1. תערו של אוקאם הינו כלל בעבודת המדען, על פיו בבחירת תאוריה והסבר לשאלה או לתוצאות ניסויים, נבחר בתאוריה "הפשוטה ביותר" בה ישם כמה שפחות מערכות כללים חדשים וישויות.
2. הכלל דומה לניסוחו של ר' חיים וולוז'ין בעניין "שוטה". מדוע מגדירים אנו שוטה כיוצא יחידי לדרך, המקרע את כסותו ומאבד מה שנותנים לו? הלא באם היוצא יחידי לדרך מעשה שטות הוא, מדוע אנו צריכים שיהיה גם מקרע כסותו ומאבד מה שנותנים לו? ומאידך - באם היוצא לדרך יחידי ייתכן שלצורך עושה זאת, והקורע כסות, אולי סיבה יש לו. מה יואיל שיעשה את כולם? סיבה יש לו לכל דבר ודבר. אלא שתשובה אחת לשלש תמיהות, עדיפה על שלש תשובות שונות לאותן התמיהות.
3. השימוש בכלל לא יכול להבטיח כי התאוריה הפשוטה, הינה הנכונה. בעיניי, דומה הדבר לחוק סטטיסטי. ב X אחוזים מן השאלות, התאוריה הפשוטה ביותר, הינה גם הנכונה ביותר. למען הנוחות נעמיד את ה X על 90%.
4. ישנם שאלות רבות בהן לאחר השימוש באוקאם נוכל בסופו של דבר לפרוך את התאוריה או לאמת אותה, אך במקרים רבים לא ניתן כלל לפרוך או לאמת, והברירה בידינו האם להסתמך על התאוריה הנבחרת בגלל הסתברותה הסטטיסטית, אם לאו.
5. הבעיה מתחילה כאשר אנו בונים תאוריית "אב" הבנוייה על תאוריות משניות רבות. אם על מנת להגיע לתאוריית האב יש לנו להניח הנחות רבות, הסטטיסטיקה מתהפכת ואנו מקבלים תוצאה סטטיסטית השוללת את התאוריה שהתקבלה.
6. להדגמה, בהנחה הראשונית, השתמשנו בכלל אוקאם וקיבלנו תוצאה של 90% הסתברות לטענתינו. אנו ממשיכים משם להנחה השניה המיוסדת על אדני ההנחה הראשונית. בהנחה זו קיבלנו שוב הסתברות של 90%. אלא שבמאזן הכולל ההסתברות כעת הינה של 81% וכן הלאה. לתאוריית אב המבוססת על עשרה אקסיומות שהתקבלו בעזרת אוקאם, יש למעשה רק כ35% הסתברות וכן הלאה.
7. ומשם לנידון דנן (השאלה נשאלה למעשה ע"י "השכן" באשכול שכן) תאוריית האבולוציה (בחלקה של מוצא המינים, התפתחות עולם החי מתא בודד וכו') למעשה כוללת בתוכה עשרות רבות של אקסיומות שכל אחת מהן נתקבלה בעזרת תערו של אוקאם. האם הדבר לא הופך אותה הסתברותית ללא נכונה?
8. טענתי המקורית הייתה כי למעשה יוצר תבוני הוא תשובה פשוטה יותר מאשר האבולוציה. מה דעתכם?
_________________
נשלח ב-13/1/2011 13:07
ברצוני לחדד כמה נקודות: עקרון התער אינו "להעדיף את ההסבר הפשוט ביותר". העקרון אומר שכאשר נתון אוסף של עובדות הדורשות הסבר, נעדיף את ההסבר שמוסיף את המספר המינימלי של הנחות. לכן, כאשר באים לדון בהעדפה של תיאוריה אחת על פני רעותה, צריך קודם להגדיר מהן התופעות/עובדות הדורשות הסבר. אם ניקח את מורכבותו של העולם הניצב בפנינו ואת חוקיו הנצפים בתור התופעה שאנו רוצים להסביר, אזי כל הסבר שיכלול בתוכו את החוקים שאנו רואים ויגזור מהם את המורכבות, הוא ההסבר הנבחר ע"פ עקרון התער, על אף שהוא מורכב ונדרשים ספרים רבים כדי להסביר אותו. הסבר שיוסיף הנחות (כגון צבעו של הברוז התבוני) מוריד לעצמו נקודות. מכיוון שמדעי הטבע אינם אנליטיים ולא נגזרים מאקסיומות ראשוניות, כנראה שכל הסבר כולל בעצמו הנחות, אולם יש לשים לב תמיד מה אנו מקבלים כחלק מן התשתית אותה מסבירים (והיא נתונה) ומה ההנחות שאנו ממציאים כדי לספק הסבר.
