004451&forum_id=1364

לועוד למבינים בהקשר עזרא הסופר, יש מובן אחד. והיא בקורת המקרא. איך זה קשור לבקורת חז"ל ?

מקסמן
ספרן כתב בזעם על ערעור על ההלכה (באשכול על אברום בורג) ופה הוא מחייך בהזכרו בבקורת המקרא (עליה רמזת). על זה תמהתי.

ספרן,
בקורת ההלכה, לא. ובקורת המקרא, כן ?

אני רוצה להביא עוד מדברי הרמב"ם, המראה כמה האמונה הייתה בסיס לשכלנותו.

ביד החזקה הלכות מלכים פרק ח הלכה יא. הוא כותב כך:    כל המקבל שבע מצות ונזהר לעשותן הרי זה מחסידי אומות העולם ויש לו חלק לעולם הבא והוא שיקבל אותן ויעשה אותן מפני שצוה בהן הקב"ה בתורה והודיענו על ידי משה רבינו שבני נח מקודם נצטוו בהן אבל אם עשאן מפני הכרע הדעת אין זה גר תושב ואינו מחסידי אומות העולם אלא מחכמיהם.
במושג חסידי אומות העולם הרמב"ם מתכוון למה שפסק ביד החזקה הלכות תשובה פרק ג הלכה ה    כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא, אע"פ שחטאו, שנאמר: ועמך כולם צדיקים לעולם יירשו ארץ.  ארץ זו משל, כלומר ארץ החיים, והוא העולם הבא. וכן חסידי אומות העולם, יש להם חלק לעולם הבא. (חוץ מהכופרים והמינים וכו').

הרי שאפילו גוי הגון שבשכלו ודעתו הגיע לשלמות תאיסטית ומידותית אינו ראוי לשכר נצחי על זה, אא"כ הוא מאמין במסורת דת משה.

"ועוד למבינים"        :)

מקסמן
עדיין לא ערכתי מחקר על הבדלים ויחסים בין מו"נ למורה לנבוכי הדור של הרב קוק.
אבל בקשר לנועזות של הרב קוק שציינת, רציתי להעיר שתי הערות

1. הרב קוק ביסס את ספרו על המו"נ, כך שאת פריצת הדרך הנועזת עשה כבר הרמב"ם ולו זכות ראשונים שהיא גורם מכריע במידת הנועזות. נכון שישנם נקודות בהם הרב קוק המשיך את אותה המהפכה בצורה נועזת ביותר,  אפ"ה אני לא יודעת אם ביחס למדע הפיזי והמטאפיזי שכבר היה ידוע בזמן שהרב קוק כתב את ספרו, הנועזות שלו ללכת לקראתם היתה נועזת יותר מהרמב"ם שכמעט הפך על פניו את כל הרעיונות שהיו נחלתה הפשוטה של היהדות עד המו"נ.

2. אני לא יודעת עד כמה הרב קוק נשאר ברעיונות האלו במשך חייו.


אני מביאה דוגמה (הבאת את הקטע הזה בעצמך באחד האשכולות) כמה הוא לקח את מיתודת הרמב"ם כמורה דרך. וכמה הוא הקדים את האמונה ואת קדימות יסודות הדת לכל מחקר העלול לסתור אותן. ושכל דעה מדעית תקיפה רק אם התורה יכולה להתבאר בצמוד אליה.
דעת הרב קוק זצ"ל ב לנבוכי הדור   ...שאין מעשה בראשית שבתורה כולו כפשוטו, כי אם יש בו גם עומק משל כבר כתב הרמב"ם, על כל פנים אין זה מעקרי תורה, והוא ז"ל אמר שאם היה לו מופת על הקדמות היה מפרש כתובי החידוש כאותו צד שפירש כתובי ההגשמה, אמנם במקום אחר אמר שאין בריחתינו מהקדמות רק מפני תואר הפסוקים, כי אם מפני סתירת יסוד התורה שבה, שהרי אין עם הקדמות נס ושינוי מנהג, אם כן העמוד שיסודי הדת נשענים עליו היה בטל חלילה, והנה מובן היטב שדרכי הדרישות החדשות שטוענות רק בהתפתחות אין בהן ביטול כלל ליסודי התורה, ואף לא לתואר הכתובים של מעשי בראשית...,יחתינו מהקדמות רק מפני תואר הפסוקים, כי אם מפני סתירת יסוד התורה שבה, שהרי אין עם הקדמות נס ושינוי מנהג, אם כן העמוד שיסודי הדת נשענים עליו היה בטל חלילה, והנה מובן היטב שדרכי הדרישות החדשות שטוענות רק בהתפתחות אין בהן ביטול כלל ליסודי התורה, ואף לא לתואר הכתובים של מעשי בראשית,