סיפור זה מתחת למזרן שלך - חובת קריאה

הוא עלה על הרכבת,שני משרתים במדים סחבו את מזוודותיו הכבדות,והוא בצעדים של מישהו שמרגיש שהעולם שייך לאנשים כמוהו פסע לאיטו אל התא המפואר ביותר במחלקה הראשונה.
מאחוריו פסע עוד מישהו בצעדים חרישיים והשתכן בתא הסמוך.הרכבת תגיע בעוד שלושה ימים אל היריד הגדול,שם תכנן הסוחר לקנות כמויות גדולות של סחורה.ובינתיים יש לו שלושה ימים של מנוחה מושלמת בתא המפואר.מהתא הסמוך הציץ הגנב,שכנו של הסוחר העשיר ששמע על כוונותיו. הוא ידע שהסוחר לא יצא בידיים ריקות,בשביל לקנות סחורה צריך מזומנים,ומה יותר טוב מסוחר עשיר שנוסע ליריד עם מזוודות עמוסות במטבעות זהב.לגנב הייתה סבלנות רבה,
בכל פעם שהסוחר יצא מתאו בדרכו לחדר האוכל או כשהרכבת עצרה בתחנה והסוחר היה יוצא להתאוורר היה הגנב מתגנב מתאו ונכנס פנימה לתוך התא של הסוחר ומחפש את מטבעות הזהב המובטחות.הוא לא התעצל,ובכל פעם שהסוחר רק יצא מתאו היה הגנב פותח את אחת המזוודות ומחפש ביסודיות.הוא ערך לעצמו רשימה של כל המקומות שחיפש בהם,הוא מיין את חפציו של הסוחר,בחן את כיסי הבגדים,ובדק היטב את המזוודות למצוא אולי יש שם פתח צדדי או תא נסתר שנעלם מעיניו כלום.הוא לא מצא כלום.אף לא מטבע אחת.הוא לא יתייאש,ביומיים שנותרו הוא סרק את תא הרכבת סריקה קפדנית ומדוקדקת,הוא הקיש על לוחות העץ לוודא שאין שם איזה פתח חלול,הוא הרים את המזרן,פתח את הארונות,ואף טיפס עד התקרה כדי לבדוק אם יש מצב שהמטבעות נמצאות אי שם למעלה בין לוחות העץ הכבדים,הוא לא מצא.נותרה עוד תחנה אחת והרכבת תגיע ליעד.שלושה ימים של חיפושים והגנב נותר בידיים ריקות,לא יהיה לו מאין לממן את הנסיעה חזור. "תשמע אני מצדיע לך!" פנה הגנב בהפתעה אל הסוחר העשיר,
"אני גנב מומחה ועוסק כבר שנים בתחום.תאמין לי שאני יודע לבדוק ולחפש,זה המקצוע שלי,
אחי,אבל אתה,בפניך אני מוריד את הכובע,כבר שלושה ימים שאני מחפש ולא מצאתי כלום,פשוט כלום אפילו לא מטבע אחת.אני יודע שיש לך,אף אחד לא נוסע ליריד בכיסים ריקים,
ובוודאי שלא סוחר עשיר כמוך.אז בבקשה ממך,רק בשביל הסקרנות שלי,
תגלה לי איפה החבאת את הכסף."
הסוחר חייך חיוך צופן סוד,הוביל את הגנב בזרועו והכניס אותו אל תוך התא שלו.
"היי,זה התא שלי!" קרא הגנב.הסוחר המשיך לחייך: "נכון! זה התא שלך וזה המיטה שלך",
אמר תוך כדי שהוא ניגש אל המיטה שבקצה התא ומרים את המזרון,עיניו שך הגנב יצאו מחוריהן,
שקיות מלאות במטבעות זהב הונחו מתחת למזרן שלו,אוצר אמיתי..
"איזה אדיוט אני!איזה אדיוט! הכול היה כאן מתחת לאף שלי,ואני חיפשתי בתא הסמוך.איזה אדיוט!"
ידעתי שזה המקום האחרון שתחפש בו אמר הסוחר ומיהר לקחת את מטבעות הזהב שלו.
*
ואנחנו.איפה אנחנו מחפשים את האושר שלנו?! האם אנחנו מרחיקים לכת אל התא של השכן לפני שאנחנו בודקים מתחת למזרנים שלנו?
האשראמים בהודו מלאים בצעירים שיצאו לחפש את האושר,שמבקשים למצוא משמעות
לחיים ולקיום,צעירים חסרי מנוח יושבים ברגליים משוכלות ושותים בצמא את דבריהם של זקנים חסרי שיניים שמלמדים אותם על משמעות החיים ומטיפים לאהבה אוניברסלית שתולי משמעות ותקווה. הם יושבים ושומעים, לומדים ומקשיבים, וכשהם חוזרים ארצה ונקלעים לפתחו של בית המדרש, הם מגלים שהאושר והמשמעות וגם האהבה נמצאים כאן מתחת למזרן שלהם...

_________________