שנית, אנו נדרשים לבחור בין הסברים כאשר יש תיאוריות מתחרות שאין לנו דרך אחרת להכריע ביניהן. עד שמגיעים לשם, עדיף לנסות ולהכריע באמצעים אחרים, כגון פרידיקציות. הבה נבחן מה צופה כל תיאוריה (=מה המסקנות הנובעות מן ההנחות שהוספנו, ואינן כלולות באוסף הממצאים הראשוני אותו באנו להסביר), וכאשר נמצא הבדלים ביניהן ננסה לראות מי צודקת. יש להעיר כי בהיבט זה יש יתרון להסבר האבולוציוני על פני התכנון התבוני. מהיכרותי עם ברוזים סגולים אני נוטה להניח (ומודע לכך שהכנסתי כאן הנחה חדשה) שהם בוראים בעלי חיים באופן בו הם עתידים להתקיים. לכן נובע מכך שבעלי חיים לא אמורים להשתנות מהותית במהלך הדורות. ההסבר החלופי צופה דווקא את ההיפך - מינים אמורים להשתנות במהלך הזמן, להיווצר ולהיכחד. דומני שיש תצפיות מספיקות הנותנות בהיבט זה יתרון לאבולוציה. אין בהם סתירה להסבר התכנון התבוני, אך האבולוציה מסבירה תצפיות אלה מתוך עצמה, ואילו ההסבר האחר נזקק לשם כך להנחות נוספות.
[ולסיום: פירוש המילה "סמנטיקה" הוא משמעות. כאשר מתווכחים על המינוח הראוי לתופעה מסוימת הויכוח הוא "טרמינולוגי" ולא סמנטי. ]
נשלח ב-12/1/2011 19:32
אלי, נראה לי שהדיון ביננו לא מסונכרן....
נשלח ב-11/1/2011 14:07
והתער של אוקאם יעבוד רק על מקרים פשוטים ולא מסובכים?
_________________
נשלח ב-11/1/2011 09:57
אלי, מה פתאום ? איך הסקת את זה מדברי ? אדרבה אני הצעתי את את הדרך היותר קשה. (אם כי לענ"ד בסופו של יום פחות מסובכת והרבה יותר אמינה)
נשלח ב-11/1/2011 01:52
אישציפור כתב:
אלי, לשיטתי אין אפשרות כזו, כי למעשה הפשטות היא קרטריון בעייתי, גם בשל מה שכתבתי למעלה וגם כי לעתים ובפרט בענינים שדורשים עיון דק, פשטות היא נאיבית ומוטעית, באשר בסופו של דבר מה שנתפס כפשוט נובע מכמה הנחות יסוד (לא רק שכליות, אלא גם ואולי בעיקר כאלו אישיות-נפשיות) שלא בהכרח נכונות בכל מובן וענין, כך שאין מנוס מלחפור ולעיין היטב ביסודות החשיבה ובכליה על מוגבלותם ויתרונותיהם, ועל בסיס כך להעמיד יסודות איתנים שיוכלו להבין באופן נכון ובעל פרופרציות מתאימות את הנתונים לאשורם, ולנקות את ההתרשמות המשוחדת לעתים מהם.
מסובכות הדברים אמורה למנוע מאיתנו בדיקתם??
נשלח ב-11/1/2011 01:50
חימאייר כתב:
טעותך בשימוש בתער של אוקהם היא לדעתי כדלהלן: אתה מניח שיצור תבוני זה גורם אחד וכך אתה טוען שעל פי אוקהם יש להעדיף תשובה של גורם אחד. אבל יצור תבוני הוא איננו גורם אחד אלא בכל מערכת נתונה שאותה אתה מנסה להסביר הוא יתפקד כמשהו אחר[..בזכות תבונתו כמובן שהיא כשלעצמה דבר אינסופי] . אוקהם אמר שכשיש לי אפשרות להסביר משהו עם מלאך אחד [ כח אחד] אין לי סיבה להניח עשרה מלאכים [עשרה כוחות] אתה "פתרת" את הבעיה כביכול אתה מציע מלאך אחד או אל אחד אבל עם אין ספור כוחות. מה לזה ולתער של אוקהם?
תשאל מה עם אבולוציה? והתשובה היא כפי שכתבתי לך לעיל אבולוציה איננה גורם מסביר היא פרדיגמה מדעית. כשאני מנסה לענות שאלה על כל מערכת כיצד היא התפתחה במערכת הספציפית הזו אני אעדיף שהיא תהיה כמה שפחות מורכבת וכמה שיותר פשוטה.אכן מדען שיגיד שחלזון הוא הסבא של הקוף ויגייס לכך את האבולציה לא אמר כלום. לעומת זאת מדען שיטען שמוטציה גנטית-סביבית ספציפית השפיעה גם על חלזונות וגם על קופים בדרכים שונות אמר גם אמר.
נהנתי מהסברך. טענתך היא למעשה כי הברווז הסגול הוא שם מילולי לעשרות תאוריות שונות (שעל כולן ענינו ב"לא יודע".) נדמה לי שאני מקבל. צריך לחשוב על כך מעט.
נשלח ב-10/1/2011 23:00
אלי, לשיטתי אין אפשרות כזו, כי למעשה הפשטות היא קרטריון בעייתי, גם בשל מה שכתבתי למעלה וגם כי לעתים ובפרט בענינים שדורשים עיון דק, פשטות היא נאיבית ומוטעית, באשר בסופו של דבר מה שנתפס כפשוט נובע מכמה הנחות יסוד (לא רק שכליות, אלא גם ואולי בעיקר כאלו אישיות-נפשיות) שלא בהכרח נכונות בכל מובן וענין, כך שאין מנוס מלחפור ולעיין היטב ביסודות החשיבה ובכליה על מוגבלותם ויתרונותיהם, ועל בסיס כך להעמיד יסודות איתנים שיוכלו להבין באופן נכון ובעל פרופרציות מתאימות את הנתונים לאשורם, ולנקות את ההתרשמות המשוחדת לעתים מהם.
נשלח ב-10/1/2011 22:55
טעותך בשימוש בתער של אוקהם היא לדעתי כדלהלן: אתה מניח שיצור תבוני זה גורם אחד וכך אתה טוען שעל פי אוקהם יש להעדיף תשובה של גורם אחד. אבל יצור תבוני הוא איננו גורם אחד אלא בכל מערכת נתונה שאותה אתה מנסה להסביר הוא יתפקד כמשהו אחר[..בזכות תבונתו כמובן שהיא כשלעצמה דבר אינסופי] . אוקהם אמר שכשיש לי אפשרות להסביר משהו עם מלאך אחד [ כח אחד] אין לי סיבה להניח עשרה מלאכים [עשרה כוחות] אתה "פתרת" את הבעיה כביכול אתה מציע מלאך אחד או אל אחד אבל עם אין ספור כוחות. מה לזה ולתער של אוקהם?
תשאל מה עם אבולוציה? והתשובה היא כפי שכתבתי לך לעיל אבולוציה איננה גורם מסביר היא פרדיגמה מדעית. כשאני מנסה לענות שאלה על כל מערכת כיצד היא התפתחה במערכת הספציפית הזו אני אעדיף שהיא תהיה כמה שפחות מורכבת וכמה שיותר פשוטה.אכן מדען שיגיד שחלזון הוא הסבא של הקוף ויגייס לכך את האבולציה לא אמר כלום. לעומת זאת מדען שיטען שמוטציה גנטית-סביבית ספציפית השפיעה גם על חלזונות וגם על קופים בדרכים שונות אמר גם אמר.
נשלח ב-10/1/2011 22:31
אישציפור כתב:
אלי, דומני שאתה לא משתמש נכון בתער של אוקהאם , או שיש בעיה בעצם הגדרת התער בענינים כגון אלו בהם האדם נדרש לשיקול דעת שאינו טריוואילי בנוגע לקביעת מה פשוט יותר (דומני שאוקהאם לא נתן כלים לקבוע כזה דבר באופן חד כתער, או אף פחות מכך) בכל מקרה שלא במקרה אנחנו גולשים כאן הרבה אל מחוץ לגבולות מדעי הטבע , למחוזות של פילוסופיה ופסיכולוגיה, בהם לגמרי לא במקרה הישגי המדע מוטלים בספק חריף הרבה יותר.
אדרבא, בא ננסה להגדיר תער שיהיה מקובל על שנינו? (או לפחות שני הגדרות וכל אחד מאיתנו יבין מהי הגדרתו של משנהו לתער)
נשלח ב-10/1/2011 22:30
השכן כתב:
לא הבנתי. אם בשתיהן יש אותה תעלומה, למה הברווז פשוט יותר?
_________________
אוי לשכן
ואוי לשכנו
כי מספיק לו רק תעלומה אחת? כי בתעלומה אחת הוא פותר עשר שאלות ולא תעלומה + עשר אקסיומות?
נשלח ב-10/1/2011 22:22
אלי, דומני שאתה לא משתמש נכון בתער של אוקהאם , או שיש בעיה בעצם הגדרת התער בענינים כגון אלו בהם האדם נדרש לשיקול דעת שאינו טריוואילי בנוגע לקביעת מה פשוט יותר (דומני שאוקהאם לא נתן כלים לקבוע כזה דבר באופן חד כתער, או אף פחות מכך) בכל מקרה שלא במקרה אנחנו גולשים כאן הרבה אל מחוץ לגבולות מדעי הטבע , למחוזות של פילוסופיה ופסיכולוגיה, בהם לגמרי לא במקרה הישגי המדע מוטלים בספק חריף הרבה יותר.
נשלח ב-10/1/2011 22:21
לא הבנתי. אם בשתיהן יש אותה תעלומה, למה הברווז פשוט יותר?
_________________
אוי לשכן
ואוי לשכנו
נשלח ב-10/1/2011 22:02
עניתי על שאלתך כבר פעמיים. בצורה בה הצגת זאת שניהם "לא פשוטות" באותה מידה.
פשטות נובעת ממיעוט ישויות, חוקים ותאוריות.
בשתי התאוריות יש את החלק ה"לא מובן" (מי יצר את הברווז הסגול / מי יצר את החומר - הקרינה האדומה.) מכיוון שכך, התאוריה בדבר הברווז הסגול פשוטה יותר. היא משתמש בנעלם אחד בלי חוקים נוספים.
נשלח ב-10/1/2011 21:41
לא שאלתי כלום על הדוגמא.
ולשאלתך - שימוש חוזר אולי מרוקן את משמעותו, אבל מנין הנחתך שנעשה שימוש חוזר שכזה?
ולגוף הענין - אתה יכול להבחין בין תיאוריה יותר פשוטה לפחות פשוטה? עד עתה לא ענית לי. אני לא סתם שואל. אני סבור שמי שמצטט כלל מסוים, או דרך שימוש בהגיון, צריך לדעת על מה הוא מדבר. אני לא בטוח שאתה יודע, ואני לא בטוח בעיקר בגלל שאתה בורח מהשאלה הזו שוב ושוב.
_________________
אוי לשכן
ואוי לשכנו
נשלח ב-10/1/2011 15:38
לא מרויח כלום. נתפסת לדוגמא וניסית לשאול אותי עליה. עניתי.
ומה דעתך על העניין העקרוני? האם שימוש חוזר בתערו של אוקאם לא מרוקן את משמעותו?
